עדיף להימנע מלכתחילה להיכנס לסכנה של חטא.

אם ניסיון זה טוב אז תאמר שצריך להיכנס לנסיונות לכתחילה?

אם הקב"ה בכל זאת מכניס אותנו לידי ניסיון אנחנו צריכים לעמוד בו

אם אני לא רוצה, אבקש שלא יקחו אותי לשם

אבל אם הקב"ה שם אותי שם, כדאי שאעמוד בזה

מציאות הניסיון היא הכרח, כמו מציאות הרע בעולם.

אנחנו רוצים לקיים את מצוות השם ברצון באהבה ובנחת.

אנחנו לא מחפשים אתגרים ולא רואים ערך עצמי באתגר.

הרבה מאוד מההתעלות האנושית בעולם הושגה מתוך

התמודדות עם הרע.

זה לא אומר שאנחנו נבקש או נרצה שיהיה רע.

למושגים כמו התעלות ואתגר יש משמעות רק בתוך

ההקשר של התמודדות, או התמודדות עם הרע.

מה היהודי רוצה בעולם?

מעמידה בניסיון יש קבלת שכר, יש מעלה גדולה יותר.

אבל האם את שכר המצוות אנחנו רוצים? את המעלה?

או פשוט לקיים את רצון השם?

ושיתאפשר לנו לקיים אותו כמה שיותר מתוך נחת ושמחה ורצון.

בס"ד

אפשר לדון בזה הרבה ומהרבה כיוונים ובחינות ולצערי אין לי כרגע זמן לענות בהרחבה אז מצרפת קטע יפה שקראתי, שיענה לך..

לעולם יתפלל אדם שלא יבוא לידי ניסיון, לא לידי ניסיון של יצר הרע, הבא להכשילו בעבירה ובתועבה, ח''ו, כמו שנתנסה דוד המלך עליו השלום (סנהדרין קז.), ולא לידי ניסיון של ייסורים קשים ודקדוקי עניות.

וכן בברכות השחר אנו מתפללים - ''אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון'' - לומר לך, שמי שבא לידי ניסיון, סופו לבוא לידי ביזיון אם לא יעמוד בו.

והצדיקים הקדושים שבכל הדורות חששו ופחדו כל ימיהם וברחו מניסיונות כאלה, כמו יוסף הצדיק, שכאשר נתנסה עם אשת פוטיפר, מיד ''וינס ויצא החוצה''. וכן מובא ביורה דעה (סי' קנ), שמצוה להתרחק מדרך עבודה זרה ד' אמות. וכן צריך להרחיק משביל שיש בו חשש עבירה ותועבה, ח''ו.

עד שאמרו חז''ל (ב''ב נז: ) שאם יש דרך אחרת לעבור בה ועבר דווקא בשביל שיש בו חשש פריצות, אפילו אם עוצם עיניו מראות ברע, נקרא רשע (!), שלא היה לו לקרב למקום ההוא ולהביא עצמו לידי ניסיון.

כבר הזכרנו מה שביקש דוד המלך ע"ה מהקב''ה שינסהו ואומנם נתנסה ולא עמד בניסיון, כמבואר בסנהדרין (קז.) כי לצורך ההתמודדות עם האתגרים שהתורה הציבה, נתן לנו השם יתברך יכולת וסיוע לעמוד בניסיון

אבל אדם המזמין על עצמו אתגרים, שאינם מן התחום שבורא העולם ייעד לו להתנסות בהם, כשיבוא לידי ניסיון, הוא כמעט בלתי אפשרי שיוכל לעמוד בו, כי מלכתחילה לא קיבל את כל הכלים להתמודדות חדשה מעין זו, שהוא המציא ושהוא הזמין את עצמו להתמודד עמה.

כי לפעמים, מכוח תפילת האדם, מאפשר לו הקב''ה להתנסות בדברים שהוא מבקש. מסיבה זו, דוד המלך ע''ה שביקש ''בחנני'' וכו', קשה היה לו הניסיון ונכשל.

בזה מיושב נוסח התפילה בברכות השחר: ''ואל תביאני לידי חטא. ולא לידי עוון. ולא לידי ניסיון. '' וקשה, כי הרי עיקר תפקיד האדם בעולמו הוא לעמוד בניסיון. ויש לומר, שבתפילה זו אנו מבקשים שהקב''ה יצילנו מניסיונות מסוג זה שאנו מביאים על עצמנו, כגון: שמכניס את עצמו לחברה לא טובה, או שעובר במקום שיש בו חוסר צניעות וכד'

על זה אנו מתפללים: ''ולא לידי ניסיון'' - שהקב''ה יעזרנו שלא נגרום לעצמנו ניסיונות מיותרים.

ואף על פי שאמרו (בברכות לג: ) : ''הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'', כבר תירץ המהרש''א (בח''א ברכות יו''ד), שהמבקש רחמים על עצמו להינצל מיצה''ר, הרי הוא בכלל ''בא ליטהר מסייעין אותו'' (יומא לח: ) ויכול להתפלל כן. כי שערי תפלה לא ננעלו וכוח נתן ליראיו.

