נמאס לי לכשל.


עד מתי נחייה בלי בית מקדש?!


אבא.


עוד שתי טיפות
נוטפות לתומן
נוזלות, להתקדם הלאה
עד תום הזמן
ארי בין הרחובות
ועצל על מיטתו
טיפה אחת שם
ואחרת פה.

עוד שתי טיפות
שריד אחרון לחיים.
פרק זמן מינימלי
ואחר כך - הם נחים.

ואני אהיה בדד.
כשול אכשל.


וזה נשמע ממש מוזר, אבל כן.
כשלתי. לגמרי לגמרי.






ניסיתי לשבת, לכתוב קינה. והצלחתי.
למה זה כן ולימוד תורה לא?!

יש לך כוונות טהורות!! שנזכה כולנו!