הבטא- תקין, הפרוגסטרון נראה לי נמוך.

תפני לרופא, שאולי יתנו לך תמיכה של פרוגסטרון.

אבל פרולקטין זה הורמון החלב לא נראה לי שאמור להיות גבוה בתחילת הריון רק בהמשך

זו בדיקה שרלונטית למי שמנסה להכנס להריון כי פרולקטין גבוה יכל להיות הסיבה

בחנויות חרדיות מלא בגדים שלא צריך תוספות בכלל...

ומבדים נוחים

שזה שני דברים שאפשר למצוא בד"כ

ואז לוקחת לתופרת שתסגור בצוואר...

או קונה בשיין, יש שם שמלות ממש צנועות

וגרבי ניילון דקות, זה הכי פחות חם (למרות שפחות מ60-70 דנייר נקרע בשניות)

אשרייך צדיקה!!

אני מעדיפה סרפן וחולצת בסיס מבד נעים, מרגיש לי הכי מאוורר ככה. ומעדיפה סרפן ארוך, כדי שאוכל לגרוב גרביים קצרים יחסית (אני משתדלת שהרגל תהיה מכוסה תמיד).

וכשחוזרת מבחוץ בדרך כלל מחליפה בגדים

(בקשר לפסקי הלכה שאומרים אחרת - נראה לי שנכון לדבוק באותו רב/סגנון פסיקה בכל ההלכות, ולא לשנות פסיקה כשזה מגיע לנושא הצניעות...)

יש בגדים שאפשר להוסיף להם סיכה שנראית כמו כפתור, וזה סוגר. ראיתי חברה שקנתה בכמה גרושים בשיין, נראה ממש מתאים ומסתדר עם הבגד, היא אמרה שאפילו לא מורידה את הסיכה בכביסה, פשוט נשאר שם תפוס בבגד.  

זה לא כזה בעיה ( בהנחה שאת מתחברת לסגנון) כי יש חצאיות מבד ממש מאוורר ואז לא צריך גרביים ( אם את לא מקפידה שכף הרגל תהיה מכוסה)

פתח צוואר קצת יותר קשה למצוא אבל כן יש.

ואולי דווקא יותר בחנויות כלליות כאלה מאשר אצל מעצבות

לא צריך מאמץ בכלל

החולצה מגיעה לאן שצריך

גם החצאית

שום השלמה

החום הזה. ממש..

אני תמיד שמה גרביונים שלמים

לגבי חולצות - אני שמה חולצות קלילות מכותנה שהן רחבות . יש כאלה שלא צריך איתן

תסתכלי באתרים כמו c style ודומיהם

אני באופן אישי קונה הרבה בשיין

ואני כן שמה משו מתחת האמת הרבה פעמים אבל בגלל שאני אוהבת חולצות בסגנון מסוים שהוא יותר רחב ויותר פתוח, אז גופיית בסיס מתחת זורם לי באופן אישי

עם השלמות

שונאת את עצמי

מקללת את עצמי שיצאתי בגלל החוצה

ובכל פעם אומרת שזו הפעם האחרונה שאני מתלבשת ככה

לא קרה

חצאית ארוכה זה די אורירי במיוחד אם זה לא סאטן

חולצה אני קונה פשוטות תכותנה הדקות עם שרוול ארוך זה ממש יפה (לא צמוד קצת אוברסייז כזה) או טטרה

אם צריך טיםה יותר כיסוי מרפק אני שמה שרוולון

סגירת פתח צוואר עם סיכת ביטחון מהצד הפנימי ככה שלא רואים

וזהו

כולי צמרמורות

אני רוצה לתת לך את גביע העולם

איזה גיבורה שאת

כשקראתי על האחות שקיבלה אותך רציתי לבעוט במשהו

אוף איזה עצבים

ואז טלטלות

וטוויסטים

חתיכת סיפור יש לך

בה שיצאתם מזה בשלום

🩷

הןדו לה'  שהיה לך כזה שליח טוב.

החלמה מהירה וטובה

הרבה הרבה נחת!! 

ליבי עלייך שהיית שם לבד רק, נשמע לא פשוט…

וברוך ה' ששם שליח טוב בדרך שלקח אותך ברצינות

החלמה מהירה, גופנית ונפשית💖💖

גרמת לי לבכות (הורמונלית וזה).

תקשיבי חוויה ממש מלחיצה.

הכי חשוב ששניכם בסדר ב''ה.

אבל ממש ממליצה לך לעשות איזה עיבוד רגשי לאירוע הזה.

כל הכבוד לך שהלכת.

האחות היתה מתנשאת להחריד ומזל שלרופא היו חושים טובים. מה זה אין רופא לניתוח? הזוי משהו.

חיבוק גדול לך!! התאוששות מהירה ונחת מהמתוק!

אמאלה איזה סיפוררר

ותודה להשם שהיו שם שליחים טובים

מזל טוב והחלמה קלה

ממש שרשרת של ניסים! מרגש ממש

תודה ששיתפת אותנו

אני עם פה פעור

מטורףף

מלא מזל טוב

התאוששות קלה בגוף ונפש!

קראתי כמה פעמים בנשימה עצורה.

איזה ניסים! חסדי ד'

מקווה שהתאוששת ואת מרגישה יותר טוב גם את וגם הקטני.

עברת את זה כמו גיבורה. ברוך ה' שאתם בסדר.

אני חושבת שזה חשוב מאוד לשתף גם סיפור כזה כדי שנזכור שאנחנו בידי ה' ...

הרבה מזל טוב! בריאות ונחת

נס נס נס נס נס נס

מרגש ןמצמרררר

חיבוק ענקקקקקק

בע"ה שיהיה לכולכם מלא בריאות

מזל טוב!!!!!

הרבה כוחות ובעז"ה שתתאוששי בקלות.

איזה סיעתא דשמייא בכל רגע ורגע הייתה לך שם

וב"ה שאתם בריאים

שמחה שהיתה לי הזכות לדרבן אותך......

תבשרי לנו רק בשורות טובות

ותגדלו אותו ואת שאר ילדכם בנחת, בבריאות ובשמחה

ריגשת ממש!

המון מזל טוב ורק נחת!!

כמה ניסים, הכל מלמעלה
קראתי מההתחלה במתח רב, בד"כ אין לי סבלנות לסיפורי לידה.
אבל פה לא יכלתי להפסיק.
לא מבינה איך התינוק התהפת לרוחב, אם היה ראש?
כי זה שלב שהם כבר לא מתהפכים לא?
וטוב שהלכת להיבדק בבית חולים, ולא בקופת חולים.
ממש ניסי ניסים.

אבל יש עוברים אקרובטיים במיוחד (כנראה כי יש ריבוי מי שפיר), שמתהפכים עד הרגע האחרון...

(לי הייתה מתוקה גמישה כזו, שעשתה הרבה סלטות בסוף ההיריון. הלידה הסתיימה בקיסרי בגלל זה... בכל אופן, זה היה נס, כי בגלל כל ההתהפכויות נוצר לה קשר בחבל הטבור, ולידה רגילה מסוכנת במצב כזה)

מזל טוב והתאוששות קלה🧡

חיבוק גדול אלופה!

ואת אלופה ומדהימה ששרדת את כל הלחץ הזה לבדך.. וואו. מלכה

התאוששות קלה ומהירה עד כמה שאפשר♥️

זה מאורע משמח

חלק מההתבגרות

אפשר לחגוג את המאורע

כמו שחוגגים נפילת שיניים בגיל 6 (תכלס זה די מפחיד)

ללכת לבחור

לתת עטוף יפה עם כרטיס ברכה

העיקר לא להסריח, זאת בקשה אישית ממני🙏

אני לא חושבת שזה עניין של גיל

אם מזיעים כדאי להשתמש בדאודורנט

למה היא צריכה לסבול אם היא קטנה?

רק כשכיבסתי לה את הבגדים שמתי לב.

לא יודעת, גם לא כ"כ בריא, לכן באינסטינקט מעדיפה לדחות... 

לפעמים זה יכול להיות חד פעמי בגלל עייפות, תזונה ספציפית, או אפילו מחלה

אם נראה לך שביום יום היא בסדר, אז גם אני הייתי דוחה

אבל כן מתחילה שיח שיבוא יום וכו'

שצריך לחכות עד שאת תריחי

מספיק שהיא מריחה

אולי תשאלי אותה ותציעי לה שאם זה מפריע לה שתשתמש

כשהייתי ילדה הסרחתי הרבה זמן עד שקנו לי

והתפדחתי לבקש בעצמי

יש לי אחות שלא הייתה מבינה מה אני רוצה ממנה כשהייתי שולחת אותה לשים דאודורנט....(והיא בהחלט הייתה צריכה..)

