הדעה שלי כנראה תהיה מאוד לא פופולרית כאן, ואני גם לא בטוחה שתועיל לך הרבה, אבל אני מקווה שכן קצת, ולו רק באופן ההסתכלות:

אני חושבת שאין שום בעיה, ממש שום בעיה שבעולם, בילד שתיארת. נשמע עדין ומקסים ושחי ב"ה תמיד בטוב ובשמחה - ולכן לא למד להתמודד עם ג'ונגל, ועם עולם חברתי של כל דאלים גבר, שהוא לצערנו המצוי במסגרת של הגנים. זה לא שאין לו כישורים חברתיים, ממש לא! יש לו חברה והם יודעים ליהנות זה מחברתו של זה בשלום ובעדנה. קיבלו חינוך טוב מהבית! שיחקו המון ליד האימהות, וזה נתן להם ביטחון ושלווה שלא צריך לחטוף, ומן הסתם כשבדקו את עניין ההרבצות קיבלו הכוונה ברוח טובה ובנעימות איך להתייחס זה לזה בעדינות. אלו בדיוק הכישורים שצריך כדי לחיות בחברה מתוקנת. הלוואי שכל הילדים היו זוכים לגדול כך בטוב.

אבל כן יש בעיה גדולה, בטח שיש. יש בעיה במערכת החינוך הציבורית... וכן, עלול להיות לו קשה שם גם מהילדים, וגם מאנשי הצוות, שיתייחסו אליו כ'צריך תיקון' (עייני סיפור החיטה המשוגעת לר' נחמן).

(גם לאבא שלי הייתה בעיית הסתגלות קשה - הוא לא הסכין עם הרעיון שהוא אמור לישון בבית ילדים, רחוק מאמא. בכה בלי סוף בכל הלילות בשנתו הראשונה ויש מזקני הקיבוץ שיגידו שהוא היה הגורם העיקרי לביטול השינה המשותפת שם... כשהיה בן שנה כבר עברו לישון בבתים.)

שהגדול שלה בכה בגן שעה שלימה כל בוקר, מתחילת השנה ועד חנוכה!!

והוא היה בגן מצויין....

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן הסתגלות, במיוחד אם הוא לא יצא לפני כן מהבית ולא מכיר מסגרות.

הרבה הצלחה!! קחי נשימה עמוקה ותני לו את הזמן.

ותעבירי גם לגננת את המסר הזה!!

חשוב שהיא תדע שמדובר בילד שלא מכיר מסגרת, ומותר לה להיות יותר רכה כלפיו ויותר לתמוך בו.

הרבה נחת.

מה זה "אסרטיבית מולם", הגננת מחליטה כמה היא מסכימה להורים להישאר...

מניסיון ככל שהורה נשאר יותר ככה קשה יותר לילד להיפרד, ק"ו אם היא תישאר איתו כמה ימים.. 

אני מתחום החינוך המיוחד בגני ילדים..

צריך לתת לילד זמן להתאקלם.. אי אפשר לאבחן שיש או אין קושי על סמך שהילד שבועיים במסגרת פעם ראשונה בחייו..

צריך לחכות לפחות חודש אחרי שנגמר סוכות בכדי לקבל כיוון מחשבה..

מציינת שאי אפשר לתלות הכל בכך שזו פעם ראשונה במסגרת.. ישנם ילדים רבים שנכנסים פעם ראשונה למסגרת ומסתגלים בקלות רבה יותר ולא רואים את הקשיים שציינת.. וישנם שלא כמובן... 

מספר שאלות: ישנם חברים או בני דודים שהוא נפגש אתם בקביעות ומשחק אתם? איך הוא בגני שעשועים, משחק או צמוד אליך? מתייחס לילדים בני גילו סביבו או מעדיף את חברתך?

כשהיה אתך בבית, היה מגוון במשחקים או מעדיף מספר מצומצם של משחקים? איך מגיב כשמתקרבים אליו כשהוא משחק בביתו/מנסים לשחק אתו?

האם היה סדר יום קבוע בבית או משתנה? האם הוא מגיב לא טוב לשינויים או ילד זורם (כמו נסיעה פתאומית, ביקור של אנשים בבית, יציאה לרופא)?

איך הדיבור שלו, תואם גיל? איך הוא מתבטא? בוכה הרבה בבית? איך מבקש דברים שרוצה? האם מדבר ליד אנשים זרים או משפחה מורחבת?

בהצלחה..

פעם ראשונה שהוא במסגרת המונית וצריך למצוא את עצמו...לוקח זמן להתרגל, וגם אם חודש/חודשיים הוא בוכה ויש לו קשיי הסתגלות זה נורמטיבי.

לאט לאט הוא יסתגל, יכיר חברים חדשים וירגע...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות