כתב למשהו בנוגע לזה
כ"כ נכון ואמיתי
שווה קריאה
"ה
כ"ה שבט תשמ"ו
ברוקלין, ניו יורק
שלום וברכה,
הריני לאשר קבלת מכתבך בינואר 26, ובו אתה כותב על בעיה רצינית.
כפי בקשתך, אזכור אותך בתפילתי להגשמת משאלות לבך לטובה.
אמנם כל הברכות נובעות מאת ה', אבל האדם צריך לעשות מה שדרוש בסדר הטבעי. בעניין הבעיה האמורה, אתה בוודאות יודע על רופאים ופסיכיאטרים שמטפלים בזה, ושהצליחו במקרים רבים. ידועים לי על מספר מקרים של אנשים שהייתה להם הבעיה הזאת, אבל בסופו של דבר התגברו עליה, התחתנו והקימו משפחות.
כאשר אנו עוסקים בנושא זה, אבקש לפתור תפיסה מוטעית שהובילה אנשים מסוימים למבוכה ולמסקנות לא נכונות. התפיסה המוטעית נובעת מהטענה שמכיוון שאנשים מסוימים נולדים עם הבעיה הזאת, היא בהכרח דבר "טבעי". משום כך, אין להגדירו כדבר לא מוסרי או חטא, ולכן אין צורך בכלל לנקוט בצעדים לשנות אותו, או, בכל מקרה, הוא אינו בעיה רצינית כלל.
ניתן לראות שגישה זו היא בלי יסוד כלל, מכך שהתורה (שנקראת תורת חיים ותורת אמת כי היא המדריך האמתי שלנו בחיי היום-יום שלנו) מצהירה שלְסַפק את רצונות הללו, או אפילו להרהר בהם, זו עבירה על מצוות ה'. לפיכך גם ברור כי הבעיה היא ניתנת לשליטה, שאילו היא הייתה מעבר לשליטת האדם, ה' לא היה מגדירה כחטא.
העובדה שיכול להיות שהבעיה מולדת לא משנה את המצב. כל יום ילדים נולדים עם טבע מסוים, או נטיות מולדות או דחפים, מקצתם טובים ומקצתם לא טובים. בגלל זה בני אדם צריכים לעבור הכשרה וחינוך, כדי לפתח ולחזק את התכונות החיוביות ולסלק את התכונות השליליות. הבורא העניק לאדם את היכולת לשפר, אפילו לשנות, את תכונותיהם ה"טבעיות" (המולדות). קח לדוגמה את הקלפטומניה [=הפרעה נפשית המתאפיינת בגנבה אובססיבית. המתרגם]. מוכּר לרוב שהקלפטומניה היא דחף מאוד כפייתי. אבל איש לא יטען שמכיוון שהתכונה הזאת מן הסתם מולדת ומאוד קשה לשנותה, צריך לומר לאדם הקלפטומני שמותר לו לגנוב, או שאין לו מה לעשות לתקן את תכונה זו, וכן הלאה. כן במקרה של האדם שנולד עם התאווה להרוס חפצים, או עם טבע וַכְּחני או אגרסיבי, או עם הנטייה לרמות או לשקר, או עם כל תכונה אחרת שנחשבת כמגונה. גישה זו לא תעזור, לא לאדם עצמו ולא לחברה. להפך, כל הניתן לעשות צריך להיעשות, ובפועל נעשה, כדי לעזור לאנשים אלה להתגבר על נטיותיהם הטבעיות, באשר הם.
אין צורך לומר שייתכן שהאדם המיוסר על ידי בעיה זאת או בעיה נירולוגית אחרת, ישאל, "מדוע ברא ה' דחף כפייתי זה, שנוגד באופן ישיר למערכתו המוסרית? מדוע הוא מייסר אותי, שרצוני לקיים באופן מלא את מצוותיו?"
אין בריאה יכולה לעמוד על שאלות אלה, שרק ה' יכול לעמוד עליהן. הערה אחת שניתן לומר על השאלה "מדוע אני?", היא שאם אדם עובר מצב קשה או מטריד במיוחד, מובטח שה' נתן לו כוחות יוצאים מן הכלל להתגבר על הקושי היוצא מן הכלל. סביר להניח כי האדם המדובר אינו מודע לכוחו הפנימי האמתי, ולכן סביר להניח כי הניסיון הוצב לתכלית היחידה של להוציא מהאדם את כוחו הטמון, שאותו, אחרי התגברותו על הבעיה, אפשר להוסיף מכאן והלאה לארסנל של יכולותיו הגלויות, כדי להשתמש בשניהם להשגות גדולות יותר באופן אין-סופי, לטובת עצמו ולטובת הזולת.
הרמב"ם, "מורה הנבוכים" לדורו ולכל הדורות לאחריו, שגם זכה בכינוי הרופא בטוב ביותר בתקופתו, מצהיר בקטע ידוע בספרו המפורסם משנה תורה (הלכות תשובה פרק ה' הלכות א'-ג', עיין שם), "רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו… אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע… ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה".
הערה אחרונה מנקודת מבט מדעית:
לומר שהשכל האנושי והמערכות הנירולוגיות הן מורכבות בצורה בלתי מושגת, זה לומר דבר שמובן מאליו. רק הבורא יודע את עבודת ידו. אבל הבורא העניק לשכל האדם תכונות נפלאות שמאפשרות לו לבחון את תעלומות הטבע, לחקור, לנסות, ולאגור בצורה הולכת וגוברת עוד ועוד מידע על עצמו ועל יכולותיו הפיזיים והנפשיים. התקדמות ניכרת כבר הושגה על ידי מדענים בחקירתם את תאי המוח והורמונים. היום ברור שניתן לגרות באופן מלאכותי טווח רחב של רגשות אנושיים ותחושות, על ידי טכניקות אלקטרוניות וביו-רפואיות. היום מוסכם באופן כללי, שרוב אם לא כל ההפרעות הנירולוגיות, כולל התנהגות מינית סוטות, מן הסתם נובעים מליקויים כימיים (הורמונים) או אי-סדירויות בתקופת הנעורים. הפרעות נירולוגיות מסוימות כבר מטופלים בהצלחה בתחומים מסוימים הקשורים למערכת העצבים, ויש לקוות שהטווח יתרחב ובסופו של דבר יכלול את כל הספקטרום של ההפרעות הנירולוגיות, גם של הפרט וגם של העמים.
בינתיים, ניתן רק לבטוח בה', ולחזק את דבקותנו לתורה ומצוות, שעליהם נאמר "כי הם חיינו ואורך ימינו".
בברכה
באמת ניצלו"ש