אם כבר מריחים בבגדים, ואנחנו בתחילת הקיץ,

זה יגיע מהר לריח שהסביבה מריחה.

לפעמים לוקח זמן להטמיע הרגלים וכדאי שתתחיל להתרגל.

אולי זה לא בהול לקנות מחר, את יכולה לבדוק מה האופציות ומה מדבר אלייך.

אני לביתי קניתי את הדאודורנט של אלוורה שזה יותר עדין וב"ה מונע לה ריח (שנגיד לגדולות הוא לא מונע.)

למיכל סבון טבעי יש דאודורנט לילדים אולי תבדקי אותו

יש גם את ערוגות ובטח בחנויות טבע יש מבחר

טבעיים. וראיתי שגם ל dove יש עכשיו דאודורנטים של 0% אלומיניום או משהו כזה( שזה גם בתכל'ס לא עובד כל כך טוב 🫣)

נראה לי שעדיף שזה יבוא ממך.

אני קניתי לבת שלי שבכיתה ג', יותר בשביל ההרגל ובגגלל שהיא מגלה עניין בטיפוח עצמי ואני רוצה לעודד את זה. אין עדיין צורך אמיתי. אבל אני רוצה למקם את עצמי ככה שאני אהיה זו שאכיר לה את הדברים ושהיא תרגיש בנוח להתייעץ איתי, וגם תתרגל לרעיון שכשגדלים יש לזיעה ריח פחות נעים ושמים דאודורנט.

אגב היא כבר סיפרה לי שאחרי שיעורי ספורט הכיתה מסריחה ושבאמת כדאי שישימו דאודורנט. אבל למרות זאת לא נראה לי שהיא מקפידה כרגע לשים כל יום 😅 כאמור כרגע אין לה עדיין ריח. 

בגיל 9 כבר התחילו להסריח, קניתי להם כמה סוגים שיוכלו תשים איזה ריח וסוג שיותר נעים להם.

כן מזכירה להם כל בוקר דאודורנט. כמו צחצוח שיניים וסנדלים גם דאודורנט..

שלא יסריחו. זה לא נעים להם ולא לסביבה

בטח לילדים..

ממליצה לנסות לקנות משו יחסית טבעי או בלי אלומיניום

או להכין מסןדה לשתיה

וביי. חייב את הרגילים.

ניסיתי גם בעצמי לעבור לבריא, אותו כנ''ל, לא באמת עובד. באסה. 

תדברי איתה בנחת על זה וכו... תצאו לקנות יחד.
היא תגלה את זה לבד במוקדם או במאוחר, דרך עצמה או דרך הסביבה...
עדיף שאת הראשונה לומר לה בעדינות, וכמובן דאודורנט.
אציין, שלבת שלי בגל הזה קניתי דאודורנט של אלוורה, של החברה הזו, פחות חומרים, יותר עדין. וזה מונע לה מצויין

התבגרות בגוף
החזה ממש גדל לה, הכי גבוהה בכיתה, ריח זעה חזק כמובן (יש לה דאודורנט טבעי וגוזיות)
בגלל שכאב לה איפה שצומח... נלחצתי ולקחתי לרופא, שהפנה לאנדוקרינולוג.
מישהי התנסתה בזה?
האנדו הסביר שהיא מתפתחת מוקדם מהרגיל... מבחינתי היא ילדה. והוא אומר שהיא יכולה לקבל גם מחזור בקרוב וזה ממש מלחיץ אותי.
שלח לבדיקות דם,צילום כף יד ועוד כמה מחכה לתור חוזר אצלו.
היא יכולה לקבל מחזור בגיל כזה?
זה נורא נכון?
מצד שני אמר שיש זריקות של הנורמונים לעצור את ההתפתחות, זה לא מסוכן?

שככה מלחיץ אותך, מה נסגר.

אצל בנות גיל ההתבגרות מוגדר בגיל 8, ככה שהיא כבר בטווח ולכן בגיל הזה לא עוצרים את ההתפתחות בגדול.

גם הסיבה שמעכבים התפתחות מינית זה כדי לאפשר ליחד להמשיך לגדול (לכן צילום כף יד) כי אחרי קבלת מחזור כבר פחות גובהים.

אם היא מתפתחת באופן פרופורציונאלי זה תקין לגמרי.

לפעמים הגיל הוא רק מספר 🤭

וכן זה גם טבעי שיש כאב באיזור הפטמות בשלב של הנצת שדיים.

לגבי קבלת מחזור בד"כ מקבלים כשנה- שנתיים אחרי תחילת ההנצה.

אז השאלה מתי היא התחילה. גן משנה בת כמה היא בדיוק.

נניח היא כבר 9.5 ותקבל עוד שנה,

10.5 זה ממש גיל הגיוני כבר. אם כי יכול להיות שהיא לא תקבל לפני גיל 11.

את בטוחה שאת מצטטת את האנדו במדויק? למה הכוונה מוקדם מהרגיל? מוקדם מהטווח התקין? זה פשוט לא נכון. אז מה בדיוק הוא התכוון שזה מוקדם אבל בתוך הטווח? אוקי נכון, אבל זה לא אומר שזה לא טוב, לכל טווח יש קצוות לא כולם צריכים להיות בול על הממוצע.

אולי נתת לו נתונים על תחילת ההתפתחות שמתייחס לגילאים מוקדמים יותר? משהו לא מובן.

בכל אופן נשמע שמשפט המפתח שמבחינתך היא ילדה.

אולי אם תקבלי שהיא מתחילה להיות נערה בגיל 9, הכל יסתדר מבחינת החששות.

אבל הבת שלי בת 8.5 מסיימת ג', הכיתה שלה לגמרי באותו שלב.

יש לה חברות עם גוזיות. גם זוכרת מהגדולה שלי.

יש שמתחילות בג' יש שמתחילות בד'. זה לא נדיר בכלל.

קיבלתי ווסת בגיל 9.5 כשהייתי בכיתה ד'.

זה ממש לא היה נורא, אמא שלי הסבירה לי לפני כשראתה עלי סימני התפתחות. מהרגע הראשון הסתדרתי עם זה מצוין (ולא הגביל אותי בשום פעילות בתור ילדה).

בכל מקרה חיבוק גדול וגם אם היא תקבל בגיל כזה לגמרי אפשרי להסתדר עם זה❤️

בעיקר חומרי גלם ליצירות

מספריים לכולם

מהדקים

ודבק סלוטייפ

יכול להעסיק אותם שעות

מתכננת להזמין את אחיות שלי, שכל אחת תבוא לשהות יום יומיים

מתחילה לחשוב על סדר יום שאני הולכת לתלות בגדול

אני עובדת מהבית, והחופש לא ארוך כל כך כי יש קיטנות.

אבל יש לכן רעיונות למה אפשר לעשות בחודש שכן חופש?

עצה ראשונה ממני

לא לתכנן פתרונות לכל החופש מראש, כי זה נראה הר בלתי עביר

אני סיכמתי עם בעלי שמתכננים פתרון כל יום ליומיים שלוש הבאים.

אני באופן אישי יכולה אומנם לעבוד מהבית אבל לדעתי זה לא אפשרי עם ילדים קטנים ברקע

וכנראה שהרבה ימים ניקח חופשים על חשבוננו חלק אני וחלק בעלי (בגדול אנחנו מתכננים לחודש הזה שתהיה רק משכורת אחת במקום שתיים).

חלק מהזמן כנראה גיסתי הצעירה תבוא אלינו 

מקווה שחלק מהימים המשפחה תסכים לשמור עליהם.

מבחינת תעסוקה לא חשבתי על זה

אולי נקנה בריכה נמוכה למרפסת

וגם להזמין חברים או בני דודים, יותר קל להעסיק חבורה מאשר שניים לבד.

באמת חבר זה רעיון. שלא יהיו לבד.
אולי אקבע מראש עם אחת האמהות שנעשה כל יום אצל אחת ממנו, ואז יהיה לנו יום שקט יום לא.
והקטנה שלי פחות מפריעה לי וגם ישנה חצי צהריים.

אני אין לי חופשים ובעלי עצמאי גם ככה.
אבל הוא כן חייב להספיק דברים ולא יכול לקחת חופש מלא.

מנסה לחשוב איך אפשר לחלק נכון את הימים או את מי עובד ומי לא.

אולי שאני אתחיל ממש מוקדם בבוקר ואז אתפנה באמת לשעות של באמצע?

לא ידעת אם אפשרי. וואי

יוצאת איתם בעיקר אחהצ ערב כי חםם מאוד

פעם בשבוע לפחות יום חופש מהבוקר, בעלי איתם בזמן שלא (עובד הרבה מהבית)

בזמן שאנחנו בבית - יצירות צביעות בצק פליימוביל וזמן חופשי לשיעמום כמובן🤭

קצת זמן עם סבא וסבתא

מאלתרים מה שיש

מנסה לחשוב אם יש יותר איך לייעל את זה כדי לא להתחרפן.

נורא קשה לעבוד כשהם סביבי ואני מתחזקת אותם ביצירות וכל זה.

הכיוון שאני חושבת עליו זה אם יש איך לשנות שעות או איכשהו שלא יצא שאני יושבת לעבוד והם סביבי. אולי רק חלק אפילו. לא מצליחה לסדר איך אפשר.

כי הפעילות שלנו היא יוצר בערבממילא בגלל החום, אז אני מתחילה לעבוד מוקדם ועד שהם קמים כבר חצי יום עבודה מאחוריי

בד"כ עד 13:00 אבל זה גם משהו.

המעונות גם אמורים לפעול חלקית באוגוסט.

בשאר הזמן:

לוקחים חופש

הבעל לוקח חופש

קצת סבא/ סבתא/ דודים אם אפשר..

פעילויות במתנס

בייביסיטר

ובסוף חופשה משפחתית מתישהו..

אבל זו רק התארגנות ראשונית...

אצלנו היציאה לחופש היא בהדרגה:

הבכורה כבר בחופש (אבל אני לא אמורה לדאוג לה, כמובן)

שלושה בנים ושתי בנות יוצאים בראשון ביולי - שניים מהם נרשמו למעין קייטנת לימוד (בעצם אני לא בטוחה מתי הראשון מביניהם יוצא לחופש אבל הוא גם יעסיק את עצמו בלימוד עצמי). לבנות אני צריכה לדאוג לתעסוקה (מתכננת להכין איתן קייטנה עצמית לפי נושא כלשהו).

הקטנה יוצאת לחופש בעשרים ביולי - שיהיה לי בהצלחה🥴

עוד בן יוצא לחופש קרוב לתשעה באב.

והילדונת בקייטנה עד שלב די מאוחר (אבל בלי צהרון).

עד תשעה באב אנחנו לא עושים תוכניות מיוחדות (בעלי עדיין לומד, וגם לא מתאים לעשות ממש פעילויות).

אחר כך אנחנו מכינים לוח חופש, ולפני כן יושבים בישביה משפחתית מיוחדת כדי לזרוק רעיונות לפעילויות. ואז אנחנו משבצים את הפעילויות הריאליות בלוח החופש, ויוצאים לדרך...

אני עובדת תוך כדי, אבל משתדלת לא לקחת פרויקטים חדשים. את מה שכן - עובדת בין לבין/בלילות... (ב"ה יש לי מחשב נייד, אז יכולה לעבוד בכל מקום בעיקרון)

משתדלים לעשות לפחות פעילות יציאה אחת לכל המשפחה ועוד פעילות יציאה לקטנים ופעילות יציאה לגדולים. עושים גם יום בנים/יום בנות, אבל זה לא בהכרח כולל יציאה של ממש (בתשלום).

מלבד זה פעילויות מיוחדות בבית - ימי נגרות, יום בית מלון, יום משחקייה בבית... לפעמים גם סתם יציאה לפארק רחוק.

צריך להבין שגוף במשקל עודף לא מתפקד כמו גוף במשקל נמוך. לצערנו כן? גמני באותה סירה של משקל מאתגר

קודם כל קצב שריפת הקלוריות במנוחה שונה, ההתנהלות ההורמונלית שונה ומשנה, וגם כנו שאמרת צריך לשנות הרגלים

ממה שאני יודעת בירידה במשקל זה 80 אחוז תזונה ו20 אחוז פעילות גופנית. אני הצלחתי לרדת גם בלי שום ספורט. לגמרי בלי.

קודם כל לדעתי לאהוב את עצמך

מתוך האהבה לעצמך, תגיע ההבנה שגם עכשיו את יפה. גם ולמרות השינוי שאת רוצה.

דבר שני יש היום תכניות ליווי טובות

דבר שלישי - כן, צריך התמדה ולהיות דבקה במטרה. אבל לא ליפול מהרגליים מכל סטייה.  וכן, צריך גרעון קלורי ואיזון הורמונלי. את עדיין מניקה? כי זה ממש יכול להשפיע

ואת זה משיגים באמצעות תזונה, פעילות גופנית אם אפשר, ושינה טובה.

עדיין מניקה

כבר חמש שנים רצוף

מה אפשר לעשות בשביל זה? לא רוצה להפסיק להניק

להיות יותר בתנועה (לא חייב מכון כושר) ולשים לב לשינה

כלומר כל מה שאת לא יכולה לשנות כמו הנקה - זה מה שיש. תנסי את הדברים האחרים ותראי. זה מסע לטווח רחוק קחי בחשבון

ושוב - תאהבי את עצמך גם כך. יש מלא חנויות לקנות בהן אפילו לא רק בארץ והמידות בארץ קטנות ממש בחלק מהחנויות שתדעי. אני בחנות מסוימת s ובאחרת xl צמוד ממש🤦 זה לא מדד בכלל. חפשי חנויות שיתאימו לך.

וממש בשמחה♥️

מנסה יותר לשים לב מה אני מכניסה לפה

קשה לאהוב את עצמי ככה, כל כך שונה ממה שהייתי ומרגישה כבדה יותר

מה הכוונה לטווח רחוק? כי גם אחרי כחודש שמנסה קצת יותר להקפיד לא ממש ראיתי שינוי

שלא לנסות קצת להקפיד אם את רוצה לרדת כי זה מה שמכניס למעגל של ייאוש. וגורר גם אכילה רגשית. התחושה שאנחנו מתאמצים אבל בפועל אוכלים את אותה כמות שוקולד ועוגיות ולא משנים באופן מהותי באמת, רק הוספנו סלט ליד הפסטה בארוחה נניח. (לא אומרת שזה מה שאת עושה, זו רק דוגמה כי לא פירטת.  אל תקראי את זה שלא בטוב כן? זו תובנה שלי אחרי כמה שנים של נסיונות וכמובן אם לא מתאים אז אל תקחי )

אם את רוצה לראות שינוי ותוצאות את צריכה תכנית מסודרת (לא חייב בתשלום, אחי ירד בהתייעצות עם הגיפיטי 17 קג)  שתתאים לאורח חייך ותהיה ישימה לאורך זמן.

ולא צריך לוותר על השוקולד ממקום של "באסה והקרבה" . ברגע שאוכלים יותר חלבונים ושותים יותר מים וישנים טוב, הדחף למתוק יורד מנסיוני המון. ולא חייב לוותר עליו לגמרי אפילו.

אבל לנסות בקטנה מה שנקרא זה מתכון לייאוש בעיניי

אם לא רלוונטי זרקי לפח כמובן, כוונתי טובה

אבל כן יכולה להגיד לך -

תהיי בחמלה לגוף שלך.

לדבר המדהים הזה שמביא חיים לעולם

ומזין ילדים אחר כך במשך תקופה ארוכה

זה מדהים ברמות, והגוף שלך מופלא!!

ואז מה שאת לא נכנסת בבגדים כמו של פעם..

זה שמישהו קבע כללים והם לא מתכתבים עם האמהות שלך (ועוד הרבה דברים אחרים..) לא צריך לקבוע לך את היחס ואהבה שלך לעצמך.

ובאופן פרקטי רגע -

תחשבי איזה מישור קל לך יותר.. או שניהם.

להשקיע בליווי של סטיילינג שילמד אותך להתלבש מחמיא בהתאם לשינויים שהגוף שלך עובר, ללמוד להתחבר ולאהוב את הטוב שאת.

או ללכת לתוכנית ליווי שתעזור לך לרדת במשקל ולחזור לעצמך.. מה שאני יכולה להגיד לך, בניגוד למישהי שמנה תמיד, זה שיותר קל להכנס לתזונה מאוזנת ולרדת במשקל. אני גם שמנה וגם אוכלת מאוזן יחסית אז כדי לרדת במשקל אני ממש צריכה להיות רעבה/לעשות כמויות של ספורט..

