מתקלחים כל יומיים (ותלוי במצב הלכלוך של הגוף...). מגיל ארבע הילדים אצלנו מתקלחים לבד (עם עזרה ואפשרות לסיוע של ממש בהתחלה).

מתחילים מיד אחרי ארוחת הערב. מי שמתרחץ הראשון - מקבל חמש נקודות בטבלת הנקודות (שבסיומה מקבלים פרס), השני שמתרחץ מקבל ארבע נקודות, השלישי - שלוש, וכן הלאה.

יכול להיות באמת שבעתיד נפצל מקלחות. בינתיים נוח לי ככה.

זמן המקלחות יכול לקחת כמעט שעה, אבל לפעמים גם יותר... תלוי במצב רוח של הילדים...

לילדים שמתרחצים לבד-

זה לא לוקח יותר זמן כשהם מתקלחים לבד?

קשה לי "לשחרר" אותם להתקלח לבד כי אז זה ייקח לי יותר זמן עד שהם יצאו וכל הבלאגן הזה באמבטיה שהם יעשו וכו', לא?

ככה אני מתקתקת אותם, אחד אחרי השני וזהו... לא?

זה שווה לי בכל זאת, כדי להקנות להם עצמאות (הרצון להתקלח לבד בא מהם. אני לא "מכריחה"), וגם כדי לאפשר לי מנוחה מועטה בימים קשים...

גם אצלי הם רוצים לבד ואני פחות רוצה ופחות מאפשרת...

כך שאני שומעת מה קורה איתם.

לימדתי אותם איך לכוון את המים, ולפעמים אני עוזרת להם בזה.

אין דברים מסוכנים באמבטיה (חומרי ניקוי לא שם, חומרי הכביסה גבוהים).

יש שטיח גדול נגד החלקה בפנים.

ב"ה - ארבעה ילדים כבר עושים כך, ולא קרה כלום. פעם-פעמיים מישהו מהם לא עמד טוב על השטיח והחליק קצת - אבל הנזק ב"ה היה רק בכי (שנגמר בזכות חיבוק מאמא).

הבת שלי היתה בגן חינוך מיוחד, ובגיל 5 אמרו לנו שהגיע הזמן שניתן לה להתקלח לבד (ברור שבהתחלה הדרכנו).

ומדובר על צוות מ-א-ו-ד מקצועי, שמאוד מבין בשלבי התפתחות של ילדים.

אז אם ילד עם קשיים יכול בוודאי שילד בלי קשיים יכול.

תשחררי.

מה שכן,

גם היום כשהיא בת 7, כשאני רוצה שהיא תהיה נקיה במיוחד אני מקרצפת, אבל מקלחות יום יומיות סטנדרטיות-לבד.

הואיי, אצלי כולם רוצים להיות ראשונים...

אז אנחנו עושים סדר מסוים / מי שמסיים ראשון את ארוחת הערב.

אני מקלחת את כולם, כל יום....

לא מסוגלת לחשוב על פחות.

רק בימי חמישי בימים חורפיים - אני מותרת ע"ז לפעמים....

ואני/ בעלי מקלחים את כולם.

רק עכשיו, הגדול שלי התחיל להתקלח לבד...

הטיפ שלי

מקלחת ולמיטה!
קודם נותנת ארוחת ערב ואז מקלחות וישר למיטה בלי להסתובב בבית.

ככה זה נותן להם קביעות והם יודעים מה בא אחרי מה.

וגם נותן השארת שינה והרגשה טובה לישון...

ולכן נשמע לי מוזר אם ילד לא מתקלח כל יום.

גם אני לא מפספסת ומקלחת כל יום את כולםםם

לי אישית קשה מאד לקלח כל יום ויש סיבות למה - הריון ועוד.. לא סתם כי בא לי!! ויש לי גם ילדים קטנים הגדולה רק בת 7 וכל השאר  קטנים אחד  אחרי השני זה לא קל לי!

הלואי כל יום מאחלת לי את זה!! ורציתי לראות אם יש עוד כמוני ולהתעודד מהן ...כנראה שלא נקווה לטוב!!

אבל כל אחת מה שמתאים לה!

גם לי יש כמה קטנטנים והכי גדול בן 7 בלבד ואני עדיין מקלחת גם אותו ולא ממש נותנת לו להתקלח לבד.

ונמצאת מחוץ לבית המון שעות ועובדת קשה...

אבל בהיריונות אני משתדלת שבשעת המקלחת יהיה מי שיעזר לי. אין ברירה.

אם זה בעלי/ אחותי וכד'.

זה לא קל בכלל!

בהיריון האחרון - לא הייתי מסוגלת להתכוופף בכלל. סבלתי מכאבים מאוד חזקים.

כשהייתי מתכופפת כדי לסבן/ לקלח/ להרים- זה היה כאבים עזים....

אז הייתי באמת משתדלת שבעלי יהיה בשעת המקלחות בבית. ואם לא- הייתי מקלחת בעצמי והולכת לשכב על הספה אח"כ כי לא הייתי מסוגלת לתפקד.

אבל זה אני!
ואת זה את!
ולכל אחת מה שמתאים לה ולמשפחה שלה...

אז שיהיה בהצלחה לך והרבה בריאות ונחת מכולם! זה העיקר!

כן והסיבה היא כי לא בא לי.

ז"א לא בא לי כי בקושי יש לי כוחות לכל מיני דברים.

אז לא בא לי לבזבז עוד כוחות על מים זורמים על הגוף. כזה משהוא חיצוני. ככה אני רואה את זה. לא כל החיים נמדדים בעוד מים על הגוף. החיים יותר ערכיים .

כן גם על מקלחת על עצמי אני לפעמים מוותרת כי אני עייפה. מצטעת שאני נשמעת לא משהוא. . אני מדברת על חורף.  בקיץ זה לא ממש אפשרי.

בבית של ההורים שלי הרבה ילדים היו מתקלחים רק לשבת! פעם בשבוע!

חייבת לומר שיום כן יום לא - מילא, אני לא שופטת.

אבל פעם בשבוע זאת ממש לא דוגמא נורמטיבית בעיני...זה כבר לא משהו "חיצוני" או חומרי.

זה משהו שבאמת דרוש מאיתנו כהורים לעזור לילדים להשאר הגיינים!!

במיוחד אחרי מה שקורה במעון/גן ואחה"צ, לא הייתי רוצה שהילד ישכב במיטה עם חול בשיער ומי יודע מה...

יום כן יום לא- סביר בחורף.

בקיץ- תלוי כמה פעלו והזיעו באותו יום.

פעם בשבוע, נשמע לי הזנחה.

זו הגיינה של הגוף. לא סתם מים זורמים.

וגם לא מקלחים רק במים אלא גם בסבון ובשמפו.

יש עניין לשמור על ניקיון הגוף שלנו.

גם ההלכה מדברת על ניקיון הגוף, אז כנראה שזה כן ערך בחיים.

פעם , לפני לא הרבה זמן , אולי 100 שנה היו מתקלחים בדיוק כך, פעם בשבוע.

מי קבע מהי הגיינה? הסטנדרט המקובל?

אולי עוד 50 שנה יהיה סטנדרטי להתקלח פעמיים ביום ויסתכלו עלינו כמוזנחים?

אני חושבת שהיגיינה נמדדת לגופו של ענין,

אם הילד מלוכלך / מזיע זו הזנחה,

אם הוא נקי, אין שום צורך לשטוף את הגוף במים,

לעור שלנו יש הגנה טבעית שנהרסה בגלל שהרגלנו אותו במקלחות יומיומיות.

ואגב אני גם כופרת בחיוב השמפו , למשל, למה חייבים כל יום?

כשלא שמים שמפו לשיער יש לחות טבעית.

אגב - אישית כן מקפידה על מקלחות יום יום (בלי יוצאי דופן ) ושמפו פעם פעמיים בשבוע.

אבל לא חושבת שמי שלא לא בסדר. 

פעם בשבוע?? הזוי!

גם הגוף לא נקי. מזיעים גם בחורף.

אז אני לא אומרת שצריך כל יום

אבל פעם בשבוע זה לא תקין.

אני לא מתווכחת על מה שכתבת , אבל מי קבע מה תקין?

