מספיק להיסח הדעת [הרב מלמד כתב רבע שעה אאל"ט], או אם יוצאים מהבית וחוזרים) ואז שוב נט"י וכו'.

כדי לקיים את המצווה עצמה (שהיא חובה), הרב אליהו זצ"ל כותב שמספיק סעודה אחת מרובה אפילו, ואם רוצים לעשות כדעת המקובלים צריך 6

הרב אליהו גם אומר שאפשר להתחיל מהלילה, אבל העיקר זה ביום.

כל היום עד הסעודה מפסקת כנראה... אבל כדאי לקחת זמן כדי שיהיה אפשר לאכול את הסעודה מפסקת כמו שצריך

30 גרם לחם כפול הזמן שלוקח לאכול אותו וברכת המזון (נגיד 7 דקות?) ועוד זמן המתנה = 1.110 קילו לחם

והזמן זה 4.3 שעות (מקווה שלא פקששתי בחישובים)

אפשר גם להמתין יותר בין לבין

עשיתי כל מה שעבד לכולם...

אעשה את המצווה לשם המצווה בלי נדר כמו שצריך

אבל אני לא מחפש סגולות כבר מזמן

נראה לי יותר שווה

לא התייאשתי מה', התייאשתי מסגולות (מזמןןןןןןןן).

וזה רק מחזק אצלי את ההרגשה שהכל תלוי בו ולא בי

השתדלות זה ללכת ולצאת בפועל.

אני לא נגד סגולות, כל אחד יעשה מה שנראה לו. אני אישית כן אמליץ לאנשים לנסות דברים שיש להם מקור, אבל פחות בקטע בעצמי

לא הכי מרוכז

@לעבדך באמת!

זה כמו 2 לחמניות עגולות נראה לי.

ישר כח! תכווני גם על בעלך ;)

(27 בשליש הראשון, 32 באמצע שקלתי עכשיו).

אז זה בסה"כ 7 פרוסות בערך.

פה כתוב שלחמניה זה 125 גרם

לחמנייה ארוכה וגדולה, לחמניה לכריכים, טריה עד הבית.

אז לחמניה אחת מספיקה לבערך 4 סעודות (עזבי שניה את הקטע שצריך לבצוע על שלם, לא יודע מה לעשות עם זה)

עוד מעט קט...

הרב שלי אמר לי לנסות גם 7 סעודות, לא יודע איך אספיק עם כל ההתארגנות

ואני כנראה לא אעשה את זה

נעשה יותר סעודות מהרגיל וה' יעשה מה שטוב בעיניו

מה ניסית להגיד?

לא הבנתי את הנקודה

אולי אתם יערות דבשניקים, למרות שלא ראיתי את המקור

זה בטח לא 2 כזיתות לברכת המזון, לא יודע מה הכוונה.

אולי הכוונה ל60 גרם? לא חושב שהספרדים נהגו להחמיר בשיעורים כמו האשכנזים

יש עדות "מזרחיות" עם מנהגים משלהם (מרוקאים, ג'רבאים, עיראקים)

מוזר המושג הזה "2 כזית". לא שמעתי את זה ככה אף פעם

הרעיון זה כזית לחם לפחות

מי שעושה את זה נחשב לו כאילו צם יומיים את כיפור, למיטב זכרוני זה מחז"ל

רק הריבוי אכילה נחשב לזה.

וכן זה מצווה כל היום, שמעתי על איזה רב גדול (שכחתי את השם מגדולי הדור) שהיה לועס מסטיק כל היום כדי להדר במצווה הזאת. ושמעתי מפוסק אחר שאמר שהסיפור כנראה מונפץ מכל מיני סיבות.

אבל מצווה יש לכל הדעות

אני מקווה שלא התכוונת להגיד שיו"כ קודם לשבת, כי שבת קודמת ליום כיפור בכל מקום, הדבר היחיד שלא נדחה זה מצוות תענית. גם תענית חלום דוחה שבת, כי זה העונג של החולם. וזה לא אומר שתענית חלום יותר חשובה משבת

משמים אוי ואבוי עלי

צריך פשוט לעשות הפסקות של לפחות רבע שעה (עדיף חצי שעה) בין סעודה לסעודה...

אני לא צריך עונשים ביו"כ הזה

רק על כוח הרצון והמאמץ לעשות דבר כזה

בחורים כבר אמורים לרצות אותך בטירוף חח

יפה שזה מילדות חינכו אותך למצוות.. זה אחלה!

רק מה שלא הבנתי, למה רצו שתתחתני כבר מילדות? 

אמא שלך הכינה תפקיד ברור למטאטא... הוא ממתין מלא זמן, ולא נעים לה ממנו.

כל שנה אומר לה-נו, כל היום מתאבק בעפר רגליה.. אז איפה הת"ח שראוי לי??

והיא אומרת לו-אל תדאג... בקרוב ממש נרענן את שערותיך ותקבל ריקוד סולו איתי!!

ובשביל זה, היא הייתה עושה גם 10 סעודות..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?