אוף.שונאת את זה שאסורים אחרי לידה מטילדה
כל מה שבא לי זה רק חיבוק גדול, לא יותר...
בא לי שיעבור כבר מהר הזמן הזה...

ולמעשי-
שבועיים אחרי לידה. כבר בלי דימום בכלל כמה ימים..אבל כשאני מנגבת אם אני טיפה מכניסה פנימה יש כתמים ודם לפעמים... איך אני גורמת להתנקות מהירה של הרחם כדי להתחיל שבעה נקיים? בכלל הגיוני שכבר אין לי דימום או לצפות לזה שהוא עוד יחזור?
לא רוצה לאכזב אבל לרוב יש ימים כאלה כאילו נקיים ואזבתי 123

חוזר דימום יותר חזק הרחם צריכה זמן להתנקות

ובקשר לקושי ממש מבינה  אותך זה זמן קשה

מנסיון של הרבה לידות...רימון א"י
בד"כ הדימום לא מסתים לפני חודש לפחות... הדימום מפסיק לפעמים אפילו לככמה ימים וחוזר, לא ניסיתי אף פעם לימון וכו... אולי אפשר לקצר, את יכולה לנסות את כל הדברים הטבעיים שנשים מציעות כאן...
יש כאלהרק שאלה לי
שטובלות אחרי חודש, ויש כאלה מ שאחרי 3 חודשים...
הגיוני שנגמר לך הדימום המסיבי, ככה זה אמור להיות. מבחינה רפואית זה נקרא שהדימום כבר נגמר, מבחינה הלכתית זה כתמים שאוסרים...
בכל מקרה, אני מציעה שאם את רואה יום אחד שאת נקייה לגמרי או שיש כתמים שאולי לא יאסרו- תעשי הפסק (וגם אם לא יוצא נקי - תשאלו רב). בהמשך, בכל ה7 נקיים, גם אם תהיה בדיקה לא נקייה או אפילו שנראית לך מטמאת תשאלו רב, אולי יקרו ניסים
אנחנו כמעט כל יום הלכנו עם העד לרב... וביום הרביעי היה לי כתם שהיה נראה ממש כמו דם והרב התיר! שווה לנסות...
דווקא אני נגד לנסות, כדי לא להתאכזב 🙈אודיה.
זה מה שחסר לי עכשיו, להיות בלחץ מבדיקות ולהתאכזב...

גם המקום ככ רגיש עכשיו שלא באמת לי להציק לו במשך חודש.

אבל זה ממש אינדוידואלי...
נכוןרק שאלה לי
אבל אולי כדאי פעם בכמה זמן, כשנראה שיש אפשרות לעשות בדיקה. לא כל יום כדי באמת לא להיכנס ולחץ ולהכאיב לעצמך.
הזמן הזה שאסורים קשה כ"כ ורוצים לקצר אותו כמה שרק אפשר..
דוקאחצי שליש

לנו המליצה המדריכה בקורס הכנה ללידה, לא לעשות הפסק כי יש יום שלא רואים בו דם,

אלא רק אם יש בחזרה הפרשות נקיות ויפות.

^^^ בלי שהמליצו לי, ראיתי שזה נכוןבנחת...


בעיני זו הדרך לגרום לפצע..ישועת ה' כהרף

צריך לתת למקום להחלים.. מכירה המון בנות שנפצעו מהתעסקות יתר במקום.. כעת המקום רגיש מאוד ונוטה להיפצע..

בעיקרון הרופאים לא ממהרים להמליץ על יחסים לפני שעברו שישה שבועות שאז יש פחות סיכון לזיהומים ולסיבוכים שונים.. בפועל בנות טובלות לפני.. 

אבל, אם את אחרי שבועיים בלבד.. מציעה לתת לגוף להחלים ולהתאושש..

מכירה את הקושי.. ייתכן שבהמשך יהיה קצת יותר קל.. אחרי תשעה חודשים שמותרים השינוי באמת קשה.. מאמינה שלאט לאט יהיה קצת יותר קל..

בכל אופן, לפעמים לוקח לגוף הרבה יותר זמן מחודש.. קחי זאת בחשבון.. אצלי לדוגמא לוקח לגוף שלושה חודשים להתנקות..

בהצלחה.

לא חשבתירק שאלה לי
על זה. לא כתבתי מידע רפואי...
מבינה אותך...R&R

זה ממש קשה

אבל מתרגלים !!! 

דימום אחרי לידה בד"כ לוקח 6 שבועות להתנקות ממנו

בלידה האחרונה

עשיתי הפסק 5 פעמים

וכל פעם זה התפקשש באמצע השבעת נקיים

שבועיים אחרי לידה זה באמת מוקדם מאד בשביל לנסות להתנקות...

ממליצה לך לחכות קצת ולראות מה קורה

כל כך קשה כמה תובנות בפניםמק"ר
1. אי אפשר להשליך מאישה לאישה לכן גם מה שכתוב לך על עצמי - קחי בערבון מוגבל.
טבלתי אחרי ארבעה שבועות. לקחתי תכשיר שנקרא טיהורית,כתבתי עליו בעבר תנסי לעשות חיפוש. מוכרים אותו בזול יותר באזורים חרדיים.
2. אם לא השגת - לימון, מחיצת רימון, תמצית עלי פטל וכל שאר הדברים שעוזרים. וכמובן לשתות הרבה, זה סתם טוב להנקה
3. תעשי הכל בצמוד לרב. לשאול על הכלל. לא תאמיני כמה מתירים (כמובן תלוי פסיקה). תכלס אני יכולתי לטבול עוד קודם אם היה לי שכל לשאול...
4. אפשר לטבול ולא לקיים יחסים. אם את רוצה את יכולה לקבל על זה היתר מרב... אבל יתירו לך, לרוב.
5. תפילות. תפילות. כל הזמן...

לא יכולה להזכר בתקופה הזאת.
חיבוק ומזל טוב!
בשביל לטבולרק שאלה לי
ולא לקיים יחסים לא צריך היתר מרב...
אם את לא מרגישה עדיין שזה טוב לך (נפשית ופיזית כאחד) זה לא מצוה!
לפי מה שידוע לי צריך היתרמחי
אם אשה יודעת לפני שהיא הולכת לטבול שהם לא מתכננים לקיים את המצווה אחרי הטבילה, במיוחד אם זה הולך להיות להרבה זמן.
זה לא אותו דבר כמו שמתכננים להיות ביחד ובסוף לא יוצא.
צריך היתר בשביל זה ומאודבתי 123
מקלים אחרי לידה
נכוןמחי
שכחתי לציין.
מאוד קל לקבל היתר, אבל צריך לשאול
מה??? פעם ראשןנה שאני שומעת על כךיעל כהןןן
אפשר פירוט ? מזתומרת לטבול בלי לקיים יחסים? ולמה שרב ייתן היתר ע"כ . אז הץלמה ב7 נקיים לא טובלים ואח"כ לאחר 7 ימים מקיימים יחסים? לא הבנתי במה מדןבר אנא עזרתכם
מדוברפלאי 1234
על אישה אחרי לידה שחוששת שיכאב לה בקיום יחסים בגלל הלידה או סיבה אחרת .
אבל היא רוצה להיטהר בשביל שלא להיות אסורים והרחקות וכו'
. אז יש מצב אם שואלים רב שיהיה מותר לטבול בלי לקיים יחסים.
רק כדאיהכל לטובה 2
לשאול גם את הבעל לדעתו לפני ששואלים רב
. זה שתי הצדדים צריכים לקחת אחריות ובעיקר הצד שמרגיש טוב..
אבל אם האשה נקייה למה שלא תטבול ?יעל כהןןן
גם אם בכוונתה לא לקיים יחסים. לא הבנתי למה צריך לשאול רב. ואם האישה לא נ2ייה למה שרב יתיר לטבול ללא יחסים. משהו פה לא מובן לי
כי זו מצווה מאוד חשובה בליל הטבילה וגם זה ניסיון לאבתי 123

פשוט לבעל לכן צריך היתר מרב

ואחרי לידה לפעמים יש מצבים גופניים ונפשיים שמקשים על האישה לקיים את המצווה באותו לילה 

לגבי הטיהוריתבעצמי
מה המחיר?
והאם יש לזה טעם מגעיל? או שלא מרגישים?
אני קיבלתי את זה ממישהי שנשאר לה אז לא יודעת מחיר מדוייקמק"ר

נראה לי שילמה סביב ה-60 ש"ח  לבקבוק (באינטרנט ראיתי את זה בכפול כמעט)

 

יש לזה טעם קצת לא נעים, אבל מוהלים את זה במים, זה לא נורא....

דווקא אפשר לנסות מוקדםהעוגב
זה שווה בעיניי אפילו אם מותרים ממש קצת זמן. אנחנו היינו מותרים אחרי פחות מחודש לפחות משבוע, וזה נתן כל כך הרבה כח לעוד חודש שאחרי (כי זה בא והולך כזה..)
אבל כן ממש חשוב לשים לב לגוף שלך, כמה הוא באמת מסוגל לזה, לא תמיד זה נכון לאישה כל כך מהר, וייתכן בהחלט שתאלצו להמתין עם יחסים, אז כדאי להכין את הבעל...
אויש... אני עוד רגע שם בא לי לבכותדיליה

בדיוק שאלתי את בעלי למה נאסרים אחרי לידה. 9 חוד' כל כ עוזר לי כל כך מצליח לתמוך ולהיות שם!!
אני תפילות עכשיו שלא להיאסר לפני הלידה אלא רק ממש בבית חולים.

ואנחנו עכשיו כזה בכול ערב אולי זו הפעם האחרונה אולי יש עוד שבעיים.

אוף...........

לוקח לי כל כך הרבה זמן אחר כך---

ותמיד אחרי שבועיים עושה הפסק אבל לא מצליח...................

למה את מנסה אחרי שבועיים?בונים מגדל
להתעסק עם האיזור מוקדם מדי זה גם לא בריא ויכול לפצוע ולעשות בלאגן
אני דווקא פחות שונאת...במחילה..התינוק כ"כ מעסיק וממלא, וכןפרוזן יוגורט

ההחלמה מהלידה, שלא חסר לי גם מגע ואישות עכשיו...(יאללה עגבניות!) צריך החלמה וגעגועים..

ככ מסכימה!חביבית
אני אחרי לידה שלישית .. ומסכימה בהחלטאמא לגוזלים
כנראה עניין אישי של כל אחתמק"ר
לידווקא מאוד היה חסר המגע,החיבוק,הקרבה.
וגם טכנית!!!! השתגעתי שכל פעם שאני רוצה לתת לו אותה זה צריך לעבור כזה סרבול.
או שאני צריכה אקרובטיקה בשביל להוציא אותה מהאמבטיה וכדו'.

לגבי אישות-לא זוכרת כמה היה חסר לי, בכל מקרה כשזה הגיע זה באמת בהדרגה...
^^^מטילדה
כמו שמקר הסבירה...
חסר לי מאד המגע, החיבוק פחות האישות...

חחח מרפי שכזה, אתמול בערב חזר הדימום אבל בקטנה... בגלל זה רציתי עצות איך לזרז את ההתנקות, לא בא לי שכל כמה ימים יהיה קצת וזה ימשך הרבה זמן...

בכל אופן, תודה למזדהות, לנותנות העצות, למשתתפות בקושי שלי וגם לאלה שנתנו זווית אחרת... אין על הפורום הזה❤
זה עדיין מאד מוקדםתאומים
תני לגוף להתנקות לבד.

שבועיים זה כלום
הכי יעיללב אמיץ

זה לאכול מזין ומשביע, לנוח, ולהיות בשמחה ובשלוות הנפש.

 

כל אלו גורמים שמשפיעים מאוד על השפיעה והזרימה של הדימום, על היכולת של הרחם להפסיק להתכווץ ולדמם (סין, D, מגנזיום), על חזרה לרמות הורמונליות תקינות (חומצה פולית. ויטמיני B).

המנוחה, השלווה והשמחה חשובות ויש להן השפעה ישירה על הדימום, וכמובן גם על העובדה שמערכת העצבים לא שואבת מהגוף ויטמינים ומינרלים חיוניים כששומרים על שלוות הנפש.

 

לקחת את הזמן בסבלנות, לטפל בעצמך ובתינוק, ובעז"ה הדימום יסתיים במהרה ובקצרה.

 

כמובן לעשות שאלת רב במקרה של כתמים וכו'.

את לא. הגוף שלך זקוק למנוחהעדידפ

הרקמות עברו טראומה. 

שפשוף מוקדם ע"י בדיקות/יחסים יגרום בוודאי לפציעה חוזרת דימומים והכתמות.

לוקח זמן ללמוד לקבל את זה אבל זה חשוב להבין ולכבד את הגוף שלנו על המתנה הגדולה שהוא העניק לנו.
עוד שבוע-שבועיים יהיה על מה לדבר ולנסות

וגם אז- אם את רואה שבדיקה פנימית גורמת לך לדימום מחדש, חכי כמה ימים עד שאת מנסה שוב

יכול להיות שהסתייםפאז
ויכול להיות שלא.
זה אמנם נדיר מאד אבל יש נשים שטובלות אחרי שבועיים ושלוש.
בכ"מ ממליצה על מנוחה, ואפשר לשתות קינמון.
אם את מסוגלת את יכולה לעשות הפסק ובדיקה ראשונה ולקחת בחשבון שאולי זה יקח זמן...
איך שותים קינמון?עלה למעלה
זה עזר לך?
אני עדיין לא הבנתי איך מנוחה עוזרתמצפים לישועה
כאילו, אין כמות דם שפשוט צריכה לצאת, לא משנה מה?
לאאפונה
יש פצע שצריך להחלים, יש כלי דם פצועים שצריכים להיסגר.
תוסף תזונה בשם ביופנובלואידיםאם-אםאחרונה
תקחי כל יום. זה מזרז את ההחלמה של הרחם וההתנקות.
אימאלהההה קרה לי עכשיו הדבר הכי מביך בעולםםםםםאנונימית בהו"ל

הבן שלי שיחק לי בטלפון, ושלח לסטטוס הודעה שיא האישית ששלחתי לעצמי אחרי פגישה של טיפול רגשי.

 

וגיליתי את זה רק אחרי שכבר מלא אנשים ראו.

 

אימאלהההה איזה מביךךךךך בא לי לקבור את עצמי באדמה

 

ואני לא יודעת מי ראה ומי לא (חוץ מכמה ששלחו לי הודעה אז אני יודעת שהם ראו), אז עכשיו אני מתפדחת מכל אנשי הקשר שלי.

 

לא יודעת איך לצאת מהבושה הזאתתתתתתת

וצרחתי על הבן שלי נורא ואני לא יודעת איך להתנצלאנונימית בהו"ל

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

יואווווורקאני

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

 

כן? את חושבת? אני ממש מקווה!!אנונימית בהו"ל
אני חושבתרקאני

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

איזו בוסית אלופה!ריבוזום
אוייי. זו הסיבהבאתי מפעם

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

וואי...לא נעים🫥 חיבוק!יעל מהדרום
לק"י

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.


(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

הלוואיייייאנונימית בהו"ל
אבל כמו שכתבתי למטה - זו הייתה הודעה די קצרהאנונימית בהו"ל

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

יואו יואו יואו איזה בושוותתתתתתתתתתתדיאן ד.

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

 

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

 

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

 

 

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

 

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

 

 

 

לאלא, זה ממש היה ברור שאני כתבתי אותהההאנונימית בהו"ל

איזה מביךךךךךךךךךךך

 

איך נרגעים מכאלה בושות??

 

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

יאווו חיבוק🩷🩷🩷🩷לפניו ברננה!
אווווץץ' מביך ממש ממש!חשבתי שאני חזקה
אני גם חושבת שישכחו, לכל אחד יש את עיניניו שלו...
הלוואייייייי עכשיו רק אני צריכה לשכוח מזה חחחאנונימית בהו"ל
גם הרגשת הפדיחה שלך תתכהה קצת עם הזמןחשבתי שאני חזקה
מבטיחה לך❤️
אוחחחמרגול

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)


הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)


ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)


זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

זהו, שזה היה די קצר, אבל מביך ברמות עללללאנונימית בהו"ל

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

וואו.. מביך , קרה לי משהו דומהשמיכת פוך

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

אויייייי זה נורא!!!! חיבוק ענק!!!!שיפור
אני כותבת דברים אישיים בפתקים כדי שיהיה פחות נגיש. גם אצלי קרה שילדים העלו סטטוסים מוזרים, אבל לא ברמה כזאת... 
זה באמת נשמע ממש קשהריבוזום

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

אוףףףףףף. חיבוק גדול!!!באתי מפעם

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

 

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

קרה לבעלי פעם משהו מביךפרח חדש

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.


ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

אולי הייתי מעלה איזה משפט בסטטוס שיהיה אפשר להביןצמאהאחרונה

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...


ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...


או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

תלת אופן או אופניים- גיל 3 + 2shiran30005

רוצה לקנות לילדים משהו

בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה

מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר 

למה הבימבה ג'וק קטן?איזמרגד1
לבת 4 שלי זה מצוין, וראיתי גם ילדים גדולים יותר נוסעים על זה בכיף...
זה כבר מזמן קטן עליוshiran30005

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

הבן שלי בן 4 ויש לו תלת אופןפאף

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

הילדים שלי פחות בקטע של בימבות וכד'השם שלי

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

לא יודעת על התפתחותרקאני

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

 

לנו יש אופני איזוןשושנושי

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

אופניים קצת מוקדם בגיל 3 לפי מה שראיתי אצלנומנגואית

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה


אופני איזון עובד מעולה


בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

יש לכם חצר או מקום קרוב לרכב?מנגואית

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית


לא מניסיון אישי

אופני איזון, מעולה לנו בגיל הזהחשבתי שאני חזקה
וגם ממש מכין לרכיבה בלי גלגלי עזר בהמשך.
אופני איזוןאפונה

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

אופני איזוןפה לקצת
קניתי בהמלצת חברות הפורום וזה מוצלח מאוד
בגן של הבת שלי יש ילד (גילאי 3)שבא בבוקר בתלת אופןאולי בקרוב
יצא לי כמה וכמה פעמים לראות את אמא שלו מביאה אותו בתלת אופן, כזה של דונה
אופני איזון מושלם לגיל הזהאנונימית בהו"ל

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

אופני איזון יתאים? יש לו עיכוב התפתחות של 8-9 חוshiran30005

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

לא בטוח, אבל אם אופני איזון לא יתאימוקופצת רגע
כנראה שגם אופניים רגילות עם פדלים, אפילו שזה עם גלגלי עזר, לא כל כך יתאים...

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

אבל תלת אופן יותר פשוטהשם שלי
בגלל זה היא המליצה על התלת עם המוט?shiran30005

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

זה באמת לא נראה לי מתאים לגילהשם שלי

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

נראה לי שלפדל תלת אופן זה יותר קשהשיפור

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

אולי כדאי לקחת אותו לחנותהשם שלי
ולראות מה מתאים לו מבחינת הגודל, ומבחינת היכולת.
אופני איזון זה די כמו בימבהניגון של הלב

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

תלת אופן פשוט בלי מוט. זה לא של קטנים.חילזון 123

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

אופני איזוןרק טוב!אחרונה

לא יודעת מה המטרה של הפיזותרפיה אצלכם, אבל אשתף שאצל אחת מבנותיי היא היתה מאוד לא יציבה (נופלת הרבה גם מישיבה כל כיסא) וגם מאוד איטית בתנועה. הליכה לגן היתה לוקחת איתה הרבה זמן... מאז שהתחילה לנסוע באופני איזון (די מהר קולטים את הטכניקה, אם הילד מתאים בגודל לאופניים) היא נהיתה הרבה יותר יציבה. הרבה יותר מהירה. וזה שיפר לה מאוד את ההתנהלות. בגיל 4 היא כבר רכבה על אופניים ללא גלגלי עזר. 

 

 

לגבי אופניים רגילות- ממש לא ממליצה בגיל הזה. אופניים עם גלגלי עזר הן כבדות, מסורבלות לנסיעה ודורשות מאמץ פיזי לא מבוטל. אחרי תקופה שירד רוכש את המימנות של שיווי משקל עם האופני איזון, אימון קצרצר באופניים בלי גלגלי עזר (או מקסימום חודש של פידול וגלגלי עזר), והוא נוסע על אופניים רגילות בכיף. 

סיפור חדשסיפור חוזר

לא רציתי שיהיה מהניק שלי למרות שאני יודעת שאתן יודעות מי אני

 

לא היה לי כוח לערוך, אז זה מה שיצא מהלב.

והתלבטתי אם לשלוח, אבל החלטתי לשלוח בכל זאת, כדי לבדוק אם זה סיפור אישי שלי או שיש פה עוד כמה שהוא ייגע בהן

מקווה שתהנו...

 

 

טליה דופקת על המיקרופון, מחייכת חיוך רחב ומקרבת אותו לפיה.

"ערב טוב לכולם", דממה מחליפה את המולת הפטפוטים העליזה שמילאה את האולם עד לפני רגע.

משהו נרגע בטליה. ככה היא אוהבת את עצמה. מלאת עוצמה ונוכחות, בקדמת הבמה.

היא ממשיכה לקטע פתיחה קצר ואחריו להנחיית הערב כולו, ועל הבמה מולה מתחלפים בקצב הריקודים, קטעי השירה וההופעות השונות.

הבנות מחייכות, מרוצות, ההורים מוחאים כפיים, וטליה מוודאת שהכול עובד לפי התוכניות.

אקורדים אחרונים של סיום גוועים לאיטם, והערב נגמר.

המסך נסגר לאיטו, האורות נדלקים, והמולה שבה וממלאת את האולם.

"המורה טליה", אימא בכיסוי ראש צבעוני מתקרבת אליה, "הבת שלי כל כך נהנית בשיעורים שלך, תודה רבה".

טליה מחייכת אליה.

"כל הכבוד על ההפקה שהרמת פה", קוראת לעברה אימא אחרת. "מדהימה".

טליה מסוחררת. היא מסתובבת באולם בעיניים בורקות, טופחת על שכמן של תלמידות נרגשות, מקבלת בתודה מחמאות קולניות, ונושמת לתוכה את תחושת היכולת.

 

***

 

"אימאאאאא", טלי מתקפלת בכאב "כואב לייייי".

אף אחד לא שומע אותה.

החושך סביבה מעמיק.

היא מרימה בזהירות את עיניה.

"מישהו פה?" היא לוחשת, והדממה שעונה לה מחרישה את אוזניה.

מישהו ישמע אותה פעם? מישהו יבוא לעזור לה?

 

***

 

ילדה קטנה בוכה מרחוק בכי מר.

טליה מחפשת אותה בעיניה, אבל לא רואה דבר ומתייאשת. 

היא פותחת את דלת האוטו, ומתיישבת באנחת סיפוק. 

איזו הפקה זו הייתה. חודשיים של עבודה מתערבלים לה בלב.

ברוך ה' שיצא ערב מוצלח.

הטלפון מצלצל והיא מרימה אותו בהיסח הדעת.

"כן, חמוד", היא מאותתת ועוברת לנתיב הימני.

"אימאאא", דוד מיילל שם על משהו, אוריה חוטפת לו את הטלפון מהיד וצועקת.

טליה נושמת עמוק, מרגיעה, מפשרת, והילדים נרגעים.

שוב מזדחלת לה ללב תחושת היכולת.

הנוכחות היציבה שלה משרה על הילדים שלווה.

בעבודה מעריכים אותה, בבית מקבלים ממנה. היא אוהבת את מי שהיא.

 

***

 

"מה איתי?" דמעה קטנה מתגלגלת על לחיה של טלי.

"מישהו זוכר אותי?" שוב דממה.

 

***

 

"אתה שומע ילדה בוכה?" טליה נעה על כיסאה בחוסר נוחות.

"ילדה בוכה?" שחר מניד בראשו לשלילה. "אולי הבת של השכנים בוכה. מה התחלת לספר על המסיבה?"

"אני שומעת ילדה בוכה", מתעקשת טליה. "היא נשמעת ממש נואשת. אני מקווה שאימא שלה תצליח להרגיע אותה מהר." היא לוקחת נשימה עמוקה. "אז איפה הייתי? אה, ואז ניגשה אליי תלמידה אחת..."

היא מדברת ומספרת ומתלהבת, אבל תחושה עזה של חוסר נוחות מתעוררת בה.

משהו לא בסדר.

הבכי הזה רודף אותה. מאיפה הוא מגיע?

 

***

"אני רוצה הביתה", העיניים של טלי כבר אדומות מדמעות, וידיה רועדות.

"אני רוצה לאימא".

"הינה הבית שלך", איש גבוה מצביע לעבר הבית. "את יכולה להיכנס אליו".

"אני לא רוצה את הבית הזה", טלי מתכווצת. "אני רוצה בית אחר".

"אבל שם מחכים לך", אומר האיש. "תראי, יש שם על השולחן צלחת עם חביתה שמחכה לך".

טלי מתרוממת על קצות האצבעות ובוחנת את הצלחת בשתיקה.

"אבל אין שם חיבוק", היא לוחשת. "ואין שם מבט אל תוך העיניים. אני לבד שם".

"אבל יש לך שם אימא", האיש מביט בה בחוסר אונים, "ואבא, ואחים, ואחיות. איך יכול להיות שאת לבד?"

"אני לבד עם הרגשות שלי. אני לבד עם הצורך באהבה. אף אחד לא רוצה לתת לי. אף אחד לא נותן לי להרגיש שאני מוגנת, שיש לי מקום".

"אני לא מבין מה את רוצה". הוא מביט בה בייאוש ומתחיל להתרחק.

היא שוב לבד. אין לה מקום. היא צריכה לברוח.

מתחילה לרוץ בעיוורון, בעיניים מסומאות מדמעות.

היא חולפת ליד עצים, וליד כר דשא רחב, וליד גינת משחקים מלאה בילדים, אבל היא לא רואה אותם.

ליבה דופק בחוזקה.

אף אחד לא יראה אותה. היא עלולה ללכת לאיבוד.

"ילדה", מישהי גדולה חוסמת פתאום את דרכה. "ילדה..."

טלי נעצרת, ומרימה את מבטה לאישה הגדולה.

משהו בה מוכר לה.

העיניים הירוקות עם הקמטים הזעירים בצידיהן, קו הלסת החד.

טליה.

טלי משפילה את מבטה.

"לאן את רצה?" 

טלי חושקת את שפתיה.

"אני בורחת", היא מסננת.

"ממי?" טליה יודעת ממי. טלי יודעת שהיא יודעת, ולכן היא רק שולחת מבט ארוך אל תוך עיניה ולוחשת: "מכולם. מכל מי שלא מבין. מכל מי שלא מקשיב. מכל מי שלא רואה".

"אני רואה", אומרת טליה ברוך.

"את רואה אותי?" טלי מעקמת את שפתיה בפקפוק. "אם את רואה אותי – את יכולה לקחת אותי איתך?"

"אני לא יכולה להכיר אותך לכולם". טליה מביטה סביב במצוקה. "כולם מכירים אותי בלעדייך".

דמעות עולות בעיניה של טלי, וכתפיה שחות.

"ידעתי". דמעה קטנה נספגת בגב ידה של טליה, והיא ממהרת למחות אותה.

"אף אחד לא רוצה אותי. גם את".

"אני כן..." טליה נושכת את שפתיה. "רק לא מול כולם."

