(מצאה לה זמן להעלות לי הכל שוב.

ובעצם זה בכלל לא אשמתה.

הפעם.)

וכאילו, על מה, כולה היא התארסה.

למה זה מעלה לי הכל שוב.

למה דבר שמח אמור להעציב אותי.

אני כבר לא יודעת מה קורה לי.)

אויי נשמתי

מכירה את זה קצת.

חיבוק חזק לך

אהובה אחת.

זה עצוב שמכירים.

ויהיה טוב ואני עוד אשמח בשבילה.

ומי יודע, אולי אני אפילו אבוא לחתונה.

אולי.

תודה לך)

כן זה עצוב לפעמים, מצד אחד זה משמח בטירוף

מצד אחד הרגשה של אבדה קצת.

מוכר כ"כ נורמלי והגיוני

את תהיי חזקה

ממ

זה לא בגלל שאני מאבדת אותה.

האמת אולי עדיף לאבד.

סתם נו, פשוט היא אנשה שקצת עשתה לי המון צרות וגרמה לי כאב

ועכשיו קצת שכחתי ממנה ופתאום בגלל שהיא התארסה אז הכל עולה שוב.

(אבל גם בכלל כל הקטע של חתונות אצלי מסובך רצח וכואב)

אבל כן, אני אהיה חזקה.

בעיה רצינית שככה זה כאב

חח אני לא בלחית... באידיאל כן, במציאות לא מצליחה

אבל כן, מבינה..

(אז עכשיו יש לי דמעות.

אני חושבת שרצוי שאני אלך לישון.

כאילו שאני אצליח להירדם עם כל המחשבות.

דיברתי איתה וצחקתי על זה.

וגיחכתי וכו'.

אבל זה רק בהודעות אז אפשר להעמיד פנים.

וזו הייתה העמדת פנים גדולה מאד.

להתאפק לא לצרוח.

להתאפק לא לכתוב לה מה אני באמת חושבת.

אבל עכשיו יש הרבה יותר סיכוי שאני לא אראה אותה יותר.

ממ אבל היא תבוא לחלק הזמנות. ואז זה יהיה נוראי.

אנחנו נשרוד את זה, ונהיה חזקים, ואפילו אולי אולי נצליח לשמוח. נכון?

ברור.

לילה טוב שיהיה לכם.)

אהבה שאת!

אמן אמן אמן.

תודה

הטוב נוכח מאד בחיים שלי ישתבח שמו לעד אחרי עבודה קשה. 

אבל זה סיפור מסובך... וכן, אני שמחה בשבילה, רק שבהתחלה ישר הטראומות צצות... 

וישמצב שאני פשוט צריכה להגיד שאני לא חייבת לשמוח איתה, כי זהו, סלחתי לה והיא כבר לא קשורה אליי. ניתקתי קשר. 

אבל זה יקרה, אני אשמח בשבילה באמת. 

אני בעיקרון בנאדם ששמח מאד בשמחות של אחרים. אבל כשזה בן אדם כזה, שגרם לי כאב, אז המח לא מסכים לקלוט...

יהיה טוב בעזרתו יתברך

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL

פורום שריטות ליליות.

אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.