שאלה ליוירושלים של זהב

בשבועיים האחרונים אני חושבת הרבה על נשיות. מזה אומר?

על פמיניזם, על שוויון הזדמנויות, על שמרנות וחדשנות.

אני חושבת על צניעות, צניעות בחברה, צניעות גלויה וצניעות אמתית, פנימית.

ועל כל מה שאומרים לכם בישיבות,

אני לא יודעת הרבה,

אני שומעת פה ושם,

בדייטים, מאחיי, שומעת, מציצה.

והלב שלי משתגע.

ובגלל שאני בחורה רציונלית לא פחות, המוח שלי מבולבל ומנסה לייצב את עצמו גם כן.

פולמוס במוחי.

כל קטבי החברה נמצאים לי בראש. נאבקים, מתווכחים, מחדדים את להביהם.

פתאום הבנתי

תודה פמיניסטיות אהובות,

הענקתן לי את היכולת לבחור

אני בוחרת,

אעדכן כשאסיים.

 

בינתיים שאלה לי אליכן, אילו בחירות נשיות עשיתן, האם אתן שלמות עם החלטות אלה ולמה?

 

 

 

הזדהיתי עם מה שהבנתי, לא הבנתי הכלמחפשת^

תוכלי לפרט יותר? במיוחד את השורות האחרונות,

 

 

הייוירושלים של זהב
פירטתי קצת בתגובות למטה תודה!
כן, ראיתי זו שאלה מעניניתמחפשת^
אז כן,
המקצוע שאותו אני לומדת מאפשר חיים של בית, ואני שמחה מאוד שבחרתי אותו
(ממש לא מחייב והגיוני שלא, אבל מאפשר)

מה עוד נשי? אני מתלבטת, חושבת שכייף לגלות את מה שמתאים לי , וממילא גם לנשיות שבי.

האם אני בוחרת לנדנד ילד ולספר לו סיפור במקום להיות בפלאפון? משתדלת מאוד שכן, לפעמים לא.
אני חושבת על השאלה הזו, מהרהרת בבחירות שלי, בהחלטות ואולי גם במאבקים פנימיים.
הם יותר קשורים למי שאני ולא לנשיות בדווקא.




וואו יפה מה שכתבת..וירושלים של זהב
כדי להתמודד עם בלבול צריכים לשבת ולנסח בבירורפעם הייתי עוגי

מהן השאלות שמייצרות את הבלבול הזה

 

ואחר כך לרכז ידע בנושא:

ספרים, מי שמבין בעניין, כתבות מאמרים ועוד

 

וככה בונים סדר בראש לאורך זמן

לעשות מה שבכוחי. ולתת מה שיכולתינפש חיה.
כאישה.



כי אני טובה בזה


אני שלמה עם עצמי ככה
ונעים לי להרגיש טוב וכיף עם עצמי
יעני "הגשמה עצמית"
אני חושב שהדבר החשוב ביותר בבירור,רק שמחה#
הוא לא לעשות "הכול כלול", אלא לפרק לתת נושאים.
למשל, בנושא אחר לגמרי, אם אני ימני, האם זה אומר שאני מחוייב לקבל את כל מה שמשוייך לימניות בעולם, כמו כלכלה ימנית? לא.
אותו הדבר אני חושב בפימניזם. אפשר לקבל חלק, ולדחות על הסף חלק אחר.
לגמרי^^^ במקום לתת לעצמך כותרות "ימני" "פמיניסט"פעם הייתי עוגי

הכי טוב ללמוד את הנושאים לעומק

להתווכח עליהם

לברר את הצדדים השונים

 

בכל סוגיה להחליט מה אתה חושב

מתוך ידע ובירור

לבנים את צריכה לשאול מה עשיתם בעד בחירות נשיותחסדי הים
ומה נגדן.
אנחנו צד מאוד חשוב במשוואה.
בסוף, עדיין מתקיים "והוא ימשל בך".
יאללה מוזמן לענותוירושלים של זהב


אצלי זה דווקא בלהרפות ברצון לשלוט ולתת מקום מכובדחסדי הים
לנשים.
נגיד, יותר קל לי לכבד את הנשים שמעלי בעבודה, בגלל הידיעה שהעולם משתנה ולאט לאט מתבטלת הקללה של "והוא ימשל בך".
זה מוזר שבגלל זה קל לך יותר לכבד אותןוירושלים של זהב
אין לך מחשבה פשוטה שמגיע להן כבוד כמו לכל בן אדם?
זה ברור שיש. התכוונתי יותר בהחלטות. נגיד, אניחסדי הים
יכול להחליט לבד או אני יכול לשתף אותם בהתלבטות ולהתחשב בדעתם כמכרעת ולא רק כמיעצת.
אההוירושלים של זהב
אבל זה עדיין סופר מעניין שאתה חושב על "והוא ימשול בך" בסיטואציות כאלה!
אני לא חושבת שאי פעם הגדרתי החלטה שלי כנשית.ענבל

בס"ד

 

אולי רק להתאפר ולהתלבש יפה

 

מה זה החלטה נשית? 

ממ..כוחות שמימיים
האמת שאני לא מבינה הרבה במה שאני לא מתעניינת,לכן לא התעמקתי מעולם במשמעות ההגדרה "פמיניזם" והקשר שלה למציאות החיים שלנו..כך שמה שכתבת זה קצת סינית עבורי.
אבל,אני בהחלט יכולה לומר בסיפוק שעשיתי הרבה בחירות נשיות בחיי,רק מזה שהתחברתי לעצמי יותר.
אני לא יודעת אם זה המקום לפרט,אבל זה פשוט להרגיש טוב עם עצמי,
לתת לעצמי את המקום הנשי,הפנימי,לקבל את המהות שלי והחיבה והאהבה שלי ליופי,אסטתיקה,בעיצוב וצבע..
וגם הבחירות,אם בקניות לדוגמה,ואם בהתנהגות.
מבחינתי ומבחינת מה שחונכתי זה אומר גם לכבד את עצמך,בלבוש והתנהגות,

לסיכום-בעיניי זה אומר:

להיות *באמת* מחוברת וקשובה לעצמך,
לאהוב את עצמך,
לקבל את עצמך,
ולדעת מה ואיך להעניק לעצמך.

(כשאני כותבת באמת,אני חושבת שצריך לדעת לשלב בין הצורך להשקיע בעצמך לבין איך זה נראה כלפי חוץ,אם זה בגבול הטעם הטוב)
עד כאן פילסופים..
תודה, טיפה יותר קרוב למה שחיפשתי, אבל תוכלי לתת דוגמא?וירושלים של זהב


תתני דוגמא לדילמה בחיים ואני אנסה לפרק את זה..כוחות שמימיים
בסה"כ לפי מה שאני מבינה ממך,
יש לנו תבונה נשית.
זה כח שאפשר להתחבר אליו אם מתחברים פנימה ,למשל,כשעולה לי שאלה מסויימת אני מדמיינת את עצמי ב2 הסיטואציות שעולות ואז בוחרת לפי מה שמרגיש לי נכון עבורי.
אבל-יש דברים שזה לא ככה..קצת מוזר ומורכב לפרט לך כשאני לא יורדת לסוף דעתך..
אם תפרטי יותר יהיה לי יותר קל לדייק 🙂
אוקיי אדייק את שאלתיוירושלים של זהב

כולנו עושים החלטות כל הזמן.

אבל אם אני אישה, ההחלטה שלי תהייה נשית;) על פי שיטתי.

 

רציתי שנעלה מורכבויות נשיות,

אני בוחרת מה ללמוד - משהו שאני רוצה להשפיע בחוץ כמה שיותר? אני רוצה להיות כמה שיותר זמן בבית?

אני בוחרת עם איזה בחור להתחתן, במה לעבוד...

בכל החלטה נכנס מימד ה"אישה" ותפקידה. 

 

אז ביקשתי שיתוף בכך?

 

 

אז לי נגיד היה את הקטע הזההעוגב
רציתי ללמוד רפואה, ועוד לפני שהתחלתי התארסתי, ופשוטה לא היה נכון לי לחשוב שהאישה צעירה אהיה עמוק בלימודים 7 שנות נישואים לפחות, בעיקר בדגש על השנים של ההתמחות, בהן בעז"ה כבר מצפים לילדים...

אז הלכתי על סיעוד. פשרה? ממש לא. כי מלכתחילה זה גם היה בכיוון, כי הרגשתי הרבה יותר שלמה עם ההחלטה (מבחינת המכלול שזה ידרוש), כי אני מאמינה שגם שם אוכל להיות 100 אחוז ולהוסיף טוב, וגם שם תהיה לאישיות שלי מקום...
ואם זה יהיה שייך, אולי בעתיד נשקול את זה מחדש.

זאת בהחלט החלטה נשית, והיו הרבה שהספידו את הפוטנציאל שלי..
מה יש לי להגיד על זה? שכשכל נושא נידון בנפרד, זה באמת מתנגש. אבל כשמסתכלים על המכלול, איך נכון לי כאישה, כאמא, כאחת שיש לה מה להוסיף בעולם וכו', אז זה יותר פאזל ופחות דברים נפרדים כל כך...
ב"הצלחה בחיים!
אבל כן, למקום שלי
מדהים! ממש! תודה רבה!וירושלים של זהב
קראת את החוברת של הרב קלנר?ברגוע
ממליץ
אם את רוצה לדעת באופן יותר מדוייק מה מלמדים אותנו בישיבות..
אני משער שלא אחדש לך אם אומר שלא כולם לומדים בישיבות קוסביון
כך שזה לא מדויק במיוחד
לא קשור לקוברגוע

ברוב הישיבות אם לא כולם יסכימו עם החוברת.

החוברת כותבת דברים באופן מאוד כלליוירושלים של זהב

ויוצאת דיי יפה מכל המחלוקות..

כאילו היא מאוד ממהרת להרגיע וכל דבר היא אומרת "יש יוצאות מן הכלל".

אין שם אמירה חותכת וברורה. 

אז הגיוני שרוב הישיבות יסכימו עם מה שכתוב שם.

 

זה בדיוק מה שמלמדים בישיבותברגוע

אין אמירה חותכת שאשה צריכה להשאר בבית כל הזמן או שאסור לה ללמוד גמ'.

מלמדים דברים עקרוניים מה הכיוון, וכל אשה תלמד מזה מה שמתאים לה.

כשמתעסקים עם בני אדם ברור שיש יוצאים מן הכלל.

הבנתיוירושלים של זהבאחרונה


כל מה שכתבת סובב סביבסתם 1...
"מה אחרים אומרים על"...
מה את אומרת/חושבת?
ביררת את הנושא לעומק או שאת ניזונה ממסקנות של אחרים/ות?
וואווירושלים של זהב
נראה לי ממש לא הבינו אותי נכון!
יש לי המון מחשבות משלי, אבל אני גם מביאה את מחשבותיי מול אנשים ומעמתת ומאמתת אותן.
יש חידודים שנעשים. אני מבררת על ידי התבוננות עצמית על ידי קריאה ועל ידי דיבור.
עכשיו, ממש לא רציתי לפתוח דיון על פמיניזם.
רציתי לשמוע על דילמות נשיות (בנים, סתם נדחפתם;)) ואיך הן החליטו. לא כולן באמת עמדו מול שאלה גורלית יותר מדיי והכל היה דיי הרמוני בהחלטות שלהן, אבל יש כאלה שלא. ואשמח לשמוע על כך. המקרה עם הרפואה או סיעוד או מקרה מדוייק.
ראיתי שיש לנו יכולת מאוד רחבה לבחור את חיינו, בזכות הפמינסטיות.
גם אם בסוף בחרנו להיות בבית, פעם לאישה לא הייתה יכולת לבחור בכך, וזה מדהים ומופלא שהיום כן, אישה יכולה ללכת לעשות דוקטורט וגם להיות הכי אישה שיש. ויכולה גם לא אם היא לא רוצה בכך.
באופן כללי אני רואה בבחירה חופשית רחבה משהו נעלה במיוחד.
אפשר עוד לדון ולפרט על כך רבות.
בקשר להתלבטות שלי, הכל טוב, באמת.
זה באמת נושא מענייןמחי
אני עדיין חושבת אם אני מסכימה עם מה שכתבת
עוד לא הגדרתי את זה לגמרי לעצמי בראש אז קשה לי להסביר, אבל אנסה.
אני לא רואה את הפמיזינם כמשהו שעוזר לבחירות שלנו. אני לא חושבת שזה עוזר לאשה להיות אשה כשהיא מנסה להשתוות לגבר.
ניקח לדוגמא את הנושא של לידה טבעית (כי זה מה שיש לי בראש עכשיו...) זה שאני רוצה ובוחרת ללדת באופן טבעי, זה דווקא בגלל שאני מנסה להתחבר לאופן הטבעי ולגישה הישנה שבה הדברים נעשו במשך כל הדורות, ולא לחדשנות ולאופן שבו העולם המתקדם חושב שלידה צריכה להיות.
את מנסה לומר שבזכות הפמיניזם אני מודעת יותר לכוחותיי בתור אשה וזה מעצים אותי ונותן לי את הכח לבחור בלידה טבעית? לא חושבת, לדעתי בדיוק להיפך. אני לא חושבת שפמיניזם ונשיות זה בכלל מילים נרדפות.
או שבזכות הפמיניזם נשים למדו לעמוד יותר על דעתן וזכויותיהן ובזכות זה אני מרגישה שזה לגיטימי לבקש שהלידה תתנהל בצורה שאני מעדיפה ולא נכנעת לתכתיבים של הרופאים? זה יכול להיות.
אני לא אשה..דעתן מתחיל
אבל מרגיש מחובר ומסכים למה שכתבת. תודה
אממ פשוט לפני הפמיניזם נשים לא יכלו להחליט לעצמןוירושלים של זהב

