לא ציינתי שלאימי יש גם רקע פלילי ומלבד זה שיש לה אישיות סוחטת היא הונתה אנשים  מאבא שלי היא גנבה את כל רכושו ובאמת שאין לי שמץ מה המוח החולני שלה מסוגל לעשות. לכן הניתוק מהילדים. גם את הילדה של אחי היא ניסתה וגם קצת הצליחה להמריד נגדו. לא רוצה להגיע לשם. אני באמת מפחדת ממנה.

היא הגיעה פעם בשבועיים? זה יפה מאוד ודי הרבה יחסית למישהי שקשה לך להתמודד איתה.

האם אי אפשר שלא יהיה בכלל נתק מול הילדים אלא רק ביקורים הרבה יותר רחוקים?

באופן כללי, קשה לי מאוד לחשוב על ניתוק מאמא, לא עברתי את מה שאת עוברת בכלל, ואני יודעת שלפעמים יש צורך להתנתק כי את מרגישה שהיא שואבת אותך למקומות מאוד לא טובים, אבל אני לא בטוחה שההחלטיות הזו להתנתק ממנה לגמרי תהיה טובה לך ולילדים. ואיפה בעלך בעניין זו גם שאלה..

אפשר להתנתק לחודש-חודשיים אולי אפילו מעט יותר, כדי להעביר מסר מסויים של גבול ברור ושינוי חוקים, ולאחר מכן להתראות לעיתים הרבה יותר רחוקות, פעמים בודדות בשנה.

סה"כ אם יש לה הפרעת אישיות, זה אומר שהיא מאוד מסכנה בתוכה. לא מרגישה טוב עם עצמה אף פעם ויוצרת הרס וחורבן מסביבה. כל קשר מינימלי שאפשר ליצור איתה - זו מצווה עצומה. כמובן, שלא על ידי להרוס אחרים, אלא על ידי שינוי חוקים ובניית מנגנון סביב עצמך שיעזור לך להתנהל ולילדים להתנהל מולה בלי שאתם תפגעו.

תחשבי על זה טוב האם את סופית עם ההחלטה שלך או האם אפשר לבנות איזושהי התנהלות מולה שלא תגרום לך לאבד את אמא/סבתא לגמרי.

אם את חושבת שאין ברירה וזו ממש הצלת נפשות - אפשר להסביר לילדים שסבתא לא מגיעה יותר כי היא לא חשה בטוב או משהו כזה. ילדים הם די מקבלים. 

שיהיה הרבה הצלחה!

אבל ראיתי שהיא מנצלת כל פירצה קטנה כדי להרע. מה גם שהיא מגיעה ואני שמה גבולות והיא נפגעת מזה ועוד יותר מתחרפנת... ניסיתי ככ הרבה פעמים. בעלי טוען שהיא צריכה להיות במוסד סגור. 

(ואני באמת ממליצה לך להתייעץ, אם את בכיוון)

והוא אמר שלסבתא אין השפעה טובה עליהם ועליכם ולכן, עם כל הצער והכאב, אתם נאלצים לא להפגש איתה יותר.

את זה, אני הייתי אומרת לגדולים יותר שמבינים ולא יקבלו תשובה כמו "היא לא מרגישה טוב"

השאלה היא גם מה סוג הקשר ועד כמה הם אוהבים אותה.

מוסד סגור וגם מוסד פתוח זה מקום נורא לאנשים כאלה (מנסיון שלי עם חברה שלי שהייתה מאושפזת, אולי אני מכלילה קצת), לרוב לא סובלים אותם שם כי גם שם הם מבצעים מניפולציות ומשגעים את כולם. ומצד שני, הם "נדבקים" בכל מני מחלות של אחרים. כשאתה נמצא במוסד סגור, אתה משתגע עוד יותר מעצם החברה הלא בריאה שיש שם. לא מאחלת את זה לאף אחד מהשונאים הכי גדולים שלי (אין לי, אבל זה סתם ביטוי..)

אצל חברה שלי, היא ממש בצעה עלינו מניפולציות, שאבה אותי אליה מאוד, זמן, כסף, אהבה. עד שהיא נסתה להתאבד אצלינו בבית, השפיעה לא טוב על הילדה שלי, ובעלי עשה לזה סוף. מאז - הוא פשוט לא הסכים שתבוא הביתה, אני הלכתי לבקר אותה לפעמים, אבל רק כשהיה לי מתאים.והיתה גם תקופה של נתק. ומאז - אני מדברת איתה כמה פעמים בשנה, פעם בשנה בערך, אולי קצת יותר, גם נפגשת איתה, אבל הקשרים הרבה יותר רחוקים. והיא יודעת, שאם היא תגזים, אני אתנתק שוב. אז היא יודעת לא להגזים. הם לא טפשים. לרוב מטפסים על מי שניתן איכשהו לטפס...

ושוב, יש הבדל עצום בין ביקור פעם בשבועיים (שלדעתי זה המון) לבין להתראות 3 פעמים בשנה (נגיד באיזור החגים, או שלפני, אם קשה בחגים עצמם) נהיה קשר אחר - פחות תלותי ופחות משמעותי לילדים. ומצד שני, הם לא מאבדים את סבתא לגמרי. אבל זה כבר תלוי לגמרי בכם, ביכולות הנפשיות ובשיקולים מסביב.

אני חושבת שהייתי מנתקת או מדללת קשר באיזהשהיא דרך.

כמובן בדרך ארץ וכבוד.

אבל כל עוד את חושבת שזה ייפגע בך או במשפחתך, אסור להתעלם מזה.

אולי באמת תתייעצי.

לגבי מה לומר לילדים, אני לא חושבת שצריך לפרט להם.. גם לא לומר שאת לא רוצה שהם יפגשו

כי הם קטנים מידי כדי להבין מה זה אומר וזה סתם יכול להביא לדמיונות שליליים עליה או על עצמם 

להסביר שהיא לא יכולה לבוא וזהו, עם הזמן הם יתרגלו..

אימא עם הפרעת אישיות גבולית,

גם אנחנו חשבנו שאנחנו היחידים בעולם-עד שגלינו שיש עוד...

למעשה פתרון מושלם לא מצאתי...

אבל השאיפה שלי היא-

לשמור אתה על קשר מינימלי-

ולהיזהר מאוד לא לבטוח בה ולתת אמון אפילו בקצת...

וכללית לפתוח את הלב במידה ובמשורה [שאלו  דברים מאוד קשים].

ולהיות ערני מתי התקשורת  נהפכת למזיקה [שוב מאוד קשה...]

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות