אני לא זוכרת שהציטוטק היה עם טעם רע, נראה לי שהיה לגמרי בסדר.

נדמה לי ששמו לי כדור אחד בנרתיק, וכדור אחד מתחת ללשון, בלי לבלוע.

קצת מוזר לי שנתנו לך גם ציטוטק וגם מתכננים יש אח"כ גרידה, בד"כ ציטוטק זה כדי שתהיה "גרידה טבעית" והכל יצא לבד, ולא תצטרכי גרידה בהרדמה מלאה. אז לגבי השלוש שעות לפני - ממש לא ברור לי, אולי לא הבנת נכון.

כעקרון, ציטוטק זה כדור מאוד-מאוד-מאוד חזק, לי הוא גרם רעד מאוד חזק בכל הגוף, צמרמורות חזקות, קור מאוד גדול בגוף. זה התחיל כחצי שעה לאחר שלקחתי את הכדור, ונמשך כמה שעות בודדות.

התוצאה של הציטוטק זה דימום מאוד-מאוד מסיבי, המון גושים וקרישי דם וסתם דם. המון. אבל אחרי שסיימתי עם כל הפרוצדורה (נניח - 4 שעות), הדימום חזר להיות כמו מחזור רגיל.

בעז"ה שיעבור בקלות ובמהירות.

1- לכל אישה הגוף שלה, והשפעות שונות של הכדור. ישנן נשים שזה משפיע עליהן כך וישנן נשים שמשפיע אחרת. גם אצל אותה אישה- יכול להיות שפעם אחת הציטוטק ישפיע טוב פעם אחת, ולא טוב פעם אחרת... זה מאוד שונה- מצב הגוף, הגיל, מצב הנפש ועוד דברים. לכן, סיפורים שונים של נשים שונות אינם יכולים לספר לך על הגוף שלך. תדעי איך ישפיע הכדור רק כאשר... הוא ישפיע עלייך.

2- בכל בית חולים ישנם מנהגים אחרים. ישנם בית חולים שמכניסים לגרידה ללא ציטוטק, ישנם שמבקשים ציטוטק כדי לרכך קודם ולגרום לצירים ופתיחה, ובכך להקל על ביצוע הגרידה. זה תלוי גם בשלב ההריון שבו את נמצאת. אינו דומה שלב שבוע 12 לשלב שבוע 6, וגם אינו דומה עובר קטן לעובר גדול.

זכותך המלאה לברר, לחקור ולהחליט איך את רוצה את ביצוע ההתערבות הרפואית, ואף להחליט היכן את רוצה לעשות זאת ועם מי. את יכולה לשאול שוב את הצוות הרפואי ולומר ששמעת שיש מקומות שלא נותנים לפני כן ציטוטק, לשאול מדוע כאן כן נותנים ולבקש לבחור.

3- ציטוטק אכן יוצר צירים, וגורם לדימום מאסיבי. אצל כל אישה זה משפיע בקצב אחר ובכאבים אחרים. אם רצית גרידה ללא כאב- דעי שהכדור כן עלול לגרום לך כאבים לפני ההרדמה והגרידה.

עם זאת, אני מבינה שזה יכול לעזור לצוות הרפואי לגרום לפתיחה ולסייע להם לעשות את הגרידה יותר בקלות. 

אני מניחה שעכשיו, כשיש בידייך מידע על האפשרויות השונות- את יכולה לחשוב ולברר עם הצוות, ולהחליט מה רצונך.

שמרי על זכותך להחליט.

בהצלחה יקירה.

ורק מתיחסת לשוויון הנפש שאמרת שאת כרגע נמצאת בו-

ובכן, יקירתי, זה בא והולך. יכול להיות שהיה גל כעס ועצב (וזה מעולה!), ואז נרגעת, ואולי יהיו עוד גלים שכאלה... קבלי אותם והיי עם מה שיבוא. הם יירגעו לאט לאט, אבל בהחלט מותר להרגיש אותם, כמה שקשה ומורכב לעשות זאת.

חיבוקים!

ספרי לנו מה שלומך.

אני חוזרת ואומרת שאת יכולה לבחור.

אם הרופא אינו נענה לך את יכולה לפנות לרופא אחר, הם יכולים לכעוס אולי אך זה גופך ואת מחליטה עליו.

אני כה מצטערת שנאלצת להיסחב. זה אכן מכעיס ומרגיז.

אני מכירה את המערכת, ההמתנה לגרידות היא לפעמים של כמה שבועות, כפי שחיכית, וזה נורא!!

מחבקת אותך, ומזמינה אותך לברר בעוד בתי חולים על המנהג שם, ולדבר עם הרופאים במחלקה שלך לגבי בחירותייך.

שוב, זכותך לשאול, לדעת ולבחור.

למה רוצים שאקח כדור?

את יכולה לפני כן ליצור קשר עם בתי חולים אחרים ולשאול אותם מה המנהג ומה כדאי. ואז תוכלי לומר לבית החולים שלך שהמנהג בבתי חולים אחרים הוא כך וכך- ומדוע בחרו דווקא כך.

שוב, הבחירה בידייך.

ולגבי לקיחת הכדור- זה לא רק עניין של להקל על הצוות הרפואי, אלא גם לרכך את צואר הרחם שלך- כלומר פחות לפצוע אותך. זה מה שאני מבינה. 

יש לי כמה חברות שלקחו את הכדור שניים ושלושה סיבובים ולא השפיע עליהן בכלל..

אז גם זאת אופציה..

והמטרה של הכדור היא שבמהלך הגרידה הגוף יפגע כמה שפחות (שזה בהחלט האינטרס שלך)..

אם את חוששת מכאבים/דימומים משמעותיים (מבינה אותך.. אני לא הסכמתי לשקול בכלל את הכדורים הללו) כדאי באמת לשקול את השימוש בהם.. בכל אופן לזכור שהם נועדו לשפר את ביצוע הפרוצדורה הרפואית (זמן קצר ונזק מועט) ולא לעינוי בלבד..

כמה תסכול על כל המשכות הסיפור..

חיבוק גדול!!

בהצלחה!!

שבוע לפחות.. לפעמים עד שלושה שבועות (תלוי בגודל של מה שבפנים..)..

צריך לזה סבלנות..

בכל אופן, אפשר לעשות גרידות גם דרך ביטוחים משלימים של קופות החולים (אסותא וכדומה.) ואז ההמתנה היא רק של מספר מועט של ימים..

אחרי גרידה הדימום הנו מועט וקצר באופן משמעותי מהפלה טבעית אך כמובן עם יותר סיכונים (פגיעה ברחם/בצוואר הרחם לדוגמא..)..

לכל פרוצדורה יתרונות וחסרונות..

את יכולה לבטל את הגרידה ולחכות מספר ימים לראות לאן הדימום מוביל.. האם באמת מתחיל להתנקות ואם לאו.. בכל אופן תמיד ייתכן שהדימום לא יספיק ותצטרכי בכל אופן גרידה.. הכל אפשרי.. צריך סבלנות..

בנימה אישית, אצלי התחילה הפלה טבעית שנגמרה מעצמה (היה לי סייעתא דשמיא שהיה חג שני של פסח עם שבת ולא היה ניתן לעשות גרידה לא חרום והגוף פשוט ניקה את עצמו..)..

כל מה שתבחרי יהיה לטובה!!

ה' אתך ומכוון אותך להחלטה הנכונה עבורך..

בהצלחה.

את אחרי?

מקווה שכן, ושעבר (עד כמה שאפשר) בקלות

מכירה את זה, באמת סיפור לא נעים בכלל

אבל מהנסיון שלי, מנעת מעצמך עכשיו שבועות של דימום וסבל.
עזרת לתהליך שהיה קורה בכל אופן להתבצע בצורה מהירה יותר 

חיבוק ענק

תחשבי כמה טוב הגוף שלך שיודע להכיל ככה חיים
ואפילו יודע להתחיל ולדמם כשהוא יודע שזה נגמר

את יצור מופלא. באמת. כל המדע וכל הטכנולוגיה לא יודעים לחקות מערכת אחת קטנה מתוך הגוף שלך!

נכון שההתערבות הזאת היא לא נעימה

אבל חסכת איתה המון לעצמך. לגוף ולנפש.

תאהבי את עצמך. חיבוק גדול לנפש הפגועה,

ולגוף שבע"ה יצליח להירפא. ולהתמלא מחדש. ולהכיל בתוכו שוב חיים חדשים.

ותראי את הצד החיובי, שהנה- את אחרי זה.

תנוחי. תפנקי את עצמך. מגיע לך..

חיבוק גדול. 

מקווה שיש שם מישהו איתך שנמצא לידך, 

מישהו שאפשר לדבר איתו, שמבין (או מבינה) מה שעובר עלייך

לדעתי, תני לעצמך קצת זמן להתאבל ולהכיל את מה שעברת לפני שאת פותחת את הדף החדש. אני הייתי צריכה את זה..

שהשנה החדשה תביא איתה בשורות טובות, ישועות ונחמות!

אולי הוא לא יכול היה להכיל את המצב. אולי גם לו כאב.

אני אומרת זאת מהיכרות בנושא- לבעל יש קשיים לא פשוטים בפני עצמם בתקופה זו של הפלה/לידה שקטה. הוא גם מאבד ילד. זה כואב גם לו. ולעיתים, לא במודע (או שכן)- המנגנון הפנימי שלו הוא בריחה. הוא לא רוצה להישאר שם. רוצה להמשיך הלאה ולהתקדם, ולא רואה כמה אשתו, שעברה זאת בגופה, צריכה אותו תומך אוהד וקשוב. אולי הוא לא מבין כמה את זקוקה לו ברגעים הללו, כמה את צריכה שהוא יהיה איתך ויתמוך?

שווה לפתוח, לדבר ולהבהיר את הצרכים שלך.

ואולי לומר שאת מבינה שגם לו קצת קשה, ובכל זאת מבקשת את תמיכתו. ושידבר גם הוא על קשייו.

שיחה זה דבר שעוזר. שיחה מכבדת את צרכיו אך גם מדברת על צרכייך, וגם מבטאת את רגשותייך.

אני שמחה שאמא שלך כן תומכת. מאוד מאוד משמעותי!!! שתפי אותה ברגשותייך.

וחיבוקים על מה שעברת.

היי חומלת כלפי עצמך. אל תשנאי את עצמך. זה הגוף שלך וזה מה שקורה לו, נסי להתיידד איתו. את חיה בתוכו.

זה קשה.

תני לנפש ולגוף זמן הסתגלות.

שתהיה שנה מלאה בטוב.

ציפי

ובכל מקרה, חיבוקים חמים.

שנה שמחה שתהיה- לך ולמשפחתך. 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות

חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי

ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק

שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז

אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה

ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.