מתקלחים כל יומיים (ותלוי במצב הלכלוך של הגוף...). מגיל ארבע הילדים אצלנו מתקלחים לבד (עם עזרה ואפשרות לסיוע של ממש בהתחלה).

מתחילים מיד אחרי ארוחת הערב. מי שמתרחץ הראשון - מקבל חמש נקודות בטבלת הנקודות (שבסיומה מקבלים פרס), השני שמתרחץ מקבל ארבע נקודות, השלישי - שלוש, וכן הלאה.

יכול להיות באמת שבעתיד נפצל מקלחות. בינתיים נוח לי ככה.

זמן המקלחות יכול לקחת כמעט שעה, אבל לפעמים גם יותר... תלוי במצב רוח של הילדים...

לילדים שמתרחצים לבד-

זה לא לוקח יותר זמן כשהם מתקלחים לבד?

קשה לי "לשחרר" אותם להתקלח לבד כי אז זה ייקח לי יותר זמן עד שהם יצאו וכל הבלאגן הזה באמבטיה שהם יעשו וכו', לא?

ככה אני מתקתקת אותם, אחד אחרי השני וזהו... לא?

זה שווה לי בכל זאת, כדי להקנות להם עצמאות (הרצון להתקלח לבד בא מהם. אני לא "מכריחה"), וגם כדי לאפשר לי מנוחה מועטה בימים קשים...

גם אצלי הם רוצים לבד ואני פחות רוצה ופחות מאפשרת...

כך שאני שומעת מה קורה איתם.

לימדתי אותם איך לכוון את המים, ולפעמים אני עוזרת להם בזה.

אין דברים מסוכנים באמבטיה (חומרי ניקוי לא שם, חומרי הכביסה גבוהים).

יש שטיח גדול נגד החלקה בפנים.

ב"ה - ארבעה ילדים כבר עושים כך, ולא קרה כלום. פעם-פעמיים מישהו מהם לא עמד טוב על השטיח והחליק קצת - אבל הנזק ב"ה היה רק בכי (שנגמר בזכות חיבוק מאמא).

הבת שלי היתה בגן חינוך מיוחד, ובגיל 5 אמרו לנו שהגיע הזמן שניתן לה להתקלח לבד (ברור שבהתחלה הדרכנו).

ומדובר על צוות מ-א-ו-ד מקצועי, שמאוד מבין בשלבי התפתחות של ילדים.

אז אם ילד עם קשיים יכול בוודאי שילד בלי קשיים יכול.

תשחררי.

מה שכן,

גם היום כשהיא בת 7, כשאני רוצה שהיא תהיה נקיה במיוחד אני מקרצפת, אבל מקלחות יום יומיות סטנדרטיות-לבד.

הואיי, אצלי כולם רוצים להיות ראשונים...

אז אנחנו עושים סדר מסוים / מי שמסיים ראשון את ארוחת הערב.

אני מקלחת את כולם, כל יום....

לא מסוגלת לחשוב על פחות.

רק בימי חמישי בימים חורפיים - אני מותרת ע"ז לפעמים....

ואני/ בעלי מקלחים את כולם.

רק עכשיו, הגדול שלי התחיל להתקלח לבד...

הטיפ שלי

מקלחת ולמיטה!
קודם נותנת ארוחת ערב ואז מקלחות וישר למיטה בלי להסתובב בבית.

ככה זה נותן להם קביעות והם יודעים מה בא אחרי מה.

וגם נותן השארת שינה והרגשה טובה לישון...

ולכן נשמע לי מוזר אם ילד לא מתקלח כל יום.

גם אני לא מפספסת ומקלחת כל יום את כולםםם

לי אישית קשה מאד לקלח כל יום ויש סיבות למה - הריון ועוד.. לא סתם כי בא לי!! ויש לי גם ילדים קטנים הגדולה רק בת 7 וכל השאר  קטנים אחד  אחרי השני זה לא קל לי!

הלואי כל יום מאחלת לי את זה!! ורציתי לראות אם יש עוד כמוני ולהתעודד מהן ...כנראה שלא נקווה לטוב!!

אבל כל אחת מה שמתאים לה!

גם לי יש כמה קטנטנים והכי גדול בן 7 בלבד ואני עדיין מקלחת גם אותו ולא ממש נותנת לו להתקלח לבד.

ונמצאת מחוץ לבית המון שעות ועובדת קשה...

אבל בהיריונות אני משתדלת שבשעת המקלחת יהיה מי שיעזר לי. אין ברירה.

אם זה בעלי/ אחותי וכד'.

זה לא קל בכלל!

בהיריון האחרון - לא הייתי מסוגלת להתכוופף בכלל. סבלתי מכאבים מאוד חזקים.

כשהייתי מתכופפת כדי לסבן/ לקלח/ להרים- זה היה כאבים עזים....

אז הייתי באמת משתדלת שבעלי יהיה בשעת המקלחות בבית. ואם לא- הייתי מקלחת בעצמי והולכת לשכב על הספה אח"כ כי לא הייתי מסוגלת לתפקד.

אבל זה אני!
ואת זה את!
ולכל אחת מה שמתאים לה ולמשפחה שלה...

אז שיהיה בהצלחה לך והרבה בריאות ונחת מכולם! זה העיקר!

כן והסיבה היא כי לא בא לי.

ז"א לא בא לי כי בקושי יש לי כוחות לכל מיני דברים.

אז לא בא לי לבזבז עוד כוחות על מים זורמים על הגוף. כזה משהוא חיצוני. ככה אני רואה את זה. לא כל החיים נמדדים בעוד מים על הגוף. החיים יותר ערכיים .

כן גם על מקלחת על עצמי אני לפעמים מוותרת כי אני עייפה. מצטעת שאני נשמעת לא משהוא. . אני מדברת על חורף.  בקיץ זה לא ממש אפשרי.

בבית של ההורים שלי הרבה ילדים היו מתקלחים רק לשבת! פעם בשבוע!

חייבת לומר שיום כן יום לא - מילא, אני לא שופטת.

אבל פעם בשבוע זאת ממש לא דוגמא נורמטיבית בעיני...זה כבר לא משהו "חיצוני" או חומרי.

זה משהו שבאמת דרוש מאיתנו כהורים לעזור לילדים להשאר הגיינים!!

במיוחד אחרי מה שקורה במעון/גן ואחה"צ, לא הייתי רוצה שהילד ישכב במיטה עם חול בשיער ומי יודע מה...

יום כן יום לא- סביר בחורף.

בקיץ- תלוי כמה פעלו והזיעו באותו יום.

פעם בשבוע, נשמע לי הזנחה.

זו הגיינה של הגוף. לא סתם מים זורמים.

וגם לא מקלחים רק במים אלא גם בסבון ובשמפו.

יש עניין לשמור על ניקיון הגוף שלנו.

גם ההלכה מדברת על ניקיון הגוף, אז כנראה שזה כן ערך בחיים.

פעם , לפני לא הרבה זמן , אולי 100 שנה היו מתקלחים בדיוק כך, פעם בשבוע.

מי קבע מהי הגיינה? הסטנדרט המקובל?

אולי עוד 50 שנה יהיה סטנדרטי להתקלח פעמיים ביום ויסתכלו עלינו כמוזנחים?

אני חושבת שהיגיינה נמדדת לגופו של ענין,

אם הילד מלוכלך / מזיע זו הזנחה,

אם הוא נקי, אין שום צורך לשטוף את הגוף במים,

לעור שלנו יש הגנה טבעית שנהרסה בגלל שהרגלנו אותו במקלחות יומיומיות.

ואגב אני גם כופרת בחיוב השמפו , למשל, למה חייבים כל יום?

כשלא שמים שמפו לשיער יש לחות טבעית.

אגב - אישית כן מקפידה על מקלחות יום יום (בלי יוצאי דופן ) ושמפו פעם פעמיים בשבוע.

אבל לא חושבת שמי שלא לא בסדר. 

פעם בשבוע?? הזוי!

גם הגוף לא נקי. מזיעים גם בחורף.

אז אני לא אומרת שצריך כל יום

אבל פעם בשבוע זה לא תקין.

אני לא מתווכחת על מה שכתבת , אבל מי קבע מה תקין?

אם היית חיה לפני כמה מאות שנים היית בטוחה שזה תקין מאד להתקלח פעם בשבוע (או פחות, בלי שום שמפו)

תקין או לא - זה נורמות שנקבעו לפי הסטנדרט , לא מעבר.

מי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/ יומיים...

ואני לא חיה לפני 100 שנה. אני חיה כאן ועכשיו!

(ובבקשה אל תנופפו בעובדה של מה שהיה לפני מאות בשנים או מה קורה עכשיו בארצות שאין מים ואין תשתיות וכו'...)

ברור שמי שלא התקלח שבוע לא בדיוק נקי כמו מי שמתקלח כל יום/יומיים

אבל מאד יתכן שהפער הוא לא כל כך גדול ובטח שלא כל כך שלילי

אם אותו אחד שלא התקלח שבוע מחליף בגדים כל יום, שוטף פנים וידיים יותר מפעם ביום

מצחצח שיניים

שוטף כפות רגליים גם באמצע השבוע

בקיצור שומר על הגיינה כללית 

אז המצב שלו ממש לא כל כך נורא כמו שמנסים להציג את זה

והרבה אמהות טובות ומסורות וממש לא מזניחות שלא מצליחות לקלח יותר מפעם בשבוע - לא צריכות להרגיש רגשות אשמה או להישפט על כך שמשהו בהתנהלות שלהן לא תקין

ולא לשכוח שיש עוד פרמטרים בחיים חוץ ממקלחת - ילד שמתקלח כל יום יכול להיות בהחלט הרבה יותר מוזנח במובנים אחרית מהילד שלי שמתקלח פעם בשבוע.

והילד שלי שמתקלח פעם בשבוע לא נראה מוזנח, לא מלוכלך ולא דוחה בשום צורה.

לא ברור למה לשים ילד במעון עד 4 נחשב לתקין ואף אחד לא שופט דבר כזה

אבל מקלחת פעם בשבוע (הרבה פחות נורא בעיני) זה ללא תקין

לשים ילד במעון נעשה מחוסר ברירה.

לרחוץ פעם בשבוע נעשה מבחירה

מקלחות פעם בשבוע?

זו בחירה שלך אם לקלח פעם בשבוע או 3 פעמים.

להביא כסף לבית זו לא ממש בחירה. זה אילוץ.

מה לעשות שרוב העבודות היום הן עד 4

ולכן צריך להשאיר את הילד במעון?

מסכימה שזה לא תקין וילד צריך לגדול בבית- אבל בהרבה מקרים אין לך ברירה אחרת.

מאידך, הבחירה בידייך כמה פעמים לקלח בשבוע.

אני לא אומרת שצריך בחורף כל יום. 

אמרתי רק שפעם בשבוע זה לא הגייני. בטח לא לילד.

יש מקומות בגוף שצוברים לכלוך וצריך לנקות אותם.

בקיץ, כשמזיעים, כן צריך לשקול מקלחות לפי אותו יום ולפעמים זה כן יוצא יום אחרי יום.

יוצאים לעבוד כי תרבות הבא לי היא המנצחת היום. יכולה לומר לך שכאשר חלק ענג מהמשכורת הולך למעון... אז היציאה לעבודה היא לא בדיוק מאילוץ..

ולקלח ארבעה ילדים פיצים ומעלה זה לעיתים בלתי אפשרי עד כדי אפשרות שאחד מהם יסכן את עצמו בזמן שאת מקלחת מישהו אחר..

אז אנחנו פיפתים בעניין האילוץ

אני ממש מסכימה איתך!

על מקלחות יום- יום או לפחות פעם ביומיים - אנחנו יכולות לשלוט!
 

על פרנסה ולשים ילד במעון ממש בלית ברירה- זה כבר לא בידינו....

שבאמת שיער נהיה שומני, אבל יש כאלו שסוברים שהשומן הוא טבעי ובסדר. 

וכן שמזיעים  - אבל יש אנשים שיש להם הזעה מופחתת, או בחורף בכלל לא.

ולכן לקבוע אם זה תקין או לא - זה לא מוחלט.

קחי דוגמא את השעווה שבאוזן , יש אנשים שסוברים שהם מאד מאד נקיים, והם מנקים את האוזן באובססיביות , וקוראים לזה לכלוך

האמת היא שזה מאד מאד בריא , וכשמורידים אותה זה גורם לדלקות אוזניים חוזרות, 

זו פשוט הגנה של השם על האוזן ! וזה צריך להיות שם (בתוך התעלות, לא בחוץ)

אז העובדה היא שיש שעווה, האם זה לכלוך או לא? פרשנות.

וכנ"ל מקלחות, יש הגנה טבעית על העור שיורדת כאשר מתקלחים מידי הרבה, ומחקרים מוכיחים שאנשים שמתקלחים יותר חולים יותר , אז זה לכלוך או לא? פרשנות לפי נורמה

ונ.ב. אישית מתקלחת ומקלחת יום יום כי זה מגעיל אותי, לא חושבת שאחרים לא תקינים..

יבוא יום והמודעות לחומרים החריפים (והם כאלה- חד משמעית) שיש בשמפו ובסבונים תהיה גבוהה ואז יגידו למי שמקפיד על מקלחת יום יום- הזוי!

אצלי בתור רווקה הייתי חופפת פעם ביומיים שלושה. ואם השתמשתי בשמפו חזק מדי או חפפתי יום אחרי השיער היה מתנקם ונעשה שומני בן רגע. בתור נשואה הוא פחות משתמן אז חופפת כל שלושה ימים.

אז מי שלא חופף כל יום, אולי ביום הראשון שלא חופפים זה נראה פחות טוב אבל זה לא מתדרדר בקצב גבוה אחר כך.

בגדול לעור ולשיער שלנו יותר בריא פחות לנקות, אבל יותר נעים לנו להיות נקיים.

אוהבת להתרחץ ושכולם רחוצים אבל לא רואה אסון גדול בלא להתרחץ אם לא מזיעים ומחליפים את כל הבגדים.

שממש אין לי כח לקלח

ואצלי - מה לעשות - הילדים מתקלחים פעם בשבוע (בחורף) 

בקיץ אני כן מתאמצת יותר לקלח עוד פעם פעמיים באמצע השבוע. אבל כל יום - ממש אין לי כח

יש תקופות שהצלחתי להרגיל אותם להקלח לבד גם כשהם יחסית קטנים - אפילו רק מים בלי סבון כדי שלא יסתבכו עם שורף בעינים - כי לי פשוט אין מספיק כח פיזי לעמוד ולתקתק מקלחות לכולם

כשהילדים גדולים מספיק בשביל להתקלח לבד אני מלמדת אותם הרגלי הגיינה אישית וב"ה יכולה לומר לך שהגדולים שלי מתקלחים כל יום או בחורף לפעמים זה יום כן יום לא (למרות שכשהיו קטנים קילחתי אותם פעם בשבוע) ולפעמים הם מדלגים יותר

כן מקפידה מאד שייראו מטופחים - למרות שלא התקלחו - כל יום בגד נקי ומכובס, פנים וידים שטופות, שיער מסורק (לבנות) 

בגיל שהם תינוקים שהולכים למטפלת/מעון - שאז יותר משמעותי שיהיו ריחניים אני כן משתדלת לקלח יותר ואם לא קילחתי אז לפחות שמה טלק בקפלי הצוואר/בתי השחי - מרטיבה את השיער עם טיפונת סבון תינוקות שיהיה ריח טוב, שייראה נעים.

אין אצלינו יותר מחלות וכדומה מאשר בבתים ששם מתקלחים כל יום - אני לא רואה נזק בריאותי או הגייני שנגרם מזה.

תמיד יש לי נקיפות מצפון מזה שהם לא מספיק מתקלחים אבל לא מרגישה שיכולה פיזית לשנות את זה.

עד שנולד החמישי שלי הייתי מתאבדת על המשימה של לקלח שלושה + תינוק ערב ערב. כי גם אנחנו גדלנו ככה בבית.

ולא היו נשארים לי כוחות כמעט לכלום אחר כך, מה גם שהבנים הגדולים (אז בני 7, 6) היו היפראקטיביים, והמשימה דרשה המון כוחות פיזיים והתמודדות סבלנית.

כשראיתי שאני קורסת התייעצתי עם אמא מקסימה ל 9. אישה חילונית דווקא, במקצועה גננת בחסד. דמות ממש מיוחדת.

והיא הציעה להרפות. 

לקלח כל יום 4-5-6 קטנים זה בא על חשבון משהו.

אז הילדים מתקלחים פעמיים בשבוע או שלוש בחורף, ובקיץ קצת יותר, גם כי בקיץ הרבה יותר קל - יש פחות שכבות בגדים, אין צורך לחמם מראש את המים ואת חדר האמבטיה וכו'. ואם אני לא מרגישה טוב, הם מתקלחים עוד פחות. שום אסון לא קורה.

להיפך, מחקרים מראים שניקיון יתר גורם לרגישות גדולה יותר לחיידקים.

על עצמי אני יכולה לומר שהצורך לקלח הוא לפעמים צורך שלנו כאמהות - צורך בשיגרה מסודרת, צורך לטפל ולטפח, וגם צורך להרגיש בסדר עם עצמי כאמא...

זה ממש לא כורח המציאות.

כמובן שמקפידים על נקיון פנים, ידיים, כפות רגליים, וציחצוח שיניים. ומי שהתפלש בחול כמובן שחופף את הראש באותו ערב.

כל השאר ברוגע. לפעמים בערה אחד אני מקלחת חלק, ובערב הבא את החלק האחר של הילדים. אני זורמת עם הצורך ועם הכוחות שלי.

ואני כותבת מאנונימי כי אני תמיד כותבת מאנונימי בפורום הזה , ממש לא כי אני מתפדחת.

אני כן מתפדחת כי יש כזו נורמה

כאילו טיפוח=מקלחות כל יום

ומי שלא מתקלח כל יום הוא מוזנח/מלוכלך/מסריח

והילדים שלי ממש לא נראים ככה. כמו שאמרתי - מקפידה על בגדים במצב טוב, בגד נקי-כל יום, פנים,ידיים,צחצוח שיניים 

אבל חוששת שאם ידעו שהם בקושי מתקלחים באמצע שבוע הם יקבלו סטיגמה של מוזנחים/מסריחים

למשל גיל 3-4 יכולה לבד להתפשט, להכנס לאמבטיה ו"לשחק" במים, תכלס היא מתנקה ככה, בלי לחפוף שיער.

זה קצת מסוכן לדעתי... עד גיל 5 אפשר עוד לטבוע בקלות

אולי עדיף שלא תתקלח ?

הדלת פתוחה, נכנסת כל רגע לראות שגובה המים נמוך מאד

יש שטיחון נגד החלקה בתוך האמבטיה

ואם לא נכנסת כל שניה אז מדברת איתה מבחוץ ושומעת שהכל בסדר

רוב הזמן משחקים כמה אחים ביחד בתוך המים או אחד במים, אחד מחוץ למים 

ובכל מקרה לא נותנת לשבת הרבה זמן, תיק תק באה ומוציאה או אומרת לצאת

זה לא שאני שולחת ילדה להתקלח בגיל 4 וסומכת עליה שתסתדר בעצמה

חשבתי שהם מתקלחים ממש לבד.

עדין לא מאה אחוז.. היו כבר מקרים שכמה אחים עשו תחרות מי מכניס את הראש יותר זמן למיים...

של ילד שטבע למוות

אני מאד ערנית בנושא הזה (משתדלת בכל אופן) גם מסבירה הרבה וגם מזהירה הרבה

יש אצלינו כללי בטיחות ומרעננים אותם די הרבה

מי משאיר את הראש במים יותר זמן

מי שרוצה - כן. מי שלא - לא, חוץ מיום שישי שכולם מתקלחים כמובן

ואני באמת לא מסוגלת להירדם אם לא התקלחתי. פעם ב....

או שאני נרדמת ומתעוררת. לא מצליחה לישון טוב!
 

מקלחת טובה בחורף מחממת את הגוף.

אם המים היו חמים מספיק ולא קרים, יוצאים מהמקלחמת בהרגשה אחרת...

ואם לפני המקלחת היה קר בכפות ידיים ורגליים (וממילא כל הגוף)-

המקלחת מחממת את הגוף וזה נעים וכייף בחורףףף

נכון שזה לא קל לדאוג שיהיו מים חמים ולחמם את המקלחת היטב וכו'... אבל....

