אם רק נשחרר את כל האחיזות, נוכל שוב לפרוש כנפיים.
איך יכולנו לשכוח מי אנו
ומאין באנו ושעוד ניתן לנו
להגביה עוף
שנים שעברו עלינו
משברים שהותירו אותנו
כואבים
עמעמו אורנו
החלישו בנו
את האמונה
עד שנדמה היה לנו
שמאז ומעולם
היינו רק מהלכים
וגם כשסגרו חומות עלינו
מכל הכיוונים
הושפל מבטינו
ואת עצמנו
חשבנו אבודים
לו רק נרפה את כל הכוחות
ולא נקפוץ ידיים
אם רק נשחרר את כל האחיזות
נוכל שוב לפרוש כנפיים
איך יכולנו לשכוח מי אנו
ומאין באנו ושעוד ניתן לנו
להגביה עוף
הלא מכל נפילותינו
היינו עולים
ומעומק עומקי התהומות
אל שמיים ממריאים
הלא מכל נפילותינו
היינו עולים
ומעומק עומקי התהומות
אל שמיים ממריאים
(באמת?
כן.
תפסיק כבר לבלבל אותי.
וכן, גם בזה יהיה טוב. בטוח.
הלוואי)
(הלילה ההוא.
במרפסת.
קראנו מסיפורי נשמה את "לברוח אליו יתברך".
היא הקדישה לי את השיר הזה לסיום וחיזוק.
דמעות.)
(הי,
מה אני חוזרת לפעם.
אולי כי שוב הכאב הזה.
טאטע.
אני לא רוצה.
אז תעזור, טוב?)
ביני.