שניהם לא פסולים, אבל יש הבדל גדול.

אמנם הפוסט מופנה לזוגות מעורבים

אבל עוד צעד אחורה משם, גם זוגות דתיים שיש פער בין הגבר לאישה זה לא פשוט בכלל, ואני מכיר ושמעתי גם.

תחשבי באיזה אווירה הילדים גדלים, סביר להניח שדתיים לא יצא מהם במיוחד בדור היום שמתמעטים דתיים באמצע וגדלים בקצוות.

ואני לא נכנס לנושאים שכוללים אותך שכמובן יש הרבה כאלה.

ידוע שאחרי החתונה יש לא מעט עבודה גם לזוגות שמתאימים פיקס, קל וחומר זוג מעורב שצריך להוסיף לזה את כל התחום הדתי.

תצטרכי לספוג הרבה התפשרויות בעניין הדתי וזה כולל הרבה מישורים.

דעתי היא שלא כדאי לך להיכנס לזה, בוודאי כאשר זה נשמע שהדת בעינייך היא לא דבר שולי, שאם לא כן לא היה מופיע הפוסט.

וחכם עיניו בראשו.

אני חיה כזוג מעורב

במקור אני באה מבית דתי לאומי.

בתקופה שהכרתי את בעלי הייתי באיזו יציאה בשאלה אבל התחלתי לחזור ולהתקרב שוב לאורח חיים דתי מבחירה שלי.

כך שהתחלנו כחילונית-מסורתית ובעלי היה חילוני עם זיקה חזקה למסורת (הולך בשישי מידי פעם לבית כנסת, שומר כשרות, מאמין באלוהים ועוד כמה דברים ). כיוון שהכיר אותי בשלב של התקרבות ידעתי שיש עוד כמה דברים שאחזור לשמור עם הזמן והבהרתי לו מהתחלה שדברים הולכים להשתנות ושאני הולכת לשמור שבת ושהילדים שלי יהיו בחינוך דתי. 

הוא מאוד בא לקראתי, אבל אחרי החתונה כשהתיאור שלי יותר התאים ל "דתיה מסורתית" התיאור שלו הפך ל"חילוני"...

הפערים הפכו בולטים יותר, מעיקים יותר, היה לו הרבהה יותר קשה, הוא נהיה מתוסכל מאוד מדרך החיים שלי, הוא חשב שיהיה לו יותר קל, וזה לא. 

אני מראש אומר לך, שגם אם מגיעים להסכמות קודם, לפעמים לאחר מכן בן הזוג מתקשה ליישם אותן, פשוט משום שזה לא בא לו ממקום אמיתי, מאמין, זה לא מגיע מהלב באמת, אלא יותר כי הוא אוהב ורוצה לכבד, 

ומטבע כזה- החיבור הוא פחות, זה לא מגיע מרצון אמיתי לקיים דברים, ולכן יכול לעורר בו תחושות שלקחו לו את איך שהוא רגיל לחיות ואיך שהוא אוהב. 

אני לא אומרת שלא יכול לקרות מצב שזה יכול לעבוד רק מתוך הרצון שלו לכבד ולשמח אותך, ואם כן - אשריכם, זכית באדם עם מידות טובות , גמישות ויכולת לוותר על הנוחות שלו למענך.

המשפחה שלו לא "בחרה בך" ולכן תצטרכי שם להנמיך ציפיות, או להחליט שאתם לא גרים קרוב ושומרים על אורח חיים שונה מאיך שנהוג שם, כמובן הכל במסגרת כבוד ושלום בית. נשמע שהם כן מכבדים אותך מאוד. 

יכול להיות גם מצב בו בן הזוג מתקרב ברעיון ובאמונה לדת מהמקום שלך, ומתחיל להתחבר ולאהוב, להנות מאורח חיים דתי, ואז יהיה לך יותר פשוט. כי הוא ירצה ללמוד, ישאף להתחבר לזה, ולחיות כך.

צאי מנקודת הנחה שכל עוד מהיום שהכרת אותו עד לעכשיו- היחס שלו הוא די דומה, ולא נראה ניצוץ של התחברות לדת ממקום שלו אישי, הסיכוי לכך שיהיה שינוי מצידו בתפיסה לדת בהמשך ולאחר נישואין הוא קלוש. 

אל תבני על זה שהוא ילמד או יתרגל. 

בעלי למד , ומצאנו לנו איזו דרך אמצע, אבל זה לא בא לו טבעי, אני מוותרת המון על דברים שחשובים לי , הכל כי "סיכמנו " בהתחלה דברים, וחשבתי שהוא יתחשב בי המון וישים אותי במקום הראשון והוא גילה להפתעתו שזה מאוד מאוד קשה ולא פשוט לו . שדת זה משהו מחייב, שיש הרבה חגים ששומרים בהם, שיש כל שבת שלא נוסעים בה ולא רואים טלויזיה. 

בעלי רואה טלויזיה כשאני לא לידו, או בבית הוריו. 

זה מפריע לי אבל למדתי שזה לא יפריע לי. אבל זה בדיעבד, לא לכתחילה. 

בקיצור, נשמע שאתם באמת מאוד אוהבים אחד את השניה. ויש לכם תקשורת טובה שזה הכי הכי הכי חשוב, 

אבל תהיי כנה עם עצמך , עד כמה הוא יוכל לעמוד בזה לאורך זמן. האם את רואה אותו בתור חילוני אוהב לנסוע בשבתות, אוהב את ההווי החילוני, ועד כמה קשה יהיה לו לאמץ את זה לשארית חייו. 

עד כמה את תוכלי להתפשר על דברים שחשובים לך במידה והוא לא יצליח להסתגל ולעמוד בהסכמות שלכם כיום.

ותחשבי טוב טוב על כל אלו. כי כשמתחתנים זה הופך להיות שגרה, דרך חיים משותפת. חיים יחד תחת קורת גג ואין לאן לברוח. אתם בונים משפחה משותפת על ערכים משותפים. וכדאי שהערכים בבסיס יהיו באמת משותפים ולא שאחד מאמין בערך מסוים שהוא מהותי ונרחב כמו אורח חיים דתי, והשני לא. 

זה יוצר המון מתחים וחיכוכים.

יש הרבה זוגות מעורבים שחיים עם זה מהמם. 

אני לא מהם לגמרי, ואנחנו בתהליך של למידה וזה ארוך ולא פשוט. ודורש המון גמישות. 

תבררי עם עצמך ומולו. 

המשפחה גם יכולה להשפיע. גם אנחנו גרים קרוב למשפחה של בעלי וזה הרבה פעמים מפריע לי ... אבל אני מכבדת אותם מאוד וכמובן שלא מתערבת. אבל אני חושבת מה יהיה כשיהיה לי ילדים? להביא לארוחת שישי שיש טלויזיה ברקע??

מורכב מאוד. 

אם תרצי להתיעץ עוד בפרטי, בשמחה. 

אני יודעת שאני משקפת צד פחות מלבב של זה. יש זוגות שכן מצליחים. דרוש לזה המון כבוד ואורך רוח. 

אני מרגישה שבאיזה שהוא מקום ציפיתי שהוא יוותר בשבילי יותר אבל אני לא יכולה לטעון נגדו כלום. כי זה משהו שעושה אותו לא מאושר אפילו שהוא דיבר בעבר אחרת..

אז ראש בריא למיטה חולה? הייתי חושבת היטב . ושוב, כל מקרה לגופו.

ואני אומרת את זה באהבה. מאחלת לך רק טוב ואושר והחלטות שהן נכונות לך באמת!

קראתי שוב את מה שרשמת, 

הפעם אצא מנקודת הנחה שבן זוגך ואת יישרתם קו אמיתי והבעיה אינה טמונה במחוייבות שלו לעתיד מולך. 

אם באמת הקושי שלך הוא אך ורק מול המשפחה- אדגיש ואומר, מה שהם מתחשבים- זה במסגרת קצה גבול היכולת שלהם. 

יכול להיות שזה ימשיך להיות כך, שיש להם כלים אחרים , ושהם משתדלים להזיז אירועים משבת בשבילך.

גם אצלי יש דברים שהם מתחשבים יותר, ויש דברים שלא ואני מוותרת (גם על דברים שהם ממש איסור. חמותי מחממת בשבת ואני נאלצת לבוא לאכול, אני לא יכולה להגיד לה מה לעשות, ואני לא יכולה להחרים כל ארוחת שישי. זו בחירה שלי לכבודם ולשלום בית)

כל דבר שהם עושים עבורך, תעריכי .

זו הגישה שלי. אני לא מצפה מהם להרבה, וכל פעם שהם מכבדים , אני מעריכה וזה עושה לי הרגשה טובה. 

אני לא מרגישה מעיקה, אני מרגישה שכל מה שהם עושים בשבילי זה מבחירה, ומה שהם לא רוצים הם פשוט לא עושים ונשאר לי להחליט אם אני משתפת פעולה או שזה עקרון שחשוב לי ולא אשתתף.

כשיש ילדים זה יכול להיות יותר בעיתי לפי דעתי. לנו עוד אין , כך רצון השם,

אבל כשיהיו זה בטוח בעייתי. 

ודיברתי על זה עם בעלי  ואני בטוחה שזה יצור אי נעימויות בהמשך מטבע הדברים. למרות שהיחסים שלי עם חמי וחמותי הם מצויינים, הם בטבע שלהם מכבדים, לא מתערבים, ונותנים רק כשניקח. 

המוקד צריך להיות החזית המאוחדת שלך עם בעלך. 

אם יש משהו שההורים שלך יעשו עבורך ועבור הילדים שסותר את הלך הרוח בו את מאמינה, או אפילו ממש אסור הלכתית, ברגע שאת ובעלך שניכם תהיו מאוחדים וגם הוא יתמוך בתפיסה שלך , ההורים שלו יאלצו לקחת את זה בחשבון. ואני בטוחה שאם עד עכשיו הם עשו בשבילך דברים ברצון כדי שתהי חלק מהמשפחה ותרגישי בנוח, אז זה ימשיך כך, ולא יעיק. 

אם המשפחה שלו טובה, ומכבדת, ועושה דברים מכל הלב, זה לא פתאום ישתנה רק כי זה קורה הרבה... כך אני חושבת .

יש הרבה משפחות שהכלה דתיה, ומעמידים פלטה כל שבת שהכלה מגיעה, ושומרים כשהיא נמצאת, ומקפידים על הכשרות ועל אירועים בימי חול וכו'. 

אל תרגישי רע עם זה, תכבדי אותם ותמשיכי להעריך ולהודות להם על כל מאמץ שהם עושים עבורך, תביעי את ההוקרה שלך על המאמצים שלהם במילים ובמעשים, תציעי עזרה במקרים מסוימים,

ואני בטוחה שהם ימשיכו לתת לך הרגשה נוחה בחזרה.

שוב, אם המוקד זה המשפחה שלו, פשוט שבן זוגך ואת תשדרו את אותו עקרון משותף, תבהירו יחד, שבן זוגך יתמוך בך במאה אחוזים מולם, והם יכבדו. 

ואם את מרגישה שזה מטריח אותם מידי, אז אולי אל תתני לזה לקרות ותחליטי לקחת על עצמך, 

לדוגמא ממה שנתת- אם הם מתרחקים בפסח ולא תוכלי לעשות אצלם, תחליטי שבע"ה כשיהיה לך בית, את תזמיני את המשפחה שלו לפסח אצלך  לליל הסדר. זה אמנם כרוך באירגון של אוכל לכולם וברור לי שהיית שמחה להתארח אצל ההורים שלו , אבל אם לרוב הם מכבדים ושומרים , אז פעם בשנה תוכלי להזמין אותם לערב חג אצלך שבו את יודעת שמקיימים דברים כמו שאת רוצה. 

אם עושים על האש בשבת , ואת רואה שזה מפריע להם להזיז את זה לחול, אז לומר בצניעות שהכל בסדר, ושאת מבינה ושאת בטוחה שיהיו עוד הזדמנויות שתוכלו להיות שם איתם ביחד ... הכל לא באופן שעושה הרגשה לא טובה בשבילם, אולי למצוא ניסוח קצת יותר מכבד.. 

אבל בגדול מקווה שהבנת אותי. 

ברגע שלבן שלהם יהיה טוב איתך באמת, ואת תעריכי את מה שהם כן עושים מרצון, ולא תבואי בדרישות אליהם לשנות את מה שהם רגילים - בפעמים שהם כן יתחשבו זה יהיה מכל הלב והיחסים יהיו שמורים ומכבדים. 

הכל בנועם ובהבנה. עצם זה שאת מרגישה "עול" וכזה חוסר נעימות מעיד עלייך הרבה, ואני בטוחה שהם חשים את זה וזה עוזר להם להרגיש שלא באה מישהי "להשתלט" להם על אורח החיים המוכר שלהם, וזה כבר משפיע על האטמוספירה סביב זה.

שיעור וידאו: נישואי דתיה וחילוני | אתר ישיבה

לא הייתי נכנסת לזה

היי לך, 

אני נשואה שנה וחצי לחילוני שבעברו היה יוצא למועדונים ובשבתות לים.  הכרנו בדואר. הוא רצה קשר ואני לא מפערי דת כמובן. לבד הוא אמר לי שהוא ישמור שבת/חגים והילדים ילמדו בחינוך דתי. כמובן היה לי קשה מאוד להאמין לו אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס. הזמנתי אותו פעם בחודש אליי כדי שיראה מזה לשמור שבת וכמובן איך הולכים להיראות החיים במידה וירצה קשר.. גם ההורים שלו אמרו לו שאם הוא רוצה את הקשר אז שידע שלשמור שבת זה לכל החיים. כמובן גם שאמרתי לו שאני שומרת על עצמי עד החתונה ושאם לא מעוניין אבין. היו חששות מהצד שלי לכן גם התייעצתי עם רבנים ואבא שלי גם הלך לרב אבוחצירא שנתן את ברכתו. מהשנה וחצי שאני נשואה הדת לא היוותה בעיה. הוא נחרד אם בשוגג הוא מדליק אור ואני יודעת שגם אם אלך לבקר חברה בשבת לשעה וחצי הוא ימשיך לשמור.. כשההורים שלו ביקרו אותו בשבת כשהייתי בארוחה בשבת כלה של אחותי אז הם שאלו אותו אם הוא ממשיך לשמור גם כשאני לא שם..הוא ענה "אמון זה הבסיס ואם נתתי לה מילה שאשמור אז אני עומד בזה" כמובן שעכשיו מאוד קשה לו העובדה אם יחלל שבת כי התרגל.. אני יכולה להגיד לך שכשהאישה דתייה והבן זוג חילוני אז זה בהרבה יותר קל כי האישה באמת מנתבת את הבית ובונה אותו וגם מגדלת את הילדים. הוא הולך לתפילה בשישי אבל ביום שבת מעדיף שלא והוא לא שם כיפה ביום יום כי הוא מקלל (ועדיף שכך מחשש לחילול ה') מצד ההורים שלו הם מאוד מכבדים ושמים חד פעמי בשולחן שבת. אני לרוב מזמינה ככה שאין הרבה חשש. חגים אני לא עושה אצלהם כי פשוט הם לא חוגגים. אז זה רק אצלי..חוץ משבועות האחרון שעשינו בבית מלון עם ההורים שלו כי ממש רציתי להיות איתם. ימי הולדת הם עושים בשבת אז לא אני ולא בעלי באים.. ועדיין אני לא ממליצה על חיים כאלה.

בעלי עדיין מסרב להיקרא דתי והוא מגדיר את עצמו חילוני (אולי מהפחד מההגדרה או בכלל משהו אחר).. אני לא ממליצה כי לא משנה מה זה עדיין קושי. המנטליות, הצורת חשיבה, ההתנהגות, הגבולות.. ולא משנה מה יגידו את מתחתנת גם עם המשפחה. בעלי היום רואה שיעורי תורה בלי שאדע (הוא פתאום אומר לי את יודעת שלפי ההלכה ככה וככה..) יש לו שאלות של אמונה שקשה לי לענות עליהם כי חונכתי לפי "כי ככה צריך וזהו".. בעלי די שמרן והוא ממש רוצה שהבנות יגדלו בחינוך דתי (הבנים קצת פחות כי הוא גדל בבועה תל אביבית וחושש שהזהות המינית שלהם תתבלבל אבל הוא לא מתווכח) והוא פתאום אומר לי "זה לא צנוע"/"זה מוקצה"/"זה אסור" אני אישית ממליצה להיכנס לקבוצה בפייסבוק "דתילונים" ולראות שם את הקשיים שעולים.. מה שכן, אני משתדלת שבשבת תמיד תהיה חברה וניפגש וגם נצא לטייל. אבל עדיין עולים פחדים שיום אחד יגיד לא באלי יותר. את תמיד עם יד על הדופק ואת זאת שהבית תלוי בה ואם לא את לא תהיה יהדות בבית.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.