אולי כאן מישהו יוכל לעזור לי...*אור קטן*

רציתי לפרוק קצת...
סליחה שיצא קצת מסובך פשוט ניסיתי לבטא את התחושות שלי כמה שיותר טוב...


יש לי 5 אחייניות ואחת מהן היא בת 4 ואחות טרייה.
היא ילדה באמת מתוקה וחכמה, אבל היא פשוט מפונקת. ממש. היא חושבת שהכל מגיע לה וכולם כפופים לה.היא חייבת שכל התשומת לב תהיה עליה ושהכל יהיה כמו שהיא רוצה בדיוק, היא חייבת לדעת מה אמרתי לאמא שלה ומה האיש מהרחוב אמר לי, מה עשיתי אתמול ולמה אני שותה עכשיו אם כבר שתיתי מקודם. והיא מקבלת את מה שהיא רוצה, ההורים שלה לא מגבילים אותה בכלום. וזה כבר מציק. (ויש לי עוד אחיינית בגיל שלה, שהיא ממש לא ככה אז זה מאוד בולט לי...) ועם זה באים דברים שקשים לי...
דבר ראשון- אמא שלי, היא כמו כל סבתא- מפנקת, דואגת וכמובן קונה מתנות למיניהן, והיא לא מבינה שגם אני עדיין בת 14 ואני מרגישה לפעמים שהיא קצת מפלה אותי בדברים מסויימים. כשאני אומרת לה משהו על זה היא ישר אומרת לי שהיא עושה המון דברים למעני ואני לא יכולה להגיד דבר כזה... אני מבינה מה היא אומרת, ובכל זאת...

אני יודעת שאני סהכ דודה שלה ואני בת 14 ואני לא המחנכת שלה. אבל זה לא נעים לי להיות איתה כשזה ככה, ואפילו חבל לי לראות ילדה שגדלה מפונקת וצומיסטית...
וכל פעם שאני מדברת על זה עם חברה\קרובת משפחה או מי שזה לא יהיה, אומרים לי להגיד תודה שבכלל יש לי אחיינים ואני לא יכולה להתלונן על דברים כאלה. אני מרגישה שאף אחד לא מבין שגם להיות דודה יכול להיות לא הכי כיף בעולם לפעמים...

 

שוב,יכול להיות שזה נראה לכם התנהגות נורמלית לבת 4 אבל אם אני מסתכלת על האחיינית האחרת שלי זה אחרת.


קצת קשה לי לתאר בדיוק מה אני מרגישה כלפי אחיינית שלי אבל בכמ אין לי למי עם מי לדבר על זה...
אם למישהו יש משהו להגיד\לעזור\לשתף, זה מאוד ישמח אותי ויעזור לי...
תודה!