[מתוך "עבד השם", ספרו של הרב חיים רבי שליט"א]

@הולך בדרכך תודה ששאלת ו@לב טהור תודה שענית!

החכמתם אותי!

יש דרכים חיוביות להתעלות, גם בלי "נסיון". לוהסיף טוב בבחירה.

וממילא יש נסיונות שגרתיים שהחיים מזמנים, ואם האדם רגיל לעמוד בהם (תפילה בזמן וכד'), מתפלל שלא יהיה "נסיון" שיקשה על כך יותר.

אז האדם מצידו, מבקש שה' לא יביאנו לידי נסיון.

אם הקב"ה רוצה שיתעלה דווקא ע"י עמידתו בנסיון, יעשה זאת.

אנחנו מתפללים מצידנו.

את החשבון שלהן  שיעשו הן. לי אין שליטה עליהן (וגם לא אמורה). אני בוחר את הבחירות שלי.

ולא, אני לא הולכת עם כאלה

אבל באמת, לא לעניין להאשים אותן

חוטאת למטרת התורה.

עיקר הצניעות בלבוש הוא כדי לעדן את מראה גוף האדם , לגרום לחיים אציליים ועדינים יותר, ולהסתיר את הגוף מעיני רוב האנשים למעט בן הזוג.

ואין העיקר הוא: לא להכשיל. זה גישה בעייתית שרואה בראש ובראשונה את הגוף כגורם בעייתי, ולא כגורם קדוש שצריך לעדנו ולגלותו רק למי ששייך לראות את גילויו.

זה נראה לי ההבדל בין צניעות מוסלמית ליהודית. הצניעות המוסלמית אין עניינה לעדן את הגוף אלא שלא יפתה את הגברים.

הצניעות היהודית עניינה לעדן את הגוף ואת החיים הגשמיים

בספר "משחקת באש" - טובה מורדו, היא אומרת אותו דבר על ההבדל בין הגישה הנוצרית (והיא יודעת!)

לבין הגישה היהודית לגבי צניעות.... בכל זאת, אני חושבת שזה הולך ביחד: היופי והעידון והלא להכשיל.

לגבי "זו הבעיה שלך" - נכון שיש לאיש בחירה לא ל הסתכל אבל אנחנו - הבחירה שלנו היא לא לעשות

להם את הבחירה הזו לנסיון קשה...

לא טוב לך? תתמודד. אתה לא יכול להאשים את המין השני על הבעיות שלך. וזה לא רק כאן. זה נראה שיש לך ראייה שגויה על החיים.

אם הן עושות משהו לא בסדר זו בעיה שלהן. מה הקשר אליך?

ומה עם שמירת עיניים…? לא היית אמור לא להסתכל בכלל? כתוב בגמרא שגבר לא יכול להסתכל אפילו על בגד של אישה. לא רק עם אישה ברחוב. מה קרה לזה?

וכמו שאמרו פה עוד, הצניעות היא בשבילנו, הבנות. לא בשבילכם, הבנים. 

אשה. אסור לנעוץ בו מבטים בשביל יופיו או להנות מיופיו.

(למעט אשתו, אימו אחותו או ביתו).

אבל סתם להסתכל, או להביט בבגד בעת כשמשוחחים עם אשה מותר. אין עניין להסב מבט כשמדברים עם אשה

את התשובות שלך. מאוד....יהודיות. וגם צריך ללמוד ממך את לימוד הזכות

ועדינות התגובות. יישכויח!

אבל כשאישה הולכת לפניו והוא מסתכל לה על החצאית- זה לא צנוע, ומטריד גם.

ובכל אופן זה ממש לא היה העניין המרכזי בתגובה שכתבתי.

אף גבר לא יחליט בשבילי מה ללבוש, כולל בעלי. בטח שלא גבר זר.

אני עושה מה שמתאים לי, לפי מה שאני מאמינה שצריך. ואגב; אני לא הולכת עם שסע. וגם הולכת בלי מחשוף ועם שרוול ארוך. הנושא פה הוא לא כמה כל אחת ברמה האישית מקפידה, אלא על מה מקומו של כל אחד להעיר. 

"כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל בימים ההם נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. ולא ילמדו עוד איש את רעהו לאמר דעו את ה'. כי כולם ידעו אותי מגדולים ועד קטנם".

כאן זו מדינה יהודית, לא מוסלמית. לכן לא שייך לכפות על אנשים ללכת צנוע, אלא זה צריך לבוא מרצונם החפשי

תורניות.

"וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר־אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם" (ויקרא, כ', כ"ג)

לא אני המצאתי את זה..

לפחות לפי המנהג שאני הולכת לפיו.

ולכתוב לבנות הלכות צניעות זה לפעמים עוד פחות צנוע.

אומרים לך שהדרך שלך לא תגרום לבנות להתלבש יותר בצניעות, למה אתה ממשיך בכח?

היא אשה כשרה או לא?

הרי כתוב בתורה שכל שוסעת שסע, מפריסת פרסה ומעלת גרה היא כשרה

#סליחה😅

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.

והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..