יש לכם עצה בשבילי?חותמת

כרגע מסיבות שמחות אני לא ממש מצליחה לתחזק את הבית.
אז כן, אני מטאטאת את הרצפה ובעלי מרים את הלכלוך, וסמרטוט אני גם מעבירה, וכביסה בעלי מרים לי את הסל על כיסא וככה אני תולה אותה וכלים הוא שוטף,
אבל אני רוצה בית נקי והוא לא כ"כ שם לב לפרטים האלו ומבחינתו הבית בסדר גמור.
עוזרת לא נמצאת בתקציב שלנו, ואני לא יכולה לבקש מאחותי לבוא אלינו אנחנו גרים מידי רחוק.

איזה פתרון יכול להיות?

אולי תצביעי לו מה בדיוק מפריעפרח-אש
לדוגמה מתחת למושב בשירותים לא מאה ...
לא יודעת.חותמת

אני לא רוצה לגרום לו להרגשה שאני לא מעריכה מה שהוא עושה כי אני מאוד מאוד מעריכה אותו ואת מה שהוא עושה.
פשוט לי מאוד חשוב הניקיון היסודי ולו זה לא כ"כ משנה והוא גם ממש לא רגיל לנקות בבית שלו לא היה עושה כלום.
ואנחנו נשואים כולה חודשיים וקצת.
 

וואו אולי אחות שלו או אמא שלו יכולותפרח-אש
אם תסבירי להן ?
אולי אם הם יפנו אליו הוא לא ירגיש לא בסדר?
אפילו שאני לא מבינה לא נשואהפרח-אש
הוא מחו"ל והמשפחה שלו גרה שם.חותמת


אוי קשהפרח-אש
אולי בנשואים טריים או בפורום של ההריון ולידהפרח-אש
יוכלו לעזור?
א את צריכה להשלים עם המצב כרגע וזה יעשה טוב לדעתי ואחכבסדר גמור
לחשוב על דרכים לשפר אותו.

אם יש ילדים בגיל מתאים אפשר ורצוי לשלב אותם באחזקת הבית.
אפשר לנקות יחד עם בן הזוג ולדבר תוכ.
ואפשר למצוא ביביסיטר ולשאול אותו/ה האם רוצים כמה גרושים בשביל לעזור בכמה דברים..

קראת שאנחנו נשואים בסך הכל חודשיים וקצת?חותמת

אנחנו עכשיו ב"ה בדרך לילד ראשון.
ואין לי כח שהבית לא יהיה מפוקסס זה גורם לי לעצבנות.
לנקות יחד זה לא כ"כ יעיל כי אין לי טו מאטץ' אפשרות ויוצא שהוא מנקה ואני יושבת ומדברת איתו ברוב הזמן.

מה בדיןקפרח-אש
מה חסר לך מה מפריע את יודעת לומר?
אולי אפשר לפתור חלק נקודתית
מפריע לי-חותמת

שהבית לא שטוף יסודי, שהמטבח לא מפוקסס כי הוא לא שם לב לפינות אז אפילו שהוא שוטף כלים הוא לא ינקה את הארונות מבחוץ ואת השיישים, שהמקרר לא נקי, והחלונות.

זה בגדול. אם כל השאר אני אסתדר, אני מגיע מבית מאוד מאוד נקי שניקו כל שבוע את כל הארונות והספות וכל דבר בבית.

ובעלי בחיים לא נגע בבית וזה כבר ענק שהוא עושה חלק דברים ואני אפילו לא אומרת כלום על רמת הנקיון של הכלים או השירותים כי לא ציפיתי ממנו שהוא יעשה כלום.
אבל אני מרגישה שאנחנו חייבים למצוא דרך לפני שאני אשתגע.

אין לך אחות קטנה שיכולה ליסוע פעם בשבוע?פרח-אש
אולי אם אחת השכנות יכולה לשלוח ילדה פעם בשבוע תמורת תשלום סימלי ?כדאי לחשוב העוגמת נפש שלך שווה לך את זה?
אולי תראי לו שאת עושה את זה (תעשי שהוא שם קצת)?

והמון בהצלחה
כולם פה התמקדו באיך אפשר לשנות ולשפר את הנקיון שהוא עושהנשימה ארוכה
את אומרת שזה שהוא בכלל עושה זה מדהים וראוי לכל ההערכה שבעולם ושהוא עושה באמת באהבה ובשבילך ולא שייך להתחיל להעיר ולהוסיף עוד ועוד פרטים.
וזה מאד אמיתי ורגיש מצידך.

נראה לי שנשארה נקודה אחת.
זו עבןדה בשבילך לא קלה אבל באמת עבודה שהיא נכס לחיים.
ל ש ח ר ר.

לקבל את העובדה שהבית בזמן הקרוב לא יהיה פיקס טיפ טופ ברמה שאת אוהבת.
לקבל את זה שיש סדר עדיפויות בחיים וכרגע הנקיון לא יכול להיות בראש סדר העדיפויות.
לשמוח שהנסיבות משמחות ולהתמקד בזה ולא בטפל.
לקבל את זה שאתם שונים ולכן ההבנות והיכולות בתחום הנקיון כמו בכל התחומים שונות!

לנשום עמוק וללמוד לא לראות כל פיפס ולא לתת לזה לשלוט לך במחשבות ובחיים.

זה לימוד גדול שמשמעותי לכל החיים.

בהצלחה!
תודה על התגובה!חותמת

אבל למען ה' איך עושים את זה?
איך משחררים משהו שחשוב בעיניי מאוד?

ובאמת זה ברוך ה' גדול ומלא שמחה!

שאלה גדולה. זה אכן אתגרנשימה ארוכה
נראה לי שההתחלה היא פשוט קבלת המציאות.

העובדות הן שאת ככל לא הולכת לנקות בזמן הקרוב והבית יהיה פחות נקי ממה שאת רגילה.

לחיות עם הידיעה הזאת... לדמיין את זה. ולדמיין איך את נשארת רגועה בכל זאת...
הרי בכל מקרה זו המציאות כרגע אז גם יהיה פחות נקי וגם כל הזמן תהיי במתח ולחץ סביב זה? לא חבל כביכול ׳להענש׳ פעמיים?

חוץ מזה תחשבי על זה כסוג של תרגיל. עד היום היית מכורה לנקיון יסודי מאד. ה׳ עושה לך סדנא של שחרור. מלמד אותך שאפשר בהחלט גם אחרת...
האם השמחה והבריאות הנפשית שלך ושל המשפחה תלויה בזה? ממש לא. הרבה פעמים בדיוק להפך!
ותפרגני לעצמך על העמידה באתגר. על זה שאת לא מעירה לא. כשאת מצליחה להיות שלווה למרות שראית את האבק שם והכתמים ההם. זו ההצלחה האמיתית שלך. להיות בנחת ובחרות פנימית.
יפה כתבת.בן מערבא


בדיוק.דעתן מתחילאחרונה


אממיוני
את היית אחראית על הניקיון כי את אלופה בזה והוא סביר ולא יותר וגם את פרפקציוניסטית בנושא ניקיון והוא לא
עכשיו אין לך אפשרות לעמוד לנקות אז הוא עושה אבל עושה בסדר ולא פרפקט.
הפתרון הוא שימשיך לעשות הכל בסדר כמו שהוא יודע ואת תעשי את הפינות החשובות לך
ככה במקום לנקות בית מלוכלך את עובדת על בית נקי ורק עושה פיניש על כמה פינות חשובות.
למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.אחרונה

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

פיייייי סחטיין על הדשבורד. מה רבו וגו'די שרוט
לא רואים כלום מהצילום מסך שהעלתאריק מהדרום

קטן מידי.

מה הבעיה להגדיל?אני פה דברו!
היי, מזמן לא היית פה!מבולבלת מאדדדד

כי אי אפשר מהפלאפוןאריק מהדרום

בוודאי שאפשרנפשי תערוג

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

אפשר מהטלפוןמשה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

א-אהאריק מהדרוםאחרונה

עכשיו הכל מובן.

זה בדרך אבל אתם לא יודעים את זהקפיץ

אולי יעניין אותך