תקופות קשות, תקופות של 'משבר'
וזה בחירה שלנו לגמרי, איך להסתכל על קושי, ועל משבר בחיים.
אפשר להסתגר בחדר, לבכות נהרות, לרחם על עצמנו
ואפשר לקום, עוד איכשהו להסתכל על עצמנו במראה, לאסוף שברירי כוחות
ופשוט לחיות ולעבוד את ה'
למרות שזה קשה, והכי נוח זה להתכסות מתחת לשמיכה ולשנוא את הכל.
אבל החיים ממשיכים, ואף אחד לא מחכה
ולא תמיד יהיו אנשים שירימו ויגאלו אותנו מעצמנו
אם אין אני לי מי לי
וזאת הייתה השבת הכי הזויה בעולם
באמצע שולחן שבת כל מה שצברתי במשך כל התקופה פשוט גלש החוצה
והדמעות. כמו ילדה קטנה.
וכולם הסתכלו עלי.
והיה מביך. אבל לא יכולתי להחזיק יותר.
וזהו. עד כאן...
לילה טוב
- לקראת נישואין וזוגיות