(מזמן הבנתי שאפעם אני לא אהיה רזה.. אבל תמיד כמה קילו פחות מחמיא יותר ונעים יותר(

תשימי לב שיכול להיות השלב ומה שמתאים לך ישתנה לפי תקופות בחיים.

ושוב,

הכי חשוב לאהוב את עצמך, לחמול על הגוף והמראה ולקבל אותו.

הגוף שלך מופלא, ובגיל 19 השקעת אנרגיות בדברים מסוימים ועכשיו באחרים.

וגם את יכולה להסתכל ברחוב, ולראות שאת ממש לא חריגה.. החריג זה המעצבי בגדים שעושים דברים לא פורפרציונלים לנשים דינמיות חיות ומשתנות אלא רק לדוגמניות.

וחיבוק גדול ❤️❤️

והתגובות לא חד משמעיות... לכן אמרתי אשאל פה את חכמת ההמונות🙃 אולי למישהי יש ניסיון

אין לי ניסיון בזה ובא לי לקנות בכמות. ראיתי שעל הרבה עציצים כתוב בתגובות שהגיע בפועל הרבה יותר קטן ומדולל מאיך שנראה באתר

ואם כבר מזמינה בא לי להזמין כמות, ולא בא לי להזמין ואז לגלות שלא מוצלח..

חלקם נראים מלאכותיים אבל יש כאלו (בעיקר עציצים שהם רק עלים) שממש נראים טוב!

ראיתי גם בסטוקים כל מיני. (לא יודעת אם הייתי קונה בשיין. זה קצת לקחת סיכון. במיוחד אם רוצים כמות)

כי קשה להתרשם באתרים..

ממליצה על איקאה או בחנויות סטוק לפעמים יש מציאות טובות 

אבל ממליצה לפנות למכון פועה, יש להם הרבה מידע בנושא.

בשורות טובות בעז"ה

מומחה מס' 1 בארץ לUS

מאבחן מעולה ויש לו מכשיר הכי טוב שיש.

במידה ואכן זו האבחנה הוא יפנה אתכם לרופא המתאים.

מנסיון אישי

הוא הציל אותי!!!

אם פרטי אז יותר זמין, אם בציבורי קצת יותר המתנה

שווה ללכת גם בפרטי (תבדקי אם יש לך אופציה לקבל החזר מהקופה)

תשלחי להם את התוצאות ותבקשי שישאלו אותו איזה סוג בדיקה לקבוע ומתי.

הייתי אצלו לפני הרבה שנים אז לא זוכרת את הפרוצדורה הטכנית,

אני כן זוכרת שהוא אמר שחבל שלא באתי בתזמון מסויים ופעם הבאה לשאול אותו או משהו כזה.

(הוא התבאס בשבילי ששילמתי על שר"פ ולא קיבלתי תשובה מושלמת בגלל העיתוי)

האמת לי בזמנו זה הספיק אבל אולי במצבך זה כן יכול להיות משמעותי ויותר וודאי.

ואז אמר לי שילמתם מספיק על הביקור בשר"פ

אני לוקח אתכם תחת חסותי

הכניס אותנו לזמן שהוא מקבל בבוקר- ללא משכורת (סיפור בפני עצמו)

וקבל אותנו כל שבועיים

אפילו שאין לקופה שלנו הסדר איתו

הוא עשה איתם איזה שהוא הסכם שיאשרו לי

ובאמת הוא הציל אותי ואת הילדות שלי

ובכל אופן חושבת שכדאי לוודא שבאים אליו בזמן הנכון מבחינה רפואית כדי שהוא יוכל לתת אבחנה מיטבית.

לפעמים יש דברים שלא תלויים בטוב ליבו של הרופא.

אז אם למשל חשוב לבוא בשבועיים הקרובים, הוא יגיד את זה.

אבל אם עדיף דווקא לחכות ולבוא בשבועות מאוחרים יותר שהעובר יותר מפותח, הוא גם יגיד את זה.

הכוונה לתזמון מבחינה רפואית נטו.

הייתם אצלו בהדסה או במרפאה של קופ"ח?

תמיד כשקבעתי סקירה מכוונת, קבעו לי אליו.

אבל הוא בעדיפות הראשונה לפני כולם.

וזכור לי שכן היה איזה הסדר עם מכבי