ובעלך היה המחליט העיקרי אם תלדי בלידה טבעית או לא.

טור חובה יפה שראיתי שכנראה קשורששוןושמחה
תודה על הקישור!וירושלים של זהב


פמיניזם זה לא מיקשה אחתמאמע צאדיקה

ונשיות זה- מה שזה בשבילך.

 

אני נהייתי נשית יותר להגדרתי בכךעדן ירושלים
שלמדתי לא לפחד לומר שאני פמיניסטית למרות שבציבור איפה שאני חיה זו קצת מילת גנאי
ולמרות שבעלי לא מסכים איתי על זה
למדתי לומר את עצמי. ואת דעותיי ולהתייחס לעצמי באופן שווה. ללמוד לכבד את עצמי בעיני עצמי.
ולגבי מקצוע והכל התחלתי ללמוד לפני החתונה,
אני מרגישה שבחרתי במקצוע הנכון לי
וכולי תקווה שאהיה אישה שמגשימה את עצמה גם בגיל 40 למרות שאני מתכננת ילדים ומשפחה גדולה. שזה לא יעצור אותי להתקדם ולהרגיש שאני ממצה את עצמי.
לגבי המשפט האחרון - את חושבת שלא תצטרכי לעשות ויתורים?וירושלים של זהב


אני אצטרך אבל לא כי אני אישה.עדן ירושלים
כי אני אדם. כל אדם שבוחר להקים משפחה וזוגיות עושה ויתורים כאלה ואחרים. ולא. אני לא רואה צורך לוותר יותר מבעלי.
שנינו שווים בזוגיות הזו לכל דבר.
מניקיון הבית ועד הילדים. זה של שנינו. אין טאבו שילדים זה של האישה ובגלל שילדת אל תגשימי את עצמך כי זה שלך. ממש לא
הבנתי.. את באמת פאמיניסטיתוירושלים של זהב


אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הלכתי להביא פופקורןקפיץ

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

השאלה באיזה סטדנרט שופטים אותוחושבת בקופסא

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

ניחמתנופשוט אני..

אולי אני פשוט רציני מדי😏

דווקא האחרון לא היה כזה גרועקפיץ

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

למה אתה קורא פנימה?נפשי תערוג

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

כי שבת יוצאת ב20:30קפיץ

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

לישוןנפשי תערוג

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

כי אני משלם על מנוי 😉פשוט אני..

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

פנימה? זה גיליון לנשים.תפוחית 1

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

והאמת שאני מאוד נהנית ממנו.תפוחית 1

אני אשמח להצטרףהפיאחרונה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

ביטוח מופקע על ג'יפחוזר תמיד לאשתי

קניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.

אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.

מה הסיפור?

מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?

אין דבר כזה ''ביטוח זול'' שיתאים לכולםפשוט אני..

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

רכבי שטח זה עסק יקרנפשי תערוגאחרונה

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

צירופי מקרים ותחושות בטןשפוי

מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!

בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...

סיפור מהלחימהיהודי שואף לטוב

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

מטורף לגמרישפוי

סיפור נוסף מהלחימהיהודי שואף לטוב

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

וואו. באמת ניסי ניסיםנקדימון

ועוד מהלחימה. טרי.יהודי שואף לטוב

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

צריכים להגיד הגומל, נכון?נחלת

תלוי סיטואציה. בכל מקרה הוראה רווחתיהודי שואף לטוב

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

יש לי המון... הנה כמהכולנו הביתה

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

יש אנשים צדיקים בפורום הזה.....באמת.נחלת

שמעתי פעם משפט יפהחוזר תמיד לאשתי

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

יש משפט שאומרSeven

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

היה יום אחד של פיגועהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ט' באב תשפ"ו 15:37

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

משהו נחמדפשוט אני..

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

פעם סידרתי איזה חדרון שהיה חצי מחסן חצי זולהאברהם יאיר שטרן

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

יש ליSeven

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

קוראים לזה השגחה פרטית..יעל...אחרונה

מחליא אותי שבגלל משחק מטומטם כל העולם משתגעכְּקֶדֶם

מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין

ץ

כמה אותנטי מצדךחתול זמני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

מי אמר שדוס אמור להיות אינטלקטואל אנין טעם?shaulreznik

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

אני לא חושב שהרב לנדו מהווה דוגמה ליהודיפשוט אני..

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

כל אחד צריך לשחררמבולבלת מאדדדד

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

איך רואים שיש שם מישהו שעודד אותך לצפותמשה

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

אממממ האמת לאמבולבלת מאדדדד

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

איזה קטעמשה

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

מעולם לא עניין אותימבולבלת מאדדדד

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

אין לי בעיה שישחררו אבל שיעשו את זה בשושוכְּקֶדֶם

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

למה זה חילול השם?פשוט אני..

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

יש הבדל רב בין היגררות אחר תרבות המערב וביןפינג פונג

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

טהרני לדעתיחתול זמני

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

זו דוגמה קלאסית לביטול תורהפינג פונג
  • תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

  • לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

  • קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ביטול תורה זה אומר שבזמן הזה יכולת ללמוד תורהחתול זמניאחרונה

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

  • עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

  • למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

  • כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

נכון. למה לא? גם חרדים הם בני אדם, אחרי הכל....נחלת

דווקא למשחק הזה יש הרבה יתרונותמשה

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

וואי, אם זה נכון זה מדהים.פינג פונג

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

יותר מחליא המרדף אחרי החפתים של הצעקה האחרונהנקדימון

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

כלה נאה וחסודה.... לא ככה? זה לא נחשב לשקר, נדמה לנחלת

בד"א? ביום חתונתהנקדימון

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

למה אתה כזה חמוץכְּקֶדֶם

נדבקתי ממךנקדימון

אבל אני כזה מתוקכְּקֶדֶם

אה, התכוונת במטפחי הבלורית וכו' אלינו?נחלת

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

תנחומיינקדימון

מה כזה רע בזה?advfb

מתי יש סיבוב שערים?אשר ברא

אני מכיר חבר'ה שעושים אחרי הנץ, רק בנים...ל המשוגע היחידיאחרונה

איך אתם בתשעה באב? מה הלו"זחוזר תמיד לאשתי

מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?

היה יפה ומעניין שהשואל עצמו יפרט ואז ישאל אחרים …פ.א.
או שאתה @זיויק, שרק שואל ולעולם לא משתף מעצמו 
שנה שעברה בערב הייתי בכותל הקטןניגון🌿

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

תלוי במצב רוחאריק מהדרום

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

השנה אני נאלץ לעבוד,חתול זמני

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

שהייתי רווק הייתי נוסע לכותל.נפשי תערוג

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

 

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

שיעורים על ט' באב בעיקרLavender

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

 

קוראים את מגילת איכה 2-3 פעמים מלבד הקריאות בבית הפינג פונג

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

כנראה בלילה באזור שערי הר הבית והכותל,ל המשוגע היחידי

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

פעם פעםמשה

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

עדיין הולכים לכותל? הכנה לטו באב4ne1

הפסנתרןכְּקֶדֶם

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

לא בוכים על חלב שנשפך 🫗 ("על החורבן הפרטי שלי")פ.א.
אנימה

גמרת לבכות?

אני ראיתי אתחתול זמני

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

זה משהו דוקומנטרי?נחלת

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

דוקומנטריחתול זמני

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

גוש קטיףהפי

בירושליםאביעד מילוא

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

מקדשים את הלבנה. פשששפתית שלגאחרונה

באמת ככה מכנים את זה?

התנהגות מוזרה בכבישחוזר תמיד לאשתי

קרה לי עוד פעם בעבר.

אני נוסע, עוצר במעבר חצייה, עוברת בחורה ופשוט נועצת בי מבט חודר לכל אורך החציה וגם אחר כך.

אני מסיט את המבט, ממש מובך, לא מבין מה קרה.

לא לבשתי פונפון על האף.

זה גם מבט ממש מטריד, חודר כזה. מצד שני לא נראה כועס או כאילו אני מוזר.

מה הסיפור? קרה לכם פעם?

ליצור קשר עין עם נהג כשאתה חוצה כביש124816

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

זה קטע של בטיחות בדרכיםחתול זמני

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

תודהחוזר תמיד לאשתיאחרונה

אולי יעניין אותך