עולה ברגל מהכותל. מזיע, אפר על המצח, קצת דמעות בעיניים, ראש למטה, עצבות. רואה חבר בדרך, מהנהן עם הראש, ממשיך. חושב. לפני הולך בחור חרדי, גם הוא כמוני, מזיע ודומע. בשוק שואל אותו איזה ערבי "מה קרה היום בתשעה באב?", החרדי מתעלם, ממשיך ללכת. גם אני. בכיכר צה"ל עומד משאית מוכרת גלידות צבעונית כזאת, מנקרת עיניים. טאטע, בית המקדש נשרף, הם אוכלים גלידה. חוצה את הכביש, עולה לרכבת. "התחנה הבאה- יפו מרכז". "דה נקסט סטיישן- ג'אפה סנטר". עומד ליד החלון, מסתכל, מרגיש קצת חיצוני לעולם. עשרות ומאות עמך בית ישראל, חיים כרגיל. זוגות מסתובבים יד ביד, ביד השניה אייס קפה, החיים תותים. החנויות מלאות כרגיל. כמה אנשים יש שזה בכלל לא מדבר אליהם, הם לא מודעים לזה
. אבא, אנחנו חייבים גאולה דחוף!!!
יש עוד הרבה מה לכתוב.
- לקראת נישואין וזוגיות