אבל אני חושב שבמסגרת הישיבה לא אתקדם הרבה בתחום (הצבא קצת רחוק ממני בשלב זה...), בוא לא נשכח שרוב הישיבות מכוונות לחתונה בשיעור ד' ומעלה... 

לכן אני מנסה להתקדם באופן עצמאי וממוקד...  דברים שאפשר לעשות בעצמי, בלי לזרום עם הזמן...

עבודה = זמן * הספק

מוכנות = זמן* פעילות מקדמת

לא צריך להגיד את המובן מאילו.

ומי שחי לפי העדר הנישואים שלו וחיים שלו יראו כמו כולם, 50% גירושים...

אני חושב שאולי נתפס בעיניך שאני מזלזל במה שאתה אומר אבל אני חושב שמעבר למעשה יש גם את הגישה... וחוץ מזה אני אומר את זה כי אני מחפש מעשים נוספים מלבד ישיבה/צבא...

ובשביל להיות מוכן צריך להתכונן... השאלה כיצד?

אני חושבת שמה שגרם לי להרגיש יותר מוכנה לזוגיות זה להכיר את עצמי מבחינה זוגית.

הכוונה איזה סוג של אדם אני בזוגיות: קר או חם, רגיש או שכלתן, לוקח פיקוד ויוזם או מובל, מקשיב או מדבר, אפילו לרמות של משיכה (כמה אני צריך להמשך לבן אדם שמולי, האם אני אדם שצריך מגע או שצריך רק את המינימום וכו'..). 

וגם להכיר את התכונות נפש שלי יותר לעומק כדי שאדע להבין איזה אדם אני צריכה. וזה בהרבה תחומים: רמת עומק, רמת שיח, סדר וארגון, רמת עשייה, מידת מעורבות, מלא דברים. (וזה דברים שבאמת עם החיים אפשר להכיר אותם, אבל גם דרך שאלונים שמילאתי תוך כדי החיפוש , אז חידדתי את זה לעצמי. השאלונים נתנו לי את הפרמטרים. בהתחלה אתה כותב משהו שאתה חושב שהוא באמת ככה. ועם הזמן אתה בוחן אותו ואתה מגלה דברים , מרחיב ומחדד נקודות ..)

להכיר את העולם הרוחני שלך: מה הקב"ה רוצה ממך בעולם הזה, לאיזה זרם אתה יותר מתחבר ומוצא את עצמך, איך היית מסביר את השקפת עולמך, אילו רבנים מדברים אליך, להכיר רבדים עמוקים בנפש שקשורים לרוחניות.. 

ואתה יכול להתנסות ב"זוגיות" מדומה, כלומר לנסות לתת לסובבים אותך. לנסות לעזור בבית יותר, להכין אוכל אפילו שלא ביקשו ממך, להקשיב לחבר במצוקה, אפילו לנסות להיות קצת עם ילדים ולהרגיש מה זה עושה לך.. 

דרך אגב יש נקודות שצריכות חיזוק יותר לאישה, ויש נקודות שהגבר צריך יותר לשים עליהן דגש. 

כל אחד צריך לדעת את המקום שלו בזוגיות, ומה המין השני מצפה ממנו. נגיד אישה מאוד מצפה למחמאות ושיקבלו אותה כמו שהיא, ושיקשיבו לה (זה לא סותר שיכול להיות שגם הגבר צריך את זה.. אבל שוב זה תלוי במינון ובדגשים..)

ועוד טיפ כדאי מאוד להעמיק במושגים של : אהבה לבת הזוג, כבוד, ההערכה, אכפתיות, נתינה 

עוד אחד (חח לאט לאט אני נזכרת בעוד דברים): ביטחון עצמי. תפתח את האישיות שלך לרמה שתאהב ותעריך את עצמך, שתחשוב שהבחורה שהולכת לקבל אותך באמת תזכה. זה מקרין החוצה. יכול להיות גבר מושלם , באמת, עם כל הפרמטרים (וכנ"ל לאישה), אבל שחושב בתוך תוכו שהוא כלום.. וישר מרגישים את זה, וזה מוריד מהחשק לזוגיות.. 

וחיזוק לזה שאתה מחפש אישה בגיל צעיר : "טוב לגבר כי ישא על בנעוריו" אז אשריך! תצליח בעז"ה!

תוכלי להפנות אותי לשאלונים כאלה?

ואני צריכה לבדוק אם השאלונים נמצאים אצלי במחשב.. 

במידה וכן אשמח לשלוח.. 

חשוב מאוד שהערכים שם יהיו מוחלטים, אם ניקח לדוגמה שכלתן -רגשי או מגע ושני הצדדים יגידו משהו אחד אבל בסולם אישי ושונה... לכן דוגמאות יועילו יותר, לדוגמה עד כמה אתה חסידי - הולך לטיש כל חמישי| לומד מעט| לא לומד | מתנגד וכן הלאה... 

אבל זה רעיון ממש טוב! 

זה יותר שאלונים שעוזרים למקד אותך אבל לא ברמה של לתת דוג'.. (בשביל זה צריך באמת לשבת על זה ולחשוב.. זה יכול לקחת קצת זמן..)

זיכרון לפנייך...

לגבי :

מה ההבדלים המרכזיים ביניהם -משמעות כללית. - משמעות פרטית. וכו'
מידות. איך לתפוס את עולם המידות.
רגשות. איך לתפוס את עולם הרגש שלך.

בירור שאיפות. -מה הדברים שאתה שם במרכז החיים שלך.
עבודה על עצמאות - טכנית, ומחשבתית.

פגישות - התנהגות, נושאים וכל מה שקשור...

אתה משדר חוסר ביטחון וזה ממש לא חייב להיות מסיבה אמיתית.

אתה חייב לשאול את עצמך: האם גדלתי בבית בריא?

אם גדלת בבית בריא, עם אבא ואמא שמתנהלים באהבה בשמחה ובמידות טובות ביניהם ובכלל (כמובן יש גם מתחים ובד"כ גם ויכוחים ומריבות, בין ההורים וגם בינם לבין הילדים כולל אותך, אם הם אנשים נורמליים ולא מלאכים. אבל הסך הכול הוא שהם אנשים עם מידות טובות ועם אווירה בריאה בבית), ואתה יכול לומר על עצמך שאתה פחות או יותר דומה להם, אז אתה בכיוון, והתשובה היא דווקא מה שלא רצית לשמוע: לך תלמד תורה בישיבה וכל החיים, תעבוד על המידות שלך כל החיים, ו"לך אכול בשמחה לחמך... כי כבר רצה האלוקים את מעשיך". אתה גם יכול לדבר על זה עם אבא ובד"כ עדיף עם אמא.

אם לא, אתה צריך לפנות לרב שלך לקבל הדרכה. בהקשר הזה: רב זה לא רב גדול מדי שאין אתו שום קשר אישי, אלא מישהו שניתן לסמוך עליו שידריך אותך בעבודת ה' (קרי: ברוב הישיבות זה הר"מ ולא רה"י). בהקשר הזה זה בכלל לא חייב להיות רב, אבל זה חייב להיות מישהו שאתה סומך עליו מאוד, ושבחייו האישיים הוא מנהל משפחה בריאה. אין לך עדיין מישהו כזה? אז זה השלב הראשון.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

מזכיר לי את השיר הנחמד הזה (באנגלית)

וכמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם