מין העוברהריון ולידה2
מתלבטת אם אני רוצה לדעת... מצד אחד באלי הפתעה.. מצד שני לא רוצה להתאכזב.. כי כל פעם באלי מין אחר (ילד ראשון בעזרת ה')

אשמח לשמוע מכן-
אלה שיודעות- למה רציתן לדעת?
אלה לא יודעות- למה לא רציתן לדעת?

תודה לכן
אני לא יכולה לעמוד בסקרנותבתי 123

גם עוזר להתחבר לתינוק וחוץ מזה אני אוהבת לארגן ולקנות לפני הלידה

כנלחדשה.
אצלירסיס אמונה
ילד ראשון לא רציתי לדעת- באמת זה לא משנה מה יש קודם (היום ברור לי שזה יותר משמעותי ממה שחשבתי..)
ילד שני- שאלתי, רציתי גם מהמין השני. למרות שיש יתרון ב2 מאותו מין שהם אחד אחרי השני..

ילד 3- לא שואלת. יש לי את 2 המינים ומה שבא ברוך הבא.. נהנת מהסקרנות והניחושים של עצמי והסביבה
אפשר לשאולמיואשת******
מה הכוונה שהיום את יודעת שזה יותר משמעותי? סתם אני סקרנית לדעת מה משמעותי בעינייך ולמה
יש לי בת בכורהרסיס אמונה
ואפשר להרגיש איך זה משפיע על האווירה בבית, ובכלל איך גם הבן (שהוא בן במלוא מובן המילה) מושפע והרבה יותר רגוע.
היא ממש כמו אמא קטנה בשבילו, דואגת, אכפתית והוא מחקה אותה וברור לי שהאופי שלו מושפע ממנה.
אני רואה את גיסתי שיש לה בן ראשון ואז בת, והיא ממש טום-בוי, ועוד חברות שיש להם בנים ו.. מודה לה' מליון פעם על הבת הבכורה שלי!!
בגיל ההתבגרות זה צפוי להיות הפוך - בנות יותר קשות, עקשניותקרן-הפוך
מורדות....

עדיין לא מנסיון אישי שלי - אך שומעת ונחשפת לכך אצל חברים. בקהילה, בעבודה, במשפחה המורחבת ...
ועדיין אין על בנות רסיס אמונה
ובעיניי השנים הראשונות של עיצוב האישיות קריטיות יותר, ואני שמחה מאוד שאצלי זה ככה ולא הפוך.
ברור ....קרן-הפוך
בת נשארת יותר קשורה להורים מבנים ...
בנות מתחתנות יותר מוקדם מבנים ...
כייף לגדל ולעצב את האישיות שתהיה המשכיות שלי ...
אין כמו בנות חח ובת בכורה בכללרק אמונה


אנחנו ביקשנו לא לדעת את המין בשני ההיריונות הראשוניםמתואמת

נהננו מההפתעה לעצמנו ותכל'ס זה לא היה כ"כ משנה אם זה יהיה בן או בת...

בהיריון השלישי לקראת הסוף כן ביקשנו לדעת - כי בכ"ז היה מדובר בתאומים, שיכלו לשנות את ה"מאזן" ביותר... (והם אכן שינו את המאזן לרוב מוחלט של בנים )

מאז אנחנו מבקשים לדעת, אבל רק באמצע ההיריון, כדי להתכונן רגשית וטכנית ללידה. (מבחינת הכנת בגדים ומבחינת ברית - אם יש. וגם סתם לדעת שוב להיכן המאזן המשפחתי נוטה... )

הכי כייף לדעת מראש - עוזר להתכונן בהרבה מובנים.קרן-הפוך
בעיקר אם זה בן, מתחילים לברר ברוגע ובנחת על מוהל, ואיפה לקיים את הטקס והסעודה, ולהכין אלטרנטיבה אם הברית תהיה בשבת.

אם מתברר שיש בן, רק במועד הלידה - ההכנות הופכות ללחוצות הרבה יותר, אין כמעט זמן להתלבט ולהשוות אלטרנטיבות מול אחרים מהסביבה שלכם שעשו בריתות לאחרונה.

אפשר לחשוב על שמות - למרות שמקובל לומר, ואני יכולה להעיד מנסיון אישי, שרוח הקודש ״נוחתת״ על ההורים ועוזרת לבחור את השם הנכון, רק אחרי הלידה.
אני פשוט סקרנית..כי הנני בידך
וכיף לי לדעת ולהתחבר מראש.
וגם שמות אנחנו אוהבים לבחור קודם.

