שלום לכן!
נושא שחשבתי עליו הרבה וחשבתי לשתף את ציבור היולדות,
לטובת כולנו, אולי נקבל מזה פרספקטיבה שונה וחיובית יותר
על נושא בחירת בית חולים ללדת בו.
אז אנחנו רגילות שנפתח פה כל יום בערך שרשור של
"מחפשת המלצות על בית חולים x ממי שילדה שם",
וגם אנחנו כל הזמן מתייעצת ושואלות את כל העולם ואשתו...
נפעמות מהתרגשות מהסיפורים מוצלחים,
ומנגד נוועתות מסיפורי זוועות של חברות, ומבטיחות שכף רגלינו לעולם לא תדרוך במקום בו ילדו...
נראה לי שזה נובע מטבע היותנו נשים, רגישות מאד ומתייעצות מאד
(שזה לא רע אגב!!)
אבל ידוע שבניית החוויה שלנו בלידה בקשר לבי"ח נובע מעשרות משתנים!
אופי המיילדת שהביאו לנו, והתאמתו לאופיינו,
מצב רוחה באותו יום,
כמות המיילדות באותה משמרת,
יום בשבוע, שעה ביום, תחילת/סיום משמרת,
יש מרדים/אין מרדים, מצב רוחו,
מצב רוחנו, מצבן של שאר היולדות במחלקה,
עומס במקום וכו' וכו' וכו'...
כל המשתנים ביחד וכל אחד לחוד בתוספת עוד מליון דברים שאפשר להוסיף הם היוצרים את החוויה,
והסיכוי שההגדרות יהיו תואמות בכל הלידות הוא אפסי.
אז למה אנחנו נתפסות לסיפורים אחרים או חוויות קודמות שלנו על מקום מסוים?
אספר על עצמי שילגתי בבית"ח מסוים, החוויה היתה נוראית מכל הבחינות, חוץ מהעובדה שקיבלתי תינוק מתוק ובריא.
המיילדות היו זוועה, השירות במחלקה וכו' וכו'.
לפי הנתונים לא הייתי אמורה לחזור למקום הזה,
אבל חזרתי. כי זה היה לי הכי נוח מכל מיני סיבות.
הלידה הבאה היתה דווקא מושלמת מכל הבחינות, כולל השהות במחלקה, וכך גם בלידות הבאות.
באחת הלידות למשל, בקבלה היתה מיילדת שממש אבל ממש לא התחברתי אליה בלידה קודמת שאז היא ילדה אותי.
כשראיתי אותה אמרתי לעצמי "אוי ווי",
אבל אז דווקא החלטתי שאני אכוון את ההכרות הקודמת שלי איתה לטובתי, וכך היה.
סיפרתי לה שהתינוק שהיא ילדה כמה הוא מהמם וילד מתוק,
ודיברתי אליה בצורה שהצלחתי לגעת בה ולקבל מיילדת רצויה ועוד דברים שהיו לטובתי.
למדתי שהניסיון הוא דווקא לטובתי.
צברתי שמות של מיילדות שמראש אבקש שלא יתנו לי,
ושמות של מיילדות שאשמח לקבל אחת מהן.
למדתי על מה אני אמורה להתעקש-דווקא שם,
על מה לשים דגש כשאני מביאה דברים מהבית,
למדתי למה לצפות וממה לא להתאכזב,
בקיצור איך להתנהל במקום בצורה טובה.
ולמה זה היה עדיף לי מלעבור מקום?
כי אני מבינה שכל אחת חווה דברים אחרת
וגם אני אחווה דברים בזמנים שונים בצורה שונה,
והכי חשוב מבחינתי-
ההכרות כבר עם התנהלות המקום, וגם ההיכרות הפיזית והטכנית איתו- מקנה לי בטחון עצמי כשאני מגיעה ללידה,
בדרך כלל כאובה ולפעמים קצת חסרת אונים.
זוהי נקודת חוזק שלי, מאשר להתחיל להתברבר מחדש כל פעם...
וגם כי כמו שאמרתי יתרונות הנסיון עושים את שלהם.
יש לציין שאני לא מזלזלת בהזדעזעות מחוויות,
וודאי שיש מקרים שאחריהן באמת קשה לחזור למקומות מסוימים,
וכמובן שאם אישה אחת חוותה כמה פעמים משבר במקום מסוים- אולי זה לא המקום שלה וכנראה באמת כדאי שתחליף מקום.
תמשיכו בכיף לשאול ולהתייעץ גם פה, זה בסדר גמור!
רק באתי לתת לכן הסתכלות שונה על הנושא,
ואולי לא נצטרך לשבור את הראש כל פעם מחדש,
ולקחת הכל יותר בקלות.
ושיהיה בשעה טובה בע"ה לכולן!!
סליחה על האורך...
באהבה
נושא שחשבתי עליו הרבה וחשבתי לשתף את ציבור היולדות,
לטובת כולנו, אולי נקבל מזה פרספקטיבה שונה וחיובית יותר
על נושא בחירת בית חולים ללדת בו.
אז אנחנו רגילות שנפתח פה כל יום בערך שרשור של
"מחפשת המלצות על בית חולים x ממי שילדה שם",
וגם אנחנו כל הזמן מתייעצת ושואלות את כל העולם ואשתו...
נפעמות מהתרגשות מהסיפורים מוצלחים,
ומנגד נוועתות מסיפורי זוועות של חברות, ומבטיחות שכף רגלינו לעולם לא תדרוך במקום בו ילדו...
נראה לי שזה נובע מטבע היותנו נשים, רגישות מאד ומתייעצות מאד
(שזה לא רע אגב!!)
אבל ידוע שבניית החוויה שלנו בלידה בקשר לבי"ח נובע מעשרות משתנים!
אופי המיילדת שהביאו לנו, והתאמתו לאופיינו,
מצב רוחה באותו יום,
כמות המיילדות באותה משמרת,
יום בשבוע, שעה ביום, תחילת/סיום משמרת,
יש מרדים/אין מרדים, מצב רוחו,
מצב רוחנו, מצבן של שאר היולדות במחלקה,
עומס במקום וכו' וכו' וכו'...
כל המשתנים ביחד וכל אחד לחוד בתוספת עוד מליון דברים שאפשר להוסיף הם היוצרים את החוויה,
והסיכוי שההגדרות יהיו תואמות בכל הלידות הוא אפסי.
אז למה אנחנו נתפסות לסיפורים אחרים או חוויות קודמות שלנו על מקום מסוים?
אספר על עצמי שילגתי בבית"ח מסוים, החוויה היתה נוראית מכל הבחינות, חוץ מהעובדה שקיבלתי תינוק מתוק ובריא.
המיילדות היו זוועה, השירות במחלקה וכו' וכו'.
לפי הנתונים לא הייתי אמורה לחזור למקום הזה,
אבל חזרתי. כי זה היה לי הכי נוח מכל מיני סיבות.
הלידה הבאה היתה דווקא מושלמת מכל הבחינות, כולל השהות במחלקה, וכך גם בלידות הבאות.
באחת הלידות למשל, בקבלה היתה מיילדת שממש אבל ממש לא התחברתי אליה בלידה קודמת שאז היא ילדה אותי.
כשראיתי אותה אמרתי לעצמי "אוי ווי",
אבל אז דווקא החלטתי שאני אכוון את ההכרות הקודמת שלי איתה לטובתי, וכך היה.
סיפרתי לה שהתינוק שהיא ילדה כמה הוא מהמם וילד מתוק,
ודיברתי אליה בצורה שהצלחתי לגעת בה ולקבל מיילדת רצויה ועוד דברים שהיו לטובתי.
למדתי שהניסיון הוא דווקא לטובתי.
צברתי שמות של מיילדות שמראש אבקש שלא יתנו לי,
ושמות של מיילדות שאשמח לקבל אחת מהן.
למדתי על מה אני אמורה להתעקש-דווקא שם,
על מה לשים דגש כשאני מביאה דברים מהבית,
למדתי למה לצפות וממה לא להתאכזב,
בקיצור איך להתנהל במקום בצורה טובה.
ולמה זה היה עדיף לי מלעבור מקום?
כי אני מבינה שכל אחת חווה דברים אחרת
וגם אני אחווה דברים בזמנים שונים בצורה שונה,
והכי חשוב מבחינתי-
ההכרות כבר עם התנהלות המקום, וגם ההיכרות הפיזית והטכנית איתו- מקנה לי בטחון עצמי כשאני מגיעה ללידה,
בדרך כלל כאובה ולפעמים קצת חסרת אונים.
זוהי נקודת חוזק שלי, מאשר להתחיל להתברבר מחדש כל פעם...
וגם כי כמו שאמרתי יתרונות הנסיון עושים את שלהם.
יש לציין שאני לא מזלזלת בהזדעזעות מחוויות,
וודאי שיש מקרים שאחריהן באמת קשה לחזור למקומות מסוימים,
וכמובן שאם אישה אחת חוותה כמה פעמים משבר במקום מסוים- אולי זה לא המקום שלה וכנראה באמת כדאי שתחליף מקום.
תמשיכו בכיף לשאול ולהתייעץ גם פה, זה בסדר גמור!
רק באתי לתת לכן הסתכלות שונה על הנושא,
ואולי לא נצטרך לשבור את הראש כל פעם מחדש,
ולקחת הכל יותר בקלות.
ושיהיה בשעה טובה בע"ה לכולן!!
סליחה על האורך...
באהבה
