איך אתם מתפללים?
כלומר, איך אתם אומרים לפני הקב"ה "ברוך אתה" כשאתם עסוקים כל הזמן (לפחות כך הייתם רוצים) בביטול? אם אתם חלק מהאתה, ואם האתה הוא הא"ס ב"ה הוא מבטל את הקיום שלכם כ'אני'? ואין 'אתה' בלי 'אני'!
וזו שאלה כללית על הביטול. כמעט ואין במקרא יחס של ביטול בין הקב"ה לבין ברואיו. יש אהבה, יש כעס (מצד הקב"ה) וכו'. המקרא מלא בהתרחשות בין הבורא לנבראים.
איך אפשר להיות אוהב ואיך אפשר להיות נאהב כשאין מושא ונושא לאהבה הזאת?
למה אתם כל כך לחוצים עם הביטול הזה?
ובכלל, גם כשיש יחס של ענווה כלפי מקום, מדובר על ענווה ושפלות, לא על אפסיות.
@חבדניקים
תודה
שיספקו או פחות. ) מקסימום נחפש עוד. תניא יש לי כמה ספרי הסבר עליהם בבית אז להציץ זה לא בעיא.
א. ב.אל דאגה עוד לא הגענו לדרגה זו. ג. עכשיו אני יכולה באמת לחפש תשובות לשאלה שלך.]
חחח