נראה לי לגיטימי מה שאת מרגישהבת 30
אני גדלתי עם הרבה אחיינים, ובאופן טבעי היו כאלה שהיו מחוברים אלי יותר והיו שפחות.
ובצורה הכי פשוטה- ילד ללא גבולות הוא ילד שקשה להיות איתו. גם להורים קשה, אני מניחה. מעייף, מרגיז וסוחט.
זה טוב שאת משתפת בתחושות שלךמחי
לדעתי אין מה להשוות בין שתי האחייניות, כל אחת עם אופי שונה והורים שונים, הגיוני שהן לא מתנהגות בדיוק אותו דבר.
יכול להיות שההורים שלה מפנקים אותה יותר מדי וזה באמת יכול להציק לסביבה, אבל זו האחריות שלהם, הם מחליטים איך לחנך אותה. זה לא אומר שהיא תגדל להיות ילדה מפונקת שתקבל כל מה שהיא רוצה. יכול להיות שבגיל הזה ההורים שלה מעדיפים לחנך אותה בצורה הזו, וכשהיא תגדל קצת הם יציבו לה יותר גבולות. זו הבחירה שלהם. ושוב, אני מבינה כמה זה יכוללהיות מעצבן להתמודד עם ההתנהגות שלה בתור דודה, אבל אין כל כך מה לעשות.
בקשר לשאלות שלה, אני לא חושבת שזה קשור לפינוק. זה מאוד אופייני לגיל 4 להתעניין ולרצות לחקור את הכל, ולשאול המון המון שאלות שצריך הרבה סבלנות בשביל להקשיב ולענות עליהן... זה באמת גיל מאתגר. אבל את צריכה להבין שזה שהיא רוצה לדעת ולהבין הכל זה לא בגלל פינוק, זה שלב טבעי ובריא בהתפתחות שלה. והיא ילדה קטנה ולא יודעת מה מתאים לשאול ומה לא, היא נשמעת ילדה סקרנית שרוצה להבין הכל, אז היא שואלת. אם היא שואלת משהו שאת לא רוצה לענות עליו את לא חייבת לענות. את יכולה להגיד "אמרתי לאמא משהו שרק היא צריכה לשמוע", "אני לא רוצה לספר מה עשיתי אתמול, זה אישי". אז היא תשאל מה זה אישי, ולמה רק אמא צריכה לשמוע והיא לא יכולה, וזה באמת יכול מאוד לעצבן ולגמור את הסבלנות, אבל זו עבודת מידות להישאר רגועים ולענות ברוגע ובחיוך "אני לא רוצה לדבר על זה, חמודה", "אני מספרת לך הרבה דברים, זה היה משהו שרציתי לספר רק לאמא", "אישי זה משהו שקשור רק אלי ואני לא צריכה לספר לאחרים". ואם ממש אין לך סבלנות לחפירות שלה את יכולה פשוט להגיד אני מצטערת, אני צריכה ללכת לסדר משהו בחדר שלי. כשאסיים אחזור לשחק איתך ואז תוכלי לספר לי את מה שרצית. או כל פתרון אחר שיתן לך אפשרות להיעלם בלי לפגוע בה ובלי לתתלה הרגשה שהיא חופרת, כי היא באמת קטנה ולא מבינה.
תודה על התגובה!*אור קטן*

לגבי השאלות שלה- אני מקווה שבאמת יעבוד אם אני אסביר לה משהו כזה...

אני אנסה דברים שאמרת שוב תודה!

מציעה לך להסתכל על השאלות שלה במבט משעשע...הריון נוסף ב"ה
ולנסות לענות בהומור. לדוגמא.... למה את שותה עוד פעם כבר שתית קודם.... לענות בסגנון.... אמממ אני חושבת שהפכתי לפילה.... ולהשמיע קול חמוד כמו של פילה. את יכולה גם להחזיר אליה את השאלות ולשאול אותה.... למה את חושבת? או... מה את חושבת שהאיש אמר?.... בלי לענות לה. את תקבלי תגובות מצחיקות. כי החשיבה של ילדים נורא מצחיקה לפעמים...... אני חושבת שכך זה יהפוך לך לפחות מעיק.
לגבי היחס של אמא שלך. תגידי לה ברור. גם אני רוצה מתנות/ הפתעות. אל תשכחי גם אותי. כשאת קונה לאחיינים....
את יכולה לבקש מאמא שלך הפתעות כדי לתת בעצמך
ואז את יכולה להגדיר משהו שמפריע לך ולתת לה רק אחרי 5 נקודות. כל פעם שהיא מתגברת היא מקבלת נקודה. תציירי לה נקודות בדף על המקרר. ככה תוכלי לעזור לה לדחות סיפוקים. ולהתגבר קצת על כל מיני דברים.

בהתחלה באמת הייתי עונה לה בסבלנות ובשמחה*אור קטן*

כשזה מגיע למצב שבו זה לא רק סקרנות- אלא גם שהיא חושבת שהיא אחראית להכל, זה יותר קשה לי להתייחס לזה בשעשוע.

 

אני מתכוונת שאם היא אומרת משהו בצורה של 'אני חייבת לדעת הכל', בדרך שמרגישה לי קצת פחות נעימה, אז יותר קשה לי להתייחס לזה בצחוק...

 

ולגבי הרעיון שהעלית עם המתנות והנקודות- כי שוב- אני לא אמורה לחנך אותה, זה פחות קשור אליי... זה לגיטימי שאני אעשה את זה..?

אני חושבת שאת צודקת שזה מעבר לסקרנותבהתהוות

 

מהתיאור שלך זה בהחלט נשמע כמו דרישה מוגברת לתשומת לב, כמו שכתבת.

אבל לי, כקוראת מהצד, זה לא נשמע כמו פינוק, אלא כצורך פנימי חזק מאוד. יצא לי לראות ילדים (בעיקר בסביבות גיל ארבע, ובתוספת אח קטן חדש זה ממש יכול להתאים בול) - עם תקופות כאלה של צורך חזק מאוד בתשומת לב *מרובה* . ממה שראיתי, כשהצורך סופק, תוך כמה זמן הוא התמוגג. זה לא לנצח, למרות שכשמגיעה תקופה כזאת היא נראית אינסופית. כשהיא עוברת היא פתאום נראית קצרה

מהתיאור שלך נשמע שגם אם היא מקבלת הרבה תשומת לב, היא לא מצליחה להשיג סוג מסוים של תשומת לב, שחיי הנפש שלה מאוד רעבים לו עכשיו. נגיד כמו אדם שיש לו מחסור רציני בשומנים בגוף. יכול להיות שהמשפחה האוהבת שלו תראה שהוא מחפש אוכל באטרף, ותגיש לו מלפפונים, עגבניות, ביצים קשות, אורז, וכלום לא יעזור, והוא יאכל את כל אלה וימשיך להיות תובעני ולצעוק שהוא רעב. כי את מה שהגוף שלו מחפש, הוא לא קיבל.

מה את אומרת, יש מצב שזה מה שקורה כרגע עם האחיינית החמודה שלך? שעם כל המתיקות שלה, היא גם נצמדת אלייך כמו עלוקה וצועקת לך בשפתה הילדותית 'לא מספיק, עוד!' 'לא מספיק, עוד!' ולא משנה על כמה עשרות שאלות כבר ענית לה?

זה יכול להיות בשבילך מעייף בטירוף, מתסכל, ואפילו ממש מקומם ומרגיז - אי אפשר להשביע אותה! או לפחות, לא ממלפפונים.

 

אם פספסתי לגמרי, תניחי בצד. אבל אם נראה לך שהתיאור הזה יכול להתאים לילדונת הנחמדת, אני חושבת שמכאן יש לך בחירה: את יכולה להחליט שזה לא התפקיד שלך להשביע אותה, ובעיניי זה לגיטימי. אין לך מחויבות של הורה. קשה לך, לא נוח לך, מייגע אותך - צמצמי קשר. כמו שכתבו לך למעלה, את יכולה להודיע שיש לך כמה עיסוקים שקטים שאת צריכה לעשות בחדר, ולהיעלם. היא תראה שממך היא לא תוכל להשלים את הצרכים שלה, ובע"ה תמצא כתובת אחרת. ה' יהיה עמה, ואני בטוחה שבדרך זו או אחרת, הדברים יסתדרו.

 

לחילופין, אם נראה לך שאת כן בנויה לזה - נסי להבין מה היא כן מחפשת. למה היא זקוקה. מה היא מנסה לסחוט ממך בדרכה הילדותית. בזה אני לא אוכל לעזור. צריך להרגיש אותה. להכיר אותה, לראות אותה בפעולה, לחשוב עליה באיזה זמן שקט, לנסות לעצום עיניים ולהתמקד בה. להרגיש אותה מבפנים ממש. דמייני שאת היא: מה הדבר שהיא הכי רוצה? מה היא מבקשת ממך? איזה סוג של תשומת לב תספק אותה? היא רוצה שידברו איתה ויתווכו לה את העולם? היא רוצה שיקשיבו לה ויאהבו את סיפורי הדמיון שלה? היא בכלל מחפשת מישהו שילמד אותה לקרוא מספרים, להיכנס לעולם הגדולים והחכמים? רק את תוכלי לדעת, מהיכרותך ואהבתך.

 

 

המשך (נשמט ממני אתמול)בהתהוות

 

אם את אכן מעוניינת לנסות את ההצעה - אחרי שתצליחי בע"ה לפענח מה הנשמה הטהורה הזאת מבקשת ממך, חלקי לה מזה בנדיבות, במנות גבוהות, בתדירות גבוהה. ביוזמתך. תקראי לה כשאת יכולה ותציעי לה שיחה / סיפור / לימוד / מה שייראה לך נכון. כמה שיותר יותר טוב. בכל פעם שתרגישי שמתאים לך.
 
מניסיוני, יכולים אז לקרות שלושה דברים טובים:
 
1) העובדה ש*את* קראת ופיענחת אותה, ו*את* מזמינה אותה ביוזמתך - תנטרל את תחושת התסכול, את הבאסה שבלהיות נגררת שלא ברצונך. אני מבינה למה המצב הזה מעצבן בשבילך, הוא לא טבעי. הקב"ה ברא את העולם כך שהגדולים ינהיגו את הצעירים, ולא להפך. תחושת מנהיגות תיתן לך הרגשה מצוינת, לדעתי. הקטנה הזאת גם יודעת ומרגישה את זה, ולא מרוצה כל עוד היא לא מקבלת מנהיגות כזאת.
 
2) בפעילות המשותפת הזאת, שבאה אחרי פענוח אוהב כזה, קורה הרבה פעמים שמגלים את הילד מחדש. פתאום מרגישים אותו! פתאום מבינים מה מתרוצץ לו בראש, מאחורי התלתלים המתוקים! פתאום נדהמים לראות כמה הוא כבר יודע, ולא העלינו בדעתנו, כי עוד התייחסנו אליו כתינוק, מתוך הרגל. תתכונני, הזמנים האלה יכולים להיות בשבילך כיף גדול
 
3) אחרי איזו תקופה של השבעת הרעב הכבד, תוכלי לראות שהקטנה כבר הרבה פחות מחפשת את זה. עדיין יהיה רצוי לשמור על תדירות של פעם בכמה זמן זמן איכות כיפי משותף, לטובת שתיכן, אבל זה כבר לא יהיה מה שהיא מחפשת ודורשת יומנם ולילה, באופן מייגע כל כך.
 
רוב ברכה ושמחה פרח
 

 

וואו תודה רבה!*אור קטן*

ננסה לחשוב פרח

את יכולה אולי לתת לי דוגמה לדבר כזה שהיא מרגישה שחסר לה..?

אספר לך ממה שניסיתי אצלנו, אולי יעזורבהתהוות

 

כשהילד שלי היה בתקופה כזאת, התחלתי לקרוא לו בכל פעם שאני שוטפת כלים, ולספר לו סיפור דמיוני, מומצא על המקום. מהר מאוד שמעתי את ה'קליק' הזה של האסימון שנופל למקום הנכון - העיניים של הבחור זרחו, הוא הוצף אושר, וממש מהר הוריד מאוד מאוד את תדירות ועוצמת הנדנודים. 

 

אבל האמת היא שאני מאמינה שכמו שהפעילות הזאת שבחרתי עבדה טוב, גם הרבה פעילויות אחרות היו עובדות טוב.

 

אם נחזור למשל על האדם שיש לו מחסור קריטי בשומנים, הוא יקבל ממך בחפץ לב חמאה אם תיתני לו, או אבוקדו, או גבינה צהובה, או טחינה... הרבה אפשרויות. אז לא חייבים לקלוע בול לדבר האחד והיחיד הנכון.

 

וחוץ מזה, גם לך יש מקום. זו מערכת יחסים בין שתיים, ושתיכן צריכות להיות מרוצות ממנה. בחרתי בתור התחלה לנסות סיפורים, כי זה מסוג הדברים שאני אוהבת לעשות. עבד - אז נהדר. לא היה עובד - הייתי מנסה משהו אחר. לא חייבים לקלוע בול בניסיון הראשון...

 

אז אני מציעה שתחשבי מה בא לך לנסות לעשות איתה, מהיכרותך עם עצמך ואיתה - מה יכול להיות הכי כיף ביחד - ותיתני לזה צ'אנס. אם זה לא ירגיש נכון, תמיד אפשר לנסות משהו אחר פרח

 

 

מוסיפה על הדברים היפים שכתבו לךאפונה
ממליצה לך לקרוא את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו"
מאיר עיניים. אמנם מיועד להורים, אבל עזר לי בגילך גם מול אחיינים שלי.
בהצלחה!
תשובההעני ממעשאחרונה
תזכרי שאת סך הכל ילדה. ..
וזו התנהגות בוגרת מה שאת עושה

אם את מרגישה שחסר לך תשומת לב מאמא, תדוני אותה לכך זכות. ואת יכולה למדל, לקנות פינוק, ולדמיין שזה ממנה.
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך