אני אנונימית 2 בשירשור הזה, לקראת לידה 3 בע"ה ואני בד"כ לא קוראת סיפורי לידה אז התלבטתי אם להכנס לקישור, בהתחלה באתי להתייאש מהאורך של הסיפור, אבל קראתי כל מילה בשקיקה וממש אפשר להרגיש את האנרגיות שלך וזה נותן המון כח!
צריך לנעוץ את הסיפור שלך בשירשור הנעוץ, ממש השראה!
מזדהה עם החשיבה החיובית, אני באתי ללידה הראשונה בראש פתוח שגם אם כולם אומרים שזה כואב, זה לא אומר מה יהיה לי.
אמרתי לעצמי כל הזמן בראש - אם את לא יודעת מה מרגישים ואיך זה מרגיש למה לפחד מראש? תבואי בראש חיובי שאולי זה לא מפחיד וכואב כמו שהרבה אומרות ובאמת כל ציר חשבתי רק על אותו ציר ולא כמה כאלה עוד יהיו, נשמתי, זזתי בצורת 8 כמו שהדריכה אותי המדריכה בקורס, אמא שלי עשתה לי עיסויים וככה עבר כל ציר.
רק כשהגעתי לצירי לחץ אמרתי כבר אני לא יכולה אני לא יכולה אני לא יכולה, אז אמרתי שאם זה לא פתיחה מלאה עכשיו אני לוקחת אפידורל ואז היתה פתיחה מלאה ואז אמא שלי אמרה לי את יכולה את יכולה, ואז אמרתי לעצמי תקשיבי טוב להדרכה של המיילדת והיא ממש הסבירה לי מתי לעשות פו חלש / חזק, מתי ללחוץ כמו בשירותים ולא לעצור עד שהיא אומרת ולחילופין להפסיק ברגע שהיא אומרת ושוב לנשוף וכו', ב"ה לא נקרעתי ויצאתי בחוויה טובה.
רק קצת לא הייתי בשליטה פיזית לא נפשית, כי הרגליים ממש רעדו לי ברמה שהיו צריכים להחזיק לי אותם כי הם ממש קפצו לי, אז כשהגעתי לפתיחה מלאה בלידה השניה והיו איתי רק מיילדת ובעלי, שאלתי אותה איך אני יסתדר עם הרגליים בלי שיחזיקו אותם והסברתי לה למה, אז היא אמרה לי אל תדאגי, ישבה לצידי על המיטה ולקחה את הרגל בצד שלה (ימין שלי) על הכתף שלה, שאלתי אותה מה לעשות עם הרגל השניה אז היא אמרה שאני יכולה להשכיב אותה, רק מתישהו באמצע ביקשה שקצת ארים אותה וזהו...
וגם בגלל שכל כך הפריע לי בלידה הראשונה הוריד פתוח יותר מהצירים החזקים שהיה לי יומיים, דבר ראשון בקבלה עוד לפני החדר לידה אמרתי את זה לאחות שבאה לחבר לי את המחט, אז היא אמרה שתחבר לי בגב כף היד וככה לא ארגיש את זה ובאמת מרוב שלא הרגשתי שכחתי מזה ונזכרתי בזה רק כשבאתי להשען עם היד על המיטה ובטעות הזזתי את זה, אז כאב קצת 20 דקות עד שהיד התרגלה חזרה למחט וזהו....
(בסוף הצלחתי למצוא את החלונית שזה נשאר בה פתוח מה שכתבתי מקודם
)
לכל מי שזיהתה 
)