נראה לי שבילד ראשון בכל מקרה תשמחי במה שיהיה, ורק מהילד השני והלאה זה נהיה יותר משמעותי כי בדר"כ רוצים את מה שעוד אין בבית.
אני חייבת לדעת !!!שרה'לה92
גם בגלל סקרנות כמובן אבל לדעתי חלק מזה זה להקשר לעובר שלך.. איך יהיה בעז'ה . מה לקנות לה..
הייתי בטוחה שיש לי בן ובסוף בת , לקח לי קצת זמן להתרגל לעניין אבל היא מדהימה ב''ה!
אני לא יודעתאמא ל6 מקסימים
אוהבת את ההפתעה.
גם מפחדת להתאכזב, כי יש לי בנות, ובן אחד. מאוד רוצה עוד בן. אם אדע לפני הלידה שזה בת, אתאכזב מאוד. אני כל ההריון מדמיינת בן, ובסוף כשנולדה בת, היא היתה כזו חמודה מתוקה ומושלמת, שמייד שכחתי שרציתי בן. וזה קרה לי כמה פעמים. ואף פעם לא הייתי מאוכזבת אחרי הלידה. אבל אם הייתי יודעת לפני, אני משערת שכן הייתי מתאכזבת.
איזה כיףמיואשת******
לשמוע שאני לא היחידה עודדת אותי!
אני שאלתי כי ישוב לי להתמודד עם האכזבה לפני הלידה ולעכל. כל אחת והאופי שלה...
כיף לשמוע שהתאהבת מיד אחרי הלידה, מחכה גם!
תראיאמא ל6 מקסימים
בתת מודע, ובלי להעיז לומר בפה מלא, יש חשש קטן קטן כזה, שחלילה יש לעובר בעיה.
כשהם נולדים, אני רואה שיש 5 אצבעות בכל יד, ובכל רגל, והם בוכים, ונושמים, וכו׳, יש הקלה כזו, וכבר לא משנה אם זה בן או בת.
היתה לי אחת, שממש היתה לי הרגשה לא טובה בקשר לבריאות שלה, סתם בלי סיבה. וכשהיא נולדה, ואמא התרגשה וכו׳, שכבתי על המיטה ואמרתי לה שהיא תבדוק שיש 5 אצבעות, והיא אמרה לי:ברור שיש, למה לא?
אנחנו לא יודעיםמטילדה
בהריון הראשון לא ידענו כי אני אמרתי לבעלי שאם אני יודעת אני מספרת.. זה יהיה לי קשה מידי לא לספר מה גם שאני לא רואה טעם להסתיר (להבדיל מזה שלא מספרים על ההריון ) בעלי לא רצה שאגלה אז החלטנו פשוט לא לדעת...
וואלה, היה מגניב..
אז גם עכשיו אנחנו לא יודעים
אני גם באותו מצב,פשיטא
נראה לי שאנחנו לא נדע. יהיה לנו קצת קשה לא לספר ואנחנו לא רוצים לספר. ממש נשמח גם אם זה יהיה בן וגם אם בת, אני לא מפחדת מלחץ לארגן ברית, והאמת שכיף לנו עם הניחושים וההשערות
אני תמיד רוצה לדעתבת 30
מרגישה שזה יוצר לי קשר עם מי שבפנים.
נניח כל ההריון אני אדבר לעובר בלשון זכר ובסוף תהיה בת....מעדיפה לדעת.
תודה לכן על התגובות..הריון ולידה2
אני רואה שהרוב כן יודעות...
בעלי רוצה לדעת כדי ללמוד על ברית והמהות של האירוע הזה ולא רוצה שזה יהיה בלחץ שלפני.. במידה וזה בן
אבל חוץ מזה לא רואה הרבה צורך..
אני בכורה וממש באלי בת בכורה שתהיה 'חברה' שלי.. כמו הקשר שלי עם אמא שלי... וטיפה מפחדת להתאכזב למרות שאני אשמח מאוד בבן.. לכן עוד מתלבטת...
טוב, עד מחר נחליט
אני גם הרגשתי כמוך בהיריון הראשוןמתואמת

אבל מצד שני - אמרתי לעצמי שאם יהיה בן בכור אז מן הסתם נזכה בפדיון הבן, שזו מצווה שלא כל אחד זוכה לה...

(ואכן לא זכינו לה... וזכינו בבת מתוקה ומהממת ובכורה במלוא מובן המילה. אבל אני מכירה בנות שהן לא הבכורות, אבל כן הבנות הראשונות במשפחה, שמתנהגות די בדומה לה...)

בעלי לוי.. אז גם ככה לא יהיה פדיון..הריון ולידה2
אה... חבל מתואמת


טוב אז בשביל לאזן קצת אני לא בדקתי מחי
כי אצלינו נוהגים לא לבדוק.
וכן, אני ממש סקרנית לדעת, אבל גם שמחה שתהיה הפתעה בלידה. ומבינה מאוד את ההגיון בזה שבהריון אפשר להתאכזב אם זה לא המין הרצוי, ואחרי הלידה כמעט תמיד מאושרים עם מה שיצא, העיקר שהלידה עברה בשלום והתינוק בריא ושלם וחי ומתוק ובועט ומוחשי, שאי אפשר לחשוב בכלל "אוי למה בן/ת ולא ההיפך..."
אבל תתארי לך מישהי שמתאכזבת בלידהלמה לא123

וזה קורה,זה הרבה יותר מזעזע ממישהי שמתאכזבת בהריון ומגיעה ללידה מוכנה

יש לי חברה צעירונת שלא עשתה בדיקותבתי 123

וכל ההריון הם התפללו לבן וגם כולם אמרו לה שזה נראה הריון של בן אחרי הלידה היא הייתה קצת בשוק והייתה בטוחה שיש לה בן שהביאו לה את התינוקת היא חשבה שזו טעות חחח

 

תראי, מי שלא בודקת צריכה לדעת להתכונן ל2 אפשרויות במידה שווהמחי
אם מישהי יודעת שהיא תיקח את זה קשה אם לא יהיה המין שהיא רוצה אז אולי באמת עדיף לה לבדוק לפני ולהתכונן לזה, אבל גם זה לא תמיד עוזר ולפעמים מה שהכי עוזר זה לראות את התינוק ולהבין שזה סופי והוא שלך. ויש גם את כל ההורמונים אחרי הלידה שאמורים לעזור להתחבר לתינוק ולהתאהב בו... (נכון, לא אצל כולם זה עובד)
מהנסיון שלי ושל עוד הרבה חברות, את יכולה כל ההריון לרצות בת אבל ברגע שהתינוק נולד את בכזו אופוריה שאת שוכחת מזה לגמרי... כל התהליך של הלידה מכניס אותך לעולם אחר, שבסופו יש רק הודיה לה' על תינוק/ת ואמא בריאים ושלמים.
לי למשל יש כבר בן, ועכשיו אני מאוד רוצה בת. אבל אני יודעת שזה יכול להיות גם בן במידה שווה ומכינה את עצמי לזה, ולא יכולה לדמיין בכלל שאתאכזב בלידה אם זה יהיה בן. ואפילו אם נניח יהיו לי 5 בנים ובלידה שישית יהיה שוב בן... אז אולי אתאכזב לשניה, אבל לא חושבת שהאכזבה תשתלט עלי כל כך שלא אוכל להתאהב בבן הנוסף (כמובן שלא יכולה לדעת איך ארגיש, אבל ככה נראה לי...)
בכל אופן מבינה מאוד את מי שזה לא מתאים לה וכן בודקת בשביל להתכונן
אז בסוף בעלי יודע ואני לא...הריון ולידה2
מעניין אם זה ימשיך ככה עד סוף ההריון או שארצה לדעת ולא להיות מופתעת..
קטעים, הפעם גם אנחנורסיס אמונה
ככה
אנחנו ככה כל הריון.אבל להפך-אני יודעת והוא לאמעין אהבה
מבאס קצת לדעת רק אני
אבל התרגלתי
עד שהוא יפלוט בטעות...אמא ל6 מקסימים
כן הא...יוםטוב
בעלי בטעות אמר לאבא שלי איזה משפט בלשון נקבה והקטע שאני ואבא שלי מתחילים לצחוק ובעלי אפילו לא קולט מה קרה...
העיניין שעד עכשיו דיברנו לפעמים בלשון נקבההריון ולידה2אחרונה
ולפעמים בלשון זכר...
אז גם אם יגיד משהו במין מסוים אני לא אוכל לחשוד...
אני רציתי לדעתכן אני

גם מסקרנות.

וגם שיהיה אפשר להתכונן.

לחשוב על ברית (נולדה בת אז לדעת שלא צריך), לחשוב על שמות

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'יתאחרונה

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאודאחרונה

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוניאחרונה

בהצלחה

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריהאחרונה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכתאחרונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

אולי יעניין אותך