מתקלחים כל יומיים (ותלוי במצב הלכלוך של הגוף...). מגיל ארבע הילדים אצלנו מתקלחים לבד (עם עזרה ואפשרות לסיוע של ממש בהתחלה).

מתחילים מיד אחרי ארוחת הערב. מי שמתרחץ הראשון - מקבל חמש נקודות בטבלת הנקודות (שבסיומה מקבלים פרס), השני שמתרחץ מקבל ארבע נקודות, השלישי - שלוש, וכן הלאה.

יכול להיות באמת שבעתיד נפצל מקלחות. בינתיים נוח לי ככה.

זמן המקלחות יכול לקחת כמעט שעה, אבל לפעמים גם יותר... תלוי במצב רוח של הילדים...

לילדים שמתרחצים לבד-

זה לא לוקח יותר זמן כשהם מתקלחים לבד?

קשה לי "לשחרר" אותם להתקלח לבד כי אז זה ייקח לי יותר זמן עד שהם יצאו וכל הבלאגן הזה באמבטיה שהם יעשו וכו', לא?

ככה אני מתקתקת אותם, אחד אחרי השני וזהו... לא?

זה שווה לי בכל זאת, כדי להקנות להם עצמאות (הרצון להתקלח לבד בא מהם. אני לא "מכריחה"), וגם כדי לאפשר לי מנוחה מועטה בימים קשים...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כך שאני שומעת מה קורה איתם.

לימדתי אותם איך לכוון את המים, ולפעמים אני עוזרת להם בזה.

אין דברים מסוכנים באמבטיה (חומרי ניקוי לא שם, חומרי הכביסה גבוהים).

יש שטיח גדול נגד החלקה בפנים.

ב"ה - ארבעה ילדים כבר עושים כך, ולא קרה כלום. פעם-פעמיים מישהו מהם לא עמד טוב על השטיח והחליק קצת - אבל הנזק ב"ה היה רק בכי (שנגמר בזכות חיבוק מאמא).

הבת שלי היתה בגן חינוך מיוחד, ובגיל 5 אמרו לנו שהגיע הזמן שניתן לה להתקלח לבד (ברור שבהתחלה הדרכנו).

ומדובר על צוות מ-א-ו-ד מקצועי, שמאוד מבין בשלבי התפתחות של ילדים.

אז אם ילד עם קשיים יכול בוודאי שילד בלי קשיים יכול.

תשחררי.

מה שכן,

גם היום כשהיא בת 7, כשאני רוצה שהיא תהיה נקיה במיוחד אני מקרצפת, אבל מקלחות יום יומיות סטנדרטיות-לבד.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ולכן נשמע לי מוזר אם ילד לא מתקלח כל יום.

גם אני לא מפספסת ומקלחת כל יום את כולםםם

לי אישית קשה מאד לקלח כל יום ויש סיבות למה - הריון ועוד.. לא סתם כי בא לי!! ויש לי גם ילדים קטנים הגדולה רק בת 7 וכל השאר  קטנים אחד  אחרי השני זה לא קל לי!

הלואי כל יום מאחלת לי את זה!! ורציתי לראות אם יש עוד כמוני ולהתעודד מהן ...כנראה שלא נקווה לטוב!!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כן והסיבה היא כי לא בא לי.

ז"א לא בא לי כי בקושי יש לי כוחות לכל מיני דברים.

אז לא בא לי לבזבז עוד כוחות על מים זורמים על הגוף. כזה משהוא חיצוני. ככה אני רואה את זה. לא כל החיים נמדדים בעוד מים על הגוף. החיים יותר ערכיים .

כן גם על מקלחת על עצמי אני לפעמים מוותרת כי אני עייפה. מצטעת שאני נשמעת לא משהוא. . אני מדברת על חורף.  בקיץ זה לא ממש אפשרי.

בבית של ההורים שלי הרבה ילדים היו מתקלחים רק לשבת! פעם בשבוע!

חייבת לומר שיום כן יום לא - מילא, אני לא שופטת.

אבל פעם בשבוע זאת ממש לא דוגמא נורמטיבית בעיני...זה כבר לא משהו "חיצוני" או חומרי.

זה משהו שבאמת דרוש מאיתנו כהורים לעזור לילדים להשאר הגיינים!!

במיוחד אחרי מה שקורה במעון/גן ואחה"צ, לא הייתי רוצה שהילד ישכב במיטה עם חול בשיער ומי יודע מה...

יום כן יום לא- סביר בחורף.

בקיץ- תלוי כמה פעלו והזיעו באותו יום.

פעם בשבוע, נשמע לי הזנחה.

זו הגיינה של הגוף. לא סתם מים זורמים.

וגם לא מקלחים רק במים אלא גם בסבון ובשמפו.

יש עניין לשמור על ניקיון הגוף שלנו.

גם ההלכה מדברת על ניקיון הגוף, אז כנראה שזה כן ערך בחיים.

פעם , לפני לא הרבה זמן , אולי 100 שנה היו מתקלחים בדיוק כך, פעם בשבוע.

מי קבע מהי הגיינה? הסטנדרט המקובל?

אולי עוד 50 שנה יהיה סטנדרטי להתקלח פעמיים ביום ויסתכלו עלינו כמוזנחים?

אני חושבת שהיגיינה נמדדת לגופו של ענין,

אם הילד מלוכלך / מזיע זו הזנחה,

אם הוא נקי, אין שום צורך לשטוף את הגוף במים,

לעור שלנו יש הגנה טבעית שנהרסה בגלל שהרגלנו אותו במקלחות יומיומיות.

ואגב אני גם כופרת בחיוב השמפו , למשל, למה חייבים כל יום?

כשלא שמים שמפו לשיער יש לחות טבעית.

אגב - אישית כן מקפידה על מקלחות יום יום (בלי יוצאי דופן ) ושמפו פעם פעמיים בשבוע.

אבל לא חושבת שמי שלא לא בסדר. 

פעם בשבוע?? הזוי!

גם הגוף לא נקי. מזיעים גם בחורף.

אז אני לא אומרת שצריך כל יום

אבל פעם בשבוע זה לא תקין.

אני לא מתווכחת על מה שכתבת , אבל מי קבע מה תקין?

אם היית חיה לפני כמה מאות שנים היית בטוחה שזה תקין מאד להתקלח פעם בשבוע (או פחות, בלי שום שמפו)

תקין או לא - זה נורמות שנקבעו לפי הסטנדרט , לא מעבר.

מי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/ יומיים...

ואני לא חיה לפני 100 שנה. אני חיה כאן ועכשיו!

(ובבקשה אל תנופפו בעובדה של מה שהיה לפני מאות בשנים או מה קורה עכשיו בארצות שאין מים ואין תשתיות וכו'...)

ברור שמי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/יומיים

אבל מאד יתכן שהפער הוא לא כל כך גדול ובטח שלא כל כך שלילי

אם אותו אחד שלא התקלח שבוע מחליף בגדים כל יום, שוטף פנים וידיים יותר מפעם ביום

מצחצח שיניים

שוטף כפות רגליים גם באמצע השבוע

בקיצור שומר על הגיינה כללית 

אז המצב שלו ממש לא כל כך נורא כמו שמנסים להציג את זה

והרבה אמהות טובות ומסורות וממש לא מזניחות שלא מצליחות לקלח יותר מפעם בשבוע - לא צריכות להרגיש רגשות אשמה או להישפט על כך שמשהו בהתנהלות שלהן לא תקין

ולא לשכוח שיש עוד פרמטרים בחיים חוץ ממקלחת - ילד שמתקלח כל יום יכול להיות בהחלט הרבה יותר מוזנח במובנים אחרית מהילד שלי שמתקלח פעם בשבוע.

והילד שלי שמתקלח פעם בשבוע לא נראה מוזנח, לא מלוכלך ולא דוחה בשום צורה.

לא ברור למה לשים ילד במעון עד 4 נחשב לתקין ואף אחד לא שופט דבר כזה

אבל מקלחת פעם בשבוע (הרבה פחות נורא בעיני) זה ללא תקין

לשים ילד במעון נעשה מחוסר ברירה.

לרחוץ פעם בשבוע נעשה מבחירה

מקלחות פעם בשבוע?

זו בחירה שלך אם לקלח פעם בשבוע או 3 פעמים.

להביא כסף לבית זו לא ממש בחירה. זה אילוץ.

מה לעשות שרוב העבודות היום הן עד 4

ולכן צריך להשאיר את הילד במעון?

מסכימה שזה לא תקין וילד צריך לגדול בבית- אבל בהרבה מקרים אין לך ברירה אחרת.

מאידך, הבחירה בידייך כמה פעמים לקלח בשבוע.

אני לא אומרת שצריך בחורף כל יום. 

אמרתי רק שפעם בשבוע זה לא הגייני. בטח לא לילד.

יש מקומות בגוף שצוברים לכלוך וצריך לנקות אותם.

בקיץ, כשמזיעים, כן צריך לשקול מקלחות לפי אותו יום ולפעמים זה כן יוצא יום אחרי יום.

יוצאים לעבוד כי תרבות הבא לי היא המנצחת היום. יכולה לומר לך שכאשר חלק ענג מהמשכורת הולך למעון... אז היציאה לעבודה היא לא בדיוק מאילוץ..

ולקלח ארבעה ילדים פיצים ומעלה זה לעיתים בלתי אפשרי עד כדי אפשרות שאחד מהם יסכן את עצמו בזמן שאת מקלחת מישהו אחר..

אז אנחנו פיפתים בעניין האילוץ

אני ממש מסכימה איתך!

על מקלחות יום- יום או לפחות פעם ביומיים - אנחנו יכולות לשלוט!
 

על פרנסה ולשים ילד במעון ממש בלית ברירה- זה כבר לא בידינו....

שבאמת שיער נהיה שומני, אבל יש כאלו שסוברים שהשומן הוא טבעי ובסדר. 

וכן שמזיעים  - אבל יש אנשים שיש להם הזעה מופחתת, או בחורף בכלל לא.

ולכן לקבוע אם זה תקין או לא - זה לא מוחלט.

קחי דוגמא את השעווה שבאוזן , יש אנשים שסוברים שהם מאד מאד נקיים, והם מנקים את האוזן באובססיביות , וקוראים לזה לכלוך

האמת היא שזה מאד מאד בריא , וכשמורידים אותה זה גורם לדלקות אוזניים חוזרות, 

זו פשוט הגנה של השם על האוזן ! וזה צריך להיות שם (בתוך התעלות, לא בחוץ)

אז העובדה היא שיש שעווה, האם זה לכלוך או לא? פרשנות.

וכנ"ל מקלחות, יש הגנה טבעית על העור שיורדת כאשר מתקלחים מידי הרבה, ומחקרים מוכיחים שאנשים שמתקלחים יותר חולים יותר , אז זה לכלוך או לא? פרשנות לפי נורמה

ונ.ב. אישית מתקלחת ומקלחת יום יום כי זה מגעיל אותי, לא חושבת שאחרים לא תקינים..

יבוא יום והמודעות לחומרים החריפים (והם כאלה- חד משמעית) שיש בשמפו ובסבונים תהיה גבוהה ואז יגידו למי שמקפיד על מקלחת יום יום- הזוי!

אצלי בתור רווקה הייתי חופפת פעם ביומיים שלושה. ואם השתמשתי בשמפו חזק מדי או חפפתי יום אחרי השיער היה מתנקם ונעשה שומני בן רגע. בתור נשואה הוא פחות משתמן אז חופפת כל שלושה ימים.

אז מי שלא חופף כל יום, אולי ביום הראשון שלא חופפים זה נראה פחות טוב אבל זה לא מתדרדר בקצב גבוה אחר כך.

בגדול לעור ולשיער שלנו יותר בריא פחות לנקות, אבל יותר נעים לנו להיות נקיים.

אוהבת להתרחץ ושכולם רחוצים אבל לא רואה אסון גדול בלא להתרחץ אם לא מזיעים ומחליפים את כל הבגדים.

שממש אין לי כח לקלח

ואצלי - מה לעשות - הילדים מתקלחים פעם בשבוע (בחורף) 

בקיץ אני כן מתאמצת יותר לקלח עוד פעם פעמיים באמצע השבוע. אבל כל יום - ממש אין לי כח

יש תקופות שהצלחתי להרגיל אותם להקלח לבד גם כשהם יחסית קטנים - אפילו רק מים בלי סבון כדי שלא יסתבכו עם שורף בעינים - כי לי פשוט אין מספיק כח פיזי לעמוד ולתקתק מקלחות לכולם

כשהילדים גדולים מספיק בשביל להתקלח לבד אני מלמדת אותם הרגלי הגיינה אישית וב"ה יכולה לומר לך שהגדולים שלי מתקלחים כל יום או בחורף לפעמים זה יום כן יום לא (למרות שכשהיו קטנים קילחתי אותם פעם בשבוע) ולפעמים הם מדלגים יותר

כן מקפידה מאד שייראו מטופחים - למרות שלא התקלחו - כל יום בגד נקי ומכובס, פנים וידים שטופות, שיער מסורק (לבנות) 

בגיל שהם תינוקים שהולכים למטפלת/מעון - שאז יותר משמעותי שיהיו ריחניים אני כן משתדלת לקלח יותר ואם לא קילחתי אז לפחות שמה טלק בקפלי הצוואר/בתי השחי - מרטיבה את השיער עם טיפונת סבון תינוקות שיהיה ריח טוב, שייראה נעים.

אין אצלינו יותר מחלות וכדומה מאשר בבתים ששם מתקלחים כל יום - אני לא רואה נזק בריאותי או הגייני שנגרם מזה.

תמיד יש לי נקיפות מצפון מזה שהם לא מספיק מתקלחים אבל לא מרגישה שיכולה פיזית לשנות את זה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני כן מתפדחת כי יש כזו נורמה

כאילו טיפוח=מקלחות כל יום

ומי שלא מתקלח כל יום הוא מוזנח/מלוכלך/מסריח

והילדים שלי ממש לא נראים ככה. כמו שאמרתי - מקפידה על בגדים במצב טוב, בגד נקי-כל יום, פנים,ידיים,צחצוח שיניים 

אבל חוששת שאם ידעו שהם בקושי מתקלחים באמצע שבוע הם יקבלו סטיגמה של מוזנחים/מסריחים

למשל גיל 3-4 יכולה לבד להתפשט, להכנס לאמבטיה ו"לשחק" במים, תכלס היא מתנקה ככה, בלי לחפוף שיער.

זה קצת מסוכן לדעתי... עד גיל 5 אפשר עוד לטבוע בקלות

אולי עדיף שלא תתקלח ?

הדלת פתוחה, נכנסת כל רגע לראות שגובה המים נמוך מאד

יש שטיחון נגד החלקה בתוך האמבטיה

ואם לא נכנסת כל שניה אז מדברת איתה מבחוץ ושומעת שהכל בסדר

רוב הזמן משחקים כמה אחים ביחד בתוך המים או אחד במים, אחד מחוץ למים 

ובכל מקרה לא נותנת לשבת הרבה זמן, תיק תק באה ומוציאה או אומרת לצאת

זה לא שאני שולחת ילדה להתקלח בגיל 4 וסומכת עליה שתסתדר בעצמה

חשבתי שהם מתקלחים ממש לבד.

עדין לא מאה אחוז.. היו כבר מקרים שכמה אחים עשו תחרות מי מכניס את הראש יותר זמן למיים...

של ילד שטבע למוות

אני מאד ערנית בנושא הזה (משתדלת בכל אופן) גם מסבירה הרבה וגם מזהירה הרבה

יש אצלינו כללי בטיחות ומרעננים אותם די הרבה

מי משאיר את הראש במים יותר זמן

מי שרוצה - כן. מי שלא - לא, חוץ מיום שישי שכולם מתקלחים כמובן

ואני באמת לא מסוגלת להירדם אם לא התקלחתי. פעם ב....

או שאני נרדמת ומתעוררת. לא מצליחה לישון טוב!
 

מקלחת טובה בחורף מחממת את הגוף.

אם המים היו חמים מספיק ולא קרים, יוצאים מהמקלחמת בהרגשה אחרת...

ואם לפני המקלחת היה קר בכפות ידיים ורגליים (וממילא כל הגוף)-

המקלחת מחממת את הגוף וזה נעים וכייף בחורףףף

נכון שזה לא קל לדאוג שיהיו מים חמים ולחמם את המקלחת היטב וכו'... אבל....

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כשמתחילים מוקדם יש זמן למקלחת רגועה ונעימה וזה הבדל משמעותי...

לי יש 4 קטנטנים (הגדול בין 5). הגדול מתקלח לבד אחרי שאני מכוונת לו מים והשאר ביחד ציקצק. ביום שישי אני מפנקת באמצטיה ויושבים לשחק.

זה באמת לא קל. ועוד כאלה אמרו שיש להם עוד עשרה ילדים!! מצדיעה בלתי נתפס...

אני אם ל6 ולא מסוגלת...!!

יישר כח לכל המעודדות והעונות!

שיתן ה' לכל אחת. הרבה, הרבה כח!!

איזה צורך יש בתגובה הזו?

מה היא מוסיפה לדיון?

וגם, מדוע התגובה נכתבה מאנונימי?

הרי בדעה כזו אין בכלל מה להתבייש <צ>

המסקנה מהדיון לדעתי אינו מהו הדבר הנכון לעשות אלא -

מה מתאים לך לעשות.

כשאני שומעת אשה שאומרת - "אני לא רוצה לכלות כוחותיי, ואני לא רוצה הרבה סיבות לריב עם הילדים, ובגלל זה אני לא מקלחת אותם הרבה" - אני מלאת הערכה אליה. בלא קשר לכמה פעמים בשבוע אני אעדיף לקלח את ילדיי שלי בעז"ה.

אצלי הילדים רבים מי יכנס ראשון. כולם רוצים להיות ראשונים....

אף אחד מהם לא מתחמק ממקלחת.

אשמח לשיתוף!

מישהי מוכנה לשתף? אתן רבות עם הילדים כדי שיתקלחו?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יש אנשים שקשה להם ׁׁׁׁׂ(קׁצת) עם המעבר בין עיסוקים (ולהיות לבושים) ולעבור לאמבטיה 

ואז המעבר השני -  בין המים החמימים לקור שמחוץ לאמבטיה.

לפעמים שינוי זה דבר קשה. אשמח לעוד תגובות.

3 דקות לסדר

3 דקות לשטוף כלים

3 דקות להכין אוכל

3 דקות לכבס

3 דקות להכין אוכל

אין סוף ל3 הדקות. - וזה לא כולה 3 דקות

באמת זה חשוב לקלח. אבל מה תעשה אישה שאין לה כח!! בגלל שבערב היא כבר מוטשת. ואין לה עזרה!!!

זה לא שהיא רוצה ככה. פשוט זה מה שקורה . זה החיים. היא לא מגיעה לזה

ולא לכולם כמו שנשמע. הילד מסכים מהר להיתפשט ולהתקלח ולצאת. צריך להתוכח על זה

כמו שלא כל הילדים אוכלים מהש נותנים להם בקלות ואוספים את הצעצועים מיד שהתפזרו

אני חושבת שזה מה שההורים משדרים.

הילדים שלי יודעים שאין כזה דבר לעלות למיטה בלי לבהתקלח.

הם יודעים שאני לא אוהבת את זה ואין מצב שזה יקרה והם מתאימים את עצמם למצב הנ"ל.

יש ימים שהם יותר עייפים או לא ממש מתחשק להם עכשיו להתקלח אבל אני עושה את זה מעין תחרות...

"בואו נראה מי הכי זריז ונכנס ראשון להתקלח..."

וכמו שילד יודע שלא הולכים לישון בלי לצחצח שיניים וכד'-

כך ילד יודע שלא הולכים לישון בלי להתקלח לפני כן.

וגם הם עכשיו כבר מרגישים איך זה לא נעים להם ללכת לישון בלי להתקלח....

(היו מיקרים חד"פ שלא התקלחו וזה הציק להם אח"כ בהרגשה. אז כשקמו בבוקר הם התקלחו!)

הילדים הם לא רובוט

הילדים גם יודעים שהם מורידים בגדים מלוכלכים ושמים בכביסה

הילדים יודעים שלא לריב

הילדים יודעים שלא משחקים עם משחק חדש עד שלא אוספים את הקודם

הילדים יודעים לא לאכול בחדרים וללכלך.

והרישמה ענקית

מה זה יודעים??? צריכים המון המון כוחות להקנות הרגלים ולעמוד על ההרגלים!!!! וצריך עוד המון כוחות לנקות, לבשל, לגהץ, לכבס, לרחוץ. וכו

ובין כל זה תכניסו עבודה. הריון עם הקאות . ללמוד עם הילדים. להכין ש.ב. ללמוד למבחנים

אני לא מבינה את הסיסמאות את האלו של האמהות שהילדים יודעים. הם יכולים לדעת עד מחר. אבל עדין לאמא צריך להיות את הכח

ואני לא באה להשוות ביני לבין אף אחת אחרת.

כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה.

אצלי הילדים מרגישים שהרבה יותר נעים להם לישון כשהם אחרי מקלחת טובה מאשר ללכת לישון ללא מקלחת ושהגוף והשיער מגרדים מכל מה שעבר עליהם במהלך היום. בכ"ז ילדים....

וגם אני עובדת (ובמשרה מלאה) ובהריון לעיתים, ב"ה/ מניקה.... ועם בחילות וכאבי גב.... וילדים עם ש"ב ומבחנים ובעל שלא ממש נמצא בבית ועוד ועוד...

זה לא סיסמאות. בהחלט לא.

זה הרגלים שאת מקנה בבית מגיל קטן...

ולפעמים כשאני שוכחת לצחצח לילד/ה שלי שיניים, הם באים ואומרים לי שלא צחצחנו שיניים... זה כבר טבוע בהם...

ויש בהחלט פעמים שאני מעלימה עין אבל זה כבר בא מהם ולא ממני כל ההרגלים הללו.

ואני שוב מדגישה שכל אחת תעשה מה שטוב לה ומה שהיא מסוגלת ורוצה לעשות...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מה שאני עושה כשאני אצל חמותי בשבת והיא גרה מרחק נסיעה של שעה+ ומגיעים מאוחר במוצ"ש-

מקלחים אותם שמה, מלבישים פיג'מות ולאוטו!

ואז בבית ישר למיטות.

אם יש לי יום קשה במיוחד אז אני לא אעשה את כל המשימות הנדרשות ביום אחד. ברור.

אבלי לי יש סדרי עדיפויות שונים משלך.

לי חשוב גם ביום קשה שהילדים יתקלחו ויהיה לי פחות חשוב אם הכביסה תהיה מקופלת ומסודרת בארונות.

ז"א: עדיף לי שהילדים יתקלחו  ויהיו נקיים מאשר לשבת ולקפל כביסה.

זאת רק דוגמא!
יכול להיות שאצל נשים אחרות זה הפוך/ אחרת!

לא נתתי לגוף של לקרוס- רק בניתי לי סדרי עדיפויות ויש דברים שאני דוחה ליום המחר ואלך לנוח קודם..

חוץ מזה - הוא רגוע? יש לו זמן ערות רגוע ביום? איך העליה במשקל? פשוט לוודא שאין משהו אחר שמפריע לו...

יש לו מעט מאוד זמנים רגועים.

עליה במשקל מעולה.

היינו כבר אצל רופא ששלל כל סיבה אחרת לכאבים או משהו בסגנון..

מאוד יכול להיות שמשהו מפריע לו, והרופא לא עלה על זה.

יש מצב למשל של ריפלוקס סמוי, שזה מאוד כואב להם, והם לא מסכימים להיות בתנוחת שכיבה. אבל מבחינת הרופא הוא עולה במשקל והכל בסדר.

(ריפלוקס סמוי אפשר לזהות אם רואים התפתלויות בזמן האוכל)

יש עוד מצבים שגורמים להם לכאבים או לחוסר נוחות.

הוא רגוע בהנקה, ובזמנים המעטים הכן רגועים שיש לו- אין לו בעיה לשכב על הגב..

לא עבר מעצמו. הייתי ישנה איתו בעיקול המרפק, בלי יכולת לזוז כי אחרת הוא התעורר. אפילו על בעלי הוא ישן פחות טוב. התחלנו איתו תהליך ללמד אותו לישון לא עלי בגיל חודשיים בערך. התחלנו מלהניח בעגלה תוך כדי נדנוד, מגע בגב והמהום קבוע. ככה הוא שרד לפעמים חמש דקות שלימות. לאט לאט הזמן התארך. אח"כ עברנו לרק נדנוד ואז לנדנוד אבל רק בהתחלה ופעם בדקה וכו'. בסוף הגענו למצב שהוא הצליח לישון על מזרון אחרי שנרדם עליו בזמן שישבו לידו. זה קרה כשהיה בן חצי שנה בערך.

בדיעבד יש דברים שיכול להיות שהשפיעו ושווה לך לבדוק. יש לו לשון מעט קשורה. לא הפריע לינוק עד שהיה בן 3 חודשים, אבל מאוד יכול להיות שהשפיע על חוסר השקט. היו פה כמה סיפורים דומים בערך באותה תקופה.

יש לו רגישות תחושתית גבוהה. קשה לבדוק את זה אצל תינוק, אבל בגיל שנתיים הוא כבר הסכים ללבוש רק בגדים מאוד מסויימים כי השאר "מגרד".

בהצלחה ומקווה שאצליכם יהיה פשוט יותר.

וממליצה מאד על הספר של הלוחשת לתינוקות, לי מאד עזר.

למרות ששיטות ההרדמה שלה דווקא לא עזרו לי... אבל סדר היום ממש עזר לי.

תודה! אנסה לקרוא

אבל אצלי דווקא כן ישנו במנשא.. ניסית מנשא קשירה מבד? אצלי הכי אוהבים אותו בגיל הזה...

זה לא הסתדר לבד... רק כשעבדתי על הרדמה עצמאית. היו תינוקות שעבדתי כבר בגיל הזה אבל אז התקלקל במשבר 4 חודשים... אז התחלתי לעבוד על זה רק אחרי 4 חודשים. שוקלת לקנות ערסל ניע-נוח לפעם הבאה, אומרים שהוא ממש עוזר לבעיה הזאת.

וואי באסה לשמוע שלא עובר לבד..

זה מציל את החיים שלי בשלב הזה. עוזר גם לכאבי בטן כי קצת לוחץ את הבטן של התינוק על הבטן שלי וגם עוזר להרדים

יכול להיות שזה סתם ולא קשור אליכם אבל משתפת לסיכויי שזה יועיל...

גם אצלי הקטנה היתה ישנה רק רק עלי עד שהתרנו לה את הלשון. היתה לה לשון קשורה אחורית, שלושה רופאים אמרו שהלשון לא קשורה (והיא גם עלתה במשקל ולא פצעה אותי בהנקה) ורק כשלקחתי למומחית היא אמרה שכדאי להתיר והיה שינוי משמעותי. כנראה מה שהיה זה שהלשון הקשורה גרמה בליעה מטורפת של אוויר בהנקה (בנוסף למאמץ גדול בהנקה אז ההנקות היו קצרות ותכופות) וכל האוויר גרם גם לריפלוקס.

אחרי ההתרה היא לא נהייתה פתאום תינוקת רגועה אבל לגמרי הרבה יותר רגועה מלפני, והצליחה לישון גם בשכיבה בעגלה (למיטה לקח עוד זמן להרגיל.. אבל לפחות היא לא היתה עלי).

שבשבועיים הראשונים הוא לא היה ככה בכלל!

הוא היה ישן מעולה, אפילו רק הייתי מניחה ונרדם ל 3-4 שעות בכיף..

אז אני פשוט לא יודעת מה השתנה..

ואולי זה שכן היה ככה בהתחלה מראה שזה ען נקודתי ויוכל לחלוף אחרי תקופת גזים וכד'?

אצלי בשבועות הראשונים היו ימים כאלה וימים כאלה. ממש היו ימים שהייתי מניחה והיא היתה נרדמת, ואז יום אחרי צרחות בלתי פוסקות. לא יודעת מה היה שונה שם.. (אולי הרפלוקס התחיל רק אחרי הצטברות של האוויר?).

אגב אני זוכרת שגם עם הגדול שלי היה כמו שאת מתארת- בשבוע הראשון היה תותים ואז בגיל שבוע וחצי התחיל להיות ממש לא רגוע. תמיד ייחסתי רק לגזים, אבל בדיעבד אני יודעת שכנראה יש לו לשון קשורה ובאסה שלא היתה לנו מודעות לזה. מניחה שזה היה שילוב של הלשון הקשורה וההשלכות שלה, והגזים הרגילים.

אם כי התינוק שלי שהיה הכי קשה להרדים אותו התקשה כבר באשפוז אחרי הלידה.

לא ירדו ממני לדקה עד גיל 4 חודשים, ובגיל 4 חודשים התחילו לתת לי לנשום קצת

ומצטרפת למי שכתבה לנסות ללמד אותו לינוק בשכיבה. הרבה יותר קל ככה.

הנקתי בשכיבה ילד קודם.. אבל הפעם הוא לא זורם על זה..

להתחיל כל הנקה משכיבה, ואז כשהוא מתעצבן לעבור לישיבה? או חצי שכיבה וחצי ישיבה, או כשאת שוכבת אבל הוא בתנוחה קצת אחרת, נגיד על הצד? אני לא ממש בטוחה, אבל אם תצליחו למצוא סיסטם שעובד לכם כנראה שזה יקל על שניכם...

של החיים, הם למעשה חלק מההריון . התינוק מאוד עוברי עדיין וזקוק להמון מגע וכרבול ... זה לא פינוק, זה ממש צורך שלו כדי לחיות, לגדול ולהתפתח. תנסי לנשום עמוק, זה גיל שעובר כ"כ מהר ונתגעגעים לעוברון הזה שהיה מקופל עלייך כמו כדור חמוד. תנסי להרים רגליים ולעצום עיניים ולנוח.

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

היום אני כבר יודעת לשים גבול

מבקשת שלא יבדקו אותי ולא ישאלו שאלות (ממש נעים לעמוד מול אישה זרה עם מגבת ולהתחיל לדבר איתה 😵‍💫)

לאחרונה הגיעה אצלינו בלנית חדשה צעירה,

כשנכנסה אמרתי לה אני מוכנה והכל בסדר ( כלומר אין צורך לחפור)

אז היא שואלת אותי

מה.. זה פעם ראשונה שלך במקווה הזה 😲?? כאילו אני המוזרה פה

באמת שאין לי מילים.

כנראה שרוב הבלניות בסדר גמור אבל מספיק פעם אחת לעבור אי נעימות והשפלה כדי לגרום לכל הדבר הזה להיות הכי שנוא עליך בעולם

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

ח

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

אולי כן לעשות יום- יומיים שאת אוספת את שתיהם מוקדם, ואז רגיל אבל פחות קריטי

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

לא מבינה האמת ששמים במיטת מעבר בכזה גיל

מיטת תינוק נותנת בטחון ובאמת אי אפשר לצאת ולהסתובב בבית סתם ככה בלילה

אצלי לפחות מעולם לא יצאו בגיל הזה לבד

הילדים שלי היו במיטת תינוק עד גיל שנתיים++ וישנו מעולה

וממש לא לסגור עליה את הדלת לדעתי. זה יכול ליצור טראומה של בהלה ש- למה בעצם? במיטת תינוק גם אם היא קמה היא נשארת במיטה (אאכ והיא נינג'ה קטנה) הבן שלי כשהיה מתעורר היה נשאר במיטה מתקשקש עם איזה ספרוו בד מתעייף וחוזר לישון

ובלי קשר בגלל שעברנו דירה ועיצבנו את החדרים- זה יותר יפה חחח

כדי שיהיה לשניהם האמת. מיד 2.

ולדעתי העיצוב של החדר הוא שיקול שולי לעומת מה שאת מתארת

את רואה את עצמך מתעוררת בלילה ןרדוף אחריה אחרי לידה שתחזור לישון? במיטת מעבר אפשר לישון גם בגיל יותר מאוחר. לדעתי הנוחות לוקחת (אם כי אני מבינה שכשזה לא לפי התכנון זה מבאס)

סתם נו כן

אבל זה הקטע היא לא כל הלילה טיילת

היא מתעוררת

צריך להרדים אותה שוב

וזהו עד הבוקר (בניגוד לבת הארבע שבאה אלינו ורוצה חיבוק ורוצה מים ומקסים פשוט)

אני העדפתי לחסוך את זה האמת..

יכולים להסתובב בבית ולעשות מלא בלאגן. וזה יכול גם להיות מסוכן.

זה לא הבעיה שצריך לקום אליה, אלא שהיא יכולה להסתובב והיא לא מודעת לסיכונים סביבה

זה השנקל שלי לפחות

יכול להיות גם ביום, לא רק בלילה. צריך להתאים את הבית לילדים קטנים שלא יהיו דברי סכנה.

לק"י

ולא כי כולם פה הם ילדים טובים ירושלים🤭

כנראה שאמצע הלילה פחות קורץ להם להשתובב בלעדינו.

לק"י

ולזה הגבתי.

בגלל שעוד מעט יהיה עוד תינוק קטן אז היא מתכוננת ומכינה אותה מראש למיטת מעבר כך שבע"ה עד הלידה היא כבר יותר תתרגל.

אני ממש מבינה את המהלך..בדרכ ההתרגלות למיטת מעבר לא לוקחת נצח.

לא רואה סיבה להשאיר במיטת תינוק, במקרה שלה הייתי קופצת על ההזדמנות של לידה נוספת בע"ה ומעבירה עכשיו (כך גם עשיתי עם ילדי בהפרשים צמודים). להשהות את זה ולהעביר למיטת מעבר כשיש עוד תינוק בן כמה חודשים לא יותר קל לדעתי.

כל אחת ומה שהתאים לה

לי התאים 2 מיטות תינוק כשהיו לי צמודים קטנים אז אני ממליצה, היא תחליט מה לעשות כמובן

בעיניי מיטת מעבר היא ממש מיותרת אגב (הייתה לי)

הצגתי רק עוד נקודת מבט

היא בציטת חבר ואחותה במיטה הגדולה יותר שלו

לא חושבת שאחזיר אותה למיטת תינוק היא בעקון בטוחה שהיא בת 17 ומאוד אוהבת את העצמאות שיש לה (לא ניתנת שנאכיל אותה למשל)

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

אז זה כן ערב פסח...

זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻‍♀️😅)

שנה הבאה בשנה הלועזית...

אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם

איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי

ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת

ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.

אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...

כי השנה הלועזית בכלל לא מושפעת מעוד אדר... אדר ב' הוא רק בשנה העברית שכבר התחלנו😀

והסיפור שלך באמת מצחיק.. איזה הקלה זה בטח היה...

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

ובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )

פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו

גם זה היה מושלם כמובן

אין כמו שמחות ביתיות....

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂

אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

סתם כדי להירגע🙂

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).

עלייה לתורה במרפסת.....

במשפחה שלנו היו 2 בר מצוות במרפסת ועוד שכן שחגג כך גם...

זה בהחלט ארוע שנזכור לכל החיים

הייתה ברית בפסח, אחד המוצלחים!!!

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות!

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

לא הייתי שמה לב לטעות.

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅

הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.

אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭

בה עושה היום משהו רחוק מאווווד מתכנות

שרואים שאתם רוסים? 🤭 (סתם, זוכרת שציינת את זה פעם. אלא אם כן התבלבלתי עם מישהי אחרת)

זה מאוד רוסי לרשום את הילד לחוג מתוך מחשבה על העתיד המקצועי שלו ולדחוף אותו לשם, אבל זו טעות. הילד לא נועד למלא את הציפיות שלנו ואנחנו לא אמורים להחליט בשבילו מה יהיה המקצוע שלו.

תנו לו להיות ילד ולהנות מהחוג. איזה כייף שהוא נהנה ומתלהב! חסכתם מאבק אחד

יש עוד המון שנים עד שתוכלו לראות איזה מקצוע מתאים לו, ובסוף הוא יבחר את מה שהוא נמשך אליו, ויכול להיות שזה יהיה שונה מאוד ממה שאתם מתכננים לו...

זה גם קטע של בורגנים

בעיני אלקטרוניקה יותר מושך מרובוטיקה בגיל קטן. זה המשך יותר טבעי לבניה בלגו ופאזלים למשל.

תסתכלי על חצי הכוס המלאה, הוא לא נכנס בטעות לחוג בלט או משהו כזה..

לגבי "הילד אותו מייעדים לגדולות" מקווה מאוד שהבנתי לא נכון.