אצלי מקלחת זה תמיד לפני השינה. חוץ מימי שישי

ככה נכנסים גם למיטה בהרגשה נעימה, נקייה, ריחנית.

לוסובלת שעולים לי על המיטות אחרי יום "עבודה" עם "בגדי עבודה"....

כשמתחילים מוקדם יש זמן למקלחת רגועה ונעימה וזה הבדל משמעותי...

לי יש 4 קטנטנים (הגדול בין 5). הגדול מתקלח לבד אחרי שאני מכוונת לו מים והשאר ביחד ציקצק. ביום שישי אני מפנקת באמצטיה ויושבים לשחק.

זה באמת לא קל. ועוד כאלה אמרו שיש להם עוד עשרה ילדים!! מצדיעה בלתי נתפס...

אני אם ל6 ולא מסוגלת...!!

יישר כח לכל המעודדות והעונות!

שיתן ה' לכל אחת. הרבה, הרבה כח!!

איזה צורך יש בתגובה הזו?

מה היא מוסיפה לדיון?

וגם, מדוע התגובה נכתבה מאנונימי?

הרי בדעה כזו אין בכלל מה להתבייש <צ>

המסקנה מהדיון לדעתי אינו מהו הדבר הנכון לעשות אלא -

מה מתאים לך לעשות.

כשאני שומעת אשה שאומרת - "אני לא רוצה לכלות כוחותיי, ואני לא רוצה הרבה סיבות לריב עם הילדים, ובגלל זה אני לא מקלחת אותם הרבה" - אני מלאת הערכה אליה. בלא קשר לכמה פעמים בשבוע אני אעדיף לקלח את ילדיי שלי בעז"ה.

אצלי הילדים רבים מי יכנס ראשון. כולם רוצים להיות ראשונים....

אף אחד מהם לא מתחמק ממקלחת.

אשמח לשיתוף!

מישהי מוכנה לשתף? אתן רבות עם הילדים כדי שיתקלחו?

לחץ פיזי מתון .

ואז כשהם סוף סוף נכנסים להתקלח הם לא רוצים לצאת .

זה כנראה קשור לגיל - ה קטנטנים רצים אל האמבטיה בחדווה, אבל בערך מגיל 5 קשה להם להתנתק מהעיסוקים שלהם לטובת המקלחת, וחרי משא ומתן הם עייפים מדי, אין להם כוח, לא מתחשק להם להתפשט וכו' וצריך להכריח. אבל אחר כך הם נהנים מהמקלחת ומהרגשת הניקיון.

יש אנשים שקשה להם ׁׁׁׁׂ(קׁצת) עם המעבר בין עיסוקים (ולהיות לבושים) ולעבור לאמבטיה 

ואז המעבר השני -  בין המים החמימים לקור שמחוץ לאמבטיה.

לפעמים שינוי זה דבר קשה. אשמח לעוד תגובות.

3 דקות לסדר

3 דקות לשטוף כלים

3 דקות להכין אוכל

3 דקות לכבס

3 דקות להכין אוכל

אין סוף ל3 הדקות. - וזה לא כולה 3 דקות

באמת זה חשוב לקלח. אבל מה תעשה אישה שאין לה כח!! בגלל שבערב היא כבר מוטשת. ואין לה עזרה!!!

זה לא שהיא רוצה ככה. פשוט זה מה שקורה . זה החיים. היא לא מגיעה לזה

ולא לכולם כמו שנשמע. הילד מסכים מהר להיתפשט ולהתקלח ולצאת. צריך להתוכח על זה

כמו שלא כל הילדים אוכלים מהש נותנים להם בקלות ואוספים את הצעצועים מיד שהתפזרו

אני חושבת שזה מה שההורים משדרים.

הילדים שלי יודעים שאין כזה דבר לעלות למיטה בלי לבהתקלח.

הם יודעים שאני לא אוהבת את זה ואין מצב שזה יקרה והם מתאימים את עצמם למצב הנ"ל.

יש ימים שהם יותר עייפים או לא ממש מתחשק להם עכשיו להתקלח אבל אני עושה את זה מעין תחרות...

"בואו נראה מי הכי זריז ונכנס ראשון להתקלח..."

וכמו שילד יודע שלא הולכים לישון בלי לצחצח שיניים וכד'-

כך ילד יודע שלא הולכים לישון בלי להתקלח לפני כן.

וגם הם עכשיו כבר מרגישים איך זה לא נעים להם ללכת לישון בלי להתקלח....

(היו מיקרים חד"פ שלא התקלחו וזה הציק להם אח"כ בהרגשה. אז כשקמו בבוקר הם התקלחו!)

הילדים הם לא רובוט

הילדים גם יודעים שהם מורידים בגדים מלוכלכים ושמים בכביסה

הילדים יודעים שלא לריב

הילדים יודעים שלא משחקים עם משחק חדש עד שלא אוספים את הקודם

הילדים יודעים לא לאכול בחדרים וללכלך.

והרישמה ענקית

מה זה יודעים??? צריכים המון המון כוחות להקנות הרגלים ולעמוד על ההרגלים!!!! וצריך עוד המון כוחות לנקות, לבשל, לגהץ, לכבס, לרחוץ. וכו

ובין כל זה תכניסו עבודה. הריון עם הקאות . ללמוד עם הילדים. להכין ש.ב. ללמוד למבחנים

אני לא מבינה את הסיסמאות את האלו של האמהות שהילדים יודעים. הם יכולים לדעת עד מחר. אבל עדין לאמא צריך להיות את הכח

ואני לא באה להשוות ביני לבין אף אחת אחרת.

כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה.

אצלי הילדים מרגישים שהרבה יותר נעים להם לישון כשהם אחרי מקלחת טובה מאשר ללכת לישון ללא מקלחת ושהגוף והשיער מגרדים מכל מה שעבר עליהם במהלך היום. בכ"ז ילדים....

וגם אני עובדת (ובמשרה מלאה) ובהריון לעיתים, ב"ה/ מניקה.... ועם בחילות וכאבי גב.... וילדים עם ש"ב ומבחנים ובעל שלא ממש נמצא בבית ועוד ועוד...

זה לא סיסמאות. בהחלט לא.

זה הרגלים שאת מקנה בבית מגיל קטן...

ולפעמים כשאני שוכחת לצחצח לילד/ה שלי שיניים, הם באים ואומרים לי שלא צחצחנו שיניים... זה כבר טבוע בהם...

ויש בהחלט פעמים שאני מעלימה עין אבל זה כבר בא מהם ולא ממני כל ההרגלים הללו.

ואני שוב מדגישה שכל אחת תעשה מה שטוב לה ומה שהיא מסוגלת ורוצה לעשות...

ששלוות הנפש חשובה יותר, ושאמא קשובה להם - אין אצלנו מצב שאין מצב.. 

וגם אני גדלתי בבית שמתקלחים בו, גם אם מגיעים במוצ"ש מנסיעה ארוכה ב 3:00 לפנות בוקר. וגם אני פעם לא יכולתי להירדם אם לא הייתי מתקלחת.

ב"ה עבר לי.

מה שאני עושה כשאני אצל חמותי בשבת והיא גרה מרחק נסיעה של שעה+ ומגיעים מאוחר במוצ"ש-

מקלחים אותם שמה, מלבישים פיג'מות ולאוטו!

ואז בבית ישר למיטות.

אם יש לי יום קשה במיוחד אז אני לא אעשה את כל המשימות הנדרשות ביום אחד. ברור.

אבלי לי יש סדרי עדיפויות שונים משלך.

לי חשוב גם ביום קשה שהילדים יתקלחו ויהיה לי פחות חשוב אם הכביסה תהיה מקופלת ומסודרת בארונות.

ז"א: עדיף לי שהילדים יתקלחו  ויהיו נקיים מאשר לשבת ולקפל כביסה.

זאת רק דוגמא!
יכול להיות שאצל נשים אחרות זה הפוך/ אחרת!

לא נתתי לגוף של לקרוס- רק בניתי לי סדרי עדיפויות ויש דברים שאני דוחה ליום המחר ואלך לנוח קודם..

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

בטו-גו (החנות נעליים).

בנפח של 800 מ''ל.

נראה לי עלה בערך 30.

איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.

הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.

שאמא שלהם לא נמצאת...

לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...

לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..

וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא

אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.

כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.

לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.

גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.

אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)

לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.

לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.

אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.

וחיבוק על האכזבה!

חיבוק 💞איזה חוויה מבאסת.

גם לך וגם לילדה.

ברור לדבר איתה.

אבל בית ספר פעל בצורה ממש מבאסת שעשה את המסיבה בבוקר. אצלנו גם דחו את המסיבה מלפני פסח לאחרי פסח אבל ברור שזה צריך להיות עם ההורים!

אולי אני מפספסת..

אבל ברור שלא הוגן שרק אמא אחת תהיה..

מה זה קשור להכנסת אורחים?

מנקודת המבט של התלמידות
תמיד מדברים ועוסקים בהכנסת אורחים, דווקא כשקשה, כשלא רוצים...
זו לא הזדמנות להעביר מסר חינוכי מתוך מעשה?
לזה התכוונתי.

זה לא אירוח של ראש העיר בבית הספר, שהתארגנו לכבודו.
דווקא האמא הפשוטה, שעשתה טעות אבל טרחה והגיעה, אולי בכל זאת נזמין אותה? נארח אותה במסיבת הסיום למרות שלא הייתה צריכה להיות נוכחת...

נקודת מבט קצת שונה...

אי אפשר לחנך אותן על חשבון משהו שלא פייר כלפיהן.

בנוסף, כשעושים משהו שהוא לא בסדר (כן, זה לא נורא ואיום אבל לא תואם את הכללים), אין כ'' כ סיבה לצפות ליחס לפנים משורת הדין.

וממש ממש מבאס שלא הזמינו את האמהות! 

בעייני ברור לאפשר לך להשתתף

באמת בתום לב, היית האמא היחידה

לא איזה קנוניה מאורגנת מאחורי הגב

מה הביג גיל, אםשר להסביר את זה נורא בקלות לילדות (ולאמהות)

אצלנו במוסד זה ברור היה עובר בטוב ובנעימים גם מצד ההורים וגם מצד הצוות החינוכי

חיבוק על החוויה, כן הייתי מגששת עם הבת שלך איך היה לה החוויה, תשתדלי לא להכניס לה מילים ורגשות לפה, יותר שיח לפי תומו

היו כללים ברורים ואת לא הלכת לפיהם אז הם 'עזרו' לך לעמוד בכללים.

לא רואה קשר להכנסת אורחים

ונראה לי שגם אם היו אומרים את זה כמו שהצגת (שבפעם הבאה אמא של.. תזכור לא להגיע) היה יכול מאוד להביך את הבת שלך

אני שונאת שמיישרים קו למינימום בגלל שלא כולם יכולים...

מסיבת בידור זו חוויה חד פעמית

הורה שהגיע והשקיע לחוות את זה עם הילד שלו זה ראוי להערכה ולא לביזוי

מבינה את ההורים שלא יכולים

אבל אם הייתי מתיישרת לפי היכולות של שאר ההורים אז לא הייתי עושה הרבה שברים

מה השלב הבא?

לחייב את כל הילדים להישאר צהרון כי יש הורים שלא יכולים לאסוף באחת?

אני נוטה לא להעביר ביקורת על בית הספר בעניין כי אני משערת שהיו להם שיקולים משלהם

ראוי מאוד לכבד הורים שלא יכולים להגיע למאורע המשמעותי הזה

כן, אם ביקשו לא להגיע ראוי לכבד את הבקשה

אני מעריכה את המנהלת על העמידה בעניין

ואני אומרת את זה בתור האמא הפראיירית שהקשיבה לבקשות מעין אלו ואז גילתה שהיו אמהות שהגיעו והן וילדיהן הרוויחו ואני וילדיי הפסדנו

מאז כמה מקרים כאלו למדתי לקח

וזה לא משתווה בכלל להשארת ילד בצהרון..

אני מבינה שהיו אילוצים להעביר לבוקר (מלחמה וכו...)

ואני עדין חושבת שגם בנסיבות האלו שהעבירו לבוקר וזה אומר לקחת חופש היה צריך לאפשר להורים שיכולים להגיע

אני מכירה הרבה הורים שהיו עושים מאמץ כי זה באמת אירוע חד פעמי וחשוב

ומי שלא יכול- אני מניחה שרובם היו יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כמו סבא סבתא

אבל לישר קו לכולם למסיבה ללא הורים - לא פייר בעיני

ההחלטה מראש לאסור היא הבעיתית בעיני

לא גיבשתי עמדה איך היה צריך להתייס למי שלא כיבד את ההחלטה... (שלא מכבדת בעיני את הילד/ההורה/המעמד... אבל ניחא )

אבל בעיני עשית טעות שלא שאלת קודם אם אפשר להגיע ופשוט הגעת🤷‍♀️

היית חוסכת לכולם עוגמת נפש.

אני רק - איזה באסה זה שלא מצאו דרך כך שגם אמהות יוכלו להגיע.

אני חושבת שזה המעט שמגיע לאימהות, להיות במסיבת סידור של הילד. אירוע מרגש ברמות - מה כואב להם לפרגן את זה לאמהות?

שיתאמצו קצת יותר, גם לילדה וגם לאמא

למרות הקשר המאצגר שהיה לי עם אמא שלי, המסיבת סידור זכורה לי ממש ממש לטובה.  

אבל לא וויתרו על נוכחות האמהות. ב"ה

והיא התרגשה ככ וחיכתה שאגיע. ממש חבל שחא התאמצו יותר

לא מצליחה להירדם...

נרדמתי לכמה דקות בשעה סבירה והתעוררתי. התהפכתי במיטה שעה עד שנרדמתי שוב וגם זה רק לכמה דקות ותעוררתי שוב ועד עכשיו אני ערה...

מה אכלתי? קורנפלקס (לא חריג) עם משקה קפוצ'ינו, שאמנם אני לא שותה קפה אף פעם, אבל יש בו כמות קפאין מזערית שאפילו בקוביית שוקולד (שאותה אני אוכלת לא מעט 😁) יש יותר קפאין.

וגם מרחתי משחה מאלחשת בפעם ראשונה, אבל אין בה שום תופעות לוואי שקשורות לשינה. רק תופעות לוואי של אלרגיה מקומית, שאין ב"ה.

אז מה נסגר??

טוב, לפחות נקפל כביסה בינתיים... 

לקרוא, בניית דגמים, להזמין חברים או ללכת לחברים

לבשל ולעשות דברים בבית

ולדאוג שיהיה לזה קופסה או רשימה שהוא יכיר מראש כי כשמשעמם קשה לעבור למצב רוח פעיל

חוגי תכנות, אומנות, אפילו קורס גיטרה.

עדיף משהו עם התנסות עצמית.

זה גיל שצריך מעבר ליצירות במקסטוק.

גם חוגים שווים דרך המתנס/ תנועת נוער.

אפשר לוודא שיהיה לו זמין:

גולות

קליעה למטרה עם חיצים נדבקים

שק אגרוף אם הוא אוהב

ספרים

טרמפולינה או משהו בסגנון.

כדורגל

מתח

אופניים/סקייטבורד

אוטוטו פליימוביל וגינה פחות ימשכו אותו לדעתי הוא ברף העליון של הגיל שזה עוד מעסיק אותם.

להיפגש עם חברים אחר"צ בפארק זה משהו שהוא יאהב? (זה לא כמו ללכת או להזמין חבר)

אופניים קורקינט הוא יורד איתם לגינה, אבל הוא נשאר שם רק כשיש חברים וזה  נגיד קורה בערך פעמיים שלוש בשבוע, מאמינה שבחופש יקרה עוד פחות.

מתח ושק אגרוף יכולים בהחלט לעניין אותו

אם הוא לא אוהב אז הוא גם לא יעמוד בלהתחבר לשיעור בזמן.

אתם יכולים לבדוק אולי בגלל שזה במחשב כן יעניין אותו?

תבדקי דרך אתר המקפצה, זה בחינם.

יש גם תוכניות לחקר חלל ושל מכון דוידסון.

דברים כמו גיטרה ואומנות לא מכירה באופן אישי,

אבל בטוחה שיש לא מעט.

אבל אם לא מעניין אותו ללמוד דברים בעצמו (ללמוד הכוונה גם ללמוד לנגן למשל נכלל בלא אוהב ללמוד?)

אז פחות הכיוון.

מה עוד?

אמממ מונדיאל?

מנוי לבריכה?

החופש זה באמת בעיה. אולי להגדיר לו שהוא חייב למלא סדר חופש, רוצה או לא רוצה.

הגמישות בתוכן לא בשאלה של העשייה עצמה.

3 פעמים בשבוע להיפגש עם חברים זה אחלה.

מקווה שיחזיקו מעמד גם בחופש.

אולי נגיד עבודה כעוזר מדריך בקייטנות? אולי התנדבות עם חיות? מה שיש לכם בסביבה.

זה תעסוקות לקיץ לא ליומיום.

של "אפשר לחשוב"

אין לי ילדים בגיל אז לא נכנסתי לפרטים אבל אולי תנסי לחפש

ממה שהבנתי זה הפעלות בכל מיני תחומים

שמקבלים כל יום בשעות קבועות

אולי חסר לו בטחון שם ואם תעודדי להזמין הוא יגלה כמה זה נחמד

ואם לא- אז יש גינה?

אפשר דברים של בנים..לבנות מחנה,דברים מעץ.. ניסויים מדעיים ביתיים קלים..

ובאמת קובעים בגינה..

גם שמדי פעם מגיעים הם בקושי משחקים עם עצמם.

מחנה הוא עושה כשיש לו מוזה, זה לא משחק של כל יום.

יש לי פה ערמת עצים שהוא אסף ומשחק איתם אבל זה כבר פחות מעניין אותו.

על 'קופסת משעמם לי' שהכינו הילדים שלי.

קופסא עם מגוון פתקים עם רעיונות למשימות שכשמשעמם שולפים ממנה פתק (ויש בה גם דברים כיפיים ומצ'פרים וגם משימות בבית. הכל מהכל).

אם מישהי יודעת לחפש, פירטתי על זה פעם לעומק (ועכשיו אין לי זמן).

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

שווה לבדוק את זה

ולהבין את ההלכה כמו שצריך..

אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.

היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג

תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?

כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..

וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.

אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג

בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.

עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.

ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).

זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.

ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.

בהצלחה!

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.

ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.

מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....

יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה

דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

נשואים כבר כמה שנים ובהתחלה היה מאוד קשוח, הייתי נלחצת מאוד כל פעם.

מה שעוזר לי זה לדעת את עיקר הדין, (חציצה צריך להיות משהו שמקפידה עליו/מכסה חלק ניכר מהגוף, יתכן ויש דעות אחרות אבל זה מה שאני יודעת והולכת לפיו) ללכת לפי מישהו שמקל בנושא ולא מחמיר. (בכללי אני חושבת שמצוות צריכות להעשות ברוגע ובנעימות, במיוחד אצל נשים, ועצבנות ולחץ בקיום מצוות לא תמיד קשורה רק להלכה)

ומה שעוד עוזר לי זה להפוך את ההתארגנות לחוויה, אצלינו המקווה הוא מאוד נעים, אז הרבה פעמים מתארגנת במקווה עצמו וזה הופך את זה למיוחד ונעים

שהלכתי למקווה בערך שנה אחרי החתונה אחרי שקיעה.

אז הייתי שעה בהכנות ואז טבילה.

כשיצאתח מהטבילה הבלנית אמרה לי להתארגן מהר כי יש הרבה שמחכות. נתנה לי תחושה לא טובה. שאלתי אותה מה הביתי אמורה לעשות אחרת, התחלתי הכנות לפני שקיעה אז חייב שעה. היא אמרה שלא חייב שעה.

אז פניתי לרב שאני מתייעצת איתו והוא באמת אמר שיש נוהגים ככה, אבל העיקרון זה לא להתארגן בלחץ. לא חייב שעה על השעון.

מהמקרה הזה למדתי שבדיעבד צריך להתארגן כמו שאת רגילה לנקות ולטפח את עצמך + כמה דברים מעבר. אבל לא להשתגע

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

מדובר על חום גבוה וממושך שפוגע, כי הוא פוגע בהתחלקות התאים. לכן בהריון יש המלצה להוריד את החום מהר יותר מבמצב רגיל, אם כי לא חייבים מיד. (בדקתי באתר של כללית ומכבי)

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

צריכות להדליק משואה