"נו באמת", גבותיה של טלי מתכווצות בזעם.

"אנ'לא צריכה מישהי שתתבייש בי." היא מותחת את גבה בהתרסה.

"אני אלך בעצמי לספר לכולם שאני את. שיחשבו כולם מה שיחשבו".

והיא פורצת בריצה מחודשת.

טליה מביטה בה בעיניים מזוגגות.

כל כך הרבה שנים הצליחה להדחיק את הטלי שהייתה. את הטלי שהיא.

חשבה שבנתה לעצמה דמות חדשה, יציבה וחזקה.

חשבה שהתגברה.

ובמשך כל הזמן הזה המשיכה טלי לחיות. לזעוק, להשתולל, לבקש ממנה הכרה.

"חכי", שמעה את עצמה צועקת. "אני אוהבת אותך."

טלי נעצרה, ואז התחילה להתקרב בהיסוס.

טליה הושיטה לה את ידה, וטלי הושיטה גם את שלה בהיסוס.

טליה רכנה, והביטה עמוק אל תוך עיניה של טלי.

"אפשר ללכת איתך יחד?"

 

 

קראתי. נוגעפצלשהריון
תודה שהגבתסיפור חוזר
יפה ונוגערקאני

תודה

תודה רבה!סיפור חוזר
מצמרר, וכתוב ממש יפהיעל מהדרום
ממש תודה!סיפור חוזר
תודה רבהסיפור חוזר
וואוו, כל הכבוד!נפש חיה.
תודה רבהסיפור חוזר
מצמררפילה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

תודה על התגובה! אני מסכימה איתך לגמרי.סיפור חוזר

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

מהמם!חשבתי שאני חזקה

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

תודה רבה, שימחת! בהחלט לזאת הייתה כוונתי...סיפור חוזר
וואו, איזה סיפור מצמרר...מתואמת

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

תודה רבה ממשסיפור חוזר
וואו מדהימה שאת 👑נגמרו לי השמות

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

יעל, תודה על התגובה המחזקת והמפורטת!סיפור חוזר

ממש שימחת!

באהבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

את מוכשרת כ"כ 🏆

מהמם!!!! ממש לא סיפור אישישיפור
 נראה לי שחלק משמעותי מאיתנו חיות את הפער הזה, כל אחת בצורה קצת שונה. וגם מי שחושבת שלא נוגע בה, יכול להיות שהיא פשוט עוד לא שמה לב לילדה שכואבת.
מסכימה, תודה על התגובה!סיפור חוזר
תודה רבה לכל מי שעצרה לקרוא ולהגיב!סיפור חוזר

ממש מחמם את הלב!

פעם הייתי באיזה סדנא בדמיון מודרךצמאה

והיא אמרה להיזכר בתמונה שלי מהעבר

וממש לשוחח איתה

ובסדנא

פתאום יצא לי שהילדה הקטנה בדמיון אמרה לי

שאני לא צריכה להמשיך לשמור עליה ולפחד עליה

זה היה לי גילוי

אחד הגילויים העצומים בחיי.

כי על הזמן

אתה מתהלך עם חוסר אהבה מהעבר

חוסר מעורכות

ועוד הרבה משקעים וגבנות

והילדה שאמרה לי ככה

פשוט פתחה לי צוהר

להתקדמות 

את כשרונית ממששירה_11
כתיבה מההממת אהבתי
תודה רבהסיפור חוזר
עמוק ומרגש!מחיאחרונה
חברות סירים המלצות/התייעצותאמא לאוצר❤

יש לי כמה סירים ממש גרועים שאני רוצה להחליף לסירים טובים ןאיכותים נון סטיק טובים כאלה..

בעקרון ממש אוהבת סירים של סולתם ומאד מרוצה מהם.. ותכננתי לעשות שם מתישהו קניה גדולה.. יש לי שם מועדון ויש גם הנחה משמעותית של בהצדעה ובמבצעים זה יוצא ממש ממש סביר..

בכל אופן התפנית בעלילה היא שאני צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם סט סירים די גדול (4 סירים, מחבת וכמה דברים קטנים) של חברת FOOD APPEAL

וסט סירים עוד יותר גדול של חברת Xenon סדרת Ultra/Gleam...


 

אשמח מאד לשמוע ממי שמכיר האם הן חברות טובות ואיכותיות? האם משתוות לאיכות של סולתם לדוגמא? שווה לי לבחור באחד הסטים או שעדיף לי לבחור מתנה אחרת ולקנות את הסירים בסולתם כמו שתכננתי?

תודה!!💓

 

פוד אפיל מעוליםSeven

יש לי סירים שלהם כבר 8 שנים ונראים כמו חדשים

כמובן שאני מקפידה להשתמש רק בכף עץ לערבוב ולא מזלגות וכו..

הייתי לוקחת תמתנה...אם לא יהיה טוב תמיד תוכלי לקנות בסולתם

ילדה בת 6 שמורידהאנונימית בהו"ל

תחתונים ומכנסיים כל לילה מתוך שינה...

למה זה יכול להיות?

אני מגיעה לכסות את הילדים בלילה ותמיד זה ככה.

ניסיתי לשאול אותה על זה והיא לא יודעת או טוענת לפעמים שחם לה (גם בשיא החורף).

צריך לעשות משהו?

הייתי יושבת ערד אחד בחדר כשהיא ישנהזברה ירוקה

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

מצטרפתיום שני

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

לא, היא מורידה לעצמה בוודאותאנונימית בהו"ל
דווקארקאני

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

 

גם אני ככהשושנושי
זה לא קורה מתוך שינה, אני מודעת לזה שמורידה כי ממש חם וחייבת שמיכה 
בדיוקרקאני
אני גם.. אבל תחתונים זה כן חריגזברה ירוקה
אולי הגומי מציק לה?רקאני
כדאי לבדוק תולעים. קרה לי פעם עם ילדה שפשוט גרדאמהלה

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

קיבלה ורמוקס וזה ממשיךאנונימית בהו"ל
אולי לנסות להשכיב עם כותנת לילה בלי מכנסייםשיפור
אבל מה הסיבה?אנונימית בהו"ל
יש פה לילות מאוד קרים
אולי קושי בוויסות חושי? איך היא במהלך היוםבאתי מפעם
האם מציק לה פתק בבגד? בדים מסויימים מפריעים לה? כמה זמן זה כבר ככה? 
כן מפריעים לה בדים מסוימיםאנונימית בהו"ל
אבל למה דווקא מכנסיים ולא חולצה?
כי יותר קל להוריד תוך כדי שינה... חולצה מצריכהאמהלה

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

 

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

 

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

יש לי בת בת 7.5צמאהאחרונה

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה


האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

זוגיות ועוד בפני הילדיםצמנהב

לקראת לידה ראשונה, אנחנו מתלבטים מה נכון\ראוי\כדאי לעשות, ונשמח לשמוע איך זה אצליכם.

א. האם הילדים שלכם רואים מגע בינכם? אם כן, לאיזה סוגים?

ב. האם הילדים שלכם שומעים דיבורי אהבה בינכם?

ג. האם הילדים שלכן חשופים ללבוש שונה שלכם מאשר בפני אחרים - כסר"ש, מכנסיים, שרוולים - נניח פיג'מה?

ד. האם הדברים הנ"ל תלויים בגילאי הילדים? אם כן, איך?

ה. עד כמה מה שאתם עושים נובע מתוך מה שראיתם בבית ההורים (המשך\הפוך)?

ו. לפי איזה פוסק הלכתי אתם הולכים בנושא הזה? מקור? 

אם כך זה אותו עניין , כי מדובר פה בפנימיות ולא רקנפש חיה.
דבר טכני
טיפוח פנים- יש לכן המלצות?אמונה :)

אשמח לחכמתכן

האמת בד"כ לא יוצא לי להשקיע בטיפוח... אבל צצו לי כמה חצ'קונים מעצבנים לאחרונה ובכללי הפנים שלי מרגישות לי קצת מוזנחות

מנסה לשטוף פנים פעם ביום במים חמים + סבון תינוקות + מים קרים, זה עוזר לחצ'קונים קצת

ויש לי קרם פנים הפשוט של ללין אבל מישהי אמרה לי פעם שהוא לא כ"כ עושה משהו...

 

אז תכל'ס- יש לכן המלצה לקרם פנים (או מוצר אחר) טוב ולא יקר מידי? ואם אפשר לקנות אותו עם ביימי אול זה בכלל מושלם

או דברים אחרים של טיפוח פנים שיכולים לעזור

תודה רבה!!

גם אני בתקופה מעצבנת של חצקונים והורמוניםאנייי חדשה

אין לי עצה פרקטית, אבל הזמנתי את הסדרה לפצעונים של uriage

מקווה שיהיה שיפור

אין לי המלצה ספציפיתנעמי28

אבל בטוח לא להמשיך עם הללין, הוא מפוצץ בבישום שלא עושה טוב לעור הפנים.

עדיף משהו בלי בישום.

לדר ריבה יש מוצרים מעוליםoo

אני קניתי חצי אתר שלה

וכל תכשיר עושה בדיוק מה שכתוב עליו (בשימוש ממושך)

תודה!!אמונה :)

המלצה לאחד ספציפי?

לא מבינה בזה בכלל. משהו שאפשר לשים קבוע וזהו ;)

הכי בסיסיoo

זה סבון+ קרם פנים

יש לה סבון לכל סוגי העור

לגבי קרם יש לעור רגיל/ שמן/ שמן מעורב


אני שמה קבוע את רוב הדברים

ערמת קרמים

אם את רוצה פירוט תגידי

וגם תלוי במצב העור ובגיל שלך (אני זקנה 😉)

היי אני ממש ממליצה לעקוב אחרי נושמת טיפול בפייסבוקעטרת בעלה
או באתר שלה, ממש מסבירה לפרטי פרטים מה כדאי לכל עור וגם ישלב מלא המלצות למוצרים ספציפיים
אני מקפידה על שטיפהכנה שנטעה

של הפנים בוקר וערב עם סבון, לי זה מרגיש שממש מנקה ואחכ מרגישה חלקה יותר. ובבוקר שמה קרם לחות עם מקדם (מסנן קרינה כזה).

ןכשהיו לי תקופות של חצ'קונים וזה השתמשתי בסדרה של דרמלוסופי שזה כולל קרמי לחות בוקר וערב לטיפול נקודתי, ותוך כמה זמן נעלם הכל. אבל אני לא יודעת אם זה יעיל גם במקרים הורמונליים דווקא

קוסמטיקה קוריאניתהמקורית

היום מוכרים גם בסופר פארם אני הזמנתי מחול

לא יקר, לא מבושם (מה שקניתי לפחות)

אם מעניין אותך אכתוב


אני מאוד אשמח שתכתבידיאט ספרייט
בתודה מראש 
בכיף המקורית

אני משתמשת במוצרים של סנטלה

קרם פנים, קרם עיניים, סרום, סבון ומסכה

כולם ללא בישום

בגילי המופלג😅 גם התחלתי להשתמש בסרום רטינול אבל זהירות!!! זה חומר פעיל שאסור בהריון והנקה וצריך לדעת איך להשתמש בו ומתי


הסנטלה הזה הוא צמח שיש בו סגולות ריפוי לעור, נכנס חזק לקוסמטיקה בזמן האחרון

אני מרוצה ממש מהמוצרים ומשתמשת בהם כשגרת לילה. בבוקר עדיין לא מצליחה להיגמל מקרם הניוואה האהוב שלי


את המוצרים הזמנתי מאתר קוריאני שנקרא ייסטייל. המחירים שווים ברמות וכל מה שכתבתי עלה לי בערך 200 משלוח חינם והגיע תוך שבוע

יש להם כמה סדרות לסוגי עור שונים. מוכרים גם בסופר פארם אבל חבל לשלם כפול או יותר לדעתי

את יכולה לשים פה קישור לאתר?פרח חדש

אני קונה של קליניק וזה יקררר

רוצה להיגמל מזה חח ולמצוא משהו טוב וזול יותר 

הדבר הכי חשובעלמא22אחרונה

זה לדעת מה סוג העור שלך ולקנות מוצרים בהתאם לזה.


מבחינת פצעונים, לי יש עור שמן, וממש עזרו הסבון וקרם הפנים של אקניל. לדעתי מוכרים בבי, אבל היה לי יותר זול לקנות בבית מרקחת ל הקופה.

השתמשתי בזה עד שלא מזמן ראיתי שהפנים שלי ממש מיובשות, אז עברתי להשתמש במוצרים של מיכל סבון טבעי ואני מרגישה שהם עושים לי ממש טוב.

אפשר לקנות באתר שלה או בניצת הדובדבן (אולי היא מוכרת בעוד חנויות, אבל זה מה שיש באזור שלי)

מבררת על כסא בטיחות לקטן בן החודשיי וזה יקררראוהבת את השבת
יש לכן המלצה למשהו שגם בטיחותי פלוס וגם הגיוני במחיר?
מה התקציב שלך?ואני שר
וואו גם אני חיפשתי לבן שנה . הכל יקר!יהלומה..
נדמה לי שאנחנו קנינו של אינפנטימתואמת

וזכור לי שהוא עלה לא יותר מ-400 ש"ח.

מקווה שזה נחשב מחיר טוב...

סלקל או כסא?יעל מהדרום
לק"י

אני גם מחפשת. ונראה לי שיותר הגיוני שנקנה כסא שיתאים גם לאחרי גיל שנה, כי אנחנו לא נוסעים הרבה ברכבים פרטיים. אז חבל על הכסף לקנות סלקל לפעמים בודדות.

סלקל. אולי באמת יש הבדל גדול במחיר...מתואמת

סלקל קל יותר לסחוב, כדאי גם לחשוב על זה...

אצלנו אנשים שאין להם רכב שואלים כיסאות בטיחות אם הם צריכים לנסוע ברכב... אולי עדיף גם לכם, אם יש אצלכם משהו כזה.

תודה. האמת שבחיפוש בגוגל ראיתי שגם כסא בטיחותיעל מהדרום
לק"י

שלהם עולה סביב ה-400.

אנחנו קנינו ביד 2 במחיר בדיחהדיאן ד.
יודעת שיש ביד שרה סלקלים להשאלהרק טוב!
לא התנסתי.

שמעתי פעם מארגון בטרם, שהם לאו דווקא ממליצים על הכיסאות היקרים שנחשבים יותר בטיחותיים, אלא על כיסא שקל לחגור אותו בצורה נכונה, שזה בסוף מה שיותר חשוב. 

קנינו joie staediמנגואית
גם אנחנו, קנינו 2 כאלהפה לקצת

וזה עובר בין הילדים

מגיל 0 עד שעוברים לבוסטר

קיבלתי הודעה על מבצע ברשת מוצצים על כסאות בטיחותיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ט בשבט תשפ"ו 19:54

לק"י

 

לחברי מועדון ומצטרפים חדשים.

לפעמים שווה לקנות מראש כסא שהוא עד גיל גדולמרגול

במקום לקנות סלקל וכשהוא גדל לעבור לכיסא (לא מכירה אף ילד בן שנתיים שיכול להיכנס בסלקל חחח)

יש כסאות שהם ממש מגיל לידה

מניחה שהם יקרים יותר

תלוי מה הצורך, כמה התקציב לחוץ עכשיו (לפעמים כשאין תקציב עדיף לקנות עכשיו בזול, גם אם בטווח הארוך זה יוצא יותר יקר)


אה, ואם את גרה קרוב לגוש דן (או מרחק סביר)- תחפשי ביד2 ומרקטפלייס וכו. הרבה שם קונות כסאות שווים ויקרים, ומוכרות עדיין בתוקף כי גם ככה סגרו את הבסטה די מהר.

הבן שלי היה בסלקל בגיל שנתייםהשם שלי

אבל הוא פצפון בגודל.

העברנו אותו לכסא, כי הוא היה מוציא את הידיים מהחגורה.

אבל הוא עדיין נגד כיוון הנסיעה.

אשכרה. אבל גם כסא לפעמים שמים נגד כיוון הנסיעהמרגול

אני הכי לא זוכרת מה ההנחיות בזה

אבל בוודאות מכירה כסאות שאפשר לשים אותם לשני הכיוונים (לדעתי תלוי בגיל/גודל של הילד)

כסאות, לא סלקלים. 

נכוןהשם שליאחרונה

צריך לפחות עד גיל שנה ועד 9 קילו.

הוא פשוט עוד לא שוקל 9 קילו.


יש גם כסאות מגיל לידה שאפשר לשים הפוך.

אולי יעניין אותך