מתקלחים כל יומיים (ותלוי במצב הלכלוך של הגוף...). מגיל ארבע הילדים אצלנו מתקלחים לבד (עם עזרה ואפשרות לסיוע של ממש בהתחלה).

מתחילים מיד אחרי ארוחת הערב. מי שמתרחץ הראשון - מקבל חמש נקודות בטבלת הנקודות (שבסיומה מקבלים פרס), השני שמתרחץ מקבל ארבע נקודות, השלישי - שלוש, וכן הלאה.

יכול להיות באמת שבעתיד נפצל מקלחות. בינתיים נוח לי ככה.

זמן המקלחות יכול לקחת כמעט שעה, אבל לפעמים גם יותר... תלוי במצב רוח של הילדים...

לילדים שמתרחצים לבד-

זה לא לוקח יותר זמן כשהם מתקלחים לבד?

קשה לי "לשחרר" אותם להתקלח לבד כי אז זה ייקח לי יותר זמן עד שהם יצאו וכל הבלאגן הזה באמבטיה שהם יעשו וכו', לא?

ככה אני מתקתקת אותם, אחד אחרי השני וזהו... לא?

זה שווה לי בכל זאת, כדי להקנות להם עצמאות (הרצון להתקלח לבד בא מהם. אני לא "מכריחה"), וגם כדי לאפשר לי מנוחה מועטה בימים קשים...

גם אצלי הם רוצים לבד ואני פחות רוצה ופחות מאפשרת...

כך שאני שומעת מה קורה איתם.

לימדתי אותם איך לכוון את המים, ולפעמים אני עוזרת להם בזה.

אין דברים מסוכנים באמבטיה (חומרי ניקוי לא שם, חומרי הכביסה גבוהים).

יש שטיח גדול נגד החלקה בפנים.

ב"ה - ארבעה ילדים כבר עושים כך, ולא קרה כלום. פעם-פעמיים מישהו מהם לא עמד טוב על השטיח והחליק קצת - אבל הנזק ב"ה היה רק בכי (שנגמר בזכות חיבוק מאמא).

הבת שלי היתה בגן חינוך מיוחד, ובגיל 5 אמרו לנו שהגיע הזמן שניתן לה להתקלח לבד (ברור שבהתחלה הדרכנו).

ומדובר על צוות מ-א-ו-ד מקצועי, שמאוד מבין בשלבי התפתחות של ילדים.

אז אם ילד עם קשיים יכול בוודאי שילד בלי קשיים יכול.

תשחררי.

מה שכן,

גם היום כשהיא בת 7, כשאני רוצה שהיא תהיה נקיה במיוחד אני מקרצפת, אבל מקלחות יום יומיות סטנדרטיות-לבד.

הואיי, אצלי כולם רוצים להיות ראשונים...

אז אנחנו עושים סדר מסוים / מי שמסיים ראשון את ארוחת הערב.

אני מקלחת את כולם, כל יום....

לא מסוגלת לחשוב על פחות.

רק בימי חמישי בימים חורפיים - אני מותרת ע"ז לפעמים....

ואני/ בעלי מקלחים את כולם.

רק עכשיו, הגדול שלי התחיל להתקלח לבד...

הטיפ שלי

מקלחת ולמיטה!
קודם נותנת ארוחת ערב ואז מקלחות וישר למיטה בלי להסתובב בבית.

ככה זה נותן להם קביעות והם יודעים מה בא אחרי מה.

וגם נותן השארת שינה והרגשה טובה לישון...

ולכן נשמע לי מוזר אם ילד לא מתקלח כל יום.

גם אני לא מפספסת ומקלחת כל יום את כולםםם

לי אישית קשה מאד לקלח כל יום ויש סיבות למה - הריון ועוד.. לא סתם כי בא לי!! ויש לי גם ילדים קטנים הגדולה רק בת 7 וכל השאר  קטנים אחד  אחרי השני זה לא קל לי!

הלואי כל יום מאחלת לי את זה!! ורציתי לראות אם יש עוד כמוני ולהתעודד מהן ...כנראה שלא נקווה לטוב!!

אבל כל אחת מה שמתאים לה!

גם לי יש כמה קטנטנים והכי גדול בן 7 בלבד ואני עדיין מקלחת גם אותו ולא ממש נותנת לו להתקלח לבד.

ונמצאת מחוץ לבית המון שעות ועובדת קשה...

אבל בהיריונות אני משתדלת שבשעת המקלחת יהיה מי שיעזר לי. אין ברירה.

אם זה בעלי/ אחותי וכד'.

זה לא קל בכלל!

בהיריון האחרון - לא הייתי מסוגלת להתכוופף בכלל. סבלתי מכאבים מאוד חזקים.

כשהייתי מתכופפת כדי לסבן/ לקלח/ להרים- זה היה כאבים עזים....

אז הייתי באמת משתדלת שבעלי יהיה בשעת המקלחות בבית. ואם לא- הייתי מקלחת בעצמי והולכת לשכב על הספה אח"כ כי לא הייתי מסוגלת לתפקד.

אבל זה אני!
ואת זה את!
ולכל אחת מה שמתאים לה ולמשפחה שלה...

אז שיהיה בהצלחה לך והרבה בריאות ונחת מכולם! זה העיקר!

כן והסיבה היא כי לא בא לי.

ז"א לא בא לי כי בקושי יש לי כוחות לכל מיני דברים.

אז לא בא לי לבזבז עוד כוחות על מים זורמים על הגוף. כזה משהוא חיצוני. ככה אני רואה את זה. לא כל החיים נמדדים בעוד מים על הגוף. החיים יותר ערכיים .

כן גם על מקלחת על עצמי אני לפעמים מוותרת כי אני עייפה. מצטעת שאני נשמעת לא משהוא. . אני מדברת על חורף.  בקיץ זה לא ממש אפשרי.

בבית של ההורים שלי הרבה ילדים היו מתקלחים רק לשבת! פעם בשבוע!

חייבת לומר שיום כן יום לא - מילא, אני לא שופטת.

אבל פעם בשבוע זאת ממש לא דוגמא נורמטיבית בעיני...זה כבר לא משהו "חיצוני" או חומרי.

זה משהו שבאמת דרוש מאיתנו כהורים לעזור לילדים להשאר הגיינים!!

במיוחד אחרי מה שקורה במעון/גן ואחה"צ, לא הייתי רוצה שהילד ישכב במיטה עם חול בשיער ומי יודע מה...

יום כן יום לא- סביר בחורף.

בקיץ- תלוי כמה פעלו והזיעו באותו יום.

פעם בשבוע, נשמע לי הזנחה.

זו הגיינה של הגוף. לא סתם מים זורמים.

וגם לא מקלחים רק במים אלא גם בסבון ובשמפו.

יש עניין לשמור על ניקיון הגוף שלנו.

גם ההלכה מדברת על ניקיון הגוף, אז כנראה שזה כן ערך בחיים.

פעם , לפני לא הרבה זמן , אולי 100 שנה היו מתקלחים בדיוק כך, פעם בשבוע.

מי קבע מהי הגיינה? הסטנדרט המקובל?

אולי עוד 50 שנה יהיה סטנדרטי להתקלח פעמיים ביום ויסתכלו עלינו כמוזנחים?

אני חושבת שהיגיינה נמדדת לגופו של ענין,

אם הילד מלוכלך / מזיע זו הזנחה,

אם הוא נקי, אין שום צורך לשטוף את הגוף במים,

לעור שלנו יש הגנה טבעית שנהרסה בגלל שהרגלנו אותו במקלחות יומיומיות.

ואגב אני גם כופרת בחיוב השמפו , למשל, למה חייבים כל יום?

כשלא שמים שמפו לשיער יש לחות טבעית.

אגב - אישית כן מקפידה על מקלחות יום יום (בלי יוצאי דופן ) ושמפו פעם פעמיים בשבוע.

אבל לא חושבת שמי שלא לא בסדר. 

פעם בשבוע?? הזוי!

גם הגוף לא נקי. מזיעים גם בחורף.

אז אני לא אומרת שצריך כל יום

אבל פעם בשבוע זה לא תקין.

אני לא מתווכחת על מה שכתבת , אבל מי קבע מה תקין?

אם היית חיה לפני כמה מאות שנים היית בטוחה שזה תקין מאד להתקלח פעם בשבוע (או פחות, בלי שום שמפו)

תקין או לא - זה נורמות שנקבעו לפי הסטנדרט , לא מעבר.

מי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/ יומיים...

ואני לא חיה לפני 100 שנה. אני חיה כאן ועכשיו!

(ובבקשה אל תנופפו בעובדה של מה שהיה לפני מאות בשנים או מה קורה עכשיו בארצות שאין מים ואין תשתיות וכו'...)

ברור שמי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/יומיים

אבל מאד יתכן שהפער הוא לא כל כך גדול ובטח שלא כל כך שלילי

אם אותו אחד שלא התקלח שבוע מחליף בגדים כל יום, שוטף פנים וידיים יותר מפעם ביום

מצחצח שיניים

שוטף כפות רגליים גם באמצע השבוע

בקיצור שומר על הגיינה כללית 

אז המצב שלו ממש לא כל כך נורא כמו שמנסים להציג את זה

והרבה אמהות טובות ומסורות וממש לא מזניחות שלא מצליחות לקלח יותר מפעם בשבוע - לא צריכות להרגיש רגשות אשמה או להישפט על כך שמשהו בהתנהלות שלהן לא תקין

ולא לשכוח שיש עוד פרמטרים בחיים חוץ ממקלחת - ילד שמתקלח כל יום יכול להיות בהחלט הרבה יותר מוזנח במובנים אחרית מהילד שלי שמתקלח פעם בשבוע.

והילד שלי שמתקלח פעם בשבוע לא נראה מוזנח, לא מלוכלך ולא דוחה בשום צורה.

לא ברור למה לשים ילד במעון עד 4 נחשב לתקין ואף אחד לא שופט דבר כזה

אבל מקלחת פעם בשבוע (הרבה פחות נורא בעיני) זה ללא תקין

לשים ילד במעון נעשה מחוסר ברירה.

לרחוץ פעם בשבוע נעשה מבחירה

מקלחות פעם בשבוע?

זו בחירה שלך אם לקלח פעם בשבוע או 3 פעמים.

להביא כסף לבית זו לא ממש בחירה. זה אילוץ.

מה לעשות שרוב העבודות היום הן עד 4

ולכן צריך להשאיר את הילד במעון?

מסכימה שזה לא תקין וילד צריך לגדול בבית- אבל בהרבה מקרים אין לך ברירה אחרת.

מאידך, הבחירה בידייך כמה פעמים לקלח בשבוע.

אני לא אומרת שצריך בחורף כל יום. 

אמרתי רק שפעם בשבוע זה לא הגייני. בטח לא לילד.

יש מקומות בגוף שצוברים לכלוך וצריך לנקות אותם.

בקיץ, כשמזיעים, כן צריך לשקול מקלחות לפי אותו יום ולפעמים זה כן יוצא יום אחרי יום.

יוצאים לעבוד כי תרבות הבא לי היא המנצחת היום. יכולה לומר לך שכאשר חלק ענג מהמשכורת הולך למעון... אז היציאה לעבודה היא לא בדיוק מאילוץ..

ולקלח ארבעה ילדים פיצים ומעלה זה לעיתים בלתי אפשרי עד כדי אפשרות שאחד מהם יסכן את עצמו בזמן שאת מקלחת מישהו אחר..

אז אנחנו פיפתים בעניין האילוץ

אני ממש מסכימה איתך!

על מקלחות יום- יום או לפחות פעם ביומיים - אנחנו יכולות לשלוט!
 

על פרנסה ולשים ילד במעון ממש בלית ברירה- זה כבר לא בידינו....

שבאמת שיער נהיה שומני, אבל יש כאלו שסוברים שהשומן הוא טבעי ובסדר. 

וכן שמזיעים  - אבל יש אנשים שיש להם הזעה מופחתת, או בחורף בכלל לא.

ולכן לקבוע אם זה תקין או לא - זה לא מוחלט.

קחי דוגמא את השעווה שבאוזן , יש אנשים שסוברים שהם מאד מאד נקיים, והם מנקים את האוזן באובססיביות , וקוראים לזה לכלוך

האמת היא שזה מאד מאד בריא , וכשמורידים אותה זה גורם לדלקות אוזניים חוזרות, 

זו פשוט הגנה של השם על האוזן ! וזה צריך להיות שם (בתוך התעלות, לא בחוץ)

אז העובדה היא שיש שעווה, האם זה לכלוך או לא? פרשנות.

וכנ"ל מקלחות, יש הגנה טבעית על העור שיורדת כאשר מתקלחים מידי הרבה, ומחקרים מוכיחים שאנשים שמתקלחים יותר חולים יותר , אז זה לכלוך או לא? פרשנות לפי נורמה

ונ.ב. אישית מתקלחת ומקלחת יום יום כי זה מגעיל אותי, לא חושבת שאחרים לא תקינים..

יבוא יום והמודעות לחומרים החריפים (והם כאלה- חד משמעית) שיש בשמפו ובסבונים תהיה גבוהה ואז יגידו למי שמקפיד על מקלחת יום יום- הזוי!

אצלי בתור רווקה הייתי חופפת פעם ביומיים שלושה. ואם השתמשתי בשמפו חזק מדי או חפפתי יום אחרי השיער היה מתנקם ונעשה שומני בן רגע. בתור נשואה הוא פחות משתמן אז חופפת כל שלושה ימים.

אז מי שלא חופף כל יום, אולי ביום הראשון שלא חופפים זה נראה פחות טוב אבל זה לא מתדרדר בקצב גבוה אחר כך.

בגדול לעור ולשיער שלנו יותר בריא פחות לנקות, אבל יותר נעים לנו להיות נקיים.

אוהבת להתרחץ ושכולם רחוצים אבל לא רואה אסון גדול בלא להתרחץ אם לא מזיעים ומחליפים את כל הבגדים.

שממש אין לי כח לקלח

ואצלי - מה לעשות - הילדים מתקלחים פעם בשבוע (בחורף) 

בקיץ אני כן מתאמצת יותר לקלח עוד פעם פעמיים באמצע השבוע. אבל כל יום - ממש אין לי כח

יש תקופות שהצלחתי להרגיל אותם להקלח לבד גם כשהם יחסית קטנים - אפילו רק מים בלי סבון כדי שלא יסתבכו עם שורף בעינים - כי לי פשוט אין מספיק כח פיזי לעמוד ולתקתק מקלחות לכולם

כשהילדים גדולים מספיק בשביל להתקלח לבד אני מלמדת אותם הרגלי הגיינה אישית וב"ה יכולה לומר לך שהגדולים שלי מתקלחים כל יום או בחורף לפעמים זה יום כן יום לא (למרות שכשהיו קטנים קילחתי אותם פעם בשבוע) ולפעמים הם מדלגים יותר

כן מקפידה מאד שייראו מטופחים - למרות שלא התקלחו - כל יום בגד נקי ומכובס, פנים וידים שטופות, שיער מסורק (לבנות) 

בגיל שהם תינוקים שהולכים למטפלת/מעון - שאז יותר משמעותי שיהיו ריחניים אני כן משתדלת לקלח יותר ואם לא קילחתי אז לפחות שמה טלק בקפלי הצוואר/בתי השחי - מרטיבה את השיער עם טיפונת סבון תינוקות שיהיה ריח טוב, שייראה נעים.

אין אצלינו יותר מחלות וכדומה מאשר בבתים ששם מתקלחים כל יום - אני לא רואה נזק בריאותי או הגייני שנגרם מזה.

תמיד יש לי נקיפות מצפון מזה שהם לא מספיק מתקלחים אבל לא מרגישה שיכולה פיזית לשנות את זה.

עד שנולד החמישי שלי הייתי מתאבדת על המשימה של לקלח שלושה + תינוק ערב ערב. כי גם אנחנו גדלנו ככה בבית.

ולא היו נשארים לי כוחות כמעט לכלום אחר כך, מה גם שהבנים הגדולים (אז בני 7, 6) היו היפראקטיביים, והמשימה דרשה המון כוחות פיזיים והתמודדות סבלנית.

כשראיתי שאני קורסת התייעצתי עם אמא מקסימה ל 9. אישה חילונית דווקא, במקצועה גננת בחסד. דמות ממש מיוחדת.

והיא הציעה להרפות. 

לקלח כל יום 4-5-6 קטנים זה בא על חשבון משהו.

אז הילדים מתקלחים פעמיים בשבוע או שלוש בחורף, ובקיץ קצת יותר, גם כי בקיץ הרבה יותר קל - יש פחות שכבות בגדים, אין צורך לחמם מראש את המים ואת חדר האמבטיה וכו'. ואם אני לא מרגישה טוב, הם מתקלחים עוד פחות. שום אסון לא קורה.

להיפך, מחקרים מראים שניקיון יתר גורם לרגישות גדולה יותר לחיידקים.

על עצמי אני יכולה לומר שהצורך לקלח הוא לפעמים צורך שלנו כאמהות - צורך בשיגרה מסודרת, צורך לטפל ולטפח, וגם צורך להרגיש בסדר עם עצמי כאמא...

זה ממש לא כורח המציאות.

כמובן שמקפידים על נקיון פנים, ידיים, כפות רגליים, וציחצוח שיניים. ומי שהתפלש בחול כמובן שחופף את הראש באותו ערב.

כל השאר ברוגע. לפעמים בערה אחד אני מקלחת חלק, ובערב הבא את החלק האחר של הילדים. אני זורמת עם הצורך ועם הכוחות שלי.

ואני כותבת מאנונימי כי אני תמיד כותבת מאנונימי בפורום הזה , ממש לא כי אני מתפדחת.

אני כן מתפדחת כי יש כזו נורמה

כאילו טיפוח=מקלחות כל יום

ומי שלא מתקלח כל יום הוא מוזנח/מלוכלך/מסריח

והילדים שלי ממש לא נראים ככה. כמו שאמרתי - מקפידה על בגדים במצב טוב, בגד נקי-כל יום, פנים,ידיים,צחצוח שיניים 

אבל חוששת שאם ידעו שהם בקושי מתקלחים באמצע שבוע הם יקבלו סטיגמה של מוזנחים/מסריחים

למשל גיל 3-4 יכולה לבד להתפשט, להכנס לאמבטיה ו"לשחק" במים, תכלס היא מתנקה ככה, בלי לחפוף שיער.

זה קצת מסוכן לדעתי... עד גיל 5 אפשר עוד לטבוע בקלות

אולי עדיף שלא תתקלח ?

הדלת פתוחה, נכנסת כל רגע לראות שגובה המים נמוך מאד

יש שטיחון נגד החלקה בתוך האמבטיה

ואם לא נכנסת כל שניה אז מדברת איתה מבחוץ ושומעת שהכל בסדר

רוב הזמן משחקים כמה אחים ביחד בתוך המים או אחד במים, אחד מחוץ למים 

ובכל מקרה לא נותנת לשבת הרבה זמן, תיק תק באה ומוציאה או אומרת לצאת

זה לא שאני שולחת ילדה להתקלח בגיל 4 וסומכת עליה שתסתדר בעצמה

חשבתי שהם מתקלחים ממש לבד.

עדין לא מאה אחוז.. היו כבר מקרים שכמה אחים עשו תחרות מי מכניס את הראש יותר זמן למיים...

של ילד שטבע למוות

אני מאד ערנית בנושא הזה (משתדלת בכל אופן) גם מסבירה הרבה וגם מזהירה הרבה

יש אצלינו כללי בטיחות ומרעננים אותם די הרבה

מי משאיר את הראש במים יותר זמן

מי שרוצה - כן. מי שלא - לא, חוץ מיום שישי שכולם מתקלחים כמובן

ואני באמת לא מסוגלת להירדם אם לא התקלחתי. פעם ב....

או שאני נרדמת ומתעוררת. לא מצליחה לישון טוב!
 

מקלחת טובה בחורף מחממת את הגוף.

אם המים היו חמים מספיק ולא קרים, יוצאים מהמקלחמת בהרגשה אחרת...

ואם לפני המקלחת היה קר בכפות ידיים ורגליים (וממילא כל הגוף)-

המקלחת מחממת את הגוף וזה נעים וכייף בחורףףף

נכון שזה לא קל לדאוג שיהיו מים חמים ולחמם את המקלחת היטב וכו'... אבל....

אצלי מקלחת זה תמיד לפני השינה. חוץ מימי שישי

ככה נכנסים גם למיטה בהרגשה נעימה, נקייה, ריחנית.

לוסובלת שעולים לי על המיטות אחרי יום "עבודה" עם "בגדי עבודה"....

כשמתחילים מוקדם יש זמן למקלחת רגועה ונעימה וזה הבדל משמעותי...

לי יש 4 קטנטנים (הגדול בין 5). הגדול מתקלח לבד אחרי שאני מכוונת לו מים והשאר ביחד ציקצק. ביום שישי אני מפנקת באמצטיה ויושבים לשחק.

זה באמת לא קל. ועוד כאלה אמרו שיש להם עוד עשרה ילדים!! מצדיעה בלתי נתפס...

אני אם ל6 ולא מסוגלת...!!

יישר כח לכל המעודדות והעונות!

שיתן ה' לכל אחת. הרבה, הרבה כח!!

איזה צורך יש בתגובה הזו?

מה היא מוסיפה לדיון?

וגם, מדוע התגובה נכתבה מאנונימי?

הרי בדעה כזו אין בכלל מה להתבייש <צ>

המסקנה מהדיון לדעתי אינו מהו הדבר הנכון לעשות אלא -

מה מתאים לך לעשות.

כשאני שומעת אשה שאומרת - "אני לא רוצה לכלות כוחותיי, ואני לא רוצה הרבה סיבות לריב עם הילדים, ובגלל זה אני לא מקלחת אותם הרבה" - אני מלאת הערכה אליה. בלא קשר לכמה פעמים בשבוע אני אעדיף לקלח את ילדיי שלי בעז"ה.

אצלי הילדים רבים מי יכנס ראשון. כולם רוצים להיות ראשונים....

אף אחד מהם לא מתחמק ממקלחת.

אשמח לשיתוף!

מישהי מוכנה לשתף? אתן רבות עם הילדים כדי שיתקלחו?

לחץ פיזי מתון .

ואז כשהם סוף סוף נכנסים להתקלח הם לא רוצים לצאת .

זה כנראה קשור לגיל - ה קטנטנים רצים אל האמבטיה בחדווה, אבל בערך מגיל 5 קשה להם להתנתק מהעיסוקים שלהם לטובת המקלחת, וחרי משא ומתן הם עייפים מדי, אין להם כוח, לא מתחשק להם להתפשט וכו' וצריך להכריח. אבל אחר כך הם נהנים מהמקלחת ומהרגשת הניקיון.

יש אנשים שקשה להם ׁׁׁׁׂ(קׁצת) עם המעבר בין עיסוקים (ולהיות לבושים) ולעבור לאמבטיה 

ואז המעבר השני -  בין המים החמימים לקור שמחוץ לאמבטיה.

לפעמים שינוי זה דבר קשה. אשמח לעוד תגובות.

3 דקות לסדר

3 דקות לשטוף כלים

3 דקות להכין אוכל

3 דקות לכבס

3 דקות להכין אוכל

אין סוף ל3 הדקות. - וזה לא כולה 3 דקות

באמת זה חשוב לקלח. אבל מה תעשה אישה שאין לה כח!! בגלל שבערב היא כבר מוטשת. ואין לה עזרה!!!

זה לא שהיא רוצה ככה. פשוט זה מה שקורה . זה החיים. היא לא מגיעה לזה

ולא לכולם כמו שנשמע. הילד מסכים מהר להיתפשט ולהתקלח ולצאת. צריך להתוכח על זה

כמו שלא כל הילדים אוכלים מהש נותנים להם בקלות ואוספים את הצעצועים מיד שהתפזרו

אני חושבת שזה מה שההורים משדרים.

הילדים שלי יודעים שאין כזה דבר לעלות למיטה בלי לבהתקלח.

הם יודעים שאני לא אוהבת את זה ואין מצב שזה יקרה והם מתאימים את עצמם למצב הנ"ל.

יש ימים שהם יותר עייפים או לא ממש מתחשק להם עכשיו להתקלח אבל אני עושה את זה מעין תחרות...

"בואו נראה מי הכי זריז ונכנס ראשון להתקלח..."

וכמו שילד יודע שלא הולכים לישון בלי לצחצח שיניים וכד'-

כך ילד יודע שלא הולכים לישון בלי להתקלח לפני כן.

וגם הם עכשיו כבר מרגישים איך זה לא נעים להם ללכת לישון בלי להתקלח....

(היו מיקרים חד"פ שלא התקלחו וזה הציק להם אח"כ בהרגשה. אז כשקמו בבוקר הם התקלחו!)

הילדים הם לא רובוט

הילדים גם יודעים שהם מורידים בגדים מלוכלכים ושמים בכביסה

הילדים יודעים שלא לריב

הילדים יודעים שלא משחקים עם משחק חדש עד שלא אוספים את הקודם

הילדים יודעים לא לאכול בחדרים וללכלך.

והרישמה ענקית

מה זה יודעים??? צריכים המון המון כוחות להקנות הרגלים ולעמוד על ההרגלים!!!! וצריך עוד המון כוחות לנקות, לבשל, לגהץ, לכבס, לרחוץ. וכו

ובין כל זה תכניסו עבודה. הריון עם הקאות . ללמוד עם הילדים. להכין ש.ב. ללמוד למבחנים

אני לא מבינה את הסיסמאות את האלו של האמהות שהילדים יודעים. הם יכולים לדעת עד מחר. אבל עדין לאמא צריך להיות את הכח

ואני לא באה להשוות ביני לבין אף אחת אחרת.

כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה.

אצלי הילדים מרגישים שהרבה יותר נעים להם לישון כשהם אחרי מקלחת טובה מאשר ללכת לישון ללא מקלחת ושהגוף והשיער מגרדים מכל מה שעבר עליהם במהלך היום. בכ"ז ילדים....

וגם אני עובדת (ובמשרה מלאה) ובהריון לעיתים, ב"ה/ מניקה.... ועם בחילות וכאבי גב.... וילדים עם ש"ב ומבחנים ובעל שלא ממש נמצא בבית ועוד ועוד...

זה לא סיסמאות. בהחלט לא.

זה הרגלים שאת מקנה בבית מגיל קטן...

ולפעמים כשאני שוכחת לצחצח לילד/ה שלי שיניים, הם באים ואומרים לי שלא צחצחנו שיניים... זה כבר טבוע בהם...

ויש בהחלט פעמים שאני מעלימה עין אבל זה כבר בא מהם ולא ממני כל ההרגלים הללו.

ואני שוב מדגישה שכל אחת תעשה מה שטוב לה ומה שהיא מסוגלת ורוצה לעשות...

ששלוות הנפש חשובה יותר, ושאמא קשובה להם - אין אצלנו מצב שאין מצב.. 

וגם אני גדלתי בבית שמתקלחים בו, גם אם מגיעים במוצ"ש מנסיעה ארוכה ב 3:00 לפנות בוקר. וגם אני פעם לא יכולתי להירדם אם לא הייתי מתקלחת.

ב"ה עבר לי.

מה שאני עושה כשאני אצל חמותי בשבת והיא גרה מרחק נסיעה של שעה+ ומגיעים מאוחר במוצ"ש-

מקלחים אותם שמה, מלבישים פיג'מות ולאוטו!

ואז בבית ישר למיטות.

אם יש לי יום קשה במיוחד אז אני לא אעשה את כל המשימות הנדרשות ביום אחד. ברור.

אבלי לי יש סדרי עדיפויות שונים משלך.

לי חשוב גם ביום קשה שהילדים יתקלחו ויהיה לי פחות חשוב אם הכביסה תהיה מקופלת ומסודרת בארונות.

ז"א: עדיף לי שהילדים יתקלחו  ויהיו נקיים מאשר לשבת ולקפל כביסה.

זאת רק דוגמא!
יכול להיות שאצל נשים אחרות זה הפוך/ אחרת!

לא נתתי לגוף של לקרוס- רק בניתי לי סדרי עדיפויות ויש דברים שאני דוחה ליום המחר ואלך לנוח קודם..

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.