בס"ד

נמ
את לא מאמינה בה' יותר?

אני חושבת שאני בעיקר כועסת עליו, מאוכזבת ממנו ופגועה
ההגיון שלי אומר לי שהוא לא קיים, כי איך הוא יכול להיות אכזרי כל כך, אבל בלב אני יודעת שהוא כן קיים, ואני מדברת איתו המון

אני זוכרת שאמרו לי פעם, ואהבתי את זה מאוד, שהוא כל כך טוב שהוא רוצה להשפיע מהטוב שלו על אחרים. אז אני מאמינה שהתפקיד שלו זה לתת לנו הזדמנויות, ולהישאר איתנו לכל אורך הדרך.

בס"ד

אני לא צינית
אני מנסה להבין

(יש לי מערכת יחסים סבוכה איתו בעצמי)

וזה הספר שלי.
המשפחה שלי מתפרקת, אני שונאת את עצמי כי עשיתי כל כך הרבה דברים גרועים, דברים שאני לא מסוגלת לדבר עליהם, האדם היחיד שאי פעם אהבתי כבר לא מדבר איתי, לעד כולם יידעו שיש לי מאניה דיפרסיה, אני לא יפה כמו שהייתי רוצה להיות, לא יהיה לי תואר לעולם, אין לי קו מחשבה אחיד. אפשר לתלות את הכול בזה שיש לי מאניה דיפרסיה ואני לא יודעת מי אני.
זה לא משהו שאני עשיתי. זה מה שהוא עשה. וגם אם לא נולדתי מזה, הטראומות שחוויתי בתור ילדה ובתור מתבגרת (דברים שאני מגלה רק עכשיו) קרו אך ורק באשמתו. אין לי את מי להאשים, אבל מישהו חייב להיות אשם, אחרת אי אפשר לפתור את זה.
ואני לא יכולה להפיל את כל המיניות המסובכת שלי על מישהי מהאולפנא שהיא בעצמה לא בסדר, רק כי היא ניצלה אותי בניגוד לרצוני. אני לא יכולה להאשים את אימא שלי, שמעולם לא הראתה לי אהבה, בזה שאני לא מסוגלת להיקשר לאנשים.
רק אלוהים נשאר. והוא האשם.
הוא לא כאן בשבילי, הוא מעולם לא היה, ואולי בגלל זה אני שונאת אותו כל כך

בס"ד

קשוח
אני מבינה את הנקודה שאת מגיעה ממנה

(אפשר לענות למה שכתבת? אני מפחדת שזה רגיש מידי)

בס"ד

וזה נשמע קלישאתי קצת
אבל הדברים לא מוחלטים
החיים לא נגמרים בנקודה הזאת
יש להם המשך
והמון פעמים זה נראה חסר תקווה ואת יודעת שזה לא ככה
אני יודעת שאת יודעת
לא היית מדמיינת לפני כמה שנים שתהי איפה שאת היום

זה נורא
כי אין מילים נכונות לומר מול סוג כזה של כאב
ואני מכירה מקרוב את היאוש
(לפני שלושה שבועות היה לי ביקור רגשי בעזריאלי)
אבל דברים יכולים להשתנות
אפשר להצליח להתגבר על כל סוג של כאב וצלקת

ואולי זה לא משנה אם ה' שם ומשבש לך דברים אם את מחליטה להמשיך בכל הכוח קדימה

סליחה על הקלישאתיות)

אני באמת מנסה. ההוכחה היא שאני לא מתה. אבל אני עושה דברים טובים והם פשוט מתפרקים לי מול העיניים. אני לא מצליחה להמשיך להאמין ככה

בס"ד

אין לחיים מוסר השכל בסוף :/

(יש לי רעיון למשו מעודד)

(אשמח לשמוע)

בס"ד

על החיים שלך כפי שיראו בעוד שנה בעוד שלוש שנים ובעוד חמש)

בעוד שנה אני עובדת על תרגום לאנגלית לספר שלי, כשבעברית הוא רב מכר, אני מתחילה שנה ב בלימודים שלי ומחכה לזה ממש, ואני מסוגלת לעבוד אז יש לי דירה משלי בירושלים, וקעקוע קטן של פרפר על הכתף.
בעוד שלוש שנים אני כבר גרה בארצות הברית, מפרסמת את הספר השני שלי ומשווקת את הסרט שיוצא על הספר הראשון, בכיכובו של נח סנטינאו. אני מתארחת אצל אנשים כמו אלן דג'נרס ומדברת עם אח שלי בטלפון כל יום.
בעוד חמש שנים אני כבר סופרת מוכרת בעולם, בזוגיות ויודעת שאחיה בביטחון כלכלי עד סוף ימיי.

בס"ד

ואת אשכרה עובדת על זה
זה לא חלום באוויר

יש לי שאלה

מה השאלה?

בס"ד

מה את מדמיינת בזוגיות שלך? (זאת שאלה חוקית?)

הממ. אני רוצה לאהוב, לאהוב כל הזמן, ולהרגיש נאהבת בחזרה. אני רוצה להרגיש שזה לתמיד. אני רוצה להצליח לחיות את זה בלי מסכים. להצליח להיות אני המופרעת. ולא לנסות למצוא חן.
(אצלי הכול חוקי. זו בעיה לפעמים כי אני לא יודעת לסתום את הפה כשצריך, אבל אני חושבת שבגדול זה חיובי, זה שאני מדברת על הכול)

בס"ד

ומה את תהי בשבילו?
(כבר ננזפתי בעבר)(אני חושבת שבשלב מסויים מוצאים שלווה שמאפשרת מקום פרטי
מה דעתך?)

לא שיהיה תלוי בי, אני רוצה שיצא לעבוד ושיהיו לו חברים ובילויים, אבל שאני הבית. שאני המקום הסוער הרגוע הטוב ביותר. אני רוצה שיהיה אפשר לסמוך עליי ולא לפחד ממני. והכי חשוב- שיראה בי אימא לילדים שלו.

(לא בטוחה שהבנתי)

בס"ד

על אילו ערכים תחנכי את הילדים שלך?
(לא משנה)

זו שאלה קשה, כי אני לא יודעת מה הערכים שלי. אבל דבר אחד בטוח- טוב לב. חמלה, הכלה, תקווה.