הגעתי למסקנה שאין ברירה אלא למות. וכיוון שאני לא שולטת בזה אני פשוט אאלץ לחיות. והלחיות שלי כולל לשכב במיטה ולראות סרטונים של סליים ביוטיוב.
עוד חודש וקצת אני מתחילה ללמוד ויום אחכ יש יום צילומים לסרטון של הפרויקט מימון המון שלי. בואו נצליח עם הפרויקט הזה, אני ממש רוצה שהספר שלי יצא לאור.
יש לי בחילה. אימא הכינה ספינג' לארוחת בוקר ואכלתי פחות מבדרך כלל ואיכשהו עדיין יש לי בחילה.
הפייסבוק שלי גוסס וזה די גרוע. את צריכה תומכים, ריעות!
קשה לי. מאוד.
ולא לא לא, אני לא רוצה להכניס אף אחד לקשה לי הזה. עדיף שאני אהיה בו לבד וכשאמות הוא ייעלם.
למה יש עוד מאה שנים עד שאמות?
יום כיפור נשמע לי כמו חרטא. אני מקווה שאצליח לשתות ולאכול בלי שיתפסו אותי. אין לי מקרר בחדר אז אין איפה לשמור מים. ואין אוכל שאני יכולה להגניב.
תתפלאו כמה שבא לכם, אבל זו תהיה הפעם הראשונה מזה כמה שנים שאני לא אלך לבית כנסת ביום כיפור.
מתחשק לי לקלל.
אז מי כאן וזה?

- לקראת נישואין וזוגיות