בס"ד
הכלל הוא להביא שיר (או קישור לשיר או את המילים אליו) ולהגיד מה הוא מזכיר לכם
בס"ד
הכלל הוא להביא שיר (או קישור לשיר או את המילים אליו) ולהגיד מה הוא מזכיר לכם
נוסטלגיה ענקית.
בס"ד
נסיעה באוטובוס אוזניה אצלי אוזניה אצלו שירים שלו
אני עוצמת עיניים פשוט כי מותר
כשאני פותחת אותם הוא ישן לידי
אני מחייכת
בס"ד
במכונית עם אמא בכניסה לפתוש מגלים שהתפקיד של פורטיס בשיר זה אנחות
שלא נדבר על שמשפט מהשיר הזה היה סטטוס שלי
וזה היה כל כך מפתיע
בס"ד
בדרך לטקס יום הזיכרון
אנחנו יורדים ירידה מחרידה
אני מספרת לו ששמעתי בלופים את אחד השירים האהובים עליו ואהבתי גם
זה השיר
בס"ד
יוצאים מהופעה
אני שרה ורוקדת ברחוב את השיר הזה
מסתכלים עלי במלא אהבה
אני מאושרת
|צורח|
תן לי מחסה
מ-ה-קור
בס"ד
בבית חולים עם חברה בשבת
עושים רדיו אנושי ושירים את זה בהנאה תוך שהיא בוהה בנו במבוכה
בס"ד
בתקופה הכי אובדנית שלי
במכונית עם אמא והשיר הזה ברקע
פתאום אני קולטת אותה מתפרקת בבכי
השיר הזה עוד דוקר לי
פיצוחיתלפני שנה וקצת, אני יושב בחדר בישיבה ובחדר ליד יונתן מנגן בצורה מושלמת בפסנתר את השיר הזה ועוד כל מיני שירים. שלשום הוא נפטר.
ההוא גבראאחחח זיכרונות ישנים מהמחנה מהחוד''א ומהצוות בכללי..
נעלמת, אפילו למפגש לא הגעת!
מזכיר לי תקופות חורף, או תקופות עמוקות ומורכבות
שהשירים של אביתר תמיד מלווים בתקופות כאלה.
שישית תשעח כשהייתי מבאוס על המיטה מנסה למצוא נחמה
אין לי את השיר במחשב
וואו.
זה מזכיר לי טיול שנתי של האולפנה,
מסלול הרים מתיש- 15 קילומטר
על הרי נפתלי בצפון, הכל תלול ומסוכן, אבל הנוף מטורף
אחרי כמה שעות של הליכה, רוב האולפנה מפוצלת
מאחורה, מקדימה, כולן מותשות ועייפות והמסלול לא נגמר,
נשארנו לבד אני וחברה, לא מסוגלות יותר להמשיך
היינו חייבות כוחות, עצרנו לשתות, הוצאתי מהתיק MP כל אחת לקחה
אוזניה, ועשינו איזה פסק זמן של 3 דקות עם השיר המקסים הזה על אבן באמצע הר
וזה נתן לנו כ"כ הרבה כוחות להמשיך, וזה היה רגע קסום בקיצור.
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהאחרונהקוראים לזה מובחנות
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד
ל המשוגע היחידיפי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.