אלהים כמה שזה קשה
ואני רחוק
אלהים אני רחוק.
והטבע
והמורכבות הזו היא לחפעמים סתם משהו לברוח אליו במקום לחוות את הדבר באופן ישיר.
וכמה נהדרת היתה הבושה שהזכירה לי שאני עוד מרגיש.
וכמה נוראית העייפות הזו שאוכלת כל חלקה טובה בחיי.
ואלהים עוד שבועיים ישיבה, לאן אני הולך?!
ואלול הרבה יותר יפה ברמת גן. בבקשה, ה', שיקראו את זה!!!
שיזכרו אותי ויגידו לי שאני חכם ונחמד ובסדר ואדם טוב ומוכשר וחזק ואמיץ ורחמן וביישן ורגיש ונאה ושפיץ ומתוק וקדוש.
ושזה יהיה נכון הלואי.
והספק הזה שכל העולם כולו שטוי בו. זה כל המשחק.
אחרי ארי ולא אחרי אישה, אלי! הלואי אחרי אישה עוד אהיה שם. אני ממש לא שם.
השם עוד שם. אני כ"כ רחוק.
שם אתה.
