המון זוגות מתחתנים ומתגרשים מיד כשמתגלה דבר כזה, וזה סיפור מאוד מצוי ש"עבדו עלי".

לא יודע אם הגרושים/ות האלה משקרים כדי להצדיק את עצמם, כי זה נפוץ מדי... אבל בכל מקרה אני חושב שדברים כאלה הם לא סיבה לפרק קשר.

לא סתם שינו למצבים הנ"ל את השם ל"בעיות רגשיות" במקום מחלות נפש. זה לא שהמצבים הנ"ל הם סכיזופרניה קשה וניתוק מהמציאות.

ו... רק הערה: למה הכתבה בניחוח אנטי גברי כזה? לא מבין את הקטע הזה להציג בעיות כאלה כאילו הן מגדריות. נשים יותר נוטות לסבול מבעיות רגשיות.

ימצא את עצמו נשוי לאחת כזו, הוא יעדיף ברוב המקרים להתגרש מאשר להיות אבא ואמא גם יחד. אישה לעומת זאת, תעדיף לשמור על הבית שלה כמה שיותר,

מצד שני, לא מדובר פה בבעיה רגשית. בכתבה נאמר במפורש שזו הפרעה נפשית. נא לא לסלף בבקשה.

מכיר הרבה נשים "שרוטות" שעדיין יש להן בעל. הנתונים שלך הם מומצאים מהמותן, ובטח לא סטטיסטיקה רשמית. מי שמדבר על סילופים. צאו כבר מהמגדריות הזאת, מה ייבאתם את זה מתל אביב לכאן? אי אפשר לנהל דיונים ככה.

ולעניין, לא כל דיכאון, לא כל הפרעת מצבי רוח - הם בגדר הפרעה נפשית קשה.

לא לחינם מכנים את זה היום הפרעות מצב רוח. אם היית צודקת, חצי מהמדינה, שמטופלת בנוגדי דיכאון וחרדות וכו', חולי נפש.

(יש לי חשד שזה יותר במרכז, אבל הוא לא מבוסס).

כנראה שהרבה יותר מזה סובלים בשקט. מכיר כמה כאלה שסובלים ולא רוצים להגיע לזה והולכים בדרכים אחרות...

עריכה: גוגל על "נוגדי דיכאון סטטיסטיקה" יראה סטטיסטיקות מבהילות מסתבר גם שצדקתי שבמרכז סובלים מזה יותר... בסה"כ הגיוני מבחינה רוחנית.

ולכן כל סקר מבחינתי לא שווה יותר מנייר טואלט.

ב"ה שאפילו ויקיפדיה ואתר מחלות נפש, בעצמו קורא לזה הפרעה נפשית.

נכון, בהחלט יש רמות שונות, מסכימה איתך אבל זה לא הפרעה במצב רוח, אלא נפשית. שינוי העובדות לא יעזור לך.

שנית, כן-המדינה היום חיה בחרדות, ויש לנו בסיס.

הפרעה טורדנית-כפייתית – ויקיפדיה

למעלה, ההוכחה בה כתוב במפורש "הפרעה נפשית". מוזמן להיווכח בעצמך.

הפרעת מצב רוח היא סוג של הפרעה נפשית. אבל לא כל מי שסובל מהפרעות במצב הרוח מוגדר כחולה נפש קלינית.

מה ההבדל? תקראי את החלק של הDSM בכל אחת מההפרעות האלה ותביני. די עם הרדידות, זה מזלזל בבן השיח בצורה לא נעימה.

לאחד הייתה הפרעת אישיות, לשני הייתה בעיה נוספת שהס מלהזכיר.

לפי הכתבה הזו, היית אומר להן-מה הבעיה? תתמודדו! אבל הראשונה נהייתה שקופה לבעלה שחדל להתייחס אליה מיום ליום וזורזה ע"י הפסיכולוג שלו להתגרש כי הוא אמר לה שבקרוב הוא מעביר אותו לפסיכיאטר כי המצב מחמיר. השנייה... כמעט נותרה בלי שקל על הנשמה! צר לי, אבל המציאות היא אחרת, קשה יותר ושום ייפוי חיצוני לא יסתיר את האמת.

והאמת? שעדיף לברר, אפשר לבדוק. מי שמסתיר בכוונה עובר על הוראות רבנים משמעותיות, ולא כל אחד עומד בזה.

בוא נשאל אותך ישירות-מחר תגלה שאשתך עם הפרעת אישיות. תקבל את זה?

זה שמישהו טוען שלצד השני הייתה בעיה, בטח אחרי גירושים לא אמין בעיניי. כולם יגידו את זה, כדי לא לצאת בעייתיים בתהליך שלא נעים לאף אחד. אני חושד מאוד כשכל (כל!!!) גרושה שמציעים לי אומרת שבעלה היה חולה נפש.

ואיך קפצת מהפרעות מצב רוח לא קליניות להפרעת אישיות? את רצינית? אני בוחר לעזוב את הדיון הזה...

וזה לא אני אמרתי. זו המציאות. זה נחשב ביחד עם זה, וכל הפרעה נפשית, דרך אגב, מאופיינת ע"י פסיכיאטר באופן רשמי, לא ע"י פסיכולוג.

שתהיה מודע..

נ.ב. לא חושבת שכל גרושה טוענת זאת, והחושד בכשרים.... מדובר בבנות בנות 20-21 שמצאו את עצמן לבד ועוד בסטטוס כזה. מי רוצה להגיע לזה?

שבוע טוב

כתוב שיש טיפולים שצריך ללכת אליהם והם באמת עוזרים.

פשוט יש רמות לדיכאון ולחרדה. אבל בעיקרון יש תנאים כדי שזה ייחשב כרוני.

מחלת נפש אומנם נשמע איום ונורע, אבל בעיקרון יש גם "דברים קלים" יחסית שמוגדרים כך.. 

קודם כל-יש בעיות שבהחלט אפשר לראות קודם לכן. בשביל זה, כשמביאים את הבחור/ה הביתה, זה דורש מהסביבה הבוגרת ומהמנוסה לבדוק, להיות רגישים. כולנו יודעים היום פחות או יותר על תסמינים של בן זוג אלים (כן, גם בנות. שליש ממקרי אלימות במשפחה זה נשים כלפי גברים!! עדכון ממרצה במחלקה לקרימינוליגיה במוסד בו אני לומדת), אז בוודאי שרצוי ללמוד ואם יש חשש, לא להירתע מלשאול עובד סוציאלי או פסיכולוג ואולי אפילו להפגיש ביניהם בצורה מסויימת כדי למנוע מבוכה. בסופו של יום, לפעמים מדובר בילדים בני 18-19 שיצטרכו להתמודד עם "תיק" לא פשוט בכלל, שבנוסף לכל עוד עלול לעבור בתורשה. להשפיע על הילדים... א עדיף לנסות להיות מודעים. כמו כן, רבים מסתירים זאת בכוונה ולא מספרים, וכבר כתבו על כך רבנים רבים שזה ממש נגד ההלכה "להפתיע" עם מידע כזה עד אחרי החתונה, וזו גניבת דעת ועוד.

שנית, לא עם כל בעיה אפשר לחיות! לצערינו, יש לא מעט בעיות נפשיות שהופכות את החיים לגהנום אמיתי, שלעיתים דורש תלות בכדוריפ פסיכיאטריים ואשפוזים (שבלעדיהם, האדם עלול להפוך למפלצת, לאבד עצמו לדעת ועוד) וגם זה לא תמיד עוזר. והכי גרוע? שבני זוג מוצאים את עצמם נגררות מהר לבית הדין הרבני כל עוד החצי "שפוי" מספיק לתת גט, ולעיתים מאחרים את המועד ובנות מוצאות עצמן עגונות לתמיד.. לעיתים אפילו בלי ילדים. 

אז יכול להיות שמישהו רצה לעודד חיתון של אנשים עם בעלי לקות נפשית קלה, וזה לגיטימי לחלוטין. אבל לומר שבכל דבר אפשר לטפל? קצת פרופורציות. אפשר ורצוי לברר היטב היטב עם מי בונים את החיים.

הם פשוט לא היו מודעים לזה שיש להם בעייה

הממוצע. אמנם קוראים לדיכאון מחלה של אנשים חכמים, אבל זה רק דיכאון (וגם בזה אני לא בטוח, זה סה"כ כינוי רחובי).

יש הרבה אנשים היום, בעיקר כאלה שסובלים מחרדות, שלא יודעים את זה. מכיר המון.

דיברתי על הסיפורים בכתבה, ככה לפחות אני הבנתי שם.

עם כדור שבלעו מראש. יש עניין שלבנאדם תהיה מסגרת, ומנצלים תמימות.

אגב, דודה שלי כמעט התחתנה עם פגוע ראש שסבל מבעיות כתוצאה מכך, ואלמלא סבא שלי שדרש מדוד שלי, שהוא עו"ס שמתמחה בבעיות נפשיות, לדבר איתו-היא הייתה אומללה עד היום.

וכן, חבל מאוד שבכתבה הזו לא התייחסו בכלל לעצם ההסתרה, וזה נראה סביר. אם זה המצב שלנו, איך באמת ניתן לבנות אמון?

קרובת משפחה שלי מהציבור החרדי התגרשה 3 או 4 פעמים בגלל שלבחור היו בעיות נפשיות. נשמע לך אמין?

לי לא, אז מה אם אני אמור להיות בצד שלה כי אנחנו קרובי משפחה. היא כנראה לא יודעת להתנהל בזוגיות.

ויכול להיות שלקרובה שלך עצמה אולי יש בעיה נפשית ולכן זה קרה. בכל מקרה, זה נפוץ ואל תזלזל.

עד שאתה לא שם בפנים, אל תשפוט איש.

שבוע טוב!

ואפילו בכתבה אותן נשים מודות שהגבר מתאשפז במקרה הצורך או אפילו "נעלם" לתוך עצמו. אם זה נראה לך נורמלי... אין לי מה לומר, אתה כנראה לא ממש מודע להתנהגות נורמלית. וכמובן שלא הזכירו בכתבה את הבעיות הכלכליות שזה גורם, הלשון הרע שיש בסביבה, ועוד.

בשורה התחתונה, הכתבה ניסתה לשכנע את ציבור הנשים שגילו שהסתירו מהן מידע כזה להשלים עם זה. והתעלמה מחוסר הלגיטימיות שבעניין. וחבל שבאמת לא ראיינו גברים שמתמודדים, אבל כנראה שגברים כמו גברים פשוט לא רצו לדבר או שהכתבת לא טרחה גם לחפש אותם. אחת הגרועות שקראתי אי פעם בעיתון בשבע.

מותר שלא להסכים 

אבל חשוב שהדיון יישאר ענייני ולא יירד למקומות אישיים. 

בבקשה אל תאלצו אותנו למחוק תגובות. 

בעיקר התמודדות נשית וכמעט אין יחס להתמודדות גברית בנושאים אלו. זה יוצר תדמית שגויה בה האישה נדרשת להיות גיבורה כל הזמן ולקבל ולוותר ולהכיל ולהסכים, והגבר לא נדרש לעבודת מידות והכלה כזו או אחרת. (אולי יש לו יד קלה יותר על מתן גט? סתם שאלה...)

זה מסר שגוי בעיניי.

את חושבת שהכתבה שובניסטית כי הביאו רק נשים שצריכות להתמודד עם בעלים כאלה,

ואחרים רואים בזה פמניזם שכאילו רק לגברים יש בעיות נפשיות.

לדעתי הם סתם בחרו בסיפורים האלה,

לא צריך כל הזמן לחפש מסרים סמויים.

ועיתון רציני צריך להביא גם את הצד הגברי. למה תמיד רק נשים? זה נשמע שמישהו במערכת פשוט הולך רק על כמות הסיפורים הזמינים ולא חשב קצת יותר לעמוק.

איך היית מרגיש אם היו מדברים רק על אלימות של גברים במשפחה למשל? אני יכולה לומר לך שהייתי כועסת כי גם גברים מוצאים את עצמם מוכים. וחייבים להיות מאוזנים. ללא קשר למסר.

וחבל.

לא עשיתי מחקר מעמיק על כל הכתבות שם..

תכתבי להם.

והן גיבורות, ורק לגברים "מותר" להיות עם קושי...

הוא רואה בכך שציינו רק גברים עם בעיה - דברר שאינו הוגן כלפי הגברים.. גם אני קראתי כך. וכי רק "גברים" יכולים להיות עם בעיה כזו או אחרת?..

ואת רואה בעצם זה שלא צינו נשים עם בעיות כאלה, כאילו דורשים מהן להיות "מושלמות"....

א. או.סי.די אינה "מחלת נפש"....

ב. ה"הסבר" שמובא שם לענין הזה, אינו מדעי. הוא המצאה של השערה שאפשר להסכים איתה ואפשר שלא. למיטב ידיעתי, המקובל אצל פסיכיאטרים ופסיכולוגים מומחים לנושא, שזה משהו מאד "טכני" במח, חזרה של חומר כלשהו. אפשר לשים את זה בצד עפ"י רוב ע"י טיפול תרופתי ו/או קוגנטיבי.

ג. בכללי, אכן יש להעריך את הנשים המרואיינות שם, וזה באמת דבר טוב שמראים שאפשר להסתדר עם כל מיני דברים.

עם זה, כמובן זה לא נכון לכל מקרה ולכל אדם. תלוי בעניינם של שני הצדדים, ובמה שמדובר.

ד. קצת מצחיק שהם כתבו שם "אשה שמתמודדת עם מישהו ש.." - הרי יכול להיות גם בדיוק ההיפך.

דברים שא"א להסתיר אח"כ.

גם לי בלט שלא דיברו בצורה כלשהי על החטא שבהסתרה .

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?