בס"ד

השירים שלו תמיד מוציאים אותי מאיזון.

תמיד תופס את הנקודה, אומר את הדברים הכי מדוייקים, רק עם סימן שאלה במקום של הנקודה.

---

*זה האיות שהרב מציע בפנקסים, לא זוכר למה.

אין דברים כאלה.

*(איך באמת כותבים את המילה הנ"ל)

אולי עם שני ווים

בס"ד

זה היה נראה לי כמו פשע.

היום אני חושב שזה סתם חסר תוחלת.

בְּתוֹךְ בְּרֵכָה מִתְנַפָּחַת עֲנָקִית

הַחֹם נֶעְדָּר, קַר 

בִּירוּשָׁלַיִם. הָעֵינַיִם מִתְרַכְּזוֹת בַּצַּעַד הַבָּא רַק לֹא 

לְהַתִיז

כִּכָּר ספרא מוּצֶפֶת לְאַט כְּאִלּוּ אַמְבַּטְיָה 

וְהָאֶבֶן הַיְרוּשָׁלְמִית צְעִירָה בְּרוּחָהּ, כְּיוֹשֶׁבֶת 

עַל כֻּרְסַת נַדְנֵדָה וְאֵדִים שֶׁל תֵּה וְצָעִיף וּמַסְרֵגָה

כְּמַבִּיטָה אֶל הַחַלּוֹן לְלֹא דְּאָגָה: שוֹין, 

שׁוּב גֶּשֶׁם

הָרַכֶּבֶת הֲקָלָה מַחְלִיקָה עַל הַתֶּפֶר

הֶעָדִין, קִיר שָׁקוּף בֵּין תַּפְקִידִים: יָם יַבָּשָׁה יָם

יְבֵשָׁה בִּפְנִים, רָטֹב בַּחוּץ

מִזָּוִית מַרְאָה חַלּוֹן מֵהַמּוֹשָׁבִים לָרוּץ

אֶל הַבַּיִת כֻּלָּם. פָּנִים בִּפְנֵי עַצְמָם (כְּלוֹמַר:

תֹּהוּ וָבֹהוּ. רָקִיעַ בְּיָם. הִשְׁתַּקְּפוּת. בְּדִידוּת. שְׁלוּלִית

אָדָם)

כְּבוּשִׁים בַּמִּדְרָכָה הַבּוֹהָה כְּמוֹ לְהַסְתִּיר 

אֶת הַכְּמִיהָה שֶׁבּוֹעֶרֶת. הַתְּשׁוּקָה

לְשַׂחֵק בַּמַּיִם, לִצְמֹא לְמַגָּע, לַשִּׁיר 

לִבְכּוֹת לְהָכִין עוּגָה 

(*לְהָכִין מַשְׁמָע: לְטַפֵּס עַל שְׁרַפְרַף, לְהַבִּיט בַּחֹמָרִים הַמִּתְעַרְבְּלִים

בְּכֹבֶד רֹאשׁ, לִשְׁפֹּךְ בְּהַדְרָגָה אַחְרָאִית כּוֹס סֻכָּר מֵאִמָּא, לִלְחֹשׁ 

הִצְלַחְנוּ?)

קישור לשיר הנ"ל: גשם בירושלים | ביכורים

מי שהגיב ולא רוצה לקבל התראות - שיפסיק לעקוב. אני לא מרגיש צורך להקפיץ אנשים אחת לכמה שעות.

אלחנן אגב, מה יהיה איתו 

מה יהיה איתו מאיזו בחינה?

כמו שקמנו ונתעודד אמר, מוציאה מאיזון 

כן.

יש גם משהו בלחן, אם הוא לא פוגע אלא מעלה את המילים אל מרחב שהן לא הגיעו אליו קודם בצורה טובה (שמעתי קודם וזה היה נשמע לי לחן נחמד בהחלט).

ויותר פשוט, יש כאלו שלא מתחברים למילים בלי המוזיקה וזו הדרך היחידה לגרום להם לחשוב על המילים ועל הצורה שבה הן מופיעות.

אבל כן, לגמרי לא חייבים להביא אותם ביחד. זו אפשרות.

שבוע טוב

(כבר אפשר לקרוא לו הרב אלחנן וזהו פה.)

אנחנו אשמים.

לעולם.

והוא תמיד צודק.

מחזור לימים נוראים/ניק בלי ראש
בביכורים מאז י"ט אלול ה´תשע"ה

א.
בַּשְּׁטִיבֶּל שֶׁלְּיַד הַהוֹרִים שֶׁלִּי בְּדִיּוּק בּוֹנִים
אָבָק הַשִּׁפּוּצִים עוֹד מְרַחֵף בְּחָלָל הָאֲוִיר
אֲנִי מְקַפֵּל תְּפִלִּין בְּתַרְמִיל שֶׁל נְדוּדִים,
קַבְּצָן זָקֵן אֹסֶף צְדָקוֹת מְאַחֵל לִי
"שֶׁכָּל מִשְׁאָלוֹתֵךָ לְשָׁנָה זוֹ יִתְגַּשְּׁמוּ
וְשֶׁתִּהְיֶה לְךָ שָׁנָה טוֹבָה"
כָּכָה בֵּין אַשְׁרֵי לְשִׁיר שֶׁל יוֹם
פִּתְאוֹם לָדַעַת מָה אֲנִי רוֹצֶה
לְבַקֵּשׁ הַשָּׁנָה
אֲנִי מִתְקַפֵּל בְּעַצְמִי תְּפִלּוֹת
קַבְּצָן זָקֵן מְבַקֵּשׁ נִדְבַת לֵב
מוֹצֵא שֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע שִׁפּוּצִים
מִסְתַּפֵּק בְּמוּעַט
מְבַקֵּשׁ
רַק לֵב

ב.

"וְהַתְּשׁוּבָה הָרָאשִׁית
שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הַמַּחְשָׁכִים מִיָּד
הִיא שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ"
[הרב קוק]

לְאָן לַחֲזֹר, אֱמֹר, לְאָן לַחֲזֹר, אֲנִי
נָטוּשׁ כָּאן כְּשִׁכּוֹר, אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַכִּכָּר, אֱמֹר
אֵיפֹה הָיִיתִי, מִי אֲנִי בִּכְלָל, תַּגִּיד לִי כְּבָר,
כַּמָּה אֲנִי נִבְהָל, מָה הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, הַסְבֵּר
כֵּיצַד הָאוֹר נוֹפֵל, הַסְבֵּר כֵּיצַד אֲנִי מִתְבָּהֵל.
לְאָן, אִם כֵּן, אֱמֹר לְאָן. אֲנִי לֵב שֶׁהוּא אֶבֶן.
אֲנִי מַעְיָן שֶׁהוּא לֵב וְאֶבֶן שֶׁהִיא חֹר,
דַּבֵּר, אֲנִי מַקְשִׁיב כָּאן,
אֱמֹר,
לְאָן לַחֲזֹר

ג.
יִקְרָא בַּשֵּׁם וְיַכְבִּיר בְּתֵאוּרִים
עֲנֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל עֲנֵנוּ
וְכוּלֵי
וְיִצְעַק
וְיַחֲבּוֹט בַּשֻּׁלְחָן וְיִמְחָא כַּף אֶל כַּף
אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ
וְאַחֲרֵי שֶׁיִסוֹב לִבּוֹ אֲחוֹרַנִּית
אַחֲרֵי שֶׁיְשְׁתַבְּרוּ כֵּלָיו וְיַגִּיעַ כְּדֵי זוֹב דָּם
אֲזַי יַרְכִּין גּוּפוֹ וְיִקְרַע שְׁעַרַיו
וְיַגִּיד בְּשִׁבְרוֹן לֵב
עֲנֵנוּ זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה
עֲנֵנוּ

ד.
כָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּכִיתִי מִגַּעְגּוּעַ
הַרְבֵּה זְמַן שֶׁכְּבָר הִתְיָיאַשְׁתִּי מִמְּךָ
וְהַמִּילִּים הָפְכוּ סְתַמִיוֹת בְּצֵל הָהֶרְגֵּלִים
אַחֲרֵי שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּשׁוּבָה הֵבֵאתִי לְךָ
וַעֲדַיִין לֹא שָׁאַלְתָּ
מָה שְׁלוֹמִי
מָה אָכַלְתִּי שָׁם
אֵיךְ הָיָה לִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁהָלַכְתָּ וְאוּלַי לֹא הָיִיתָ
וְגַם אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָרְדָה הַשַּׁבָּת כְּמוֹ
שְׁכֵנָה שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּמַדְרֵגוֹת עִם כַּפְכָּפִים
וּכְבָר פָּשָׁה בָּנוֹ אָבָק הַיּוֹמְיוֹם וְגַם אֲנִי פָּשִׁיתִי
וְהַזִּכְרוֹנוֹת נִזְרְקוּ לַפַּח בָּחָצֵר הָאֲחוֹרִית
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תַּעֲנֶה כִּי אַף פַּעַם לֹא וְלָמָּה שֶׁפִּתְאוֹם
אֲבָל כָּכָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע
שֶׁכָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּכִיתִי
מִגַּעְגּוּעַ

מחזור לימים נוראים | ביכורים

נדמה לי שאסור להיכנס לראש השנה בלי האדוות שהמילים האלו עושות במי שקורא אותן ואילו היה לי כוח הייתי מדפיס את השיר ותולה אותו בכל מקום שיש בו יהודי.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.