אני מהרהרת בזה הרבה
למה זה כ"כ מפריע לנו שאנשים חושבים אחרת מאיתנו?
כאילו נו באמת למה שלכולם תהיה עבודת ה' דומה.? זה מגוחך!
ומעניין מה היה קורה אם היה איחוד דעות- מעניין אם גם אז היינו מוצאים על מה להתווכח.
נו בטח. ציבור אידיאליסט ודעתן. כנראה היינו מוצאים משהו
ומעניין מה היה קורה אם לא היה לנו שכל..
ונמאס לי ממחלוקות בלי תכלית שמפוצצות בל"ה וביזוי
ומגבירות את המחשבות והטשטוש הנפשי והבירורים הבלתי פוסקים.
אני רוצה לצאת מנקודת הנחה שכולם יהודים טובים וצדיקים ויראי שמיים
בלי שזה ישנה לי מה הקו התורני של מי שעומד מולי, בלי שזה ישנה לי באיזה ישיבה הוא למד
או באיזה אולפנה היא למדה או מה הרב שלו/שלה.
למה אי אפשר סתם ככה לשבת בנחת. רק להסתכל עמוק בעניים, לחייך. לתת חיבוק
להקשיב באמת
סתם להיות יהודים טובים. בלי יותר מידי אידאולוגיות מפוצצות.
