וואי אשריכם לגמרי אם תקראו כי קצת התלהבתי עם השאלות..
לפעמים שאחותי מזכירה לי לחשוב עליה ולשדך לה משהו מהישיבה.. אני מרגיש שאני לא יצליח כי אני תמיד אחשוב על משהו שאני סבבה איתו/חבר טוב/מעריך מאוד ואילו אדם בישיבה שאיני חבר שלו ואני מרגיש שיש בינינו ריחוק אין מצב שאציע לה..
וכן תמיד החבר הזה ירגיש לי שבאותה מידה יכולתי להציע אותו לחברות טובות של אחותי שאף הן רווקות..
האם זה מעיד על כך שכנראה בצדק עדיף שלא אשדך לה כי יש כאן סימנים של חוסר התאמה(מתאים גם לחברותיה לדעתי והרי הן שונות מן הסתם..) (וכן יש כאן תנאי שהוא ימצא חן בעיניי) או שזה לא רציני??
וגם תגידו אם מלבד אחותכם הייתם מכירים עוד רווקה..(רווקות) הייתם מציעים ישר לאחותכם.. או ששוברים תראש ומנסים לבדוק אם ייתכן ולחברתה הוא יותר יתאים?
ועוד דבר.... בסיסי יותר..
א. האם ביישנות במובן הפשוט ובהופעה המוכרת שלה (לא נתיב הבושה של המהרל או כל מיני הסברים עמוקים יותר למידה זו) זה חסרון רציני שמעכב מלהתחיל לצאת?
ב. אני מתלבט כמה אני בוגר אחראי ועצמאי.. איך לדעתכם אפשר לדעת ולבחון את התכונות הללו.. ??
תודה!!



