יצאתי איתו כמה פעמים והיו לנו פגישות ממש טובות, היה כיף, היה מעניין, היו לנו את אותם שאיפות ומטרות ואהבתי את ההשקפות שלו. היה לנו טוב ביחד, היו עוד פעמים שנפגשנו ופחות זרמנו אבל נשענו על הפעמים שבהם כן היה ממש טוב והבנו שיש לקשר הזה פוטנציאל טוב לא היה לנו שום סיבה לרדת מזה. ואגב אני לא ממש זוכרת אבל חברה שלי אומרת שהייתי ממש מאוהבת בתקופה שבין הארוסין לחתונה.

אמת שזה לא כל כך משנה כי לא חסר נשים שחשבו שהם מתחתנות עם גבר החלומות שלהם ובסוף התברר להם שלא, יכול להיות שמשהו השתנה בי בסך הכל אני די צעירה והספקתי לשנות את דעתי כמה פעמים על דברים שאז היו אצלי חוק.

יש דברים אחרים שאני רוצה וזה לא בדיוק המטרה שלנו, וגם הוא נראה לי קצת פחות גבר ממה שאני רוצה. וגם הסגנון שלו אחר ממה שאני רוצה, לא נראה לי שזה סיבה להתגרש אבל עדיין זה לא אומר שזה קל, ממש לא, זה אפילו קשה לפעמים מאוד!! אני מסוגלת להתפוצץ להתעצבן לצאת מדעתי לפעמים, יכול להיות שזה ההורמונים שדיברת עליהם אבל נראה לי שזה קצת יותר מזה.

אני מרגישה שסתם חבל, כואב לי שזה המצב שלנו, זה פשוט לחיות עם אכזבה וזה באמת לא קל.

תקשיבי חיזקת אותי תודה על השיתוף, זה מלמד לא להתייאש אף פעם וגם, שאני לא היחידה בכל הסיפור הזה.

רק שאלה קטנה - מה גרם לך להחליט את זה? לבנות ולא להרוס- כשכל המציאות הזאת היתה ככ קשה ואפשר לומר מאכזבת וככ לא מה שאת רצית? מרגישה שאין לי את האומץ להכנע ככה ולוותר כביכול על החיים שלי

שוב תודה... וכל הכבוד לך על השינוי והאומץ אין ספק שלזאת תקרא אשה בונה, את פשוט מלכה!

תודה

חיזקת! 

ש"הספקתי לשנות את דעתי"...

הרי גם כששינית את דעתך בכל מיני דברים - נשארת עם עצמך, נכון?..

אז אחרי שהתחתנת, אתם איש ואשתו. את כבר לא "בפני עצמך".

משתנים אצלך דברים? תבני ביחד עם בעלך. אתם משפחה.

קודם כל תודה על התגובה

את לגמרי צודקת ואני דווקא מ'הזוגות האלה שלא היה להם קל בכלל בשנה הראשונה' 

ובטח עם כל ההורמונים והתקופה הזאת זה בהחלט לא קל

אבל תמיד בזמנים כאלה פתאום אני נהיית קרבית קשה לי לקבל אותו ופתאום נראה לי שבאמת זה לא מה שרציתי בכלל.

שוב אני מתאכזבת וקשה לי.

אני לא רוצה להתגרש ולא חושבת שזה יעשה אותי שמחה יותר, אני כן יכולה להגיד שבתקופה הזאת יותר קל לי כשהוא לא נמצא איתי, כשהוא יוצא, אני לא צריכה לקבל אותו ולהתעצבן וכו' אז זה עוזר, זה עדיין לא אומר שאני רוצה להתגרש,

אני רוצה לתקן את מה שיש אבל אין לי את החשק.

אני פשוט לפעמים כל כך לא רוצה את האיש הזה שזה פשוט לרחם עליו, מסכן, אני לא יכולה לסבול את המציאות לקבל ולהיות טובה זה פשוט קשה.

להכנע למציאות כי פשוט אין לי ברירה.

נראה שיש לך כן בסיס טוב מעט  עבודה עצמית מצד שתיכם וליבון דברים ביחד תוכלו להגיע בעזרת ה" למקום אחר.

בזמנים שאסורים הכל הרבה יותר מעצבן ובמיוחד אחרי לידה שזה פי כמה יותר ... אז בדרך כלל רואים רק את הצד השלילי...

שוב תודה על התגובה

זה בהחלט  נכון ואני יודעת שהכל עניין של עבודה וכו'

אני מאוכזבת וקשה לי לקבל את זה, אבל טוב לדעת שדווקא התקופה הזאת קשה פי כמה יותר כי לא ידעתי את זה לפני כן ולכן זה מרגיש לי כמו סתם תקופה קשה כמו לפני שבכלל נכנסתי להריון ועכשיו זה באמת קשה.

תעשי "התעמלות": פעמיים ביום לשבת עם עצמך - ולהתבונן בנחת במשהו טוב בבעלך.

אין בן אדם בלי "הרגלים". הנה, את מעידה על עצמך על "הרגלים" לא טובים שקשה לך להיפטר מהם. "לא קלה".. והוא מקבל אותך.

תבקשי ממנו סליחה אם קורה שאת "יוצאת עליו"; תגידי לו שאחרי לידה זו תקופה קצת עם קושי, לא להיבהל...

ותשתדלו שהילד יהיה עוד גורם מחבר. לטפל ביחד בילד, לשמוח בו - יכול להיות אחד הדברים שהכי מחברים ומשמחים.

תודה

אני רק רוצה להבהיר שאני לא מעידה על עצמי שאני בן אדם לא קל, אלא שאחרי שהתחתנתי אני מרגישה שפתאום הסטטוס שלי השתנה להיות 'האשה הלא קלה הזאת'

ושהוא מקבל אותי ומקבל אותי, הוא מבין שזה תקופה קשה.

הילד בהחלט מקשר בינינו אבל אני מרגישה מחוסרת ברירה וזה כואב

אחרי שהתחתנת.

כלומר, באינטראקציה איתו את "אשה לא קלה", והוא מקבל אותך. כל הכבוד לו.

הרי לגמרי לא שייך לכעוס על "הרגלים" שואר דברים שלו, שהם לא "נגדך" אלא חלק מהאופי שלו. מותר לו להיות הוא.

ההרגשה של ה"מחוסרת ברירה" היא אכן קשה - אבל השרש שלה, למיטב "קריאתי" את המקרה, בא בגלל  הסתכלות לא נכונה על הנישואין.

כלומר, יכולים להיות מצבים קיצוניים של אי התאמה, "פספוס". אבל נראה לכאורה, שכאן לא זה הענין. אלא שאת לא תופסת, מה שפעם היה מובן לכל מי שמתחתן, שאת התחתנת והוא המשפחה שלך. זה לא משהו "סמלי". 

ובגלל זה, הרי במה שנוגע אל עצמך, את לא חושבת אולי "להתגרש" מעצמך כי את משתנה עם הזמן.. את מתעדכנת לפי השינויים שעוברים עלייך, מתקדמת, מגלה יותר את עצמך.

אז כך גם עם בעלך. אתם כעת משפחה. איש ואשתו. ותתעדכני איך עם מה שאת מתקדמת, את מעדכנת את הרמה של הקשר ביניכם. כמו שאת מקדמת את הרמה של הקשר עם עצמך.

הרי זה אבסורד לגמרי לחשוב, שעם מי שהיית מתחתנת בעולם, אז כל פעם שהיית "מגלה את עצמך מחדש", היית מחפשת את הבא בתור.... כך זה לא נישואין, וגם בלי ספק היית מוצאת אצל כל אחד מה לא מתאים.

הבסיס, אתם ביחד. לעורר את האהבה, ממש להתבונן בטוב. תנסי קודם כך, בשחרור גמור מהמחשבות האלה, שמפריעות לזוז. כשמודדים כל ס"מ, אי אפרש להתקדם. 

תלכי הרבה זמן כך, במבט חיובי אמיתי, לא במחשבות על "גברים" דמיוניים - ואז תסתכלי מחדש כמה זזתם...

תודה על התגובה

בהחלט כל הכבוד לו אני לא מזלזלת הפוך אני מעריכה אותו על זה שהוא מקבל אותי אני לא אוהבת להיות בסטטוס הזה של אשה לא קלה אבל זה באמת קשה.

"כשגיליתי את עצמי מחדש" דברים שלא לרוחו שאני כן רוצה ו"הוא צריך לחשוב על זה" זה לא נשמע כמו לעדכן אחד את השני בשינויים ולזרום

ההרגלים האלו מביישים אותי אז פשוט להתעלם זה לא קל

הגבתי על משהו שכתבת קודם, שהתחתנת צעירה, ויש כל מיני דברים שהשתנו אצלך, אז כאילו סביר שגם המחשבה מי מתאים לך כך...

ועל זה אמרתי, שכמו שאת נשארת את, עם עצמך, עם כל השינויים - כך להסתכל על הבעל אחרי הנישואין. אתם ביחד. משתנים, אז מדברים, דנים, ביחד.

זה נכון שאם יש דברים שלא לרוחו, חדשים, אז הוא צריך ,לחשוב על זה".. טבעי. תלכו אחד לקראת השני.

העיקר, להתמקד בהסתכלות בטוב, ובמה שמקשר, לשוחח, להקשיב אחד לשני, להתענין, להכיר יותר.

לא להתעסק בעיקר במה שלא אותו דבר...  אפשר להמתין עם פרטים, למצב שהבסיס של הביחד חזק יותר.

השרשור הזה רלוונטי גם אליי

M16- אם תרצי לשוחח בפרטי, אני לרשותך. 

מזדהה איתך, ואולי נוכל לחלוק חיזוקים ולחזק אחת את השניה בתהליך לעבר זוגיות מקבלת כלפי הבעלים

בעיה רצינית שככה זה כאב

איני יכול להאריך כרגע.

אבל חשוב לי להרגיע אותך ושתדעי שאלו תחושות קלאסיות ולא חריגות לשלב זה בחייכם.

אל תיבהלי. נסי לראות דברים (בעיקר תהליכים) בעין טובה. נסי לראות מה את יכולה ללמוד ממעשיו באופן חיובי.

מומלץ להיזכר במגילת אסתר שבה הקב"ה הביא את הגאולה בתהליכים שנראו בהתחלה כאסון אחד גדול. זו עוד דרך של הנהגת השם בעולם.

בהצלחה!

כשבאים למצוא מישהו/י, אם מסתכלים על הדברים החיצוניים, הרקע, המראה, ועל פי זה מחליטים- עושים את זה לא נכון.

ולא הדברים החיצוניים שאולי עושים יותר רושם אבל לא מחזיקים כשהם בפני עצמם.

את בתקופה לא הכי קלה, זה נשמע, אחרי לידה. וכן זה באמת קשה כשאסורים....

הייתי אומרת שתנסי להרפות ולהסתכל לעומק, ללב של בעלך. אני בטוחה שתמצאי שם יופי וטוב ואהבה, מסירות, איכפתיות- זה מה שבאמת צריך כדי לבנות בית טוב.

(והיופי הוא בעיני המתבונן)

את מזכירה לי להסתכל על המציאות בשכל ולא רק ברגש

עד כמה שהרגש הוא חזק, בטח בתקופה כזאת

אני אחפש, אני אמצא הרבה טוב

וזה מה שבאמת צריך כדי לבנות בית טוב

תודה לך על התגובה!

אתם כל כך בהתחלה. כל כך כל כך בהתחלה. 

אני מניחה שתחושות כאלו או דומות עוברות אצל הרבה זוגות. 

אחרי הוואו הראשון מגיע וואו של הריון ואז וואו של לידה ואז נגמרים הוואווים.

ועכשיו צריך להתמודד. עם עייפות, והורמונים, ותקופה ארוכה של איסור, וילד קטן שדורש אותך במאה אחוז.

ועכשיו הגיע הזמן להתחיל את העבודה של חיי הנישואין. כל עוד היה טוב ונחמד היה טוב ונחמד. ומה קורה כשלא טוב ונחמד?

מתחילים לעבוד

מקדישים זמן ללהיות ביחד. אחרי שקצת תתאוששי משאירים את התינוק אצל סבתא לשעתיים ויוצאים ביחד לאנשהוא.

רואים סרט, לומדים, משחקים, עושים מה שאפשר כדי ליצור שיח, הומור, נחת ונעימות.

זה קודם כל.

מבחינתך- את צריכה עכשיו להתמקד בטוב. לעבוד קשה כדי לראות בו את הדברים הטובים. ולזכור שאין מושלם בעולם, וכל בחור שהיית מתחתנת איתו הוא היה בא בעסקת חבילה- דברים שאת אוהבת בו ודברים שלא. אז עכשיו בסך הכל את מגלה את הצד האפל של עסקת החבילה שלך...הדברים שאת פחות אוהבת.

מותר לך לא לאהוב דברים מסוימים, אבל זה לא אומר שאת לא יכולה לאהוב אותו. תפעילי את העין הטובה במינון גבוה ככל האפשר כדי שתראי בו את כל הטוב, שאולי הורגלת בו כבר.

אם יש דברים שמפריעים לך- מותר לדבר עליהם. לא בהאשמה. לא בתוקפנות, אלא לדבר. למצוא פתרונות משותפים. 

ועוד דבר- אל תתעסקי בנושא הזה כל הזמן. גם ככה את בתקופה לא קלה והמחשבות האלה מעמיסות עלייך.

אולי תניחי לזה קצת ותופתעי לגלות עוד חודש, חודשיים שאת רואה אחרת את הדברים

בעיה רצינית שככה זה כאב

רק תזכרי שעכשיו זה אולי מאכזב, אבל אם תהיי פתוחה מספיק ואמיתית מספיק- את תראי שדווקא הדברים האלה, שמאכזבים אותך הם המקור להרבה דברים טובים שיקרו- גם מצידו וגם מצדך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.