חוסר זרימה/ חוסר חיבור שבד"כ מלווה בחוסר פוטנציאל לרגש או משיכה..

(ובד"כ התופעות לוואי של זה , זה שמשעמם, אין חשק להיפגש שוב, הרגשת מועקה, או במקרים קיצוניים דחייה..) 

בשלבים יותר מאוחרים זה נוגע בנקודות עמוקות יותר.. 

ולמה ליפול? כשלא נעים עם המשודכ/ת זה בד"כ סימן מובהק לזה שזה לא מתאים

התכוונתי יותר לדברים כמו "הוא לובש נעליים מעור? צער בעלי חיים, לא בבית ספרנו!!" וכדומה

לגבי החתימה, יש אומרים שזה דאורייתא

ראיתי את העריכה

מעניין...

(סתם הערה בלי קשר לזוגיות, אלה בד"כ אנשים שממש כואב להם משהו. היו כמה אנשים כאלה שממש ניסו להרוס לי דברים בלי שום סיבה ושום היכרות איתם... כשהבנתי מאיפה זה נובע אצלם ממש ריחמתי עליהם)

ממנה והרבה מאוד לא מתקרבים לאנשים כאלה...

נתן דוגמא: בציבור שלנו זה יותר מצוי שיחתכו על פאה אחרי חתונה. אבל אצל חרדים, מישהו שיחתוך על פאה - זה יהיה קו אדום יוצא דופן. הבנת?

אנשים שחותכים בגלל שמי שעומד מולם נגוע בשנאה זה יוצא דופן?

נראה לי שרוב העולם לא אוהבים אנשים שליליים. לא?

למשל בחור שיחתוך בחורה שהולכת עם בלנדסטון כי זה לא נשי, ולא מוכן להתפשר על זה.

בחורה שתחתוך בחור שהולך עם נעלי ספורט, כי זה מזכיר לה ערסים.

בחור שלא מוכן שאשתו תלבש חצאית ג'ינס, כי זה מזכיר לו לייטים.

בחורה שלא מוכנה שבעלה ילבש ג'ינס, כי זה לא מראה תורני.

ודברים פחות חיצוניים:

בחורה שלא תצא עם בחור שמפספס אפילו תפילה אחת במניין אי פעם.

בחורה שתחתוך מישהו שעוזב את הארץ בשביל הכיף.

בחור שלא יצא עם בחורה שלא מתפללת 3 תפילות ביום.

בחור שלא יתקרב לבחורה שאוכלת חלב נוכרי.

וכו'.

אלה לא דוגמאות אמיתיות, סתם המצאתי מהמותן

אני יכולה להגיד לך שממש מפריע לי אם הבחור היה מגיע עם חולצה שיש עליה כתוביות באנגלית

או מכנסי ג'ינס (בעיקר המשופשפים האלה) או בלי זקן\זיפים ..אבל לא נתקלתי בבחורים עם לבוש כזה בפגישות לכן לא יצא מצב שחתכתי על זה..

אבל כן זה לא הכי יפה מבחינה אופנתית

תלוי איזה ג'ינס..

ונכון. יש מלא חרדיות היום עם ג'ינס, אבל גם כאלה שעדיין לא

זה לא יפה בעיניי ולא נראה לי אופנתי

בעיה רצינית שככה זה כאב

מה שהיו לובשות בזמני הבנות של הבני עקיבא (לא כמדים, כן?) זה את הצמודות עד הברך. זה לא יפה..

בעיה רצינית שככה זה כאב

מה הנו באמת פה?

זה בגלל שחרדים טוענים שיש לג'ינס מראה 'רחובי'.

לא ננצלש אליו לחינם פה

בקצרה: זה לא הסיבה. או שרחובי זה שם קוד למזרוחניקית

כי לי זה לא נתפס לי כדבר יפה בשום צורה. זה נדוש וחרוש וגם לא אופנתי בעליל.

זה לא שונה מלהיות חרדי שלובש כל היום שחור לבן לטעמי

אני אישית לא הולכת מטעמי צניעות. אבל יש כאלו ממשממש אבל ממש יפים

וברור שיש ג'ינסים יפים... אבל לא באלה עסקינן, אלא בבני עקיבא הסטנדרט עייני לעיל

אבל התכוונתי דווקא לדברים שהם לא ממש איסור או מידות רעות

בס"ד

בחור עירוניסט..

לא תמיד פסלתי על זה ישר אבל אני פחות מצליחה להתחבר...

בעיה רצינית שככה זה כאב

איזה מסקרן זה לראות את השאיפות השונות של אנשים... זה מדהים לפעמים!

בס"ד

מוזנח זו מילה גדולה מידי ולטעמי יש לה קונוטציה שלילית... התכוונתי שאני מעדיפה בחור פשוט- לא אחד שמתלבש בבגדים פנסי וכולו מתוקתק, אלא בחור פשוט... אם אפגש עם מישהו מאוד מוזנח שבכלל לא מטפח את עצמו זה כן יפריע לי...

אגב לא כל מי שגר בעיר הולך עם אלגנט. בעצם מעט הולכים באלגנט ביום יום, בד"כ מי שזה חלק מהעבודה שלו (או חרדי)... הכי הרבה זה ספורט אלגנט.

מה כל כך רע בבחור שמתלבש יפה? אני לא מבין את זה (וקצת נעלב חחח)

לא חושב שמפריע לה הלבוש היפה ('יפה' אגב זה עניין של טעם), מן הסתם העניין הוא ההתעסקות וההתחשבות במראה החיצוני.

אני מאוד יכול להבין ולהזדהות עם זה.

לגבי התעסקות בחיצוניות, מדרבי ר"י בר חנניה אפשר להבין שחכמי ישראל סברו אחרת.

דברים של אדם שמוקפד חיצוניות מתקבלים יותר, והיחס אליו שונה. במיוחד אם הוא נאה גם בתוך המעטפת... ואני רוצה לראות מי שיכחיש!

כולל הבנות שיחתכו על זה...

מדוייק!

הקפדה על תורה ומצוות.. הקפדה על דיני צניעות, והשקפות בהתאם (לדוג'- אחתוך עם מישהו אגיד לי שחברה מעורבת זה לכתחילה חח)

עין רעה...

חוסר רגישות.. 

חוסר אכפתיות.. 

גם @חציליתכתבה עליה. זה דבר שממש קל לשנות הרי...

הרבה מתגלחים כי זה מתיש לסדר את הזקן ולפעמים קשה מדי ואין זמן.

יש שמתגלחים לפני תקופות שאסור להתגלח כדי שהזקן לא יהיה ארוך מדי...

יש כאלה שמתגלחים לפי המצב רוח. אני מכיר מישהו שמתגלח כשהוא במצב רוח לא משהו כדי להתעודד כי זה גורם לו להרגיש "רענן" כזה.

והיום לגדל זקן זה באופנה אז זה בכלל זניח

זקן לא... אני מכיר אנשים שלפעמים עם זקן ממש ארוך ולפעמים מגולחים, לפי מצב הרוח ולפי מצב הדייטים

אבל מסכים, זה קביל לצורך השרשור. פשוט הפתיע אותי

אבל אם את מדברת על העדפה לזקן ממש ארוך, זה יותר מובן כי זה ממש שונה.

אגב, אם את לא תמיד חותכת על זה, זה לא תופס פה בשרשור. ביקשתי קווים אדומים בלבד!@!!#!

כי נגיד בחור עם זקן ממש ארוך זה באמת עולם אחר מבלי זקן.

אבל זקן ארוך או בינוני ובטח קצר או זיפים זה כמעט אותו הדבר כמו בלי זקן

תעשי את השיקולים שלך בשידוכים שלך, אבל זה סתמי וכל בחור יגיד את זה.

אנחנו -ממש- לא עושים עניין מזקן עם או בלי (זקן ארוך כן משדר משהו אחר)

בדיחות לא לעניין

ועל בגדים בסגנון להטב"י.

זה נראה לי נוגד את ההלכה... אז זה לא ממש יוצא דופן.

אשרייך!

גם @לב טהור כתבה על זה.

אגב לגבי הנוכחות, אני מכיר מישהו שבדייטים נראה עדין כמו פרח אבל הוא אחד האנשים היותר חזקים ומנהיגים-בעל-כרחם שאני מכיר

לא מכיר אף אחד חוץ מחרדים/אנשי עסקים/פוליטיקאים שהולך עם חולצה בתוך המכנס בגלל שהוא גר בעיר, ואני גר בעיר גדולה... וגם לגבי המרדף אחרי מותגים, זה מצוי אצל ילדים בגיל ההתבגרות אולי...

נראה לי שלב טהור התכוונה למשהו אחר בסגנון לבוש.

עם שאר הנקודות אני ממש לא מסכים... הפכת את כל יושבי העיר לאנשים ממש שליליים

אבל לכל הפחות פה בשרשור זה בהחלט קו אדום יוצא דופן

אינטואיציה עצבנית שיש לי מהאינטראקציה איתו.. כשזה לא תלוי בדברים אחרים. 

אינטלגנציה רגשית לא מפותחת מספיק.. חוסר בגרות (וזה אינדיבידואלי למה שבוגר בעינייי)

שימוש בגת, עישון וכו'.. (פשוט כי זו מנטליות שונה וזרה לי, לא מעיד על תכונות האדם עצמו)

אידיאלים לא תואמים - כשזה לא מסתדר לי על השכל ועל הלב. 

הרבה דברים יכולים להפריע - החלטה כזו לרוב תהיה בגלל מכלול.

יפריע מישהו שמתרכז הרבה בעצמו ולא נותן לי מקום להתבטא.. יפריע לי מישהו שקשה לו לפרגן לעולם. שלא מוכן להכיל את השונה. (זה נכנס באינטלגציה רגשית לדעתי)

תימנים...

גת - דרך ה'...

(איכה שם, שם).

תימנים...

גת - דרך ה'...

(איכה שם, שם).

אל תיתן להם מקורות לדבר!

גת זה דוגמא טובה לשאלה ששאלתי

לא ממש מדברים אליי

למרות שזה לדעתי משונה, אבל אנחנו לא יכולים להתווכח עם ההלכה

רובם לא לגמרי קווים אדומים, אחד מהם כן (נסו לנחש איזה).

מי שהולכת בכל המצוות רק על מה שחייב במינימום או על גבול האסור.

מי שטסה לנופשים בחו"ל. שואפת לשים פאה. חובבת חברה מעורבת ויש לה קשרים עם בנים. בחורה שלא אוהבת פרטיות.

עריכה: יש דברים שלא מצויים בציבור שלנו כמו עישון, חוסר צניעות וכאלה אז לא כתבתי אותם

מוזמנת להוסיף.... החוקים לא באמת נוקשים

פאה פחות היסטרי לי היום...

יש שם אחד שנובע מהשני..

ככה שזה לא נראה לי הקו האדום שלך כי ככה זה יוצא 2. וכל השאר לא ניראים לי היסטריים..

זה לא יוצא אחד מהשני, כי הראשון מדבר על לחפש היתרים כל הזמן (שזה לא איסור) והשני מדבר על איסור ממש.

מי אמר שזה צריך להיות היסטרי? זה אמור להיות משהו יוצא דופן

ובסדר נו.. זה אותו רעיון...

אז מה כן?

מי שעושה עבירות בשאת נפש - הרבה יותר מצוי שאנשים יחתכו על זה.

לי מפריע גם מי שלא מחפש את מידות החסידות והכל עושה מעיקר הדין ולפעמים גם מחפש קומבינות להקל על עצמו שלא בדרך ההלכה (נניח חיפוש שו"תים בגוגל כדי למצוא מי שמתיר).

ולא מגלה, זאת חידה

בעיה רצינית שככה זה כאב

מי שלא לומד הוא בבעיה אחרת, אבל הוא שוגג.

אני מדבר על מי ששומע שיעור או מראים לו בספר והוא מתעקש להיות מעצבן.

לא הרבה אנשים תורניים יהיו מוכנים לסבול את זה. לדעתי מעט דתיים לא תורניים גם יסכימו (כי אם מצווה אחת לא, אז למה השאר כן?)

ארץ ישראל כמובן!!

אתה לא תפסול מישי שהולכת בכל המצוות רק על מה שחייב במינימום או על גבול האסור, או חובבת חברה מעורבת ויש לה קשרים עם בנים, אבל מי שיוצאת מהארץ כן?

אני כן אפסול מישהי שהולכת רק על מה שחייב במינימום וכו' וגם את השני

לא יודע אם אני סממן מייצג של משהו

כאילו אני יכולה, אבל לא במקרה הזה..

בכל אופן, התכוונתי אלי..

מה הבהיל אותך

עליתי על זה!

בעיה רצינית שככה זה כאב

אין לי מושג מה רצית לומר בשמעי"ש ואת מתחמקת מלהסביר כמו שצריך

אלה דברים שיפריעו לי מאוד אבל לא בטוח שאחתוך עליהם. הסבירות גבוהה בכל זאת.

נו,מה ההסבר שלך?

הכנסתי כתוביות למתקשים בהבנת הנקרא

אבל אצל בנות זה ממש לא מצוי, אז לא התייחסתי לזה.

יהיה לי קשה מאוד לצאת עם בחורה שאפילו החיצוניות שלה לא מסודרת (חולצות בלי צווארון ודברים מוזרים כאלה)

בחור שהולך בסקיני/ חולצה צמודה מידי/ נעלי שפיץ/ ג'ל (שרואים) בשיער

וכפות ידיים קטנות מידי... כן....שריטה רצינית...

למרות שכנראה הייתי פוסלת על זה (הראשון, לא הכפות ידיים הקטנות...)

לא יצא לי עוד כי זה ממש לא הסגנון שמציעים לי ב"ה

עם השאר זה ברור, זה ממש מכוער וגם לא צנוע.

אבל אני נגיד פעם ממש נגעתי מנעלי שפיץ, היום כשאני רואה מישהו שלובש את זה זה נראה לי נורמלי. וגם קצת נכון לאיזור הגיל שלי (במקום סניקרס ודברים מוזרים כאלה שנראים כמו אחד שלא רוצה להתבגר).

הלכתי לבדוק אם אכן כתבתי נעלי שפיץ.... אולי פשוט התחבר לי שם ללוק

בדרך כלל אני לא ממש שמה לב לדברים חיצוניים בכזו רמה....

וכנראה גם יצאתי כמה פעמים אם כאלו שלבשו נעלי שפיץ וזה לא הפריע לי... תלוי מה החוד...;)

בעיה רצינית שככה זה כאב

רציני??

פעם הייתי חותך על יופי... כיום כבר לא עקב התפכחות בנושא.

הדבר היחיד שמפריע לי, זה אחי האם, הם חייבים להיות חכמים .

והפן הכלכלי, לא יוצא לי מהראש

קורים הרבה מקרים שהילדים יוצאים העתקים של אחי האב

אני פשוט זוכר דקדוק כזה בלשון חז"ל רק שאין לי זמן כרגע לפתוח.

למה אחותך בצרות?

הגמ' לא מזכירה אינטלגנציה, למיטב ידיעתי.

זה משהו שקשור למחקר ד.נ.א., ואפשר להלביש על הגמ... לא? (לגבי הגמ')

יש מוטציות וכמובן שיש עמל שמשנה את האדם

הגמרא לא מזכירה כלום, רק אומרת שהם דומים (ולא במראה). בפשט זה נראה שהכוונה למידות, אבל נראה לי שאפשר להגיד גם על השכל

קוראים לזה ספר

מסקרן אותי מאוד כי לא נתקלתי במישהי כזאת אף פעם

ולהתעקש עליהם ולא משנה איך הם נראים. למשל בגדים מוזרים כמו בתערוכות אופנה שלא מגיעים לרחוב אף פעם...

לגבי השקעה כספית וכל הבגדים הזולים, אולי זה נכון. לי נראה שאם למעצבות לא היה כסף מאלה שמשקיעים כל-כך הרבה על בגדים הן היו נאצלות לעצב מראש גם את הבגדים הזולים ולא היה צורך לחכות שעיצובים יזלגו לזול...

מישהו והיה לו שעון בצבע זהב. זה ממש הפריע לי. כל הפגישה. 
חתכתי. לא בגלל זה אבל בהחלט גם בגלל זה..
הוא גם היה מתוקתק מידי... כמו שהסבירה מצויין "לב טהור".

בעיה רצינית שככה זה כאב

אלא אם אתה מליונר...

חחח טוב בשרשור הזה הכל מותר!

נשים אלימות!!!

@חמדמדה

ו... סורי אבל אני ניראה לי אפסול על אף גדול ושניים עקומות... 2 דברים שמרגיזים אותי...

@בת מלך!!!! ואני כבר נפרק אותך...

אבל לפני כן נבדוק אם אתה מעשן

אני שומר נגיעה.

אבל יש לי שליח בדמות אחי הגדול תשאל את @נער מתבגר

לעשן נרגילה (זה שיר מוזר). איזה לא דוסי זה אה?

רק עכשיו ראיתי שאת בת 17. איזה דייטים ואיזה נעליים?

בעיה רצינית שככה זה כאב

לא זוכר אם הוא ראוי לשמיעה

איזה נצלו"ש מוגזם

אה זה השרשור שלי, לא נורא...

אני לא אוהב לשים בושם, אבל לדייט? זה הגיוני כזה.

מילא גבות וכאלה.... השרשור הזה הופך למעניין מרגע לרגע

ואיך באוויר? עם טרמפולינה? או שאתה לא שומר נגיעה?

לא על קרש ולא באויר...

נישמע לי מונפץ

אני מוכן לקבל שקשה, אבל תירוצים למה מותר, ממש לא

הרעיון זה לשבת ביחד לשתות וליצור אווירה טובה.

ואם היא אוהבת לשתות שוקו, מה זה מפריע לך?

השרשור הזה סובל הכל

בתור אחת שמכורה לנס קפה... 

לא רואה בעיה עם בעלי יאהב משו אחר לשתות

אבל סבבה, זכותך!

בעיה רצינית שככה זה כאב

בעיה רצינית שככה זה כאב

לא הבנתי מה זה חולצה במרפק

ערכה: זה בכלל לא בלשון הקודש

גרב בן או גרב בת?

1. אדם שמנותק מחברה באופן תמידי וחושב שזה נורמלי ולא מפריע לו.

2. אדם שמזלזל במצווה ומתיר לעצמו לחפף או לא לקיימה בכלל.

3. אדם מוזנח חיצונית והגיינית.

4. חסר רגישות לצד השני וחסר הקשבה.

5. רציני להחריד, שלא מחייך אפילו לשם הנימוס.

בחיצוניות:

בחור עם שיניים עקומות (מחילה מכבודכם..)

מראה מוזנח ולא אסתטי 

תכונות אופי שאני לא מתחברת: פלספנות, ווכחנות, ראיה מצומצמת, אדישות.. 

חתכתי על:

- עישון (לא סובל ריח של סיגריות)

- מכנסיים במקום חצאית 

- פער מנטלי (בחורות ממוצא חוצניקי שאינני בקיא בקודים התרבותיים שלו)

אולי זה מקרה מוכיח שאנחנו הרווקים מגזימים?

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

דיברתי עם בחור עשרים דקות לפחות רק כדי לגלות שהוא לא קשור אלי .. אבל הוא הביא לי מתכון לסלט חצילים אז לפחות יצא מזה אוכל .

אני כל הזמן אומרת לעצמי בראש תתפקסי תזכרי מה רצית וזה עוזר לי בגדול .

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.