שנים שהייתי כמוך

אני חושבת שהשינוי אצלי קרה כשהאמנתי שזה קורה לי ושגם הפסקתי להיות תלויה בזה.

כי את בסדר גמור כמו שאת כבר עכשיו

זה לא התפילות או הבכי שעושה את ההבדל, זה יותר הלהכיר את הערך שלך כבר עכשיו, דווקא עכשיו

גם לי הייתה תקופה שהתרחקתי , כעסתי על ה'. בדיעבד אני היום מבינה כמה ה' היה איתי כל הזמן והביא אותי לאיפה שצריכה להיות

למדתי השבת משהו בספר "אמונה וביטחון" והוא אמר שם משהו שהדהים אותי ממש. מכירה את הלימודים האלה, שלכאורה הם פשוטים וידועים בשכל אבל משנים לך ההסתכלות בצורה משמעותית? 

הוא כתב שם שביטחון בה' זה לא להאמין דווקא שיהיה טוב. אלא לראות את המציאות כמו שהיא, ולדעת שמה שיקרה הוא רצון ה'. ורצונו שיהיה טוב, בצורה האמיתית, הפנימית, לא האשליה שאותה אנחנו חיים. לדוגמא: אני מגיעה לטרמפיאדה, אין עניין להאמין שעוד רגע קל יבוא טרמפ מדהים שיביא אותי הביתה, אלא לדעת שוואלה יש מצב שאני אחכה כאן גם כמה שעות, כי זה חור עולם, אבל אם זה יקרה זה כנראה מה שטוב לי ומדוייק לי באמת.

הבנתי שאין עניין להאמין שהנה עוד רגע אני מתחתנת. אלא להאמין שיכול להיות שכן, ויכול להיות שלא. להאמין בדברים האמתיים. בכמה שאת מדהימה, וראוייה. כמה ה' אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב. ועוד ועוד אלף דברים אמתיים שבהם כדאי להשקיע, להאמין ולבטוח בהם.

אפשר להרפות, ולבכות ולהתייאש. לשבור את הרצון. לכעוס. הגיוני, ולדעתי זה בסדר גמור. 

אבל זה הכי קרוב לה' ההרגשה הזאת. הוא איתך גם למטה.

שברון לב רבי נחמן קורה לזה. זה נורא ההרגשה הזאת: "ה', שברת לי את הלב אתה יודע?" ואני קרובה לבכי כרגע רק מהזכרון... 

אבל אז בונים את הלב מחדש...

תהי שם, תישברי, ויבוא בעזרת ה' בקרוב הרצון בצורה מחודשת, נפלאה ומדוייקת יותר

ומשם יבואו הכוחות להמשיך לבחור בחיים. עצם זה שאת כותבת פה זה כבר אומר שאת התחלת לאסוף את הרסיסים.

לאט לאט, בנחת.

בהצלחה יקירה...

תודה ממש!

סתם אני יכול לחשוב על עצמי וגם על קרובים אלי שהמון דברים בהתחלה נראים דבר ממש לא טוב, ואין סיכוי שתהיה מרוצה מזה אבל בסוף, אחרי זמן, אולי אפילו אחרי הרבה זמן, מסתכלים אחורה ואומרים- וואו זה היה הדבר המדויק בשבילי, וכל דבר אחר, למרות שחשבתי אחרת היה בעצם דבר פחות טוב. רק על עצמי יכול לחשוב על כ"כ הרבה דוגמאות וגם על חברים ומשפחה שזה פשוט ככה. במצבים כאלה אני חושב שכדאי פשוט לדמיין את עצמך בעוד 10-20 שנה, שבעז"ה כבר תהיי נשואה, מסתכלת אחורה לאיפה שאת עכשיו ותדמייני אותך צוחקת כי זה נראה עכשיו כ"כ רחוק ותביני אז שבעצם הכל הסתדר והיה ממש לטובה (אם זה החתן שהיית יכולה לפגוש אותו רק בנסיבות מסוימות שיגיעו רק ברגע מסוים). והרגע היה יגיע, תהיי בטוחה, ופשוט תדמייני אותו ותתמלאי באמונה. 

חיימוש , כואב הלב לקרוא.. 

מזדהה ממש ממש.

רק חשוב שברגעים האלה שנראה שאין תקווה ויש כעס קצת על המציאות הזאת, שאנשים הרבה פחות ממני, שהרבה פחות השתדלו , הרבה פחות עובדים על עצמם, קיבלו את מה שאני הכי חולמת עליו. בבקשה אל תתייאשי מהתפילות, מעבודת ה' שלך..

תתפללי בלי רצון, בלי כוונה, אבל אל תוותרי על התפילות! 

אם קשה לך, זה בסדר , קחי הפסקה אחות! אין טעם לחפש באטרף שאת מרוקנת מבפנים...

אבל אל תקחי הפסקה מעבודת ה' שלך, זה בדיוק מה שהיצר רוצה לעשות.

לא חשבתי לרגע שיהיו פה כ"כ הרבה תגובות וכולן מחזקות, אחת אחת. 

תודה לכל אחד מכם שטרח וקרא, זה היה ארוך ולא ברור מאליו כלל. 

וכמובן תודה על התגובות, כולם כתבו כ"כ יפה ומכל אחד אני לוקחת משהו.. 

פשוט מדהים! 

אין לי, באמת אין לי מספיק מילים להודות. 

קראתי שוב את מה שכתבתי אני, וכמו שכתבו פה באחת התגובות, עוד תקופה אני באמת אצחק על כל זה והכל יעבור.. 

מנסה להחזיק מעמד בקשיים ולא תמיד מצליחה.. כמו שכתבתי קודם, לא תמיד מצליחה לשמור אמונים לה', גם בטוב וגם במה שנראה לי רע. 

הערב, אחרי שקראתי פה את התגובות הבנתי שאני צריכה פשוט להרפות ולזרום עם ה', אני באמת מנסה לתפוס את המושב הקדמי ולהנהיג את החיים שלי, לפעמים אני שוכחת שיש רק אחד שמנהיג וצריך לתת לו את המקום להוביל ולסמוך שזה זה הטוב. 

אתם פשוט אלופים, עודדתם וחיזקתם אותי מאוד. 

תודה לכל אחד\ת מכם\ן!!

בחורה שהכרתי והייתה מיואשת לפני כשנתיים התארסה, בבריאות, כמו שרוצים באמת.
ואני גם מתחנן שאזכה כבר, אבל הי, היא זכתה.

א. מה זה "משפט ידוע" שה' כביכול "לא יכול לעמוד בפני תפילה שמלווה בבכי"... מי המציא את המשפט הזה. זו הגשמה לגמרי. אין דבר כזה "ה' לא יכול"... ה' הוא לא בן אדם. ושלא יקבעו לו מה הוא אמור לעשות...

בוודאי שתפילה מעומק הלב פועלת - אבל אדם עושה את השתדלותו והקב"ה עושה את שלו.

ב. "להגדיר את עצמך זה הדבר הראשון".. מי אמר?  חשוב שאדם ידע בערך מה הכיוון שלו. לא צריך להקצין.

ג. "הכל תלוי באשה"... מה הקשר?!  לא נכון. אם את תתחתני עם מישהו לא מתאים לך, יהיה לך לא טוב כנראה - וזה לא יהיה תלוי רק בך...

אני מתרשם, שאת מלחיצה את עצמך - והסביבה מלחיצה.

בחורה סה"כ בת 22, כבר "אחרי כמה שנים טובות בשידוכים". "רוב הכיתה נשואות"... "פגישות שרק מעטות מהן ללא ויכוחים מצד ההורים"....

תעזבי את כל הלחצים הללו. מה קרה.... בסוף, מרוב צדיקוּת, מגיעה לדברים שלא רוצה בהם...

תעשי סדר אצל עצמך: יופי שאת צנועה, ובעלת חסד. זה מצוין. תמשיכי - ובשמחה... זה טוב גם לבית שתקימי בעז"ה.

תפסיקי לחשבן לקב"ה מה הוא אמור לעשות, ואז לומר לעצמך "למה להמשיך להאמין" (שזה יגיע), ועוד לחשוב שאלו "דברי כפירה"..  כאילו הקב"ה בעצמן נתן לך ישירות תאריך ואת לא מאמינה בו.... מה פתאום.

אל תלחיצי את עצמך עם מלא "ספרי תהילים" ובכיות - ובסוף להגיע למצב שבקושי לוקחת סידור, כי כאילו זה לא עוזר - הקב"ה, כביכול, לא עמד בחוזה....

תרגיעי את עצמך. זה שעוד לא התחתנת, לא אומר שעשית משהו לא בסדר. פשוט עוד לא מצאת מי שמתאים לך. אולי הוא צריך ללמוד עוד קצת, כדי להתחתן עם מישהי טובה כמוך (ואת אכן טובה - ניכר לגמרי מכתיבתך)?..

מרוב לחץ להתחתן צעירה, מה יוצא? ההיפך: אולי אני צריכה "להתפשר"...

את לא צריכה להתפשר על הדברים שאת רוצה. אלו דברים יפים מאד. בחור ירא שמיים, מידות טובות. מתאים לך. שתאהבי אותו. חשוב מאד. השקעה לטווח ארוך.

אז תשחררי לחץ. תחיי בשמחה. תודי לה' על כל דבר טוב שיש לך. תתפללי בשמחה - גם על חתן מתאים, אבל בלי לחץ. את לא חייבת לשתף את כל הסביבה בכל הצעה. קבלי הצעות, תשקלי אותן בנחת, לפי מה שאת רוצה - לא לפי אחרים, אפילו קרובים. 

תלכי כך - אז גם תרגישי טוב יותר, תהיי מאירה מבפנים ולא כבויה ח"ו... וגם תקריני יותר שמחה וטוב כלפי חוץ, וממילא זה יעזור לך בעז"ה למצוא מישהו מתאים.

נחת, שמחה, השתדלות סבירה, תפילה באהבה. מזל טוב בקרוב.

כואב לקרוא את זה

אבל בטוח שמישהו שם לב לכאב הזה. בטוח

תמשיכי כתוב ותכווני גם לתפילות.

הרב שרקי מדגיש שההבדל בין הנבואה לתפילה זה מי מדבר עם מי.
ושהקב"ה מדבר איתנו גם כשאנינו נביאים, או יותר נכון 'שולח מסרים'.
ואולי פשוט המסר שלך עכשיו זה שתביני שהקשר איתו אמיתי, חי, כואב וחסר, עוד לא מלא ושלם.
והלוואי שתזכי כבר.
(משרשר פה כי זה העלה לי את זה.)

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?