אז מגילת איכה בעצם מספרת את כל החסדים שה' עשה איתנו אז והיום

פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

אז מגילת איכה בעצם מספרת את כל החסדים שה' עשה איתנו אז והיוםבימאית דמיונות

ולא התבלבלתי.

ה' לא כילה אותנובימאית דמיונות

למרות שחטאנו כל כך.

וכל פסוקי הנחמה באיכה...

השנה הקריאה היתה הרבה פחות טראגית משנה שעברה.

שנה שעברה בכיתי.

השנה יצאתי אסירת תודה לרבונו של עולם על הגאולה

השנה באיכהפיצוחית

בכלל הייתי בעולם אחר שקראתי סתם השפתיים אמרו איזה משו.

מידי פעם שמעתי איזה פסוק חזק מהבעל קורא שחידד לי באוזן.

ועכשיו-אנחנו בגאולה לא נורמאליתבימאית דמיונות

בעיה רצינית שככה זה כאב

ראישה"י פה"י

מאמר 'נחמו עמי' במאמרי הראי"ה (איך הרב לא מסוגל להתנחם).
וממליץ גם שיחת הרצי"ה על ט' באב, הרב פשוט ממרר בבכי..
אין צורך להזכיר שהם חדרו לעומק הדור והגאולה.

"על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו,אור שחור

על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו"

וואי וואי,איזה שירשור ישן...בימאית דמיונות

נראלי אחד התשעה באבים שאני הכי מצטערת על הדברים שאמרתי\חשבתי בו...

ישן לא מפריע ליאור שחוראחרונה

שתדעי מה חשבת...

שיהיה על מה לעשות תשובה

אין כלום.שה"י פה"י

בשורש, בפנים, מה שעם ישראל באמת - אנחנו לא שם.
אין כלום.
עם ישראל זה נביאים, זה קודש ברמה אחרת לגמרי, משהו שאנחנו לא מכירים לצערינו.
אז היום, היום בו נחרבנו -
אין כלום.

הדברים נבנים בשלביםחוני המעגל פינות

אבל אתה לא יכול להשוות את מה שיש עכשיו לזמן החורבן,נכון?בימאית דמיונות

וזה חסד עצום מרבונו של עולם

זה לא שאין לאן להתקדםחוני המעגל פינות

בכוחנו ועוצם ידינו בנינו כלי "מדינת ישראל" יסוד כיסא מלכות ה'

עכשיו צריך לזכור שה' הוא הנותן לנו כוח לעשות חייל ולמלא את הכלי באור של קדושה

עיקר העבודה עוד לפננו...

^^זמרת מיוחדת

ממש!!
לא יצא לי לשמוע ממך הרבה דברים כאלה נכונים ומחזקים שאני מסכימה איתם..
אבל תדע שכשאתה אמיתי זה נוגע..
ואתה כותב נכון ויפה..
מקווה שנזכה כל השנה לשמוע כאלה..
ועכשיו אני שמה לב שאתה ממש תלמיד חכם..
ובלי קשר מה שאמרת ככ נכון פתחת לי תעיניים..

נכוןבימאית דמיונות

אבל אסור להתעלם מכל מה שה' נותן לנו למרות שאנחנו לא 100...

תשאירי את זה ליום העמצאות או למשך השנהברגוע

בתשעה באב צריך להתמקד במה שחסר

*במה שצריך לתקןבימאית דמיונות

נכון..אבל היא כן צודקת קצת..זמרת מיוחדת

צריך להתמקד בחסר אבל לדעת שיש התקדמות ומפה צריך להשתפר..
לא להתמקד להשאר בדיכאון וזהו.. להתמקד ומפה לעלות.. וכן צריך להסתכל לאחורה כי זה יכול לעזור לנו לעלות..
זה נקודת עצירה לדעתי שממנה רק צריך לחשוב איפה אנחנו ומה צריך להשתפר ולבכות על זה שלא השתפרנו אבל שזה לא יעצור אותנו מלעלות

^^^מה שהיא אמרהבימאית דמיונות

זה לא שעכשיו אני רוקדת או משהוא....

פשוט אני מנסה לכתוב את מה שעבר לי בראש כשקראו מגילה....

ותמודדו עם זה שיש לי בעיות בניסוח.

עד שאני אצליח לעבוד על זה

אם היינו קצת מבינים מי אנחנושה"י פה"י

לא היו השאלות האלה.
תחשבי על האדם הכי גדול שאת מכירה. הכי טוב, הכי קדוש - זה לא נביא! ואנחנו עם של נביאים.
זו לא סיסמה, זו המציאות האמיתית שלנו.
ובמקום להיות במקום הזה, אנחנו עם ככל העמים, יש הוה אמינא שאנחנו עם ככל העמים:
'זכו נזיריה משלג, צחו מחלב, אדמו עצם מפנינים, ספיר גזרתם' - עמ"י ניכר! זה יורד עד העצמות! ותחת זאת:
'חשך משחור תוארם, לא ניכרו בחוצות' - תחת עמ"י שניכר בחוצות, עכשיו כבר עמ"י נראה ככל העמים.
ממליץ לעיין עוד באיכה.
ו..לא לפחד להצטער, לבכות, להרגיש את החורבן. זה לא סותר במאומה את תהליך הגאולה שאנחנו נמצאים בו, רק מוסיף בנו את ההבנה של מי אנחנו ולאן מגיעה גאולתנו.

רק לחשוב שמילים כמו 'דיכאון' 'עצב'שה"י פה"י

אלו דברים לגיטימיים שאנחנו מתמודדים איתם.
יש יום בשנה שאומר לנו:
זה לא הגיוני! זה לא יכול להיות!

והצער של האומה.שה"י פה"י

כאב האומה,
על נופלי מערכות ישראל
עם הרוגי ביתר,
על הרוגי השואה
עם גולי ספרד,
וכאב כל הדורות עולה
ועל כולם אנחנו בוכים,
מקוננים,
כואבים.

הקינות לא נכתבו לשעתם, איזה משהו ריגשי, או להתחבר לכאב החורבן דרך הכאב של אותו דור.
זה כאב האומה, הבכייה לדורות.

פתאום אני חושבת על זה ובאמת כל מה שכתבתי פה לא מתאים לט באבבימאית דמיונות