מכירה באופן אישי?

דיברתי עם מישהו משם על פגישה להדרכה הורית. לא רוצה להוציא סתם כסף בלי לקבל המלצה ממישהו שמכיר.

אם התנסית באופן אישי אשמח להמלצה.

בנוגע לבת השלוש- לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות.

עברנו אבחון בהתפתחות הילד.

המליצו על קלינאית תקשורת והדרכת הורים.

כואב לי כ"כ שאני יודעת כמה אני רחוקה ממה שכתבת.

למצוא זמן רק בשבילה.. הרבה סבלנות.

אין לי . נגמר לי.

נטענת במעט סבלנות ואז שוב מתפוצצת...

מכירה מקרוב את כל מה שאת כותבת..

כאילו כתבת עלינו את התיאור של הילדה..

התמודדותי האישית עם החמודה: קודם כל החלטתי שאני אומרת עליה רק מילים טובות.. בערך.. בגדול עין טובה.. חשוב לשמור על דימוי עצמי חיובי כי בסה"כ רואים שהיא ילדה טובה עם לב טוב רק אנרגטית מאוד, מהירה לכעוס, בעלת יכולות ווקליות מרשימות וכנראה גם בעיות בויסות חושי (מקווה שלא גם קשב..). כשאני מתארת לבעלי בערב את הקשיים אני אומרת את זה במילים טובות. מילים יוצרות מציאות. כשאני כועסת עליה או כשהיא מוציאה אותי מדעתי אני יכולה לצעוק עליה מחמאות, דוגמאות: בערב כשבעלי מגיע והמתוקה שלי הייתה כמו סופת הוריקן בבית.. אני אומרת שהיה כיף (עם מבט שלא ניתן להתבלבל בו), החמודה שלנו הייתה פעילה מאוד, השתדלה לשחק בכל המשחקים ואהבה את המראה המפוזר שלהם בבית.. השתמשה במיתרי הקול שלה באופן מיטבי.. והלוואי וה' ישמור לה את כל הכוחות האלו כשהיא תהיה אמא כי זה יהיה לה מדהים.. ובעצם היא לא אשמה כי תנסה להכניס סופת טורנדו לתוך בית סגור.. פלא שהבית מתהפך?.. או כשהיא משגעת אותי אני יכולה לצעוק עליה "איזו ילדה חמודה שאת... בואי ו...." "את ממש נהדרת..".

הרי היא לא עושה דברים להכעיס, היא נולדה עם טמפרמנט מאתגר.. בואי נשמור על הבית חיובי, נעים לגור בו ואני בנוסף מתרגלת עם הילדים לומר דברים טובים גם כשכועסים.. זה עוזר להירגע ולא לאבד עשתונות..

מעבר לכך, אני משתדלת לצאת אתה הרבה (אני או הגדולה בת 10), כשהיא מוציאה אנרגיה בחוץ היא פחות עצבנית ומוציאה את זה על אחרים.. 

לחלופין, כשאי אפשר לצאת, אני עושה לה אמבטיות ארוכות.. את יכולה להכניס את שתי הבנות יחד ולבצע משימות ליד (לקפל כביסה וכדומה..)..

דואגת שתאכל כל כמה זמן (שעה-שעתיים).. ככה היא יותר רגועה כשהיא לא רעבה וגם פעילות אוראלית (פה) מרגיעה ומווסתת מאוד. 

דואגת לתעסוקה.. כשעסוקים לא רבים.. וגם עושים פעילות תורמת.. לדוגמא: צביעת דפים מודפסים, הכנת בצק לפיתות, משחק ממושך בכלי מטבח אמיתיים או לאו..

ואחרון שהוא ראשון.. אני משתדלת לחבק ולנשק אותה בכל הזדמנות שיש לי.. למרות שבהתחלה זה היה חיצוני מאוד ולא אמיתי כי היה לי ממש קשה אתה.. היום זה כבר יותר זורם.. זה מרגיע מאוד לדעת שאמא אוהבת אותך ואת לא חייבת לעשות כ"כ הרבה רעש ובלגן כדי להשיג את תשומת לבה..

זו דרכי להתמודד עם המתוקה שלי..

מקווה שיעזור במשהו..

אני תמיד מתלבטת אם לכתוב או לאו..

האם אני שיפוטית/ביקורתית מדי..

האם משליכה ממצבי על אחרים..

תודה שנתת משוב חיובי..

חג שמח

רק לומר לך שגם לי יש ילדה בת כמעט 3, אצלי היא הכי קטנה, והיא גם יכולה להוציא אותי מדעתי לפעמים!!

כנראה זה משהו בגיל הזה...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות