לכאורה אין לי סיבה שלא. באמת.

אבלאבל.

אוף. כואב לי. שפשוט לא ימנעו ממני לעשות את זה. יהיה הכי טוב לכולם ככה. מבטיחה.

היד שלי שחורה, כואב לי, ואין לי כח יותר.

מתנצלת.

מעניין אם מישו בכלל קורא פה.

כוסעמק.

את תלמדי מטעויות. אבל אפשרי בלי פשוט?

ודי לקחת ללב כל-כך.)

יש אותו ואת גרעין דביר ,
מה שזה לא יהיה בכלל...

אולי את באמת כזו?

כבר שנים שלא עקצצה לי התחושה הזו בגוף.

והנה פתאום שוב, זה נוכח, וזה מבהיל.

לא יודעת אם אני רוצה,

אבל אני רוצה.)