כלום

החלטות קשות - צעירים מעל עשרים

(ביום שישי מישהו ביקש קישור)

גם טרולים הם אנשים, בסופו של דבר.

שבוע טוב!! - חכם הרזים

מדהים

dispatcherTimer.Interval = new TimeSpan(0, 0, 5);

שבוע טוב!! - חכם הרזים

הבלון שלך אגב, שורד עדיין ברום התקרה.

ואתמול הצטרף אליו חבר צעיר ורענן.

עכשיו הוא מרגיש חייב להמשיך להחזיק מעמד, ולו רק בשביל להוכיח כי קמטים דוקא מעידים על כח השרדות!

וואו! זה מיום חמישי שעבר..  

"ביסוד הכול צריכה לבוא ההסברה הכללית של ביטחון התשובה, ועוצם השלווה, ושמחת עוז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו, ולכוון עם זה לבאר איך שמחת-אמת זאת ונועם-זיו-קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית הנקנית בנפש מכל מיני ציורים של יראה תתאה. אדרבה, עוד הוא מרבה את הכוח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית, ועם זאת הגדולה העליונה של בהירות חסד אור קדמון ממלאת את כל חדרי הנשמה ביטחה עצומה..."

                                                                                                              (אגרות הראי"ה, אגרת שעח)

Schwartz/Reisman centre

דומה שאין לך מנהג שעם כל עתיקותו "זכה" לביקורת רבה- כמנהג הכפרות, ועדיין לא פסק מלהתקיים. המנהג כנראה בבלי במקורו נזכר כבר בתשו' למר ששנא גאון (שמו המלא: "משרשיא בר תחליפא" נפטר ב689 ומשם לגאונים נוספים כר' משה גאון ורב האי) והגאון מתאר בפירוט את אופן הביצוע: מניח התרנגול על ראש המתכפר ואומר זה תחת זה וזה חילוף זה ומצטט פסוקים...ועושה כסדר הזה ז' פעמים ואח"כ אומר זה יצא למיתה תחת זה, תכנס אתה פלוני בן פלוני לחיים ולא תמות ועושה כסדר הזה ג' פעמים וסומך ידו עליו ושוחטו לאלתר, תבנית תכף לסמיכה שחיטה. ובאר הגאון ששמענו מחכמים ראשונים שאע"פ שיש מי שעושה תמורה בבהמה שדמיה יקרים, ועיקר מבעלי קרנות- דמות אילו של יצחק- הרי שתרנגול מובחר ביותר שנקרא "גבר" ויבוא גבר ויכפר על גבר. "ואת בשר העוף משלחין למי שאין נכון לו שנאמר "וצדקה תציל ממות" (כלבו).

רבים הזכירו מנהג זה כנוהג פשוט ומקובל וכך בס' האורה מדבי רש"י ובאבודרהם ובטור. וכבר מצא לו הגר"א מקור תלמודי בדברי רש"י לעציץ נקוב הנקרא בתלמוד שבת פא,ב פרפיסא שכ"כ רש"י שם: ובפירוש הגאונים מצאתי, שעושין חותלות מכפות תמרים וממלאים אותם עפר וזבל בהמה. ובעשרים או חמישה עשר יום לפני ר"ה כל אחד ואחד עושים לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעים לתוכו פול המצרי או קטנית וקוראים לו "פרפיסא" וצומח, ובערב ר"ה נוטל כל אחד את שלו ומחזירו סביבות ראשו שבע פעמים ואומר: זה תחתי וזה חליפתי וזה תמורתי ומשליכו לנהר". וגם מהר"י קאפח בהליכות תימן עמ' 33 הביא מקור זה להראות עתיקותו שלמנהג שלפנים עשו כן בעציצים קודם שנהגו בבע"ח, אף כי לא נהגו בו בתימן. לצדו התפתח מנהג בני ריינוס(גרמניה) לתת מעות לעני שכן העני התלונן "זה השליך עוונתיו על תרנגול זה ונבזה אני לו ששלחו אלי?!"(ס' מהרי"ל) גם האר"י הוסיף פרטי הלכה למנהג והבן איש חי תיאר שלמעלה משלשים שוחטים משוטטים בבגדד כל הלילה ועדיין אינם מספיקים לגמור מלאכתם. 
ופלא שעל מנהג כה רווח בספרות הראשונים כתב מרן השו"ע כמופיע בדפוס ראשון בכותר לסימן תרה: "מנהג הכפרות בערב יום הכפורים- מנהג שטות הוא" ואין פלא מדוע השמיטו המדפיסים כותרת זו במהדורות הבאות לשו"ע. מכ"מ בגוף ההלכות כתב מרן ש"יש למנוע המנהג".

לעומתו כתב הרמ"א "ואין לשנות- כי מנהג ותיקין הוא" ואף הוסיף פרטים רבים כהנוהג לזרוק בני המעיים על הגג או בחצר, לסמל ההתרחקות מן הגזל, שכן בני המעיים הראשונים ליהנות מהגזל. מדוע התנגד מרן? שכן הרשב"א ביטל מנהג זה בברצלונה: "וחותכים ראשו ותולים הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים. והבלים הרבה שנראו בעיני כדרכי האמורי ודחקתי על זה הרבה. ובחסד עליון נשמעו דברי ולא נשאר מכל זה ומכיוצא באלו בעירנו מאומה" ושם בהמשך כתב שמכ"מ אין חשש לקרבן חוץ בזה (ודלא כט"ז שכתב שלא לסמוך על העוף כי אם בפסח אסרו לומר" זה בשר הפסח" כ"ש כאן) עוד הביא בב"י: "וכתוב בארחות חיים שהרמב"ן אוסרו משום דרכי האמורי"(ומקור נוסף לדעת הרמב"ן אין לנו)

ביקורת זו קשה לאור האשרור הברור למנהג זה ע"י גדולי הראשונים, ובצדק העירו שנוהגים מוזרים ומקומיים שנסרכו למנהג הכפרות גרמו לרשב"א להתבטא כך.
ואע"פ שזהו מנהג פשוט בכל ערי מרוקו קרא ר' יוסף משאש בסגנונו הקולח כדרכו (מים חיים א, רנד) לבטל המנהג במקומו שכן: 
א. כמעט ואין סיפק ביד השוחטים לשחוט כראוי ללא חשש נבלה, מחמת הדרישה המרובה והדוחק העצום 
ב. בעבר היו נותנים הכפרות לעניים והיום הבעלים אוכלים את התרנגול וזה חוכא. 
ג. בגין המנהג מחיר התרנגולים עולה פלאים ופעמים שהעניים צורכים תרנגולים שבורים שהן טריפה. 
ד. כבר לא מכוונים בשעת השחיטה: "וכמה הדיוטות חושבים בדמיונם הכוזב שנשאו התרנגולים עליהם את כל עונותם ואינם צריכים עוד לא תשובה ולא הכנעה. גם ממלאים בטנם מבשרם, א"כ עיקר טעמו של המנהג אבד מן העולם ולא נשאר כ"א הקליפה.."
ה. עמא דארעא קונים התרנגולים גם בשבתות ומחללים שבת בפרהסיה.

לעומתו הרב עובדיה ביחווה דעת ב,עא ובילקו"י צדד במנהג והוסיף ש"רבים נדחקים ומצטופפים אצלם לשחוט כפרותיהם, והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם- רבו התקלות והמכשולות בשחיטת העופות ולכן כתב עצות למנוע פגימת הסכין וחשש שחיטת נבלות. ושמשום כך יש להקדים השחיטה בכמה ימים וכפי שהעירו אחרונים ביניהם המ"ב וערוה"ש. 
וכתב שם שהעיקר שהמנהג יעורר האדם לחזור בתשובה כדברי מהרי"ו תלמיד המהרי"ל: "שיחשוב בלבו שכל מה שנעשה בעוף שהוא דוגמת ארבע מיתות בי"ד- היה ראוי לעשות בו, כי בעת שהשוחט אוחז הסימנים בצואר העוף הוא דוגמת חנק, וכששוחטו- הוא הרג, וכשמשליכו וחובטו בקרקע- הוא סקילה, ומהבהבו באור- הוא מעין שריפה".

הרב א' זיני כתב בחריפות נגד המזלזלים במנהג ותיקין זה ממחוזות האקדמיה ושאדרבה החכמים הראשונים בחרו בתרנגול שאינו ראוי להקרבה דווקא בגלל הדמיון הרב- החיובי והרצוי- בין מנהג הכפרות לעולם הקרבנות להזכיר לנו הקרבן המכפר. כאמור בני תימן לא נהגו במנהג הכפרות גם השת"ז השמיט הגהת הרמ"א, וכ"כ בסערת תימן עמ' קכא שבכל גלילות תימן לא נשמע כן. ובעריכת השולחן העיר נכדו ר"ש קרח שמרן קראו "שטות" בלבד משום שההמוניים ראו בו כפרה- "ואם שבים בלב שלם א"צ לטובותיו של תורנגול ואם ביד עוד דבק מאום- גם תורנגול לא יציל".

ידועה ביקורתו של ר"ח דוד הלוי: "שהשחיטה בערב יוה"כ היא רבה ועצומה ואוכלים ממנה עד חג הסוכות..ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים ללא כל צורך (לדעתו בכל שחיטה יש צער בע"ח רק שהתורה התירתו) ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים(עשה לך רב ג,כ) והליץ למי שחפץ לקיים המנהג לעשות פדיון על הראש במעות כדברי החיי אדם, וכבר הקשו על דבריו. 
אלא שאולי במציאות הנוכחית שלא נשחט העוף ולא ניתן לעניים והוא כחוש וחלוש דחוס בכלוב במעט מזון שעות רבות יש לשקול העניין מחדש.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.