אם היית חיה לפני כמה מאות שנים היית בטוחה שזה תקין מאד להתקלח פעם בשבוע (או פחות, בלי שום שמפו)

תקין או לא - זה נורמות שנקבעו לפי הסטנדרט , לא מעבר.

מי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/ יומיים...

ואני לא חיה לפני 100 שנה. אני חיה כאן ועכשיו!

(ובבקשה אל תנופפו בעובדה של מה שהיה לפני מאות בשנים או מה קורה עכשיו בארצות שאין מים ואין תשתיות וכו'...)

ברור שמי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/יומיים

אבל מאד יתכן שהפער הוא לא כל כך גדול ובטח שלא כל כך שלילי

אם אותו אחד שלא התקלח שבוע מחליף בגדים כל יום, שוטף פנים וידיים יותר מפעם ביום

מצחצח שיניים

שוטף כפות רגליים גם באמצע השבוע

בקיצור שומר על הגיינה כללית 

אז המצב שלו ממש לא כל כך נורא כמו שמנסים להציג את זה

והרבה אמהות טובות ומסורות וממש לא מזניחות שלא מצליחות לקלח יותר מפעם בשבוע - לא צריכות להרגיש רגשות אשמה או להישפט על כך שמשהו בהתנהלות שלהן לא תקין

ולא לשכוח שיש עוד פרמטרים בחיים חוץ ממקלחת - ילד שמתקלח כל יום יכול להיות בהחלט הרבה יותר מוזנח במובנים אחרית מהילד שלי שמתקלח פעם בשבוע.

והילד שלי שמתקלח פעם בשבוע לא נראה מוזנח, לא מלוכלך ולא דוחה בשום צורה.

לא ברור למה לשים ילד במעון עד 4 נחשב לתקין ואף אחד לא שופט דבר כזה

אבל מקלחת פעם בשבוע (הרבה פחות נורא בעיני) זה ללא תקין

לשים ילד במעון נעשה מחוסר ברירה.

לרחוץ פעם בשבוע נעשה מבחירה

מקלחות פעם בשבוע?

זו בחירה שלך אם לקלח פעם בשבוע או 3 פעמים.

להביא כסף לבית זו לא ממש בחירה. זה אילוץ.

מה לעשות שרוב העבודות היום הן עד 4

ולכן צריך להשאיר את הילד במעון?

מסכימה שזה לא תקין וילד צריך לגדול בבית- אבל בהרבה מקרים אין לך ברירה אחרת.

מאידך, הבחירה בידייך כמה פעמים לקלח בשבוע.

אני לא אומרת שצריך בחורף כל יום. 

אמרתי רק שפעם בשבוע זה לא הגייני. בטח לא לילד.

יש מקומות בגוף שצוברים לכלוך וצריך לנקות אותם.

בקיץ, כשמזיעים, כן צריך לשקול מקלחות לפי אותו יום ולפעמים זה כן יוצא יום אחרי יום.

יוצאים לעבוד כי תרבות הבא לי היא המנצחת היום. יכולה לומר לך שכאשר חלק ענג מהמשכורת הולך למעון... אז היציאה לעבודה היא לא בדיוק מאילוץ..

ולקלח ארבעה ילדים פיצים ומעלה זה לעיתים בלתי אפשרי עד כדי אפשרות שאחד מהם יסכן את עצמו בזמן שאת מקלחת מישהו אחר..

אז אנחנו פיפתים בעניין האילוץ

אני ממש מסכימה איתך!

על מקלחות יום- יום או לפחות פעם ביומיים - אנחנו יכולות לשלוט!
 

על פרנסה ולשים ילד במעון ממש בלית ברירה- זה כבר לא בידינו....

שבאמת שיער נהיה שומני, אבל יש כאלו שסוברים שהשומן הוא טבעי ובסדר. 

וכן שמזיעים  - אבל יש אנשים שיש להם הזעה מופחתת, או בחורף בכלל לא.

ולכן לקבוע אם זה תקין או לא - זה לא מוחלט.

קחי דוגמא את השעווה שבאוזן , יש אנשים שסוברים שהם מאד מאד נקיים, והם מנקים את האוזן באובססיביות , וקוראים לזה לכלוך

האמת היא שזה מאד מאד בריא , וכשמורידים אותה זה גורם לדלקות אוזניים חוזרות, 

זו פשוט הגנה של השם על האוזן ! וזה צריך להיות שם (בתוך התעלות, לא בחוץ)

אז העובדה היא שיש שעווה, האם זה לכלוך או לא? פרשנות.

וכנ"ל מקלחות, יש הגנה טבעית על העור שיורדת כאשר מתקלחים מידי הרבה, ומחקרים מוכיחים שאנשים שמתקלחים יותר חולים יותר , אז זה לכלוך או לא? פרשנות לפי נורמה

ונ.ב. אישית מתקלחת ומקלחת יום יום כי זה מגעיל אותי, לא חושבת שאחרים לא תקינים..

יבוא יום והמודעות לחומרים החריפים (והם כאלה- חד משמעית) שיש בשמפו ובסבונים תהיה גבוהה ואז יגידו למי שמקפיד על מקלחת יום יום- הזוי!

אצלי בתור רווקה הייתי חופפת פעם ביומיים שלושה. ואם השתמשתי בשמפו חזק מדי או חפפתי יום אחרי השיער היה מתנקם ונעשה שומני בן רגע. בתור נשואה הוא פחות משתמן אז חופפת כל שלושה ימים.

אז מי שלא חופף כל יום, אולי ביום הראשון שלא חופפים זה נראה פחות טוב אבל זה לא מתדרדר בקצב גבוה אחר כך.

בגדול לעור ולשיער שלנו יותר בריא פחות לנקות, אבל יותר נעים לנו להיות נקיים.

אוהבת להתרחץ ושכולם רחוצים אבל לא רואה אסון גדול בלא להתרחץ אם לא מזיעים ומחליפים את כל הבגדים.

שממש אין לי כח לקלח

ואצלי - מה לעשות - הילדים מתקלחים פעם בשבוע (בחורף) 

בקיץ אני כן מתאמצת יותר לקלח עוד פעם פעמיים באמצע השבוע. אבל כל יום - ממש אין לי כח

יש תקופות שהצלחתי להרגיל אותם להקלח לבד גם כשהם יחסית קטנים - אפילו רק מים בלי סבון כדי שלא יסתבכו עם שורף בעינים - כי לי פשוט אין מספיק כח פיזי לעמוד ולתקתק מקלחות לכולם

כשהילדים גדולים מספיק בשביל להתקלח לבד אני מלמדת אותם הרגלי הגיינה אישית וב"ה יכולה לומר לך שהגדולים שלי מתקלחים כל יום או בחורף לפעמים זה יום כן יום לא (למרות שכשהיו קטנים קילחתי אותם פעם בשבוע) ולפעמים הם מדלגים יותר

כן מקפידה מאד שייראו מטופחים - למרות שלא התקלחו - כל יום בגד נקי ומכובס, פנים וידים שטופות, שיער מסורק (לבנות) 

בגיל שהם תינוקים שהולכים למטפלת/מעון - שאז יותר משמעותי שיהיו ריחניים אני כן משתדלת לקלח יותר ואם לא קילחתי אז לפחות שמה טלק בקפלי הצוואר/בתי השחי - מרטיבה את השיער עם טיפונת סבון תינוקות שיהיה ריח טוב, שייראה נעים.

אין אצלינו יותר מחלות וכדומה מאשר בבתים ששם מתקלחים כל יום - אני לא רואה נזק בריאותי או הגייני שנגרם מזה.

תמיד יש לי נקיפות מצפון מזה שהם לא מספיק מתקלחים אבל לא מרגישה שיכולה פיזית לשנות את זה.

עד שנולד החמישי שלי הייתי מתאבדת על המשימה של לקלח שלושה + תינוק ערב ערב. כי גם אנחנו גדלנו ככה בבית.

ולא היו נשארים לי כוחות כמעט לכלום אחר כך, מה גם שהבנים הגדולים (אז בני 7, 6) היו היפראקטיביים, והמשימה דרשה המון כוחות פיזיים והתמודדות סבלנית.

כשראיתי שאני קורסת התייעצתי עם אמא מקסימה ל 9. אישה חילונית דווקא, במקצועה גננת בחסד. דמות ממש מיוחדת.

והיא הציעה להרפות. 

לקלח כל יום 4-5-6 קטנים זה בא על חשבון משהו.

אז הילדים מתקלחים פעמיים בשבוע או שלוש בחורף, ובקיץ קצת יותר, גם כי בקיץ הרבה יותר קל - יש פחות שכבות בגדים, אין צורך לחמם מראש את המים ואת חדר האמבטיה וכו'. ואם אני לא מרגישה טוב, הם מתקלחים עוד פחות. שום אסון לא קורה.

להיפך, מחקרים מראים שניקיון יתר גורם לרגישות גדולה יותר לחיידקים.

על עצמי אני יכולה לומר שהצורך לקלח הוא לפעמים צורך שלנו כאמהות - צורך בשיגרה מסודרת, צורך לטפל ולטפח, וגם צורך להרגיש בסדר עם עצמי כאמא...

זה ממש לא כורח המציאות.

כמובן שמקפידים על נקיון פנים, ידיים, כפות רגליים, וציחצוח שיניים. ומי שהתפלש בחול כמובן שחופף את הראש באותו ערב.

כל השאר ברוגע. לפעמים בערה אחד אני מקלחת חלק, ובערב הבא את החלק האחר של הילדים. אני זורמת עם הצורך ועם הכוחות שלי.

ואני כותבת מאנונימי כי אני תמיד כותבת מאנונימי בפורום הזה , ממש לא כי אני מתפדחת.

אני כן מתפדחת כי יש כזו נורמה

כאילו טיפוח=מקלחות כל יום

ומי שלא מתקלח כל יום הוא מוזנח/מלוכלך/מסריח

והילדים שלי ממש לא נראים ככה. כמו שאמרתי - מקפידה על בגדים במצב טוב, בגד נקי-כל יום, פנים,ידיים,צחצוח שיניים 

אבל חוששת שאם ידעו שהם בקושי מתקלחים באמצע שבוע הם יקבלו סטיגמה של מוזנחים/מסריחים

למשל גיל 3-4 יכולה לבד להתפשט, להכנס לאמבטיה ו"לשחק" במים, תכלס היא מתנקה ככה, בלי לחפוף שיער.

זה קצת מסוכן לדעתי... עד גיל 5 אפשר עוד לטבוע בקלות

אולי עדיף שלא תתקלח ?

הדלת פתוחה, נכנסת כל רגע לראות שגובה המים נמוך מאד

יש שטיחון נגד החלקה בתוך האמבטיה

ואם לא נכנסת כל שניה אז מדברת איתה מבחוץ ושומעת שהכל בסדר

רוב הזמן משחקים כמה אחים ביחד בתוך המים או אחד במים, אחד מחוץ למים 

ובכל מקרה לא נותנת לשבת הרבה זמן, תיק תק באה ומוציאה או אומרת לצאת

זה לא שאני שולחת ילדה להתקלח בגיל 4 וסומכת עליה שתסתדר בעצמה

חשבתי שהם מתקלחים ממש לבד.

עדין לא מאה אחוז.. היו כבר מקרים שכמה אחים עשו תחרות מי מכניס את הראש יותר זמן למיים...

של ילד שטבע למוות

אני מאד ערנית בנושא הזה (משתדלת בכל אופן) גם מסבירה הרבה וגם מזהירה הרבה

יש אצלינו כללי בטיחות ומרעננים אותם די הרבה

מי משאיר את הראש במים יותר זמן

מי שרוצה - כן. מי שלא - לא, חוץ מיום שישי שכולם מתקלחים כמובן

ואני באמת לא מסוגלת להירדם אם לא התקלחתי. פעם ב....

או שאני נרדמת ומתעוררת. לא מצליחה לישון טוב!
 

מקלחת טובה בחורף מחממת את הגוף.

אם המים היו חמים מספיק ולא קרים, יוצאים מהמקלחמת בהרגשה אחרת...

ואם לפני המקלחת היה קר בכפות ידיים ורגליים (וממילא כל הגוף)-

המקלחת מחממת את הגוף וזה נעים וכייף בחורףףף

נכון שזה לא קל לדאוג שיהיו מים חמים ולחמם את המקלחת היטב וכו'... אבל....

אצלי מקלחת זה תמיד לפני השינה. חוץ מימי שישי

ככה נכנסים גם למיטה בהרגשה נעימה, נקייה, ריחנית.

לוסובלת שעולים לי על המיטות אחרי יום "עבודה" עם "בגדי עבודה"....

כשמתחילים מוקדם יש זמן למקלחת רגועה ונעימה וזה הבדל משמעותי...

לי יש 4 קטנטנים (הגדול בין 5). הגדול מתקלח לבד אחרי שאני מכוונת לו מים והשאר ביחד ציקצק. ביום שישי אני מפנקת באמצטיה ויושבים לשחק.

זה באמת לא קל. ועוד כאלה אמרו שיש להם עוד עשרה ילדים!! מצדיעה בלתי נתפס...

אני אם ל6 ולא מסוגלת...!!

יישר כח לכל המעודדות והעונות!

שיתן ה' לכל אחת. הרבה, הרבה כח!!

איזה צורך יש בתגובה הזו?

מה היא מוסיפה לדיון?

וגם, מדוע התגובה נכתבה מאנונימי?

הרי בדעה כזו אין בכלל מה להתבייש <צ>

המסקנה מהדיון לדעתי אינו מהו הדבר הנכון לעשות אלא -

מה מתאים לך לעשות.

כשאני שומעת אשה שאומרת - "אני לא רוצה לכלות כוחותיי, ואני לא רוצה הרבה סיבות לריב עם הילדים, ובגלל זה אני לא מקלחת אותם הרבה" - אני מלאת הערכה אליה. בלא קשר לכמה פעמים בשבוע אני אעדיף לקלח את ילדיי שלי בעז"ה.

אצלי הילדים רבים מי יכנס ראשון. כולם רוצים להיות ראשונים....

אף אחד מהם לא מתחמק ממקלחת.

אשמח לשיתוף!

מישהי מוכנה לשתף? אתן רבות עם הילדים כדי שיתקלחו?

לחץ פיזי מתון .

ואז כשהם סוף סוף נכנסים להתקלח הם לא רוצים לצאת .

זה כנראה קשור לגיל - ה קטנטנים רצים אל האמבטיה בחדווה, אבל בערך מגיל 5 קשה להם להתנתק מהעיסוקים שלהם לטובת המקלחת, וחרי משא ומתן הם עייפים מדי, אין להם כוח, לא מתחשק להם להתפשט וכו' וצריך להכריח. אבל אחר כך הם נהנים מהמקלחת ומהרגשת הניקיון.

יש אנשים שקשה להם ׁׁׁׁׂ(קׁצת) עם המעבר בין עיסוקים (ולהיות לבושים) ולעבור לאמבטיה 

ואז המעבר השני -  בין המים החמימים לקור שמחוץ לאמבטיה.

לפעמים שינוי זה דבר קשה. אשמח לעוד תגובות.

3 דקות לסדר

3 דקות לשטוף כלים

3 דקות להכין אוכל

3 דקות לכבס

3 דקות להכין אוכל

אין סוף ל3 הדקות. - וזה לא כולה 3 דקות

באמת זה חשוב לקלח. אבל מה תעשה אישה שאין לה כח!! בגלל שבערב היא כבר מוטשת. ואין לה עזרה!!!

זה לא שהיא רוצה ככה. פשוט זה מה שקורה . זה החיים. היא לא מגיעה לזה

ולא לכולם כמו שנשמע. הילד מסכים מהר להיתפשט ולהתקלח ולצאת. צריך להתוכח על זה

כמו שלא כל הילדים אוכלים מהש נותנים להם בקלות ואוספים את הצעצועים מיד שהתפזרו

אני חושבת שזה מה שההורים משדרים.

הילדים שלי יודעים שאין כזה דבר לעלות למיטה בלי לבהתקלח.

הם יודעים שאני לא אוהבת את זה ואין מצב שזה יקרה והם מתאימים את עצמם למצב הנ"ל.

יש ימים שהם יותר עייפים או לא ממש מתחשק להם עכשיו להתקלח אבל אני עושה את זה מעין תחרות...

"בואו נראה מי הכי זריז ונכנס ראשון להתקלח..."

וכמו שילד יודע שלא הולכים לישון בלי לצחצח שיניים וכד'-

כך ילד יודע שלא הולכים לישון בלי להתקלח לפני כן.

וגם הם עכשיו כבר מרגישים איך זה לא נעים להם ללכת לישון בלי להתקלח....

(היו מיקרים חד"פ שלא התקלחו וזה הציק להם אח"כ בהרגשה. אז כשקמו בבוקר הם התקלחו!)

הילדים הם לא רובוט

הילדים גם יודעים שהם מורידים בגדים מלוכלכים ושמים בכביסה

הילדים יודעים שלא לריב

הילדים יודעים שלא משחקים עם משחק חדש עד שלא אוספים את הקודם

הילדים יודעים לא לאכול בחדרים וללכלך.

והרישמה ענקית

מה זה יודעים??? צריכים המון המון כוחות להקנות הרגלים ולעמוד על ההרגלים!!!! וצריך עוד המון כוחות לנקות, לבשל, לגהץ, לכבס, לרחוץ. וכו

ובין כל זה תכניסו עבודה. הריון עם הקאות . ללמוד עם הילדים. להכין ש.ב. ללמוד למבחנים

אני לא מבינה את הסיסמאות את האלו של האמהות שהילדים יודעים. הם יכולים לדעת עד מחר. אבל עדין לאמא צריך להיות את הכח

ואני לא באה להשוות ביני לבין אף אחת אחרת.

כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה.

אצלי הילדים מרגישים שהרבה יותר נעים להם לישון כשהם אחרי מקלחת טובה מאשר ללכת לישון ללא מקלחת ושהגוף והשיער מגרדים מכל מה שעבר עליהם במהלך היום. בכ"ז ילדים....

וגם אני עובדת (ובמשרה מלאה) ובהריון לעיתים, ב"ה/ מניקה.... ועם בחילות וכאבי גב.... וילדים עם ש"ב ומבחנים ובעל שלא ממש נמצא בבית ועוד ועוד...

זה לא סיסמאות. בהחלט לא.

זה הרגלים שאת מקנה בבית מגיל קטן...

ולפעמים כשאני שוכחת לצחצח לילד/ה שלי שיניים, הם באים ואומרים לי שלא צחצחנו שיניים... זה כבר טבוע בהם...

ויש בהחלט פעמים שאני מעלימה עין אבל זה כבר בא מהם ולא ממני כל ההרגלים הללו.

ואני שוב מדגישה שכל אחת תעשה מה שטוב לה ומה שהיא מסוגלת ורוצה לעשות...

ששלוות הנפש חשובה יותר, ושאמא קשובה להם - אין אצלנו מצב שאין מצב.. 

וגם אני גדלתי בבית שמתקלחים בו, גם אם מגיעים במוצ"ש מנסיעה ארוכה ב 3:00 לפנות בוקר. וגם אני פעם לא יכולתי להירדם אם לא הייתי מתקלחת.

ב"ה עבר לי.

מה שאני עושה כשאני אצל חמותי בשבת והיא גרה מרחק נסיעה של שעה+ ומגיעים מאוחר במוצ"ש-

מקלחים אותם שמה, מלבישים פיג'מות ולאוטו!

ואז בבית ישר למיטות.

אם יש לי יום קשה במיוחד אז אני לא אעשה את כל המשימות הנדרשות ביום אחד. ברור.

אבלי לי יש סדרי עדיפויות שונים משלך.

לי חשוב גם ביום קשה שהילדים יתקלחו ויהיה לי פחות חשוב אם הכביסה תהיה מקופלת ומסודרת בארונות.

ז"א: עדיף לי שהילדים יתקלחו  ויהיו נקיים מאשר לשבת ולקפל כביסה.

זאת רק דוגמא!
יכול להיות שאצל נשים אחרות זה הפוך/ אחרת!

לא נתתי לגוף של לקרוס- רק בניתי לי סדרי עדיפויות ויש דברים שאני דוחה ליום המחר ואלך לנוח קודם..

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.

בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).

בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..

זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.

אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.

מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת. 

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.