כל פעם זה מעצבן אותי מחדש...
כשאנחנו רוצים שמישהו יצביע לטובתנו- פתאום אנחנו מתעניינים בו ורוצים בטובתו.
פתאום אנחנו צריכים להשפיע על העם, להתחבר לעם, לתורה ולארץ...
אני חושב שזה פשוט עניין של טקטיקה. גילינו, שהדרך הכי טובה לשכנע אנשים זה לדבר איתם. פשוט לבוא אליהם הביתה ולדבר. עכשיו, איך נשכנע את הפעילים המסורים שלנו לצאת לעבוד? פשוט נתחיל לדבר איתם על אידיאלים נשגבים.
על מי אנחנו עובדים???
מה קרה? למה אותו יהודי, "רבי עקיבא של הדור הבא" לא עניין אותנו כשלא רצינו להשיג ממנו רווח פוליטי?!
אז אני לא אומר לא לצאת ל"פנים אל פנים", להיפך, אני ממש בעד. אבל אם לא נלך גם אחרי זה- מוכח למפרע שאנחנו בסך הכל קבלני קולות.
אז מה לעשות?
אני רוצה לארגן קבוצה של חבר'ה שתיצור קשר עם תיכוניסטים חילונים בהתכתבות.
רק מה, אין לי שום מושג איך לעשות את זה.
אז כל מי שרוצה להשתתף או להציע לי עזרה מוזמן ב: ilan@maeir.com
נ.ב. תראו מכתב שכתבתי למבוגרים בנושא פנים אל פנים.
מבוגרים יקרים- עכשיו תורכם.
אנחנו הנוער, ויתרנו על תענוגות החופש והסתובבנו לחלק סרטים כתומים.
אנחנו הנוער, היינו בכפר מימון, שם ביקשתם ממנו לא לעשות בלאגן, ולא עשינו.
אנחנו הנוער, ישבנו במסירות נפש על כבישי הארץ על מנת למנוע את הגירוש הנורא.
אנחנו הנוער, נתפסנו ונשפטנו ע"י מערכת מעוותת של "חוק ומשפט".
אנחנו הנוער, ישבנו ימים ושבועות בכלא לעיתים בתנאים גרועים שאי אפשר לתאר.
אנחנו הנוער, צעדנו קילומטרים על קילומטרים בשדות הדרום למען הצלת הגוש.
אנחנו הנוער, חיינו בצפיפות ברחובות הגוש כי האמנו שכך נמנע את הגירוש.
אנחנו הנוער, נפגענו בעמונה בראשינו וכל חלקי הגוף ע"י פראי אדם המכונים "שומרי החוק והסדר".
ואתם המבוגרים, וסליחה על ההכללה, בעיקר גיביתם אותנו מאחור. אמרתם לנו: "ישר כח, איזה נוער נפלא!". אמרתם לנו: "יש לנו עבודה. יש לנו משפחה." ויודעים מה? צדקתם. זה היה התפקיד שלנו.
אבל עכשיו, עכשיו זה רגע האמת. עכשיו אנחנו רוצים להגיד לכם: "פנים אל פנים" זה התפקיד שלכם. עכשיו תורכם.
עכשיו תורכם, כי אתם אמרתם לנו: "צריך להסתכל לטווח ארוך".
עכשיו תורכם, כי אין סיכוי שחילוני ממוצע יעיף מצמוץ לעבר בחורצ'יק בן 16.
עכשיו תורכם, כי למען האמת, אנחנו לא ממש יודעים איך לשכנע יהודי לא-מאמין.
עכשיו תורכם, כי בדרך הטבע, ממשלה בראשות "קדימה" לא תשאיר כאן אבן על אבן.
עכשיו תורכם, כי אם תישארו עכשיו בבית- לא בטוח שיישאר לכם אחד כזה.
עכשיו תורכם, כי אם תגידו: "יש לנו עבודה" לא בטוח שעוד זמן מה זה יהיה כך. ע"ע מגורשי גוש קטיף.
עכשיו תורכם, כי עדיף לעשות פנים אל פנים במרכז מאשר עם שורות לובשי שחורים.
עכשיו תורכם, ואנא, תעשו את זה עם כל הנשמה, כדי שלא יהיה תורנו שוב.
אנא, אבא ואמא, צאו היום למרכז. אנחנו כבר נטפל בשאר.
כתב: אילן מאיר בן 16.5
בית אל.
