זה התחיל מזה שאף אחד לא באמת ידע להיות חזן, אז בערבית לא היה מי שיעלה אז אני נבחרתי באופן אקראי להיות חזן בערבית. בחיים לא הייתי חזן אפילו במנחה של יום חול, אז אתם מבינים שלעלות ערבית של כיפור זה לא רעיון מוצלח... לא ידעתי את המנגינות וגם אף אחד אחר לא ידע, התפללנו כמו ערבית של יום חול, פשוט קראנו את המילים כמו אשרי ביום חול.
שחרית עשינו אשכנזי, רק החזן שר לבד את כל הפיוטים ואף אחד לא שיתף פעולה, הייתה תפילה עלובה.
מוסף עלה איזה ערס שלא ידע בכלל איך עושים את זה, הוא דפק ספרינט של החיים והריץ את כל חזרת הש''ץ וסדר העבודה כמו מניין 'מגרשים' במוצאי שבת.
מנחה הייתי בשמירה.
נעילה הייתי בשמירה,
היה לי מחזור אבל זה היה עלוב ביותר, תוך עשר דקות סיימתי נעילה ונשאר לי עוד איזה חצי שעה לראוץ את השמש שוקעת ולהבין שאשכרה נגמרים ימים נוראים ולא הייתי בסליחות כל אלול אפילו פעם אחת, ובכלל עכשיו נגמר כיפור, עכשיו במקומות אחרים אנשים מנצלים את הדקות האחרונות של כיפור, צועקים שמע ישראל ותוקעים בשופר.
ואז גם החילוף של השמירה איחר בחצי שעה ולכן הפסדתי הבדלה, הייתי צריך לרוץ בכל הבסיס איזה עשרים דקות כדי להשיג יין.
זהו, עכשיו כיפור מאחוריכם, מאחורי יש סתם יום חול. אולי שנה הבאה יהיה לי כיפור נורמלי. עם המזל הנאחס של המחלקה שלנו בטח נסגור גם שנה הבאה.


על חולה פרקינסון.
לפחות הזלתי דמעות ביום כיפור הזה.
- לקראת נישואין וזוגיות