התחלץ גמילה..נשמח לעיצות.מנורה*
מה שקראתי פה פעם ומאוד עזר לי (לא זוכרת מי כתבה, לצערי...)בארץ אהבתי
1) הילד מזהה אחרי שהוא עשה
2) הילד מזהה תוך כדי שהוא עשה
3) הילד מזהה לפני שהוא עושה
יש ילדים שמצליחים לעבור חלק מהשלבים כשהם עוד עם טיטול ואז תהליך הגמילה עובר יחסית מהר ובקלות, אבל הרבה ילדים צריכים להרגיש ממש את הרטיבות של הפספוס בשביל ללמוד ולהרגיש ולעבור את השלבים האלו.
אנחנו בדיוק גמלנו את השני שלנו, וכמה ימים היו רק פספוסים, אבל יכולתי לראות איך בהתחלה הוא שם לב רק אחרי שפספס, וכבר מהיום השני או השלישי הוא היה מפספס כל פעם קצת ומנסה לעצור, ואז בשירותים לא יצא, אבל אחרי כמה דקות היה עוד פספוס קטן, וכן הלאה (זה השלב הכי לא נוח כי כל הבגדים נגמרים תוך רגע...) אבל זה בעצם אומר שעכשיו הוא בשלב השני שהוא מזהה תוך כדי שהוא עושה ולכן הוא מנסה לעצור. ואחרי עוד כמה ימים כבר עברנו לשלב הבא- ראיתי אותו מתעסק עם המקום רגע לפני שפספס (זה אומר שהוא זיהה שהולך לקרות שם משהו, גם אם לא ידע להגיד), אז אם הייתי מספיק ערנית והספקתי לקחת אותו לשירותים בזמן הוא היה מצליח לעשות בשירותים.
עכשיו אנחנו כמעט שבועיים אחרי שהתחלנו, בלי פספוסים כמעט בכלל, וכבר קרה כמה פעמים גם שהוא אמר לנו בעצמו (וכמובן שהרבה מההצלחות זה כי אני ראיתי שהוא עומד לעשות ולקחתי אותו, ויש גם הרבה בילוי בשירותים כי אני או הוא חשבנו שהוא צריך ולא באמת יצא לו..).
בכל מקרה, בשבוע הראשון זה עדיין סביר לגמרי שיהיו בעיקר פספוסים, וזה חלק חשוב מתהליך הלמידה.
בהצלחה!
מסכימה עם השלבים ומוסיפהנושבת באוויר!
הייתי ממליצה לשים לב טוב ואפילו להתייעץ אם המטפלת בפעוטון(אם הוא נמצא) ולבדוק האם הוא אכן מוכן לגמילה.
ישנם סימנים מובהקים והינה כמה מהם.
1. הילד אומר אחרי שהוא עושה . מאין בקשה שיחליפו לו כי זה לא נעים לו.
2. הילד מרגיש צורך בפרטיות בעת עשיית הצרכים והולך לצאת לעשות אותם.
הילד רוצה להוריד את הטיטול.
חשוב מאוד להתחיל לגמול שהילד בשל אחרת עלולים לסבול מתסכול של ההורים והילד ומתהליך גמילה ארוך ומפרך.
בהצלחה רבה !
ואם אנחנו כבר שבועיים וחצי תקועים והוא לא עובר לשלב השלישי?מעין אהבה
בטח שאומר כשמפספס
אבל לא מזהה לפני
אפילו לא פעם אחת
פספס כבר הרבה פעמים ולא מזהה
אם לא שולחים אותו אז יכל לפספס יום שלם
זה פשוט לא מתקדם
מה עושים?
הוא בן 3 עוד רגע..כברנגדולמעין אהבה
מחכים עוד שבוע שבועיים ברוגע - זה יגיעהסטורי
(אכן קצת בעייתי שלגנים הרשמיים לא כ"כ שייך להגיע לא גמול)
אבל את מצליחה לשים לב מתי הוא צריך?בארץ אהבתי
גם אצלנו עם הגדולה לקח תקופה לא קצרה עד שהיא יזמה בעצמה ללכת לשירותים (והיא גם היתה מסרבת לבוא כשאנחנו קראנו לה, היא העדיפה פשוט להתאפק שעות...).
אצל הקטן שגמלנו עכשיו זה לקח כמה ימים ממתי שאני יכולתי לזהות עליו עד שהוא התחיל להגיד בעצמו. אבל הגיוני שלילדים שונים זה קורה בקצב שונה...
אולי יכול לעזור לתמלל לו, כשאת רואה סימנים מוקדמים להגיד לו משהו כמו 'אני רואה שאתה צריך לשירותים. כשאתה מרגיש ככה אתה יכול להגיד לי אני צריך לשירותים. ככה נספיק ללכת לשירותים ותוכל להישאר נקי'.
וכמובן, הרבה סבלנות...
בהצלחה!
היו כמה פעמים ששם יד ואז זה בדיוק מה שאמרתימעין אהבה
ואז פספס
ולפעמים כן הלך ועשה
והסברתי לו שזה סימן שהוא צריך
ומשתדלת גם פחות להזכיר ויותר לומר לו שהוא יגיד לי בעצמו ולתת לו לנסות
אבל אין שינוי
וגם לרוס לא רואה סימנים מוקדמים
לצערי אני לא 24 שעות מסתכלת עליו כל דקה
ככה שאין לי תמיד יכולת לזהות
קיצר מצב קצת תקוע
אין התקדמות
אוי, נשמע מתיש...בארץ אהבתי
אבל אני מאמינה שבסוף הוא יקלוט, כמו כולם... (אצלנו זה היה מעבר די חד, היה כמעט שבוע שהיו רק פספוסים כל היום, אבל באמת ראיתי את המעבר בין שני השלבים הראשונים תוך כדי, ופתאום בשבת יום שלם הוא לא פספס. עדיין תמיד ביוזמתנו, אבל כבר היה ברור כל פעם לפני שהוא עשה, והוא הצליח להתאפק ולחכות, וגם לשחרר כשישב על הסיר/שירותים. בין השאר מאוד עזר שגם בעלי היה איתנו כל היום, כי זה גם עוד מישהו שיכול לעזור, וגם איכשהו איתו הוא יותר הסכים לשבת בשירותים ולחכות עד שיוצא).
הוא לא מפספס הרבה בממוצע גג פעם-פעמיים ביום. והיו ימים בלימעין אהבה
וגם ללכת לשרותים - לרוב צריך איזה תגמול..או לתזמן רגע לפני שרוצה ממני משהו-לאכול,לשתות,לשחק ואז זה כתנאי
או שמביאה עדש..
ורק לפעמים מסכים סתם ככה.לרוב לא(וניסינו שבוע שלם בלי תגמול והיה קשה ממש)
עם הבת שלי היינו תקופה ארוכה עם תגמוליםבארץ אהבתיאחרונה
אני באופן אישי לא רואה בזה בעיה אם זה עוזר לשיתוף פעולה (באופן כללי אני לא משתמשת הרבה בפרסים בחינוך הילדים, אבל ספציפית בנושא הזה אני לא רואה סיבה להימנע).
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות