בסבתא שלי שזה היה בטעות

ואני מעריך זה כאב לו בהתחשב בכך שהשפה שלו נפתחה...

לגבי הפגיעות האישיות של דיבור יש מן אמירה כזאת שזה מעליב רק אם יש כוונה

אבל הבושה שמישו יודע את החסרונות שלך היא לא באמת תלויית כוונה

בדיוק כמו הבעיתה


השאלה הבאמת מרתקת מה הסליחה עוזרת לי מילא לאל שבו לא ניתן לפגוע אבל למה סליחה מתקנת נזק?


אני במצב רוח לבאס אנשים ולא להזדהות איתם בכוח
עימכם הסליחה

אתה לא התכוונת אבל הבנת וידעת שהוא נפגע.

אני מדברת על מצב אחר, פגיעות פחות פיזיות.
להעלב זה לגמרי בחירה של הנעלב, בין אם המעליב התכוון ובין אם לא.
אבל המעליב לא יכול להוציא את הנעלב מפגר בגלל שהוא נעלב ממשהו שהוא לא התכוון אליו...



והשאלה היא הפוכה אם כבר. באל אי אפשר לפגוע אז על מה סליחה ומה היא תיתן? אבל סליחה בין אדם לחברו היא בעצם הודאה בטעות במובן מסויים וסוג של אמירת 'אתה חשוב לי יותר מהאגו שלי, לא משנה מי מביננו צודק'.