שמחתורה קרוב

זה כיף

אם כבר |מושכתפיים|



וזה גם פחות מדכא

אבל
אני אוהבת שמחתורה! רק שמחת נשמע קצר מידי

זה קרוב ממש יואו

קרוב מדי

פעם אהבתי את שמחת התורה.
היום קלטתי שהתורה משמחת בלי קשר ליום, אז אני כבר לא אוהבת את שמחת. (כאילו, בין השאר. יש עוד סיבות)

אבל זה יום מרוכז כזה של שמחה
ואני ממש אוהבת אותו אצלינו

(את זה מיוחד אבל
אין לי הרבה יותר מידי מה לומר על זה)

כל יום שלומדים בו תורה הוא שמח
וזה שמסיימים אותה... בסדר. מימין גם במהלך השנה פשוט וזהו


(הקטע ההזוי הוא שזה בכלל לא קשור לשמחת. זה סתם מסביב)

לא כולם מסיימים אותה סתם ככה במהלך השנה
רובנו צריכים ימים כאלה של התרגשות מרוכזת כדי לעורר אצלינו משהו (אני חייבת ימים כאלה)



(שומדבר בסיפור הכולל שאני יודעת עליו הוא לא פשוט. ואם יש עוד דברים מסביב אז בכלל וואו)

זאת בעיה אחרת
אז אם נסיים את התורה גם במהלך השנה אין את הבעיה הזאת
פשוט זה כללי
כמו שחוגגים יןרת את סיום הש"ס בדף היומי מאשר אדם לבד, כי זה משהו קבוצתי



(לא קשור. זה פשוט לפני ואחרי. שמחת עצמו הוא יום בסדר, לא נדפק בכלום)

זה שונה
אני אגיד לך מה
כשכולם, אבל ממש כולם חוגגים את זה באותו יום
האירוע איכשהו הופך להיות הרבה יותר וואו והרבה יותר פוגע בום בלב כזה
יש אווירה שקשה מאוד ליצור לבד או בקבוצה קטנה. שמחתורה נותן יום שלם להתרכז במשהו אחד ספציפי ואשכרה פשוט לשמוח ולהודות עליו
בעיניי זה דבר חזק נורא


(לפחות היום עצמו הוא בסדר)

בעייתי שזה לא ככה כל יום. ולא - זה לא היה מאבד את האפקט שלו. הפוך בה וכו, וכל יום יהיו וכו.



(זה העניין. לא נראה לי שיהיה בסדר. כי זה גם לפני גם אחרי.)

אפשר לחשוב שזה בעייתי אבל
תכלס במציאות שלנו היום להרבה אנשים זה לא ריאלי לחגוג כל הזמן את זה
נגיד כמו שיש פסח
אם לא היה פסח היו אנשים שלעולם לא היו מגיעים לנקות את כל המקומות המוזרים בבית שלהם באמת
(דוגמא גרועה אבל אני לא במיטבי היום אז נשרוד)

וחוץ מזה צריך משהו שיעורר אותך ורובנו זקוקים לזה
אני צריכה שיבואו וירעידו אותי כדי שיהיו לי כוחות להמשיך עם זה לאנשו. יום כזה מרוכז נותן לי כוח

את מוכשרת בטירוף ובהצלחה לך ממש