אני מרגישה שמשהו משתנה בי. פתאום שמחה התגנבה לליבי
יש אווירת ראש השנה מדהימה
אני ואמא מבשלות יחד, אני מקלפת קילו תפו"א וגזר
אמא אופה חלות, אבא מגהץ חולצות לבנות לכבוד יום הדין
ניגונים ושירים ברקע
פתאום אני מתחילה לרקוד באמצע הבית, עוצמת עניים
מעגלת ידיים בסגנון חסידי
אחי חושב שאני טיפשה ודופק לי מבט של 'מה עובר על החולת נפש הזאת?'
מותר לו לחשוב שאני טיפשה, שיחשוב , לא אכפת לי. כיף לי ככה לרקוד לכבודך ה'.
יאלללה אמרתי שאחזור באורות!
ובעצם
אין דבר כזה שמחה התגנבה לליבי. שמחה היא בחירה ולא מציאות.
כמה שזה נכון!
אז החלטתי קצת לשמוח אחרי תקופת כובד
איזה טוב ה'!
