חשבתי על זה...שכדאי להתבונן ולכתוב לעצמי מה השורש והמקור לכך *שאני* סיימתי קשרים/ פסלתי הצעות בלי סיבה מהותית או בלי ברור אמיתי, מצד שני גם להסכים לכל הצעה
לא מתאימה- לא זו הדרך אלא פשוט להשתדל מצידי,(ללכת לשדכניות, להזכיר לחברות) ולהזכיר לעצמי כל הזמן שהכל מושגח וה' איתי בכל עת וכמובן להפיק לקחים וכשבחור "חותך" לשאול את עצמי האם באמת הייתי "אני" בפגישה או שניסיתי להיות מישהי אחרת, האם התייחסתי באמת לאדם שמולי או שבאופן מודע/לא מודע,חשבתי רק על עצמי?
מה אני יכולה ללמוד מהפגישה שהייתה בנוגע למידות, לעבודת ה' שלי, במה אני מתקדמת, וכיצד אני מגיעה יותר "אני"
לחצי השני שמחכה בסוף החלק הנפלא הזה של המסע( שבע"ה יהיה מלא בטוב ובהשתלמות בהמשך).
כמובן שאת כל ההתבוננות הזו אני אישית לא עושה בסוף כל פגישה, אחרת חושבת שהייתי משתגעת
, אבל לקראת ימי אלול שמתקרבים חשבתי על זה וכתבתי פה כדי לחלוק,על אף שהדברים ברובם ידועים...מוזמנים להאיר, לקדם ולהתקדם



