החברה הכי טובה שלי, היינו תמיד ביחד בטוב וברע. ובשנתיים האחרונות היא מסתגרת בבית ופתאום לא טוב לה באולפנא שלה...
אני קוראת לה לצאת למקומות, לבוא אחת לשניה אבל כלום. היא לא רוצה. לא מגיעה לארועים ולא לשום דבר.
כל הזמן בבית. ולא שיש לה בית שיש בו ממש מה לעשות.
זה קשור לפטירה של אבא שלה? אבל היא בכלל לא הכירה אותו, הם התגרשו כשהיא נולדה והיא לא נפגשה איתו בכלל.
וניסיתי לדבר עם אמא שלה ועם אחותה... והן ממש אדישות בקטע, ואומרות שלא בא לה אז לא בא לה. ובאופי הן כאלה מעופפות מוזרות...
אבל זה פוגע בה נפשית! אני רואה את זה! זה לא בריא לה!
אבל אין, ניסיתי הכל. והניתוק הזה גם ממש עירער את הקשר שלנו... טבעית הוא נחלש.
מה יהיה? אני דואגת לה, אני רוצה שיהיה לה טוב! ולא טוב לה, וניסיתי לעודד ולדבר. ואני יודעת שהיא בטיפול פסיכולוגי... אבל אני לא רואה שזה עוזר לה.
אני כל כך אוהבת אותה, היא מדהימה. אבל בודדה ומסוגרת. 
נותר רק להתפלל עליה.
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)