עדיף להימנע מלכתחילה להיכנס לסכנה של חטא.

אם ניסיון זה טוב אז תאמר שצריך להיכנס לנסיונות לכתחילה?

אם הקב"ה בכל זאת מכניס אותנו לידי ניסיון אנחנו צריכים לעמוד בו

אם אני לא רוצה, אבקש שלא יקחו אותי לשם

אבל אם הקב"ה שם אותי שם, כדאי שאעמוד בזה

מציאות הניסיון היא הכרח, כמו מציאות הרע בעולם.

אנחנו רוצים לקיים את מצוות השם ברצון באהבה ובנחת.

אנחנו לא מחפשים אתגרים ולא רואים ערך עצמי באתגר.

הרבה מאוד מההתעלות האנושית בעולם הושגה מתוך

התמודדות עם הרע.

זה לא אומר שאנחנו נבקש או נרצה שיהיה רע.

למושגים כמו התעלות ואתגר יש משמעות רק בתוך

ההקשר של התמודדות, או התמודדות עם הרע.

מה היהודי רוצה בעולם?

מעמידה בניסיון יש קבלת שכר, יש מעלה גדולה יותר.

אבל האם את שכר המצוות אנחנו רוצים? את המעלה?

או פשוט לקיים את רצון השם?

ושיתאפשר לנו לקיים אותו כמה שיותר מתוך נחת ושמחה ורצון.

בס"ד

אפשר לדון בזה הרבה ומהרבה כיוונים ובחינות ולצערי אין לי כרגע זמן לענות בהרחבה אז מצרפת קטע יפה שקראתי, שיענה לך..

לעולם יתפלל אדם שלא יבוא לידי ניסיון, לא לידי ניסיון של יצר הרע, הבא להכשילו בעבירה ובתועבה, ח''ו, כמו שנתנסה דוד המלך עליו השלום (סנהדרין קז.), ולא לידי ניסיון של ייסורים קשים ודקדוקי עניות.

וכן בברכות השחר אנו מתפללים - ''אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון'' - לומר לך, שמי שבא לידי ניסיון, סופו לבוא לידי ביזיון אם לא יעמוד בו.

והצדיקים הקדושים שבכל הדורות חששו ופחדו כל ימיהם וברחו מניסיונות כאלה, כמו יוסף הצדיק, שכאשר נתנסה עם אשת פוטיפר, מיד ''וינס ויצא החוצה''. וכן מובא ביורה דעה (סי' קנ), שמצוה להתרחק מדרך עבודה זרה ד' אמות. וכן צריך להרחיק משביל שיש בו חשש עבירה ותועבה, ח''ו.

עד שאמרו חז''ל (ב''ב נז: ) שאם יש דרך אחרת לעבור בה ועבר דווקא בשביל שיש בו חשש פריצות, אפילו אם עוצם עיניו מראות ברע, נקרא רשע (!), שלא היה לו לקרב למקום ההוא ולהביא עצמו לידי ניסיון.

כבר הזכרנו מה שביקש דוד המלך ע"ה מהקב''ה שינסהו ואומנם נתנסה ולא עמד בניסיון, כמבואר בסנהדרין (קז.) כי לצורך ההתמודדות עם האתגרים שהתורה הציבה, נתן לנו השם יתברך יכולת וסיוע לעמוד בניסיון

אבל אדם המזמין על עצמו אתגרים, שאינם מן התחום שבורא העולם ייעד לו להתנסות בהם, כשיבוא לידי ניסיון, הוא כמעט בלתי אפשרי שיוכל לעמוד בו, כי מלכתחילה לא קיבל את כל הכלים להתמודדות חדשה מעין זו, שהוא המציא ושהוא הזמין את עצמו להתמודד עמה.

כי לפעמים, מכוח תפילת האדם, מאפשר לו הקב''ה להתנסות בדברים שהוא מבקש. מסיבה זו, דוד המלך ע''ה שביקש ''בחנני'' וכו', קשה היה לו הניסיון ונכשל.

בזה מיושב נוסח התפילה בברכות השחר: ''ואל תביאני לידי חטא. ולא לידי עוון. ולא לידי ניסיון. '' וקשה, כי הרי עיקר תפקיד האדם בעולמו הוא לעמוד בניסיון. ויש לומר, שבתפילה זו אנו מבקשים שהקב''ה יצילנו מניסיונות מסוג זה שאנו מביאים על עצמנו, כגון: שמכניס את עצמו לחברה לא טובה, או שעובר במקום שיש בו חוסר צניעות וכד'

על זה אנו מתפללים: ''ולא לידי ניסיון'' - שהקב''ה יעזרנו שלא נגרום לעצמנו ניסיונות מיותרים.

ואף על פי שאמרו (בברכות לג: ) : ''הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'', כבר תירץ המהרש''א (בח''א ברכות יו''ד), שהמבקש רחמים על עצמו להינצל מיצה''ר, הרי הוא בכלל ''בא ליטהר מסייעין אותו'' (יומא לח: ) ויכול להתפלל כן. כי שערי תפלה לא ננעלו וכוח נתן ליראיו.

[מתוך "עבד השם", ספרו של הרב חיים רבי שליט"א]

בעיה רצינית שככה זה כאב

יש דרכים חיוביות להתעלות, גם בלי "נסיון". לוהסיף טוב בבחירה.

וממילא יש נסיונות שגרתיים שהחיים מזמנים, ואם האדם רגיל לעמוד בהם (תפילה בזמן וכד'), מתפלל שלא יהיה "נסיון" שיקשה על כך יותר.

אז האדם מצידו, מבקש שה' לא יביאנו לידי נסיון.

אם הקב"ה רוצה שיתעלה דווקא ע"י עמידתו בנסיון, יעשה זאת.

אנחנו מתפללים מצידנו.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.