רציתי לשתף , הרבה זמן לא יצאתי עם מישהו , וכבר שכחתי את כל הפרפרים בבטן שיש לפני.. ואני מתגעגעת לרגשות האלו של לפני ואחרי .
ומצד אחד אני ממש רוצה לצאת , ברמה שאני מרגישה שזה צורך גדול אצלי כרגע, מצד שני - רגע לפני שזה מגיע וכמעט לפני שזה קורה - אני מפחדת, ורוצה לקחת צעד אחד אחורה.
אני אסביר: חברה הציעה לי מישהו , והיה איזה פרט טכני שהייתי צריכה לסדר כדי שנעשה את הבירורים אחד על שנייה, ואמרתי לעצמי בראש- אל תסדרי את זה, תעצרי את זה פה. אל תתני לזה להמשיך.
ואז הקול השני אמר לי- את כבר פה, אל תהיי זו שעוצרת את זה מלקרות.
כל מיני קולות שמסתובבים לי בראש, רגע לפני שזה קורה.
יש בי 2 קולות שמנוגדים ומתנגדים אחד לשני, ואני צריכה להילחם בקול שנמסה לעצור אותי ולהגביל אותי, ולראות איך אני מאפשרת לעצמי לזרום ולקבל את השפע שמגיע אליי.
כי בסופו של דבר, כשאתה מגיע לדייט, אתה צריך לדעת איך להציג את עצמך, מה בדיוק אתה מחפש ומהם המטרות שלך בחיים. ואני תוהה לעצמי אם אני צריכה להכין את עצמי לפני , או פשוט לבוא כמו שאני ומה שיצא יצא..
עברו בי כל מיני מחשבות היום , בעקבות הצעות שהגיעו אליי של בחורים.
וחשבתי לעצמי שזו יכולה להיות תקופה ממש מעייפת, כל הבירורים האלה, הטלפונים , השדכנים והדייטים.
ושצריך הרבה סיעתא דשמייא ליפול על האנשים הטובים והנכונים שלוקחים מספיק אחריות על ההצעות שלהם ושוקלים בכובד ראש כל הצעה לפני .. ושצריך הרבה להתפלל על זה.



)