מחר ניסע לשם. וגם היא תבוא
ויהיה כיף. ישמצב קצת משעמם אבל בהחלט יכול להיות כיף. מלא זמן לא הייתי אצלם.
ולא נסעתי
אבל לא נורא. יקרה בעזרת השם יתברך.
ואני צריכה לצאת עוד חמש דקות. ונשמע שירים ויהיה טוב בעזרת השם יתברך. טאטע תעזור שלא יכאב מדי.
והיה היום מצחיק ממש.
ושיחקתי איתה שעות במלא משחקים של ילדים קטנים והיה כיף. היא מתוקה. תמימה וטהורה כזו. וחסרת טאקט בעליל אבל אני סולחת לה.
הי, היה טוב.
תמיד טוב.
תמיד יהיה טוב.
תודה לך אבא.
בסוף היא לא באה.. לא נורא.
ניסע ויהיה טוב. ברור שיהיה טוב! אין שאלה.
היום היה די ריק, אבל שמח.
אני עייפה.
מחר צריך לקום ב7. כמה זמן לא עשיתי את זה. הצילו. אז צריך לנסות לישון מוקדם.
ממ נלך להתקלח ולמיטה? ננסה.
עשר. בחוץ עוד יש רעש של צהריים. יישוב, מה נעשה. נקווה להירדם באמת
אני באמת עייפה.
טוב.
תודה אבא על היום.
תודה על הכל.
באמת הכל.
אולי אני אנטוש את פה.
(הלוואי בתכלס.)
אוקיי.
שונאת זיינוקיות. באופי.
אני צריכה לישון.
אני צריכה לעוף מפה.
אני צריכה גם לנטוש את פה. אולי. המצב פה ביש.
לילה טוב?
כתבתי נקודות טובות. ואיכשהו זה פשוט לא שימח אותי אפילו קצת.
תמיד זה כן. מה קרה עכשיו?
וזה לא שקרה משהו.
לא קרה כלום.
באמת.
אבל...
סתם.
אדישות. איך היא קראה לזה? ריחוף ניתוק מהעולם. משהו כזה. מן אדישות כזו, שלא מוסברת לאף אחד.
ואני צריכה לישון אבל ידוע כבר שאני לא אירדם.
אולי אני אכתוב.
כן. זה רעיון טוב.
אני אעשה לי משימת כתיבה.
אולי ישמח אותי.
על מה אני אכתוב?
נראה.
נחשוב.
אוי טאטע תעזור.
אני רוצה שיהיה טוב.
אני רוצה לעשות טוב.
בשביל זה אני צריכה כח ושמחה.
אני צריכה אש.
הלוואי שהייתה לי איזו אש.
אפילו קטנה כזו, להבה קטנטונת.
נר שנותן משלו ואינו חסר.
אוי, הלוואי.
לילה טוב. (!)
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
