חיילים, אפשר? - נסיונות פעילים
השרשור הזה גורם לי להרבה כאב,המון.
אני מסתובבת הרבה בתחבורה ציבורית,ומעריכה מאוד חיילים,באופן כללי חושבת שאנחנו כאזרחים חייבים להם הרבה
אבל
אף חייל (ואף בן) לא יבין לעולם מזה תחילת הריון,מה מרגישה בחורה במחזור ואיך זה להסתובב עם בטן כבדה בחום הזה. (ואני לא מתחילה לדבר על אישה בטיפולי פוריות שזה הסבל כפול) כמה סכנה אמיתי יש לעובר אם האמא תיפול ח"ו ותאלץ לרוץ למיון לבדוק אם לא קרה משהו. וכל זה מחוסר תשומת לב של כמה שלא ראו שיש מולם אישה שחובה שהיא תישב עכשיו
הגוף של האישה ושל הגבר בנויים אחרת,אין אפשרות להשוות! זה נכון שחיל שחזר יום חמישי עייף מת,אבל תחשוב שניה שאתה עוד כך וכך זמן בבית יושן,ותחשוב על האישה מולך שאולי יש לה בבית ילדים ותינוקות ובלילה היא לא בדיוק ישנה וגם בלילה הבא וגם בשבת היא לא בדיוק תישן,אתה מוסר תנפש להגן על גבולות והיא מוסרת את הנפש להביא עוד ילד בריא לעולם.
במחילה מכל הג'לטמנים,ואני באמת לא מכלילה,אבל כואב לי הכי לראות גברים צעירים יושבים ומשחקים בפלאפון ומולם שתי נשים-הריונית וזקנה מעל 60 רוצות שהשניה תישב. זה כואב. ופגשתי בתמונה כזאת הרבה פעמים. (וגם זקנים מבוגרים שקמים לנשים,תכלס הזקנים הם היחידים שלא גולשים כל הנסיעה)
אני לא באה לעשות את כל הנשים מסכנות,כי הן לא,גם אני לא תמיד קמה לכל בחורה ואישה,אבל אני ממש משתדלת לראות מה איתה,לנסות לבחון בחושים,ואם לא מצליחה שואלת אותה אם היא רוצה לשבת (אם היא מרגישה טוב לרוב היא תגיד שזה בסדר ושאשב)
קצת קצת מחשבה,קצת.
ולכל מי שכתב בשרשור הנל,אתם יודעים מי זאת הניקית? מה היא? מה היא עוברת? אתם לא תשאלו נכון? לא מצליחה להבין מאיפה החוסר רגישות לענות בצורה מזלזלת..

